קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

עדות מעזה: כך נהרגה משפחה
hagada
מוחמד חמד
16.07.14
http://hagada.org.il/2014/07/16/עדות-מעזה-כך-נהרגה-משפחה/




בערב, במיוחד ברמדאן, אנחנו יושבים בדרך כלל בחוץ, ליד הכניסה לבית. יש לנו שם שתי ספות. ביום שלישי האחרון, ה-8 ביולי 2014, בערב ישבתי שם כרגיל עם אשתי רסמייה, בת 62, הבנים שלי והמשפחות שלהם: עבד אל-חאפז (30), עם אשתו סוהא, והבת שלהם נור, בת 5; מהדי, בן 46, והילדים שלו רכאן, בן שנתיים וחצי, כינאן בן ארבע ודינא בת 16; איבראהים, בן 22.

ישבנו ודיברנו. בשעה 23:00 בערב התנתק החשמל, בגלל שיש קיצוב. ישבנו עוד קצת ואז קמתי וקראתי לילדים הקטנים, רכאן, נור וכינאן, לבוא איתי פנימה כדי שנכין את המזרונים שלנו ונלך לישון. נכנסנו לבית, פרשנו את המזרונים והתיישבנו עליהם קצת. אחרי כמה זמן רכאן ונור קמו וניגשו לדלת, ליד היציאה לחצר. כינאן נשאר איתי בפנים.
אחרי שלוש דקות בערך שמעתי פיצוץ חזק. לקחתי את כינאן ויצאתי איתו לרחוב. היה הרבה עשן ואבק. הלכתי על שברי זכוכיות. השארתי את כינאן עם אנשים ברחוב וחזרתי לחצר לבדוק מה קרה עם המשפחה שלי. מצאתי גופות מכוסות בדם עם בגדים קרועים על האדמה. הכל היה מלא רסיסים ודם. הגיעו כמה שכנים עם פנסים. כשהם האירו מסביב הייתי בהלם – ראיתי את הגופות של שלושת הבנים שלי, עבד אל-חאפז, מהדי ואיבראהים ושל אשתי והנכדה דינא וסוהא אשתו של עבד אל-חאפז. הנכדים שלי רכאן ונור נפצעו קל.

הייתי בהלם. השכנים החזיקו אותי כי לא הייתי מסוגל לעמוד. הרגשתי שאני מתעלף מהזוועה. הטיל נפל על המשפחה שלי בלי שום אזהרה. אני מניח שרצו לפגוע בעבד אל-חאפז, אבל במה אשמים שאר בני המשפחה? למה הרגו משפחה שלמה?


קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב