קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

למות אתמול או למות מחר, יומן מלחמה
haokets
סלמאן נאטור
25.08.14
http://www.haokets.org/2014/08/25/למות-אתמול-או-למות-מחר-יומן-מלחמה/





מרפיח עד סחמאתא, מח`אן יונס אל דיר יאסין ומעזה אל יאפא – מצב אחד שלא מתיישן ולא עוצר על מקומו. מלווה בפסקי זמן רק על מנת לשנות את נקודות הציון של ההרס, והעברת הטנקים מן הצפון אל הדרום, ומן המערב אל המזרח. הסופר סלמאן נאטור משרטט את דמותה של המלחמה האחרונה, בינתיים
1.
אני בארצות הברית, אלוולאיאת אלמתחדה, שבשפתנו הזועמת אנו קוראים לה אלווילאת אלמתחדה, כלומר אסונות הברית.

הכל כאן גדול ומנופח. הבתים, הגשרים, המכוניות. במסעדה אתה מזמין ארוחה. היא מאחרת להגיע, וכשהיא מגיעה אתה נבהל מגודלה שכן היא מספיקה לחמישה אנשים. לכאן באנו בכדי לדבר על סכסוכים בעולם ובאזורנו.

הוי אמריקה! את הסכסוך, את האויב ואת השופט! הסירי מעלינו את ידך הגדולה והתפוחה משומני העולם והנפט הערבי! הסירי את ידך כדי שהשלום ישרור גם בעולם וגם באזורנו!
אני אומר זאת בתוך הבית של אמריקה. בעיר שאינה גדולה. על גדות נהר שאינו גדול. כאילו המקום הזה אינו באמריקה.

אתה נפעם באמריקה מכל דבר, מגדול עד קטן, ויותר מכל, ממרחביה שאין להם גבולות. ואילו אצלנו בארצנו הקטנה והטובה, מציירים לנו גבולות ובתוך גבולותינו שופכים את דמנו.

2.
להרוס בית על יושביו ולהטיל על בעליו את האחריות למותו, זהו פשע כפול נגד האנושות.
אמרנו להם: יש לכם שלושים שניות, או עשר דקות, להתפנות.
מדהים הוא המשפט הזה, משום שהוא מסיר אחריות מרוצחי ילדים.
אם חיי הילדים כל כך חשובים בעיני רוצחיהם, מדוע מפציצים את בתיהם?
ההתראה הזאת היא חלק בלתי נפרד מן הפשע. היא ההקדמה.
מה אכזרית השאלה: האם עדיף שיפציצו עם התראה או בלי התראה? כאילו שיש מוות עדיף.


3.
ילדים ששיחקו על חוף הים בעזה,
אמם לא נרדמה באותו הלילה.
האם נרדם מי שהרג אותם?

מאלטנטורה עד אלשג`אעייה,
שפטו את פושעי המלחמה.
עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

4.
מי שזורע חורבות באדמת האחרים,
לא יישאר על האדמה עליה הוא יושב.
אם תעלו את האדמה באש,
האם תחרשו את הים?

5.
נולדתי לאחר מלחמת 48`.
התחלתי את לימודי בבית הספר ביום שבו פרצה מלחמת 56`.
סיימתי את לימודי התיכון במלחמת 67`.
נישאתי במלחמת 73`.
אנחנו היום במלחמת 2014,
לאחר מלחמת 2009,
ואחרי 2006,
ואחרי 2000.

6.
הוכרזה הפסקת אש הומניטרית למשך 12 שעות.
כך יוכלו תושבי תל אביב לצאת אל הים ותושבי עזה לחלץ את הגופות מבין ההריסות.
ברי המזל הם אלה שמותם נדחה למלחמה הבאה.
מה ארור הזמן הזה.
עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

7.
לו היה רוצה העולם למנוע את הטבח, היה עולה בידו.
לו היו רוצים הערבים למנוע את הטבח, היה עולה בידיהם.
מדוע הם שתקו לפני 65 שנים?
אין מוסר במלחמה: התוקפן מרוויח את המלחמה במעט הצדק שיש בידיו, הקורבן מפסיד את המלחמה במעט האי-צדק שיש בידיו.
מדינה דמוקרטית חילונית אחת מן הים עד הירדן – זהו האופק לאחר שיתפזר האבק.
מאזן הכוחנות יתערער ובמקומו יבוא מאזן המוסר.

8.
במלחמה, אני לא משווה ולא מדמה.
כל קורבן הוא עולם ומלואו.
איש עזתי טוב השאיר מכתב בכיסו: `אני חייב עשרה שקלים לשני אנשים`.
הוא הזכיר את שמם, ומת.
אנס קנדיל, צעיר עם חיוך על פניו כתב בפייסבוק: `ריבון העולמים! רחם עלי! מאתמול לא ישנתי. שיפציצו כבר את הבית ויתנו לנו לנוח!`
הפציצו את הבית. החיוך נותר על עמוד הפייסבוק, והוא מת.

ההיסטוריה היא עולם ומלואו.
לא הצלחתי לשלוט ברגשותיי.
הלכתי לחפש מחדש את יומנה של אנה פרנק.

9.
במלחמה הזאת, לא מכובד להיות ערבי,
לא מכובד להיות בן אדם,
לא מכובד להיות.
במלחמה הזאת, אל תחפש את הכבוד,
חפש את האדם שבתוכך!
במלחמה הזאת, לא נשאר דבר כפי שהיה.
מצב של הרס ופירוק מוחלט.
בעזה תחילה, ובכל מקום סביבך.
המלחמה אינה מייצרת ניצחונות,
המלחמה מייצרת תבוסות בלבד.
המובסים הטיפשים ביותר הם אלה שצוהלים למלחמה.
במלחמה הזאת ירבו הרוקדים,
כאשר יספרו את הגופות…
מה נוראה המלחמה הזאת.
מה נוראה!

10.
מי הם?
הם הפרשנים אשר מייעצים לפולשים כיצד ליעל את ההרג.
הם אשר רואים רק מה שמראים להם הרוצחים על מסכיהם.
הם אשר לא יודעים או יודעים ולא מודים שהמלחמה התחילה לפני מאה שנים.
הם אשר מתעבים אותך רק משום שאתה ערבי.
הם אשר מקווים שתהיה שם, כדי שיהיה קל יותר להורגך.
הם אשר רואים בעצם היותך כאן את חורבן חלומם הגדול.
הם המתעשרים מתלאות אחרים.
הם אשר תולים את הדגל על מכוניותיהם כדי להפגין את גזענותם.
הם אשר מאמינים כי על הפולשים למחוק ארץ על יושביה.
אני מקווה, ידידי, שאתה לא תהיה אחד מהם, בכדי שנוכל לחיות בשלום.


11.
כאשר תסתיים המלחמה יתחילו הצדדים בהכנות למלחמה הבאה.
התוקפן ישקוד על פיתוח שיטות חדשות של הרג וחורבן, והקורבן ישקוד על דרכים להישרדות ולשמירה על חיי הילדים.
אם תרצה לדעת את דרגת מוסריותך, עליך לשאול את עצמך: האם אתה עם פיתוח אמצעי ההישרדות או פיתוח אמצעי הלחימה.
עם התוקפן או עם הקורבן?
עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

12.
בפייסבוק של החבר וג`יה סמעאן, בן הכפר סחמאתא הגלילית, אשר לא נלאה מלחזור אל זיכרון כפרו, התפרסמה תמונת הכפר אותו הרסה הברבריות בשנת הנכבה.
כמה נבונה המחווה הזו בימים אלה, בהם גודשות את העיתונים והמסכים תמונות ההרס, ההרג, המחיקה והברוטאליות באמצעים המתוחכמים והמתקדמים ביותר.
מרפיח עד סחמאתא, מח`אן יונס אל דיר יאסין ומעזה אל יאפא – מקרה אחד. מצב אחד שלא מתיישן ולא עוצר על מקומו. מלווה בפסקי זמן רק על מנת לשנות את נקודות הציון של ההרס, והעברת הטנקים מן הצפון אל הדרום, ומן המערב אל המזרח.
לא נשאר שדה שלא עלה באש, מבנה שלא נהרס, או בית שלא התמוטט על ראשי בעליו.
אם יש מישהו שרוצה לדבר על שלום ופיוס – שיחזור לסחמאתא, שם מתחיל כל הסיפור.
כל אלה אשר סגרו וחתמו את תיק הנכבה, הם שותפים להמשכיותה.
המלחמה האחרונה אשר לא הסתיימה, עוד תפתח את כל התיקים.
כל המושגים של השיח הנוכחי, מקבלים משמעות כפי שהייתה להם אז, במלחמה הראשונה.
מה שהיה לפני המלחמה הזאת, הוא לא מה שיהיה לאחריה.
אם נרצה להיות מוסריים, עלינו לשאול את השאלות הקשות. את עצמנו תחילה ואת האחר אחר כך.
אם לא, אזי כל מתינו הסתלקו מבלי שהותירו כל צוואה.
עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!


13.
נראה שישנם כאלה שרוצים להחזיר את הכל למה שהיה לפני המלחמה. בפלסטין, בישראל ובעולם. בשבילם מה שהיה הוא מה שיהיה.
אולם מה באשר לאנשים אשר איבדו את היקר מכל? את בני משפחתם, רכושם, תקוותם, חלומם ושמחתם?
מה יגיד כבוד הנשיא לאם ששכלה את ילדיה ובעלה. או ליתום אשר איבד את הוריו. או למשפחה שכיפת השמים הפכה לתקרת ביתה, החושך לקירותיו והאדמה למזרן עליו היא ישנה?
בינתיים ימשיך הגנרל אשר נתן את פקודות ההרג וההרס להתפאר בגבורתו על גופות החפים מפשע. גם אחרים מתפארים בו.
בינתיים ימשיכו המושחתים, הרוצחים, הטיפשים והמטומטמים לשבת על כיסאותיהם. הם ימשיכו לעסוק בניאוף פוליטי, כפי שהיה קודם לכן, כדי לשכנע אותנו שהם גיבורים רק משום שהם ניצלו מן המוות.

14.
שאלון אישי לכל מי שקורא דברים אלה:
האם נשארת כפי שהיית?
האם אתה שואל את כל השאלות?
האם הבנת את החיים במשמעות אחרת?
האם אתה מבין את המוות במשמעות אחרת?
האם הגבורה נראית היום באור אחר מאשר קודם לכן?
האם נוצרה שפה אחרת ולקסיקון נכון למושגים: צדק, מוסר, כבוד, הישרדות, התנגדות ופשע?

15.
הכרזתי על הפסקת אש ביני ובין עצמי, כדי לאפשר לי לחפש מה הוא היפה ביותר, ההגון ביותר והמעודן ביותר.
אינני יודע להיכן אלקח מכאן, אבל אני יודע ששום דבר לא יוותר על מקומו כפי שהיה בעידן הקודם.
נקרא לזה: המהפכה של האדם הפשוט.
עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

16.
הֻדְנָא?
הפוגה בין שתי מלחמות?
הֻדְנָא בכדי לבחור את המוות שגזר גנרל: למות אתמול או למות מחר.
שתהיה הֻדְנָא, אבל לא רק בעזה.
אחרי המלחמה הזאת, כל מקום הפך לעזה וכל מקום זקוק להֻדְנָא.
במלחמה הזאת נרצח המצפון, נפצעו הרגשות, התרסקו הערכים, הופץ הכזב ופשט הרוע, התחפרה הגזענות ופרצה השנאה.


17.
הֻדְנָא?
שתהיה בשביל התבוננות פנימית והתחשבנות עם האחרים.
עוד יבוא הסיבוב הבא. כיצד תשרוד? כיצד תחמוק מן המוות? כיצד תציל את עורך? כיצד תחזור אל ערכיך ואנושיותך? כיצד תהפוך המדבר לגן עדן שמתחתיו זורמים הנהרות לא בשמים אלא על פני האדמה? כיצד תנקה את עצמך מן הצביעות. מן היהירות. מסיפורים על גבורה כוזבת. מגזענותך הפרימיטיבית. מן האנוכיות חסרת המעצורים. מעצמיותך המוטרדת. מתודעתך המעוותת. מכעסך על האנשים. מנפשך האומללה. מקידוש הכוח. ממציאת המפלט בנשק קטלני. מהתבהמותך למראה חלקי הגופות. מקהות חושיך למראה סצינות החורבן.

18.
אינני יודע מדוע לוקחת אותי ההֻדְנָא המפוברקת הזו אל השירה הערבית הקלאסית. לא חיפשתי שם את הקצידות על ההתלהמות וההתרברבות כדברי אלְמֻתַנַּבִּי: `הסוסים, הלילה והמדבר מכירים אותי`, ולא חיפשתי שירי בכי על שרידי אהובים. הגעתי אל אִמְרוּ אלְקַיְס, משורר הג`אהליה, בתארו את סוסו, אל הגיונות המוסר של אבו אלְעַלָאא א-תַּנוּחִ`י אלְמַעַרִּיּ, אל השובבות של אלשנפרא והמיסטיקה של אבן אלרומי, אל הקתרזיס של אלחלאג` וההגות של אבן ערבי, עד הפילוסופיה של ג`בראן ח`ליל ג`בראן, איליא אבו-מאדי, אנסי אלחאג`, אדוניס, ואל אלו אשר את שירתם וחייהם אנו מכירים מפה.
אני שב אל הרטוריקה הערבית ואל תקופת הנאורות ואל מה שהעניקו לנו תולדות ימינו הרחוקים.
אתה/זאת אומרת אני, שב אל העבר שלנו בשמחה, ואתה/זאת אומרת אני, שב מהעבר שלנו בעצב.
לעזאזל, איך הגענו למה שקורה לנו היום?
עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!
מערבית: יהודה שנהב-שהרבני





קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב