קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר "המתקפה הסתיימה, ונשארתי בבית הספר, חסר בית ואלמן" שיחה מקומית עאוני פרחאת 3.9.2014 http://mekomit.co.il/נשארתי-חסר-בית-ואלמן/ למרות שהמתקפה של הכיבוש על העם הפלסטיני בעזה נגמרה לפני כשבוע, הסבל, האבל והכאב של מי שאיבדו את יקיריהם ואת בתיהם ממשיך. סיפורה של ראשה אבו-עודה הוא אחד מאינספור סיפורים שוברי לב שהייתי יכול לכתוב. ראשה מתה בלידה, שהתרחשה תוך כדי המתקפה הישראלית בעזה. בת 30 הייתה במותה. `עזבנו את ביתנו בגלל המתקפה ומצאנו מחסה בבית הספר של אונר`א בבית חאנון`, מספר לי בעלה, נידאל אבו-עודה. `קצת לאחר מכן חצר בית הספר הופגזה על ידי הישראלים. 15 איש נרצחו ועשרות נפצעו, כך שנאלצנו לעבור למקום מסתור חדש. הגענו לבית הספר בג`בלייה, בו שהיתי במחיצת אשתי בימיה האחרונים`. `ביום ראשון ה-24.8, לפני השקיעה, הישראלים פגעו בבניין ליד בית הספר בו הסתתרנו`, ממשיך נידאל. `זה היה פיצוץ עז ואשתי נפלה ונפצעה, תוך כדי צרחות אימה ופחד, בעודה מצפה ללידת התינוק שלנו בכל רגע. הזמנו אמבולנס, אך הוא התעכב בדרכו בגלל המתקפות. לא הצלחנו להגיע לבית החולים אל-שיפא כי הכביש היה מסוכן מדי, אז פנינו לבית חולים קטן יותר שהיה בקרבת מקום. `בסופו של דבר, הגענו לבית חולים אל-וואדה, ואמי ואני המתנו לסיום הלידה. מסביבנו נשמעו פיצוצים ומאוחר יותר שמענו מצוות אמבולנס שפצצה פגעה בבית משפחת ג`ודה והרגה את האם עם ארבעה מילדיה. שמענו עוד אמבולנסים מתקרבים. מתחילתן של ההתקפות אשתי חיה בפחד ואימה. היא ילדה עם רעשי פיצוצים שהקיפו אותנו. התינוק שלנו ניצל בעזרת ניתוח, אבל ראשה סבלה מדימום פנימי והיא נפטרה. ליבה הפסיק לפעום. כעת, המתקפה הסתיימה ואני עדיין באותו בית ספר, חסר בית ואלמן`. נור, אחותה של ראשה, מספרת: `היינו בבית הספר וחיכינו שראשה תגיע הביתה עם התינוק החדש, ואז קיבלנו את הידיעה על מותה. היינו בהלם. אני עדיין לא מאמינה שאחותי נפטרה. היא רצתה ללבוש שמלה לבנה לחתונתו של אחי וכעת היא עטופה בתכריכים לבנים`. נור פרצה בבכי והוסיפה: `היא הייתה כמו אמא, כל בני המשפחה והכנים אהבו אותה`. אמה של ראשה הוסיפה: `הדבר האחרון שראשה ראתה היו פניו של התינוק שלה. ראשה ידעה שהיא עומדת למות… היא ביקשה ממני לראות את פני התינוק ואז היא הלכה לעולמה. בתינו בבית חאנון נהרסו כליל, וכך גם חייה של בתי`. כששוחחתי עם אחיה בן ה-14 של ראשה, לואי, הוא סיפר במרירות: `כשאדם מת, הוא הולך למקום בטוח יותר ושקט יותר מכאן. חיינו כאן בזבל`. בערך 350 תינוקות שנולדו בשבועות האחרונים חיים עם משפחותיהם העקורות בבתי הספר של אונר`א, בתנאים סניטריים שהולכים ומתדרדרים. כמאה אלף פלסטינים הפכו לחסרי בית מפאת ההריסה המוחלטת או הנזק החמור שנגרם לבתיהם על ידי הצבא. על פי נתוני ארגון הסיוע של האו`ם 2,104 פלסטינים נהרגו במתקפה, מתוכם 1,462 זוהו כאזרחים, וביניהם 495 ילדים. על פי הערכות ראשוניות, ישנם עשרות אלפי עקורים בתוך עזה שכבר יצאו ממקלטי חירום. על אף עבודות תיקון נרחבות, הפסקות חשמל של 18 שעות ביממה נמשכות במרבית האזורים ברצועת עזה ורק 10 אחוז מהאוכלוסייה נהנים מגישה למים במשך שש עד שמונה שעות ביום. 75 אחוז מהאוכלוסייה נהנים מגישה למים פעם לארבעה-חמישה ימים. פורסם לראשונה באנגלית בבלוג של עאוני פרחאת, Awni Farhat. תרגום: טלי מאיר קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד