קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

לשחרר את פולארד – וגם את ברגותי
al-monitor
עקיבא אלדר
03.04.14
http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/04/pollard-barghouti-prisoner-release-netanyahu-abbas.html



זה היה לפני 20 שנה בקירוב, כשפרופסור מוריס פולארד, אביו של ג`ונתן, התקשר לביתי בוושינגטון. שלא כקרובי משפחה אחרים ואנשי ציבור שנאבקו למען שחרורו של בנו, פרופ` פולארד לא התלונן נגד איש. הוא לא מחה על כך שממשלת ישראל אינה עושה די למען שחרורו של ג`ונתן ואף לא טען שבנו שם את נפשו בכפו למען ביטחון ישראל. בקול עצוב ובנימה מאופקת חלק עמי אביו של האסיר את כאבו העמוק ושאל אם יש בפי עצה טובה. נזכרתי בצער בשיחה הזאת כששמעתי לפני שלוש שנים שפרופ` פולארד הלך לעולמו בגיל 95, מבלי שזכה לראות את בנו מחוץ לכותלי הכלא.

בקצרה, צירופו של המנהיג הפלסטיני הכלוא בישראל לעסקת שחרור האסירים הקרובה תסייע לאבו מאזן לדלג על מכשול התנחלויות ולהישאר ליד שולחן המו`מ.

פולארד בגד בעמו, אך כפי שאמר שגריר ארה`ב בישראל לשעבר, סמואל לואיס, לאמיר תיבון מאתר וואלה! בינואר השנה, 28 שנים במאסר הן די והותר. גם לנקמנות צריך להיות גבול. עוד שנה-שנתיים בכלא לא יעלו ולא יורידו את אפקט ההרתעה כלפי בוגדים ומרגלים פונטציאליים. זאת אף זאת, הסרתו של השם פולארד מסדר היום תשחרר את הקהילה היהודית בארצות הברית מפרשה שהטילה צל כבד על נאמנותה לארצה. אדם אומלל כפולארד, שמצבו הפיזי והנפשי מידרדר מיום ליום, צריך היה להישלח זה כבר לביתו, בלי קשר למצבו הקשה של המו`מ בין ישראל לפלסטינים.

באותה כתבה הביע גם הדיפלומט הבכיר בדימוס תומס פיקרינג את דעתו בנוגע לשחרורו של פולארד. מי שהיה תת מזכיר המדינה האמריקאי ושגריר בישראל ובאו`ם אמר כי `דיפלומטים צריכים לקחת אתגרים ולהפוך אותם להזדמנויות`, וקבע כי `השגת הסכם מסגרת חשובה יותר מהמשך מאסרו של פולארד`. פיקרינג צודק לחלוטין. אך נראה שההנחה ששחרורו של פולארד יסלול את הדרך להסכם המסגרת המיוחל, אינה אלא משאלת לב. שחרורו של פולארד, שנועד לשנות את כללי המשחק בתהליך המדיני, הוא בבחינת כוסות רוח למת. מה שהצטייר כ`נשק יום הדין` שהאמריקאים מחזיקים בידם לעת חירום, יכול, במקרה הטוב, להאריך את יסורי המשא ומתן בעוד כמה חדשים.

מאסרו של פולארד אינו קשור במישרין לסכסוך ושחרורו לא יסייע למאמצים להביא לסיומו של אותו סכסוך ולקדם פיוס בין הצדדים הנצים. להפך. המקרה של האסיר פולארד שונה לחלוטין מהמקרה של לוחמי חופש דוגמת המנהיג הדרום אפריקאי נלסון מנדלה, ששחרורם היה אירוע מכונן בתהליך של פיוס. למחרת שחרורו צפוי פולארד להפוך לדמות מפתח במאבקו של הימין נגד פתרון שתי המדינות ובמסע ההסתה נגד ממשל אובמה-קרי. המרגל היהודי-האמריקאי נהפך לגיבורם של המתנחלים ואף התכבד בקריאתו של בית מידות לא חוקי בלב שכונה פלסטינית בירושלים על שמו: `בית יהונתן`. אין זה מקרה שפולארד מיהר להודיע שאם שחרורו הינו חלק מעסקה שתביא לשחרורם של אסירים פלסטינים שהורשעו ברצח ישראלים, הוא מוותר על זכותו לפנות לוועדת השחרורים של שרות בתי הסוהר האמריקאי.

אם, כדברי פיקרינג, קרי מוכן להפוך אתגר במדי אסיר להזדמנות לקדם את השלום, הוא ימצא אותו ברשימת האסירים הביטחוניים של שירות בתי הסוהר הישראלי. שמו מרואן ברגותי, המנהיג הפלסטיני הפופולארי ביותר בשטחים הכבושים. מאז אפריל 2002 בישראל הוא מרצה עונש של חמישה מאסרי עולם באשמת רצח ישראלים, בסדרת פיגועים שהוא היה אחראי עליהם כאשר שימש ראש התנזים בגדה המערבית. מנהיגי הפתח וחמאס מתחרים אלה באלה על הזכות להביא לשחרורו במסגרת עסקת חליפין עם ישראל.

לא רק אנשי שמאל, כמו מנהיגת מרצ, זהבה גלאון, סבורים ששחרורו של ברגותי יכול לשנות את מאזן הכוחות בשטחים לטובת מחנה השלום. בראיון לעמיתתי מזל מועלם שפורסם בהארץ בספטמבר 2007 אמר בנימין (פואד) בן אליעזר (עבודה), שכשר ביטחון נחשף למידע מודיעיני מסווג, כי ברגותי משפיע מכלאו על כל התהליכים שמתרחשים ברשות, וכי הוא `היחיד שבכוחו לקפל את החמאס`. בדרגים המקצועיים במערכת הביטחון יש שותפים רבים להערכה שהשמיע בן אליעזר, כי ברגותי יהיה המנהיג הבא של הפלסטינים וכי הוא פרטנר לפריצת דרך מדינית. `אין לנו מה להפסיד`, אמר אז בן אליעזר, שמתמודד היום על תפקיד נשיא המדינה, `אנחנו מסתובבים סביב עצמנו... צריך לחפש משהו יצירתי`.

צירופו של ברגותי לרשימת האסירים שישובו לבתיהם בגל הקרוב של השחרורים תחזק לאין שיעור את מעמדו של הנשיא מחמוד עבאס מול מתנגדיו מקרב הפתח ומהנהגת חמאס. תמונה משותפת עם האיש שנמנה בשעתו עם ראשי התומכים של הסכם אוסלו, יכולה לסייע לעבאס לדלג על מכשול ההתנחלויות ולהישאר ליד שולחן המשא ומתן. בה בעת, שחרורו של פולארד יאפשר אולי לנתניהו לדלג מעל מכשול שחרור האסירים הפלסטינים אזרחי ישראל, מבלי שהקואליציה הימנית תישמט מידיו.

ואחרי כל הדברים האלה, המהומה סביב שחרור האסירים מסיחה את הדעת מסוגיות הליבה של הסכסוך: גבולות, ירושלים ופליטים. עד אשר הנשיא אובמה לא ימצא דרך לסלק את התביעה המוזרה שהפלסטינים יגדירו את אופייה של מדינת ישראל ולמנוע מנתניהו להביך את עבאס על ידי הרחבת התנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים- לסגן השר דני דנון ושאר נצי הליכוד ולשר נפתלי בנט ולחבריו מהבית היהודי, אין סיבה לדאגה.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב