קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

חרם כלכלי על הפלסטינים הוא אסון גם לישראל
al-monitor
עקיבא אלדר
21.05.14
http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/05/israel-hamas-palestinian-authority-economy-collapse-boycott.html



כשראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מאיים לנתק את הקשר עם הרשות הפלסטינית בתגובה לשיתופו של חמאס בממשלה הפלסטינית החדשה, אין לייחס לכך משמעות מדינית מוגזמת. גם כאשר חמאס היה מוקצה מחמת מיאוס ברמאללה, תשעת חודשי המשא ומתן לא הולידו שום דבר הדומה להסדר קבע.

הנזק המדיני יהיה כאין וכאפס לעומת ההשלכות הכלכליות של ניתוק מגע עם הרשות הפלסטינית. הפיכתה של הגדה המערבית לתואמת רצועת עזה מבחינה כלכלית, תגרור אותה למצב דומה גם מבחינה ביטחונית. סימנים ראשונים לכך אפשר למצוא בתופעה החדשה-ישנה של תקיפת עיתונאים ישראלים המסקרים את השטחים הכבושים.

כדי לאפשר לנשיא מחמוד עבאס להשתתף ב`תהליך`, משלשלים משלמי המסים של המדינות התורמות (AHLC) לקופת הרשות את מיטב כספם (כשני מיליארד דולר בשנה). בהעדר מראית עין של משא ומתן לפתרון הסכסוך, יהפוך ניהולו למשימה בלתי אפשרית.

הרוב הרפובליקאי בקונגרס האמריקאי ינצל את הברית עם חמאס כדי לצמצם ואולי אף לבטל כליל את סעיף הסיוע לרשות, שממילא אינו חביב במיוחד על השמרנים. ראשי מדינות האיחוד האירופי יתקשו להצדיק בפני הבוחרים שלהם את הסיוע לתהליך שלום עליו השלום. ניתוק הקשרים המדיניים, שיפגע ואולי אף ישים קץ לתיאום הביטחוני, צפוי להרתיע את קומץ אנשי העסקים מחו`ל ששוקלים להשקיע במחקר ופיתוח בגדה המערבית.

תעודת פטירה רשמית של ההסכם המדיני הידוע בשמו `הסכם אוסלו`, מספטמבר 1993, תחתום להלכה וגם למעשה על תעודת פטירה של הצאצא הכלכלי שלו פרוטוקול פריז, שבימים אלה ציין עשרים שנה להולדתו. ההסכם כלל איחוד מכס בין ישראל לרשות הפלסטינית; משמעותו המשפטית היא העדר גבולות כלכליים בין שתי השותפות, ואילו המשמעות המעשית היא המשך התלות של המשק הפלסטיני במשק הישראלי ההסכם קיבע גם את התלות המוחלטת של הפלסטינים בישראל בכל הנוגע לקשרי המסחר שלהם עם העולם. יישום שיטת הנתק והסגר, שישראל מפעילה נגד ממשלת חמאס בעזה, על ממשלת פת`ח-חמאס בגדה, יהפוך את כל השטחים הכבושים לשכונת מצוקה גדולה.

אין דבר שמסמל יותר את התלות הזאת ואת השלכותיו של נתק ביחסים מסכנת הניתוק מזרם החשמל. מאז הסגר תושבי עזה אינם זוכים לאספקת חשמל רצופה אפילו יום אחד. עתה מאיימת חברת החשמל הישראלית לנתק את הזרם לתושבי הגדה ומזרח ירושלים למשך מספר שעות בכל יום. בחברה מקווים שהאיום ישכנע את הרשות הפלסטינית לפרוע את החוב לחברה, שהגיע ל-1.5 מיליארד שקל. אולם, כשהגרעון של הרשות מגיע ל-1.6 מיליארד דולר, וממשלת ישראל מחפשת כל דרך להעניש את עבאס על החיבוק עם חמאס, מומלץ לתושבי רמאללה ומחנה הפליטים שועפט להצטייד בנרות.

החוב העצום לחברת החשמל מתווסף לחובות הרשות לסקטור הפרטי בשטחים ולבנקים, שמסתכמים ב-350 מיליון דולר. על פי אומדנים של הכלכלן הישראלי ד`ר אביחי שניר, שעוקב מקרוב אחרי הכלכלה הפלסטינית, החוב הזה יגדל השנה ב-450-400 מיליון דולר. שניר מציין, שכדי להיחלץ מהמשבר זקוקים הפלסטינים לצמיחה בשיעור של 6%-9%. אבל על פי נתוני הבנק העולמי, הצמיחה בשטחים הכבושים, כולל רצועת עזה, הגיעה ב-2013 ל-2% בלבד, זאת לעומת 11% ב-2011-2010 ו 5.9% ב-2012. (בעזה הצמיחה ירדה מ- 14.7% בשנת 2011, ל-6.6% ב-2012. בגדה היא ירדה באותה תקופה מ-9.4% ל- 5.6%.)

כתוצאה מהירידה בצמיחה, גדלה האבטלה והיא מגיעה בגדה ליותר מ-20%. בעזה היא זינקה לכ-38.5%. בקרב הצעירים העזתים האבטלה נושקת ל-50%. השכר הממוצע בגדה המערבית נמוך מ-2,000 שקלים בחודש, פחות מרבע מהשכר הממוצע בישראל.

לעומת זאת, אין הבדל משמעותי ברמת המחירים ובהוצאות המחייה בין שתי גדות הקו הירוק. כשליש מכוח העבודה בסקטור הפרטי (106,000 איש, רובן נשים) משתכר פחות משכר המינימום (1,450 שקלים לחודש). המגזר הציבורי, שמציע משכורות גבוהות יותר, נהפך לאבן שואבת של כוח אדם מוכשר מהמגזר הפרטי. כך נהפך הסקטור הציבורי בגדה לגדול ביותר בעולם על פי מדד תרומתו היחסית לתל`ג.

רובם הגדול של עובדי המדינה בשטחים הכבושים הם אנשי מנגנוני הביטחון, המצוידים בנשק חם ובהכשרה צבאית. גורמי ביטחון ישראלים מזהירים כי חרם ישראלי ובינלאומי על הרשות וסגירת ברזי הסיוע יהיו בבחינת ירייה ברגליה של ישראל. שוטרים מובסים, רעבים ומובטלים עלולים לכוון תחילה את נשקם אל ראשיהם של ראשי הפת`ח, שהבטיחו להם מדינה, לחם ועבודה. הבאים בתור יהיו השליטים הישראלים.

במאמר שפרסמו לפני שנה בדיוק [מאי 2013] תחת הכותרת `הרשות הפלסטינית והכלכלה: שלטון תלוי על בלימה`, התריעו החוקרים, ד`ר יצחק גל וד`ר אפרים לביא (לשעבר ראש דסק פלסטין באמ`ן-מחקר), מפני התוצאות החמורות של המשך הקיפאון מדיני.

הם כתבו, שאף כי רוב מכריע בציבור ובהנהגה הפלסטינית מעוניין בהמשך הרגיעה הביטחונית שתבטיח התקדמות בבניין המדינה והכלכלה, הקיפאון עלול להביא לתסיסה עממית שתופנה כלפי ישראל והרשות הפלסטינית. `בנסיבות אלה`, כתבו השניים, `עלול מעמדם של חמאס וגורמי אופוזיציה אחרים להתחזק ולהביא לערעור היציבות הביטחונית שהושגה מכוח הנוכחות הצבאית הישראלית באזור והתיאום הביטחוני`.

הידיעה לפיה הממשל האמריקאי מסתפק בכך שממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, ולא החמאס, תשמור נאמנות לשלושת תנאי הקוורטט (הפסקת האלימות, הכרה בישראל וכיבוד הסכמים קודמים), מלמדת שארה`ב ערה להשלכות מרחיקות הלכת של חרם כלכלי על הרשות. זאת בתגובה על סירובו של החמאס לאמץ את השלושה.

תביעתה התקיפה של ממשלת נתניהו, שהנהגת חמאס תרים דגל לבן, צריכה לשמש דגל שחור לאזרחי ישראל המבלים בחופי הרחצה. במרחק של חצי שעת נסיעה מסוכת המציל, הקרקע בוערת ואין מציל.


קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים
היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!