קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

אוקמפו: הפלסטינים יכולים להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי
al-monitor
עקיבא אלדר
12.05.14
http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/05/luis-moreno-ocampo-international-criminal-court-palestine.html


ארגוני זכויות אדם, ובכללם אמנסטי אינטרנשיונל ו`היומן רייטס ווטש`, קראו בשבוע שעבר ליו`ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לצרף את פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). בתזמון מקרי, התוכנית לצדק מעברי של האוניברסיטה העברית אירחה באותו זמן את לואיס מורנו אוקמפו, מי שהיה עד לפני שנתיים התובע הראשי של בית הדין.


ראיון עם לואיס מורנו אוקמפו, התובע הראשי לשעבר של בית הדין הפלילי הבינלאומי: הכרת האו`ם ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שינתה את המצב המשפטי באזור.

באותו שבוע [9 במאי] הסעיר הסופר עמוס עוז את הרוחות כשהציע להחליף את הכינויים `אנשי תג מחיר` ו`נוער הגבעות`, שהודבקו ליהודים המתנכלים לבני המיעוט הערבי, בתואר `ניאו נאצים עבריים`. השילוש הזה – המהלך לצירוף הרשות לבית הדין הפלילי, גל פשעי השנאה כלפי לא יהודים והסיקור הבינלאומי של ביקורו הקרוב של האפיפיור בישראל ובשטחים הכבושים (24 עד 26 במאי) - מדירים שינה מעיניהם של ראשי מערכת הביטחון ושירות החוץ הישראלים. הקנאים היהודים אינם מהססים לפגוע באנשי דת נוצרים, לחלל מנזרים ולנאץ את שמו של ישו.

בראיון שהעניק לאל-מוניטור ביום שישי (9 במאי) מדגיש אוקמפו כי הכרתה של העצרת הכללית של האו`ם ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שאינה חברה באו`ם, שינתה את המצב המשפטי באזור. `בעבר ביקשו הפלסטינים להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך לא הייתה לי סמכות לקבוע אם הם אכן מדינה`, מסביר המשפטן שהיה התובע הראשי הראשון של ה-ICC, תפקיד שמילא במשך תשע שנים, `כיום הם מוכרים ויכולים לבחור לפנות לבית הדין`.

לאוקמפו שמור פרק מיוחד בסיפורו של השינוי הפוליטי-משפטי המתרחש בעידן שלנו - תקופה שבה העולם עובר מדגם של מדינת הלאום למערכת חוק וממשל נוספת, גלובלית. כתובע הראשי הראשון של ה-ICC, הוא היה בין אלה שהופכים אט-אט את המוסד לשוט שמהלך אימים על רודנים, מורדים, כובשים ופושעי מלחמה. ההיסטוריה הפרטית של אוקמפו שלובה בזו של מולדתו, ארגנטינה. ב-1985, שנתיים לאחר סיום שלטון האימים של דיקטטורת הגנרלים, שימש אוקמפו כתובע הגנרלים ובכללם הנשיא לשעבר, במה שנודע כ`משפט החונטה`. עשרות אלפי אנשים נעלמו, נרצחו ועונו בשנות ה`מלחמה המלוכלכת`, וצוות התביעה היה נחוש לדרוש צדק ולהשמיע את קולם של הקורבנות.

ההיסטוריה של בית הדין הבינלאומי, מקפיד אוקמפו להזכיר, מתחילה עוד קודם לכן, ב-20 בנובמבר 1945. הכותרת שבחר להרצאותיו בירושלים הייתה `מנירנברג להאג`. `שם זה התחיל`, הוא חזר והזכיר לשומעיו. `בנירנברג נקבע התקדים של יצירת חבר מושבעים בינלאומי. אז הונח היסוד להקמת טריבונל בינלאומי, להעמדה לדין של אנשים החשודים בביצוע רצח עם, פשעים נגד האנושות, ופשעי מלחמה`. כדי להמחיש את המשכיות המורשת הזמין אוקמפו את התובע ממשפטי נירנברג, בנג`מין פרנץ, למשפט הראשון שניהל ב-2003 בבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד מפקד המיליציה בקונגו, תומס לובנגה (שהורשע לפני כשנתיים בגיוס בכפייה של ילדים ובשימוש בילדות כשפחות מין). הוא הניח על כתפיו של פרנץ את הגלימה, וביקש ממנו להשתתף בהקראת הסיכומים.

אלא שבשונה ממשפטי נירנברג, ולהבדיל גם מזה של ארגנטינה, מקווה אוקמפו שתרומתו של בית הדין כיום לא תהיה רק בגביית המחיר מאלה שפשעו ואיבדו את כוחם, אלא גם בהצלחה למנוע פשעים נוספים.

אל-מוניטור: כיצד פנייה של הפלסטינים להצטרפות לבית הדין הפלילי תשפיע על המצב באזור?

אוקמפו: נוכחותו של ה-ICC באזור תעודד את הצדדים לחשוב באופן יצירתי איך לפתור את הבעיות ביחסים ביניהם. שניהם יכולים לעשות לא מעט בעניין. הסכסוך גובה קורבנות רבים בישראל ובפלסטין. הצטרפות ל-ICC עשויה למנוע פשעים ולפתוח דרכים חדשות לחשיבה. הפלסטינים מבינים שהצטרפותם ל-ICC תחשוף גם אותם לתביעות. אם בעקבות כך יימנע ירי הרקטות מעזה, הרי שאזרחי ישראל ירוויחו מכך, לא כן?

אל-מוניטור: העובדה שישראל מודאגת מהצטרפות הפלסטינים לבית הדין יכולה להעיד על מצפון לא נקי?

אוקמפו: כן, כנראה שזה כך. השאלה היא מה ישראל צריכה לעשות כיום, כשהפלסטינים כבר רשאים להצטרף לבית הדין. אם היא אינה מעוניינת בזה, עליה לחשוב מה היא יכולה להציע להם כדי להימנע מכך. אם האיום בנוכחותו של בית הדין יוכל למנוע ביצוע פשעים עתידיים, זו תהיה תוצאה מעולה. כפי שאמרתי, זה תקף גם עבור הפלסטינים.

אל-מוניטור: איך בית הדין משפיע בשטח אם אין לו גורמי אכיפה משלו?

אוקמפו: המשטרות של המדינות החברות אוכפות את הפסיקות של בית הדין. המשמעות היא שמי שמואשם אינו יכול לטייל ברחבי אירופה, קנדה או אוסטרליה (להבדיל מארה`ב, רוסיה, סין ומדינות נוספות שלא חתמו על אמנת רומא - המסמך המהווה מקור הסמכות של בית הדין). אי-חסינות מעונש זה עניין הכרחי למניעת פשעים עתידיים.

הרעיון הוא להבטיח שבמאמץ למנוע פשעים הצדק ייעשה באופן חוצה גבולות, ושהדבר יהיה אפקטיבי לא רק במדינה שבה בוצעו הפשעים. כשהצטרפתי ל-ICC היו חברות בו 21 מדינות, וכיום חברות בו 122 מדינות. אנו ממשיכים להתרחב. זו רק שאלה של זמן. מה שאנו זקוקים לו הם כלים נוספים כדי למנוע אלימות ולשלוט עליה.

אל-מוניטור: לסיום, בהרצאותיך בירושלים שאלת את הסטודנטים מה היו עושים אילו כיהנו בתפקידך כתובע. הרשה לי לשאול אותך – אילו היית אתה ראש ממשלת ישראל, היית מצטרף ל-ICC?

אוקמפו: ראשית עלייך לפתור את הבעיה ביניכם לבין הפלסטינים. רק אז אתה יכול להצטרף ל-ICC, כדי להבטיח שלא תגלשו בחזרה לאלימות. קשה ומורכב להצטרף לבית הדין כל עוד אתה בעיצומו של סכסוך.




קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים
היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!