קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר בית המשפט העליון ידון בזכות הקרקע הבדואית היום (ב` 2.6) ידון בית המשפט העליון בתביעת הבעלות הבדואית באדמות אל עראקיב נורי אל עוקבי: אנו מקווים שבית המשפט יתקן את העוול שנגרם כשגורשנו ב-1951 עו`ד מיכאל ספרד: נאתגר את הדוקטרינה המשפטית המשמשת לנישול הבדואים הודעה לעיתונות 2.6.2014 היום, יום ב` 2-6-2014 בשעה 9 בבוקר, יישמע בבית המשפט העליון ערעורם של יורשי שייח` סלימאן אל עוקבי בעניין זכות הבעלות על אדמותיהם באל עראקיב ובזחיליקה, מצפון מערב לבאר שבע. הרכב השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וסלים ג`ובראן ידונו בערעור על פסק דינה של השופטת שרה דוברת מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר פסקה כנגד היורשים. נורי אל עוקבי, פעיל ותיק לזכויות הבדואים בנגב שהוא אחד המערערים, אומר: `בשנת 1951 גורשו בני השבט מכפרם ואדמתם באל עראקיב, והועברו בכח אל חורה הנמצאת במרחק של כעשרים ק`מ מזרחה, קרוב מאוד לגבול עם ירדן בשנים ההן. שלטונות מדינת ישראל נהגו בשיטות של הפחדה ומרמה בכדי להצדיק את הגירוש הנפשע של אזרחים מבתיהם ומאדמותיהם. ההיסטוריה הכתובה והמסמכים מוכיחים שאל עראקיב היה מקום מגוריהם ואדמתם של בני שבט אל עוקבי מזה דורות רבים, עוד מימי שלטון האימפריה העות`מאנית, והם עדיין חיו בה בארבע השנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל. כאזרח מדינת ישראל הצביע שייח` סלימאן מחמד אל עוקבי בבחירות הראשונות לכנסת ישראל בשנת 1949, בקלפי שהונחה בביתו שבאל עראקיב. ביתו של השייך שימש בכל יום שני וחמישי בשבוע כבית משפט שבטי שפעל בהסמכת מדינת ישראל עם דגל וסמל המדינה מעליו. ואז לפתע פנתה המדינה והתכחשה לזכויות אזרחיה, אך ורק בשל השתייכותם הלאומית, וגרשה אותם ללא רחמים מאדמתם. פנינו אל בית המשפט בבאר שבע לבקש צדק ונדחינו, אנו מקווים שבית המשפט העליון יתקן את העוול שנגרם לנו`. עו`ד מיכאל ספרד, המייצג את המערערים, אומר: `לראשונה, חברו יחד צוות של מומחים לגיאוגרפיה, היסטוריה משפטית ומשפט בינלאומי כדי לאתגר את הדוקטרינה המשפטית שבאמצעותה מדינת ישראל מנשלת במשך עשרות שנים את הבדואים מזכויותיהם על אדמות הנגב. המערערים מבקשים להפוך תקדים שנקבע בתחילת שנות השמונים, לפיו הקביעה בענין זכויות הבדואים נעשית ע`י בדיקה של המצב שהיה במאה התשע עשרה ומתוך השענות נרחבת על יומני מסע של מיסיונרים אירופים אשר טענו שבאותו זמן לא היו בנגב ישובים בדואים ולא היתה חקלאות. אלה היו אורחים לרגע מיבשת אחרת, ששפטו מהו ישוב ומהי חקלאות לפי קני מידה אירופיים, ולא הבחינו כי לפניהם אנשים היושבים על אדמתם, מקיימים חקלאות בתנאים קשים של אזור שחון ומנצלים כל טיפת מים שעמדה לרשותם. במסגרת מחקר בנושא, שנערך מטעם המערערים, הוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע עשרות מסמכים שנמצאו בארכיונים שונים בארץ ובעולם - המצביעים על כך שהתקדים שנקבע בשנות השמונים מבוסס הן על טעות משפטית והן על ניתוח שגוי של המציאות בנגב במאה התשע עשרה. אולם השופטת דוברת בבית המשפט המחוזי נצמדה לתקדים והתעלמה מהעובדות החדשניות שהוצגו לה. עתה יצטרך בית המשפט העליון להתמודד עם הסוגיה. טענה מרכזית בערעור היא שמדינת ישראל נוהגת בסטנדרד כפול: מחד היא אינה מכירה בזכויות הבדואים על אדמתם בנגב, ומאידך היא כן מכירה בכל עסקות הרכישה מתקופת האימפריה העות`מאנית והמנדט הבריטי בהן רכשו גורמים ציוניים כמו הקק`ל והכשרת הישוב אדמות מתושבים בדואים בנגב - כאשר כמובן בעסקות אלה הכירו הציונים בבדואים כבעלי הקרקע ושלמו להם תמורה כספית כדת וכדין על אדמתם. חשיבות הדיון חורגת משאלת הבעלות אל אדמות הכפר המסוים אל עראקיב, שהפך בשנים האחרונות לסמל. הצלחה של המערערים יכולה להשפיע גם על מאות סכסוכי קרקע אחרים בין המדינה לבדואים, ואפילו על מעמדה של `תכנית פראוור` אשר יוצאת מתוך הנחה שאין לבדואים זכויות משפטיות באדמות הנגב`. לפרטים: נורי אל עוקבי: 054-5465556 עו`ד מיכאל ספרד: 054-4713930 קישורים למאמרים האחרונים בנושא גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב