קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

38 שנה אחרי יום האדמה: עדות ולקח
hagada
גדעון גיתאי
03.04.14
http://hagada.org.il/2014/04/03/38-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%97/




בדיוק 38 שנה לאחר יום האדמה – שבו רצח ״צבא ההגנה״ שישה אזרחים בסחנין, דיר חנא, וכפר קנא — הגיע הרמטכ`ל-על האמריקאי לביקור בישראל. האם מרטין דמפסי הגיע כדי לחפש ולסכם היכן ינוסה הנשק החדש? ראש הממשלה בנימין נתניהו מציע את איראן. בינתיים שולח הרמטכ`ל בני גנץ חיילים להרוג במחנה ג`נין, וברצועה.

הגיע הזמן לגלות: לפני 38 שנה צילמתי את האשה שבכתה על הריסות ביתה, אחרי שהצבא (שבו שירת בעלה) הרס את הבית שהיה ב`שטח צבאי 9`, שם חיו בדואים משבט עראב א-סאוואד. הצילום הופיע בפוסטר שקרא לשביתה ביום האדמה ב–30 למרץ 1976. לאחר שטוהר `שטח צבאי 9` מערבים, הוא הפך ל`גוש שגב` – ליהודים בלבד. נראה שלא די בכך שבהוראת ממשלות `המדינה היהודית` השב`כ נכנס ב`ערביי-ישראל`, במטרה להרוס אותם כדי `לייהד את הגליל`. לכן השב`כ גם שותל שם משת`פים, כי מטרתו הוא להפוך את ילידי הארץ לאויב, ולהעצים את השנאה (שתאפשר עוד טרנספר), ומאז ועד היום הוקם ב`מדינה היהודית` משטר של משטרע ואפרטהייד ציוני. משטר של אלימות כלפי הערבים הפלסטינים המשאיר צלקות גם בקרב חיילים ואזרחים ישראלים והגרם אף להירצחו של ראש ממשלה.
מה עשה העיתונאי השבדי ליד משטרת שגב?

ב-30 במארס 1976 לאחר שחיילים רצחו שלושה אזרחים בסחנין הטילה המשטרה עוצר. גם אני לא יכולתי להיכנס לסחנין, לעראבה, וגם לא לדיר-חנא. לכן נסעתי למשטרת שגב מערבה לסחנין. פתאום שמענו זעקות מחרידות מתאי העצירים. התברר שהם הוכו עצורי ההפגנות בידי שוטרים. רולף סודרברג הפעיל את מכשיר ההקלטה… ביום הרדיו שידר את זה משטוקהולם. המחאה שהשבדים, הפינים, והנורבגים ששמעו את פס הקול ודאי הידד שנים רבות באוזני יצחק רבין, שהורה על השימוש בכוח נגד מפגיני יום האדמה ואח`כ על שבירת ידיים ורגליים של זורקי אבנים במהלך האינתיפאדה הראשונה.

בפברואר 1988, כשלושה חודשים לתוך האינתיפאדה הראשונה צילם משה אלפרט (חבר קיבוץ אפיקים, שעבד עבור רשת החדשות האמריקנית סי.בי.אס) חיילים מגדוד `דוכיפת` כשהם שוברים את ידיהם ורגליהם של שני פלסטינים, ואאל ג`ודה ובן דודו אוסמה. לאחר שזה שודר ברחבי העולם החל רבין להבין שדרכו זו לא תהיה סוגה בשושנים. העיתון הספרדי `אל פאיס` פרסם מאמר בכותרת `בניו של היטלר`. בעקבות השידור התערב גם עמרם מצנע, שהיה אז אלוף פיקוד מרכז ושחרר את בני הדודים. לכותב דברים אמר בלי להתבייש, למצלמה בסרט ששודר בצפון אירופה: ״בשכם שברנו בכוח ובמוח את האינתיפאדה״.

החיילים מ`דוכיפת` טענו – כאילו שהיו מודעים לניסוי של מילגרם, מ-1974, שבו הוכח (ב‫ניסוי בפסיכולוגיה חברתית שבחן את הציות לסמכות, שנערך על ידי הפסיכולוג (היהודי) סטנלי מילגרם מאוניברסיטת ייל – ש‬רוב משתתפיו צייתו לסמכות שהורתה להם לבצע פעולה שעלולה להיות מנוגדת לערכיו או למצפונו. אכן כך טענו הדוכיפתים: `בסך הכל מילאנו פקודות. אמרו לנו לשבור ידיים ורגליים`. מאז מרבה הימין להשתמש בשיטות האלימות האלה. אריאל שרון הסביר את `השיטות לפעול בהצלחה נגד המתפרעים הערבים`. רפאל איתן הגדיל: `אם שולחים צבא להשליט סדר ביהודה ושומרון, צריך לנהוג בהם כמו צבא. הערבים שזרקו אבנים עוד צריכים להגיד תודה לאלוהים שלא ירו בהם`. מאיר הר-ציון – `גיבור ישראל` ו`הלוחם האגדי שעשה דברים לתפארת` שנפטר באחרונה והיה שותף לטבח בקיביה ב-1953, אמר בלי להסס: `צריך ליצור מצב שבו לערבים לא יהיה כדאי לגור פה`. הר-ציון נבחר בקפידה על ידי דיין ושרון, וטבע את `דפוסי הלחימה` שעליהם נוצק בצבא המאמין הגדול בכוח ובשטח.

לבסוף יצחק רבין נרצח

גם היום – 26 שנה אחרי שחיילי ״דוכיפת״ שברו את ידו – ואאל ג׳ודה ממשיך להתעקש שלא היה מעורב בהפרות הסדר שעליו הוא ובן דודו נענשו. והחיילים שעסקו במלאכת ההכאה, היו (חראגיל) `בני טובים שנקלעו לסיטואציה בלתי אפשרית`. אמר אביו של החייל אריה מועלם (אז מפתח תקווה והיום תושב שוהם): `הבן שלי הגון, הוא ילד רגיש`. החייל הקיבוצניק – שגיא הרפז מגשר שאל את ממלא מקום רה`מ שמעון פרס שביקר ביחידה שבוע לפני האירוע: `מדוע לא מרשים לנו להשתמש ביותר כוח נגד הערבים?`. משה קצב הציע לסגור את השטחים בפני כל סיקור עיתונאי `לאחר שהתברר כי המתפרעים ביו`ש ועזה עושים זאת בעקבות נוכחות כלי התקשורת`. לקח כמה שנים עד שמשה קצב עצמו נשלח לכלא בגין אונס עובדת. ועמרם מצנע? סגר (לסיקור) כמה אזורים שהוגדרו `בעייתיים`, כי הוא לא ראה, והדבר `לא קורה לנגד עיני המפקדים`. על ארבעת החיילים נגזר מאסר על תנאי. הקצינים ושר הביטחון המשיכו לשרת את עמישראל. לבסוף הבין רבין ושינה דרכיו.

ב-1987 עשינו ישי שוסטר (צנחן במיל`) ואני את הסרט `יומן מילואים`. שוסטר, חבר קיבוץ יד-חנה, צילם והקליט את חבריו ליחידת צנחני המילואים שבה שירת 21 יום בחברון. רובם היו חברי קיבוצים שהתנגדו למה שהצבא הורה להם לעשות. בניגוד לקיצוני המתנחלים רובם חשבו שגם לפלסטינים מגיעה מדינה, ושהממשלה והצבא חייבים להוציא את המתנחלים מחברון. לאחר שהסרט הוצג בבי.בי.סי ראה אותו גם יצחק רבין. הוא נחרד לראות שגם הצבא מפולג. אך במקום להוציא את המתנחלים מחברון, כפי שהבטיח לעשות לאחר הטבח שביצע הרופא סרן ברוך גולדשטיין, הוא השאיר אותם במקומם. הסרטן שמן וגרורותיו מצאו את מקומם בליכוד ומעבר לו. משראה יגאל עמיר את הנעשה על הגזוזטרה בכיכר ציון, והבין שבראשם עומד בנימין נתניהו הוא הלך ורצח את רבין.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב