משרד המידע הפלסטיני פרסם את דו`ח ההסתה הישראלית נגד פלסטינים לשנת 2014. תוכלו להוריד את החלק השלישי של הדו`ח באנגלית מאתר המשרד, ואת החלק הראשון ישירות מכאן. קוראי הבלוג הנאמנים יודעים שאת הכיף שלי אני מוצא בדרך כלל בדו`חות של כל מיני ארגוני ימין קיקיוניים, אצל פרופסורים מטורללים, או בפרוטוקולי וועדות הכנסת, אבל אחרי שעברתי על הטקסט המופלא הזה החלטתי שזה יהיה פשע לוותר על קריאה ביקורתית בו. לשיקולכם.
***
הציטוט הראשון שבוחר הדו`ח להביא כדוגמא להסתה בתקשורת הישראלית מגיעה מהטור השבועי של אחד, ניר ארצי, נביא-זעם-בשם-עצמו, באתר החרדי `כיכר השבת`: `מה שקורה במדינות ערב זו מלחמה שהכריז אלוהים נגד הערבים כדי שיהיו עסוקים בענייניהם במקום בישראל`. עכשיו, נניח שזה היה ציטוט מדויק (וזה לא), איפה כאן ההסתה? האם זו הדוגמא הקיצונית ביותר שיכלו למצוא מחברי הדו`ח להסתה בתקשורת הישראלית?
מכיוון שמדובר בדו`ח לשנת 2014, הדוגמא העדכנית השניה שמביאים מחברי הדו`ח היא מתוך ראיון רדיו שערך אז השר לבטחון פנים גדעון עזרא בשנת 2002 ברשת ב`. עזרא מצוטט כאומר שערביי ישראל הם `האסון הגדול שלנו`. אכן, דברים חמורים מפי השר לבטחון פנים, הבעיה היא שהם לא נאמרו ברשת ב` ב-2002, אלא בראיון בידיעות אחרונות באוקטובר 2004, כאשר עזרא כיהן כשר התיירות. זו אולי נראית כמו נוקדנות מעצבנת, אבל זו אפיטומה לאיכות הדו`ח הרשמי הזה, שנכתב בזלזול על ידי אנשים חסרי כשרון עד כדי כך שוודאי היו מתקבלים לעבודה אצל מקבילם הישראלי איתמר מרכוס. בשלב הזה המשכתי לחפור בדו`ח הזה רק כדי לראות אילו עוד פנינים הוא יפיק, ובחיי שלא התאכזבתי. אם אין לכם כח לעבור על הכל, תרגישו חופשיים לדלג למטה לחלק המופיע מתחת לכוכביות.
הדוגמא הבאה שמביא הדו`ח גם היא בת כעשור: הפרופסור דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה שטען, כביכול, שמוחמד הוא טרוריסט. הפרשה הזו, לו היה טורחים כותבי הדו`ח לעקוב אחריה, התבררה כעורבא פרח. הטענה הזו נטענה על ידי סטודנט שעמד להכשל בקורס, כאשר עדים רבים תומכים בגרסתו של הפרופסור שהדברים לא נאמרו כלל. איך מגיעה פרשה נידחת כזו עשר שנים מאוחר יותר לדו`ח רשמי של המדינה הפלסטינית? לכותבי הדו`ח הפתרונים.
נציג נוסף המצוטט בדו`ח הוא עוד גזען מטורלל בשם משה חסדאי המפרסם את דעותיו החשוכות באתר `חדשות מחלקה ראשונה` ובבטאון הפוגרומיסטים `הקול היהודי`. הדו`ח טוען שב-28 במאי 2013 פרסם חסדאי מאמר המכנה את הפלסטינים נאצים, והוא כמובן לא נסמך על המקור, אלא על דיווח המסלף את הטקסט המקורי, שאינו ראוי לקריאה, אגב, אך אין בו אזכור לנאצים.
נמשיך: לטענת הדו`ח, ב-19 במאי 2013 פרסם אחד, ראובן ברקו, מאמר דעה בחינמון `ישראל היום`. נעצור כאן, כי הגליון המלא נמצא ברשת וברקו דנן לא מופיע בו כלל. גם כאן לא טרחו כותבי הדו`ח לברר את הפרט הקטן הזה לפני ששמו עליו חותמת רשמית. לא התעצלתי ומצאתי את המאמר שהם מכוונים אליו שפורסם שלושה ימים קודם לכן, אבל גם שם לא מופיעים הדברים המיוחסים לו.
הקורבן הבא של הדו`ח הוא עוד פובליציסט עלום בשם בועז שפירא (או Boaaz Shabira כפי שהוא מכונה בדו`ח) המפרסם גם הוא ב`חדשות מחלקה ראשונה`. הדו`ח טוען שהוא כתב `רוצחים...אין מקום לערבים במדינת ישראל`. ובכן, קראתי את המקור, וכמה שהוא גזעני וקלוקל, דווקא הדברים האלה לא כתובים בו.
הציטוט האחרון להסתה בתקשורת הישראלית מגיע מגולדה מאיר, לא פחות, אבל מכיוון שהיא נפטרה לפני קרוב לארבעים שנה, סלחו לי אם לא אקח את זה ברצינות כתמונת מצב עדכנית.
וזהו, אלה הם שבעת הציטוטים המובאים בדו`ח. אפס משבעה מהם מדוייק. יופי פלסטין.
***
החלק המעניין ביותר בדו`ח, אם אפשר לקרוא לו כך, זה החלק השלישי שלו, ובמיוחד זה הדן בהסתה בחומרי הלימוד הישראלים. הידעתם,למשל, שבבתי הספר לומדים באמצעות ספר הנקרא `גאוגרפיה של ארצנו ישראל` מאת אלישע אפרת ובו נקבע שלישראל אין גבולות קבועים בגלל שגבולותיה נמשכים מהנילוס ועד לפרת? או שבכיתה ג`, תלמידים משתמשים בספר מאת ב. אחיה ו-מ. הרווס (כמה שחיפשתי לא מצאתי ספר כזה) בו נקבע ש`כל אינצ` בפלסטין היה בבעלות היהודים אפילו בגליל, בגדה המערבית, בחוף, או במדבר`.
כאשר מגיעים התלמידים לתיכון, הם משתמשים בספר `חינוך לאומי` מאת שלום אבקר (אין כזה, אגב), בו הם לומדים שהסיבה היחידה שמדינות ערב לא משמידות את ישראל היא לא כי הן אינן רוצות, אלא רק כי אינן יכולות.
אבל הכיף האמיתי הוא בספרות. בחומר הלימוד, אליבא מחברי הדו`ח, מופיע גם הסיפור `אבק בעין` בו לומד כל ילד יהודי כי `ערבים הם כמו כלבים. אם הם רואים שאתה מפחד מהם ולא עושה כלום הם יתקפו אותך, אבל אם תכה אותם הם יפחדו ממך ויברחו`. סיפור נוסף אותו מלמדים בבתי הספר הישראלים הוא `הלוחם הזקן` מאת הסופר `יורי אוונס` (Yore Evans), ובו מצוטט הדיאלוג המופלא הבא: `הילדה הקטנה שאלה אותי: מי גנב את הירח? הערבים, עניתי. מה הם יעשו איתו? היא שאלה. הם תולים אותו על הקיר שלהם. ומה איתנו? תהתה, עניתי לה: אנחנו הופכים את הירח למנורות קטנות להאיר בהן את ארץ ישראל כולה. מאז אותו זמן הילדה הקטנה חולמת על הירח ועדיין שונאת ערבים כי הם גנבו את חלומותיה ואת אלה של אביה גם כן`.
עוד יצירה על ברכיה מתחנכים הצעירים הישראלים, על פי הדו`ח, כמובן, היא הפואמה `מעשה` (Tale) מאת מחבר אלמוני: `זאב הוא ילד קטן, הוא חי בארץ הזו כאשר הפולשים (פלסטינים) הקיפו את העיר. זאב מת. כיצד הוא מת? איש לא יודע. האם מרעב? האם תחת עינויים? האם מקליע תועה? האם תחת פרסות הסוסים? איש לא יודע. אבל האם תרצה אתה למות כמו זאב? לא. אז כוון את הרובה אל הערבים` (ההדגשה במקור).
לכשלעצמי, לא הצלחתי לאתר אף אחד מהסיפורים האלה בקאנון הישראלי. כן מצאתי אותם ב`מחקר` עילג של האוניברסיטה האיסלמית של עזה עם הכותרת `התמונה של האדם הערבי בספרות ישראלית` מ-2013, שם ככל הנראה מחברו, המאם סיאם, פשוט כתב את הסיפורים האלה בעצמו, ומשרד המידע הפלסטיני אימץ אותם כאילו תלמידי ישראל באמת גדלים עליהם.
***
לא חסרות דוגמאות להסתה נגד פלסטינים בחברה הישראלית. אם דרך הארגון הפרוטו-פאשיסטי אם תרצו וה`נכבה חרטא` שלו, כל מאמר, כמעט, בבטאון הפוגרומיסטים `הקול היהודי` שעורכיו צפויים לעמוד לדין על הסתה, הסגידה לרבנים ואישי ציבור שמקדשים את דרכו הגזענית של נביא טוהר הגזע היהודי מאיר כהנא, קידום ממוסד של `עבודה עברית` המסווה אפליה תעסוקתית, והרשימה עוד ארוכה, מה שהופך את הדו`ח הפלסטיני הנ`ל לנלעג הרבה יותר. המציאות מעוותת מספיק כדי להמנע מדו`חות מסולפים שכאלה, משני הצדדים. כסף רב נשפך על יוזמות כמו `מבט לתקשורת הפלסטינית` שאפילו בית המשפט קבע כי היא מסלפת ומעוותת את המציאות בדיווחיה, NGO מוניטור שביקרתי כבר כמה מעבודותיה העלובות יותר, ורבים אחרים.
כמות האנרגיה שמושקעת בלהאשים את הצד השני היא בלתי נתפסת. זה הבסיס של כל מערך התעמולה, או ה`הסברה` כפי שהוא מעדיף להיקרא. אם אפילו חצי מהמשאבים המושקעים בלהצביע על הצד השני ולצעוק חמאס היו מושקעים בחינוך לסובלנות וקידום מאמצי הידברות, כל העולם היה נראה אחרת לגמרי.
|
