קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מצור, חומה ומחסומים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

באנו, ראינו, הרסנו… יאללה ביי
haokets
מוחמד יוסף
01.10.14
http://www.haokets.org/2014/10/01/%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%99/



ממדי ההרס בעזה אסטרונומיים, אבל לישראלים יש את פריבילגיית ההדחקה ובעבור מרביתם, עזה והגדה נמצאות איפה שהוא בין מאדים למארס. מלבד משפחות הקורבנות, כולנו המשכנו בחיינו, והמלחמה הייתה עבורנו כמכה קטנה בכנף ותו לא; עונת המלחמה חלפה.

מבצע `צוק איתן` נגמר ונעלם בנבכי העבר כלא היה. התקשורת שעד לפני רגע הפכה כל אבן בחיפוש אחרי מידע על עזה ואירחה גברים עטורי כוכבים שעמלו על פישוט המציאות עבור הצופים באמצעות דף מסרים אחיד – אי אפשר עוד, החמאס אשם ועוד – הפנתה גב לרצועה והחלה לעסוק בדברים חדשים אחרים המאיימים על שלום העולם.

יכולת ההדחקה הפנומנאלית שפיתח הציבור בישראל בסיוע כלי התקשורת המתגייסת (קודם כל יהודית), הצליחה לטאטא שוב את עזה ותחלואיה מתחת לשטיח. המעבר החד והחלק, מנבירה בכל פרט (כמובן מהזווית הביטחונית) שכללה אפילו סקירה היסטורית קצרה של השתלשלות האירועים שהביאו אותנו עד הלום, לחוסר עניין מוחלט בעזה, מעוררת תמיהה כל פעם מחדש.
בחלוף 50 ימי הלחימה, ספק אם מטרות המבצע הצבאי הושגו, מטרות שאף אחד לא טרח להגדיר אותם מחשש לביקורת עתידית. אמירות חלולות מפי פוליטיקאים פתחו מהדורות והודפסו בגאון על דפי העיתונים, והנה הקוסם ששלף את עזה מהכובע הצליח להעלים אותה אפילו מהתודעה.

הפעם, זה לא היה עוד סבב רגיל של לוחמה ואף לא עוד אפיזודה חולפת של הסכסוך הנצחי. הפעם האכזריות שברה שיאים חדשים: נראה שהכוונה הייתה להרוס, לדכא ואם אפשר אפילו למחוק. מניין ההרוגים זינק מעשרות למאות, משפחות שלמות נעלמו כלא היו. רבים קיפחו את חייהם על אף היותם `בלתי מעורבים` שכל חטאם הוא שבחרו להיוולד באזור שבו הם נחשבים לנזק אגבי.

`צוק איתן` לא היה קל לישראלים וגבה קורבנות בנפש וברכוש, אך מראות החורבן שלא מפסיקות לעלות מעזה וריח המוות שממאן לחלוף לא משאירים מקום לספק: `צוק איתן` הותיר עזה מצולקת וחבולה (על אף תמונת הנייה המחייך ליד ביתו שנחרב). על פי נתוני האו`ם, לפחות 142 משפחות מהרצועה איבדו 3 בני משפחה או יותר, מעל ל-11,000 פצועות ופצועים, מעל ל-110,000 איש נשארו ללא קורת גג ועדיין מחכים לישועה, וזה לפני שדיברנו על המחסור במים ובחשמל ועוד.

שנת הלימודים בעזה אמנם נפתחה. על אף הפגיעה ב-220 בתי ספר, תלמידים ותלמידות שאיבדו את יקיריהם או חבריהם לכיתה מנסים לאסוף את שאריות חייהם ולפקוד את בתי הספר. רובם אף לא זכו לטיפול פסיכולוגי שנחשב למותרות עבור מרבית העזתים.

ממדי ההרס אסטרונומיים. הם כה גדולים, עד שההרס שהותיר אחריו `עופרת יצוקה` נראה כמו תרגול של טירונים. ממדי הרס כאלה מחייבים דיון מעמיק במחיר שגובה המלחמה מהישראלים ומהפלסטינים. רפלקס ההדחקה לא יכול להתקיים עוד. עזה נמצאת על המפה ושוכנת במרחק דקות ספורות של נסיעה, ולא צריך לחכות לאזעקה הבאה שתרעיד את עולמנו על מנת לזכור שיש 1.8 מיליון אישה ואיש תחת מצור מתמשך מזה שבע שנים ועל מנת לזכור את הניסיון לבתר את הרצועה מהגדה על אף הקשר ההיסטורי והמשפחתי.

אולם לישראלים יש את פריבילגיית ההדחקה. מלבד משפחות הקורבנות, כולנו המשכנו בחיינו, והמלחמה הייתה עבורנו כמכה קטנה בכנף ותו לא. הדיונים בקהיר הם נושא השיחה ברחוב הפלסטיני, אך הם אינם מעניינים את הציבור בישראל. כרגע, יש תקציב וגזירות, מלחמת ארה`ב נגד בובת הטרור החדשה שלה וכמובן יש לנו את רוני דניאל שמרגיע.

הפלסטינים לא ישבו לעולמים בצד ויצפו באבו מאזן מלהטט בין המוסדות הבינלאומיים בתקווה לפירורים, חמאס צריך הרבה יותר מחיוכים, ולא קיומו מוטל בספק. אבל הישראלים כנראה ימשיכו לחיות בהדחקה עד האזעקה הבאה. עבור מרביתם, עזה והגדה נמצאות איפה שהוא בין מאדים למארס וכל עוד אין אזעקות וקורבנות, השגרה נמשכת.

בהעדר פיתרון מדיני או צבאי ועם כישלון מדיניות ניהול הכיבוש שמובילה הממשלה מזה שנים, לא נראה אף פיתרון באופק. כיום הציבור הישראלי, שבשונה מהפלסטיני אינו מצוי תחת כיבוש, מתנער מחובתו להציב שאלות קשות בפני מקבלי ההחלטות שבחר בהם, ולא יקבל עוד התלקחות, עוד מבצע עם שם מפוצץ וקליט, סבב… השלם את החסר.


קישורים למאמרים האחרונים בנושא

הישראלים בברלין מפגינים `לקבל את פני` נתניהו
היום בבית המשפט העליון - תביעת פיצויים של נער ששותק בארבעת גפיו מירי של הצבא.
הימים החולפים קשים מנשוא. המראות הקשים של הפצצות והריסות, לצד תמונותיהם של הקורבנות והפצועים הרבים, ביניהם עשרות נשים וילדים - מפלחות את הלב.