קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

כשאסיר פלסטיני מת התקשורת מאמצת את גרסת המדינה
שיחה מקומית
ישי מנוחין
8.5.2014
http://mekomit.co.il/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D/






צנזורה עצמית: מדוע התקשורת מסרבת לפרסם חוות דעת בינלאומית שקובעת כי האסיר הפלסטיני ערפאת ג`ראדאת מת בעקבות עינויים בבית הכלא?

בחודש שעבר ניסיתי להעביר לכלי התקשורת השונים ידיעה אודות אקדח מעשן. חוות דעת פורנזית מצמררת המעידה על מוות כתוצאה מעינויים שהוגשה לשופט החוקר, ד`ר עמי קובו, על מותו של העציר ערפאת ג`ראדאת. ניסיון בו כשלתי וממנו למדתי שעור מאלף על תקשורת אדישה למוות של `אחרים`, במקרה הטוב, או לאומית מגויסת, במקרה הרע, ואקדחים מעשנים שקופים.

ערפאת ג`ראדאת נעצר בביתו על ידי חיילים ב-18.2.2013 והועבר לחקירת שב`כ. שלושה ימים מאוחר יותר, ב-21.2, במהלך הארכת מעצרו על ידי שופט במתקן חקירות השב`כ בקישון, התלונן ג`ראדאת על כאבים בגב ובצוואר והראה סימנים של מצוקה נפשית שדווחו לבית המשפט. יומיים אחרי כן, ב-23.2, ג`ראדאת נפטר בכלא מגידו. יום אחרי מותו בוצעה בגופתו נתיחה על ידי פרופ` יהודה היס מהמכון לרפואה משפטית הממשלתי באבו-כביר.

מדינת ישראל פרסמה באופן מידי את חוות הדעת של פרופ` היס שקבעה באופן נחרץ שערפאת ג`ראדאת, לא הורעל, לא נמצאה עדות לאלימות פיזית ועינויים שגרמו למותו וש`הדימומים והשברים בצלעות, שנמצאו בנתיחת גופתו, אופייניים למאמצי ההחייאה שבוצעו על ידי הצוות הרפואי משירות בתי הסוהר ומד`א, במטרה להציל את חייו`. חוות דעת שהציגה את ידינו כנקיות מאשמה במותו של ג`ראדאת, ויותר מכך כפועלות להצלתו. חוות דעת שזכתה לכיסוי נאה בכול כלי התקשורת הישראלים, הציבוריים והפרטיים, ונשלחה על ידי משרד החוץ לשגרירויות הישראליות ברחבי העולם.

חלק מהעיתונאים שלמדו ממני על חוות דעת בינלאומית חדשה, המנוגדת לחוות הדעת הממשלתית, פנו למשרד המשפטים וזכו לתגובה שאסור לפרסמה. בניגוד לתיאוריה המשפטית של המשרד, עו`ד המייצג את המשפחה בהליך המשפטי, עו`ד וסאם אגבאריה, מסר שהליך החקירה מתקיים בדלתיים סגורות (כלומר, אין אפשרות פרסום של תוכן הדיונים והפרוטוקולים שלהם אסורים בפרסום), אך אין איסור פרסום בתיק. עדכנתי בכך את העיתונאים. ובכלל, לתומי סברתי שאם יש איסור פרסום הוא אמור היה לחול גם על ממשלת ישראל ומוסדותיה, שאינם אמורים לפרסם בראש חוצות את הדוח המנקה את ידי השב`כ ממותו של העציר. אבל, עבור העיתונאים, עמם הייתי בקשר, אקדח מעשן, העומד בניגוד לחוות דעתם ועמדתם של דוברי משרד המשפטים, מפסיק לעשן והופך לשקוף.

הם לא הוטרדו מכך שהגרסה היחידה לה זוכה הציבור היא גרסת הממשלה – שלא ברורה סיבת מותו של העציר. זכות הציבור לדעת, אותה הצדקה שאנו שומעים השכם והערב בדיונים המלומדים אודות חשיבות השידור הציבורי, אינה חלה על חוות הדעת שמאבחנת את המוות כתוצאה מעינויים, רק על גרסת ממשלת ישראל.

קל וראוי להטיל את האשמה על משרד המשפטים, אולם המשרד אינו האחראי היחיד לשתיקה ולהתאיידות הדוח הבינלאומי מהמרחב הציבורי, גם לעיתונאים וכלי התקשורת חלק באשמה. הופתעתי שאף לא אחד מהעיתונאים הרבים, להם שלחתי את המידע, טרח לאתגר את עמדת משרד המשפטים. צנזורה עצמית, צעידה בתלם, התעלמות מוחלטת מחוות דעת שעומדת בניגוד לעמדת הממשלה, וכנראה גם בניגוד לעמדת רובו של הציבור, וייתכן שגם חוסר רצון לעסוק בנושאים לא פופולריים – ערפאת ג`ראדאת המת הוא פלסטיני – הביאה לכך שרק בלוגרים התייחסו לנושא.

בחודשים האחרים מתקיים דיון רחב בנושא חשיבות השידור הציבורי, האמור לשרת את הציבור, לעומת התקשורת הפרטית שמשרתת את מה שפופולרי בעייני הציבור ואת בעלי האינטרסים ששולטים בה. לעניות דעתי, סיפור מותו של ג`ראדאת מלמד שאין הבדל מהותי בין השתיים – שתיהן נשמעות לממסד באותו אופן, מעטים מבין העיתונאים שבשתיהן אינם משתדלים לשאת חן בעייני הציבור הרחב ובשתיהן רבים מעלימים אקדחים מעשנים כאשר לא פופולרי לעסוק בהם.

`זכות הציבור לדעת`, זו סיסמת מאבק טובה למאבקים על מקום כלי התקשורת במרחב הציבורי. אולם במרחב הישראלי, לפחות לגבי עצירים פלסטינים מתים, היא סיסמה ריקה מתוכן וממחויבות עיתונאית.
________________________________________
* ד`ר ישי מנוחין הוא מנכ`ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו`ר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים
היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!