קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר איפה כל זה מתבטא? בעניין השואה ולקחיה, אני רוצה להזכיר ששר החינוך, כבוד הרב שי פירון, הכריז על `האחר הוא אני` כנושא החינוכי המרכז לשנת הלימודים. ראוי למנות כאן רשימה חלקית של הקהילות של `האחר` שזוכות לחסד מיוחד מצד הממשלה המרושעת הזו שבה הוא חבר: פליטי חרב שחורים, בדואים, פלסטינים, ניצולי שואה, חסרי דיור. והרי כמה פנינים מדבריו של כבוד השר בעניין זה, וסליחה על `הוצאת דברים מהקשרם`: ``האחר הוא אני` נבחר כדי להתמודד עם פיצול, עם הדרה, עם שנאת האחר, עם דמוניזציה של הקהילה השכנה, עם שנאת חינם [...] החסד תופס מקום מרכזי בהגות שלנו [...] `על שלושה דברים העולם עומד… ועל גמילות חסדים` [...] ברוחם של נביאי ישראל וברוחה של מגילת העצמאות אנו מבקשים להביא צדק, שוויון, אהבת אדם [...] ללב העשייה החינוכית שלנו.` מחזקת את דבריו מנהלת המינהל הפדגוגי: `מהלך זה מציב בקדמת הבמה ערכים אוניברסליים, הומניסטיים, דמוקרטיים ויהודיים המבטאים את כבוד האדם, שוויון, צדק, סובלנות, קבלת האחר, הכלה וחמלה, דמוקרטיה, זהות ושייכות.` איפה כל זה מתבטא? רמי בן משה -------------------- לקראת יום השואה פרסם משרד החינוך תוכנית לימודים מקיפה מגיל גן ועד י`ב. שתי מטרות `ערכיות` קבע משרד החינוך בתוכנית: `יצירת אמפתיה כלפי קורבנות השואה` ו- `טיפוח רגישות אנושית`. ואני שואל: מדיניותה החברתית של הממשלה היא כה לא אמפתית וכה לא רגישה לאנושי, שמה הם רוצים מילדנו? האם זה ילדי הגן בישראל שמתעמרים בניצולי השואה? שמזניחים את הקשישים? שמדירים נשים? שמפלים ערבים? שמונעים סיוע מפליטים? שזורקים עניים לרחוב? זה הממשלה שאינה מפנימה את לקח השואה, שהיא מבקשת להנחיל לילדינו: מאבק בכל סוג של אפליה, גם חברתית וגם כלכלית (העדפת בעלי ההון על פני הציבור הרחב). לא. לא! לקחי השואה צריכים לקבל ביטוי במדיניות של הממשלה, ולא לקבור אותם בספרי הלימוד, לשם מירוק המצפון. גיל גרטל אתר תוכנית הלימודים: ttp://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Shoa/hpNew.htm קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו