קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

הם מבינים רק כוח – האם יהיה פרק שישי?
on-the-left-side
יאיר בוימל
11.06.14
http://on-the-left-side.org.il/הם-מבינים-רק-כוח-האם-יהיה-פרק-שישי/




מאת: יאיר בוימל, ד`ר להיסטוריה של המזה`ת
במלחמת ששת הימים, שפרצה בשל רצונה של ישראל, לטענתה, למנוע התקפה עליה, כבשה ישראל, בין היתר, ממצרים, את חצי האי סיני.

ב-1969 פרצה מלחמת ההתשה. בפברואר 1971 הציע נשיא מצרים אנוואר א-סאדאת שישראל תחזיר למצרים את החלק המערבי של סיני, התעלה תיפתח לשייט בינלאומי, לרבות ישראלי, ואחרי שנה יפתח משא-ומתן עם ישראל. ממשלת ישראל דחתה זאת, בהכרעת ראש הממשלה גולדה מאיר. מצרים, במטרה להשיג במלחמה את מה שלא הושג בדיפלומטיה, פתחה באוקטובר 1973, בשיתוף סוריה, במלחמת יום הכיפורים. יש היסטוריונים צבאיים הטוענים שישראל ניצחה: סיני נשארה בידי ישראל וצה`ל צלח את התעלה. יוזמת שלום נוספת של הנשיא סאדאת, מנובמבר 1977, הביאה לחתימת הסכם שלום ב-1979, וישראל החזירה למצרים, בשלבים, את כל חצי האי סיני. החזרת סיני, שניתן היה לעשותה כבר ב-1971 ללא הקמת בתי קברות חדשים, בוצעה לבסוף במחיר נורא של 2,691 חיילים שנפלו במלחמת יום הכיפורים ובהסרת יישובים בסיני. זה היה הפרק הראשון בסדרה שבה ישראל הסכימה לוויתורים רק אחרי הפעלת כוח כלפיה.

הפרק השני בסדרה היה שילוב של שלושה איומים שהופעלו על ישראל: התקוממות עממית פלסטינית, באינתיפאדה הראשונה, שהחלה בדצמבר 1987; חוסר האונים של ישראל במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991; והאיום האמריקאי בהפסקת סיוע כספי לישראל אם תסרב להניע תהליך שיביא לסיום הכיבוש. כל אלה עמדו בבסיס הסכמתה של ישראל, תחת ראש הממשלה יצחק שמיר, להשתתף בוועידת שלום במדריד בנובמבר 1991, בהשתתפות משלחת ירדנית-פלסטינית משותפת. ביוני 1992 עלה לשלטון יצחק רבין, בראש ממשלת `העבודה` – מרצ, והביא לפריצת הדרך המשמעותית ביותר ביחסי ישראל-הפלסטינים ול`תהליך השלום` שכלל, החל מספטמבר 1993, את ההכרה ההדדית של ישראל ואש`ף ואת הקמת הרשות הפלסטינית. נראה כי זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה, עד כה, שבה ישראל ביצעה וויתורים בלא איומי אלימות כנגדה.
הפרק השלישי היה בנסיגה ב-2000 מרצועת הביטחון בדרום לבנון (שנכבשה בידי ישראל במלחמת לבנון הראשונה ב-1982). לפי אתר `ויקיפדיה – אקדמי` נהרגו בלבנון בשנים אלו 1,216 חיילי צה`ל. היעדר יעד צבאי ברור שינמק את הצורך בשהיית צה`ל בדרום לבנון, יחד עם לחץ ציבורי עצום, הביאו להחלטת ראש הממשלה אהוד ברק לצאת מלבנון, בלא שהושג שם כל הישג. יציאת אש`ף מלבנון לתוניס, ב-1982, לא הביאה `לחיסול הבעיה הפלסטינית`, ולעומת זאת הוקם חיזבאללה, שגרם להחמרת האיום הביטחוני מגבול הלבנון ואף לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006.
הפרק הרביעי הוא ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון ב-2005. עם כישלון ועידת קמפ דיוויד השנייה, באוקטובר 2000, החלה האינתיפאדה הפלסטינית השנייה, ולוותה בטרור קשה בערי ישראל, שהביא לכ-1,100 הרוגים ישראלים. כתוצאה מכך הביא מקימן של עשרות התנחלויות, אריאל שרון, ב-2005, כראש הממשלה, להתנתקות: פינוי 21 ההתנחלויות היהודיות מרצועת עזה ופינוי 4 התנחלויות מצפון הגדה.
הפרק החמישי מורכב יותר. במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, נהרגו 155 חיילים ואזרחים. בישראל נשמעה ביקורת קשה נגד המלחמה, בעיקר נגד הטלת כוחות רגליים גדולים לשדה הקרב בימיה האחרונים של המלחמה, שגבתה אבדות רבות. ועדת חקירה (וינוגרד) הביאה, בין השאר, להתפטרות הרמטכ`ל ולהדחת שר הביטחון, וגם יוקרת ראש הממשלה נפגעה מאוד. נראה שאירועים אלה, והחשש מאבדות רבות בקרב החיילים, גרמו במבצע `עמוד ענן`, בנובמבר 2012, להחלטה שלא להטיל כוחות צבא רגליים לשדה הקרב.

הפרק השישי שבו ישראל נכנעת לאלימות טרם נכתב. יש סיבות הגיוניות לחשש שיש כבר מי שכותב אותו. המשא-ומתן עם הפלסטינים לא הביא לתוצאות חיוביות, ההתנחלויות צוברות עוצמה, והאופציה לפתרון מכובד עבור הפלסטינים לא נראה באופק. העם הפלסטיני המיואש עלול לעלות על הבריקדות בקריאה `תמות נפשי עם היהודים`. ואיך יגיבו מדינות ערב, שלפני 12 שנה הניחו על השולחן את תכנית השלום שלהן, ולא זכו אפילו בדיון בו? ואותו חלק של `העולם` שתמך בנו, ימשיך לקבל את המשך הכיבוש?

הרצל טבע את צמד המלים `במשפט העמים`, בסיס הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, שהתגלמה בהצהרת בלפור, בכתב המנדט, בתוכנית החלוקה מ-1947, בהכרה בישראל ב-1948 ובהחלטות האו`ם 242 ו-338. האם אנחנו מחכים להפעלת כוח פוליטי עצום על ישראל, כמו לאחר מלחמת סיני ב-1956, והפעם תוך הסרת `משפט העמים`? האם נצטרך להיכנע לפרק השישי, כי אנחנו מבינים רק כוח?
- See more at:


קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב