קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

בקש שלום ורדפהו" – מי שולט על סדר היום?
on-the-left-side
נעמי טש
22.05.14
http://on-the-left-side.org.il/בקש-שלום-ורדפהו-מי-שולט-על-סדר-היום/



בעוד שבועיים ימלאו 47 שנים לכיבוש השטחים. כיבוש, כי עד היום לא העזה אף ממשלה ישראלית לספח את השטחים או את חלקם, למעט סיפוח רמת הגולן וירושלים המזרחית ושטחים סביבה (מאז ישראל איננה מצליחה לנהל את `ירושלים הגדולה` כיאות, וראה במאמרי `ירושלים של זהב? – הדסה כמשל` )

גם הממשלות הימניות וההזויות ביותר יודעות שכל ניסיון לסיפוח שטחים נוספים (למשל `גושי ההתיישבות` – שם מכובס למכשולי השלום), יגרום לישראל בעיות שאין ה`רווח`, כביכול, שווה בנזקם. כל הממשלים בבית הלבן רואים אפילו בגילה התנחלות בלתי חוקית, וככל שיגבר כאן הלהג על סיפוח שטחי C, כך תודגש העמדה האמריקאית לגבי שכונות ירושלמיות שמעבר לקו הירוק. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לצאת נגד כל העולם, וארה`ב בראשו, אלא אם תחליט להתאבד. האשליה שהעולם מסכין עם מה שנראה כסיפוח זוחל, נובעת מפרשנות שגויה של האדישות שהעולם מפתח כלפי גורלה של ישראל.

מדינה דו-לאומית, או חרם, הן צרות רחוקות, לעומת מה שנראה כתהליך `ייבוש מתגלגל` של ישראל. העולם מגלה יותר אדישות ופחות אמפטיה כלפי הבעיות של ישראל, ומותיר אותה להשתחרר – או לתלות עצמה – על החבל שכרכה סביב צווארה במו ידיה. כבר ב-67 הוצע לישראל לסגת לתחום הקו הירוק (הרחבה דה-יורה של חלקה של ישראל ל-78% משטח פלשתינה–א`י), בכפוף להסכמים שיבטיחו את ביטחונה. זוהי ההצעה המונחת על השולחן מאז ועד היום, ואין בלתה. ישראל תקבל אותה, או (כמצוטט משיחות בינלאומיות פרטיות) – ש`תלך לעזאזל`.

אבל מה זאת ישראל? בתוך המבצר המוגן כביכול על-ידי הצבא החזק ביותר כביכול במזרח התיכון – אפשר לספר צ`יזבטים. אבל בפועל, מדינת ישראל שבויה מזמן בידי מיעוט קנאי, שמנהל אותה מתוך שטח ההפקר שהחוק הישראלי לא חל עליו. עבור הקנאים הבריונים, העדר החוק הוא מצב אידיאלי, המנוצל – בין השאר – לזריעת מוקשים וייאוש בדרך לשלום. שנים הם מכופפים ידיים לכל שר ביטחון (הריבון הרשמי בשטח, לפי החוק הבינלאומי והישראלי), עד שהפכו את צה`ל לחיל מצב נוירוטי שפוחד מהצל של עצמו. מדינת ישראל ויתרה מזמן על קביעת סדר היום שלה. כדי לכסות על הערווה של חדלון האישים שלהם, המציאו לנו נבחרי העם נוסחה: `אין עם מי לדבר`. אותם מנהיגים עירומים הגיעו למצבם בגלל שותפות עם המתנחלים הבריונים, מדעת או שלא מדעת. את התוצאה אי אפשר להסתיר יותר: אימפוטנציה גמורה – פנימית וחיצונית.

במבט מבחוץ, מדינת ישראל הריבונית נראית כמו כלב עייף, שזנבו – מיעוט קנאי שבחר לחיות מחוץ לתחומי החוק הישראלי – מכשכש בו. כשנוח להם, הם מתריסים `ממשלות ישראל שלחו אותם כחוק`. וכשלא נוח, הם מצפצפים על הממשלות ועל החוק. הזנב כפה על מדינת ישראל להחיל את ריבונותה בחקיקה ראשית על הגולן ועל ירושלים, אבל עד היום לא הוחלה הריבונות הישראלית בחקיקה ראשית על 78% מהשטח שבשליטת ישראל, המוכר על-ידי כל העולם כשטחה הריבוני. מי שמשתעשע במחשבות על המשך התרגילים האלה, טועה ומטעה. מלבד חיזוק מתנגדי השלום, יתברר שהמערכת הבינלאומית איבדה סבלנותה. באדישות גמורה היא תניח לישראל לבחור: השתחררות מהפלונטר המתחכם – או המשך הסתבכות בו, עד חנק. יש צרות דחופות יותר בעולם שדורשות טיפול.

רק תבוסתנים שאיבדו את האמונה בעצמם ובכוחם לרדוף אחרי השלום, ישאירו את החבל בידי חוליגנים שהוציאו עצמם – ובדיעבד את כולנו – מחוץ לחוק הישראלי והבינלאומי.

- See more at:
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים
היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!