קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר הכיבוש מחייב שימוש באמצעים אסורים ובעינויים http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9- %D7%9E%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9- %D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D- %D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%A2/ הכיבוש מחייב שימוש באמצעים אסורים ובעינויים סטנדרטים בינלאומיים מחייבים מעקפים יצירתיים ותשובות משפטיות מפולפלות כאשר מדינת ישראל חותמת על אמנות, אבל מתקשה ליישם את מה שהתחייבה אליו בשמנו. מתקשה, כי שב`כ בפרט, ואנשי מערכות הביטחון בכלל, מעוניינים בהפרת זכויות אדם של נחקרים ולא בציות לסטנדרטים וכללים בינלאומיים. ביום שני הציגו נציגי מדינת ישראל את עמדת המדינה בג`נבה בפני ועדת זכויות האדם של האו`ם בגין מחויבותה לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות שישראל חתמה בשנת 1966 ואשררה בשנת 1991. גם נציגת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הייתה שם וטענה שישראל לא עומדת בהתחייבויותיה ושדבר מהותי לא השתנה מאז התשובה הקודמת של ממשלת ישראל לוועדה לפני 4 שנים. הוועד טען בפני הוועדה שלמרות התחייבויותיה של ממשלת ישראל באמנה זו, ובאמנה נגד עינויים, שיחוקק חוק נגד עינויים, הדבר לא נעשה. ועדת זכויות האדם, וגם הוועדה נגד עינויים, המליצו פעם אחר פעם לחוקק בישראל חוק נגד עינויים, חוק המתחייב מעצם החתימה על האמנות הללו (סעיף 1 של האמנה נגד עינויים וסעיף 7 של האמנה בדבר הזכויות החברתיות והפוליטית), וממשלת ישראל והכנסת נמנעו מכך. המשפטנים, שכתבו תשובות ארוכות ויצירתיות המסבירות שלמרות שאין חוק יש איסור לפי סעיפים שונים ומשונים של החוק הישראלי, ולכן אין צורך בחקיקה, נמנעו גם מיישום המלצות וועדת טירקל שהמליצה על כך. הוועד גם טען שהימנעות הממשלה והכנסת מהכנסת מנגנוני הגנה כנגד עינויים (למשל, תיעוד קולי וחזותי של חקירות חשודים בטחונים או מנגנון של ביקורי פתע במתקני חקירה על-ידי גורמים עצמאיים) עומד בניגוד גמור להתחייבויותיה של מדינת ישראל לאמנות עליהן חתמה ואשררה. תיעוד קולי וחזותי עומד גם בגרעין המלצות ועדת טירקל, אבל מורא הוועדה שהתפזרה קטן ממורא היועמ`ש והיועצים המשפטיים של שב`כ שלא מעוניינים לתעד חוקרי שב`כ מענים ולחשוף אותם לחקירה פלילית. הוועד גם הפנה את תשומת לב הוועדה למכניזם המופלא של בדיקת תלונות הכולל מבקר האחראי על בדיקת תלונות שביכולתה רק להמליץ על פתיחה או סגירה של חקירה פלילית (שינוי קל שהוכנס בשנה האחרונה, המבקרת שרק ממליצה היא כיום עובדת משרד המשפטים ולא שב`כ), לממונה על המבקרת האחראית לה מותר רק לסגור תלונות ואין לה סמכות להורות על פתיחה של חקירה פלילית כנגד חוקרי שב`כ ויועמ`ש, או מי שהוסמך על ידו, שרק בידיו הסמכות להורות על חקירה של חוקר שב`כ. הוועד גם הפנה את תשומת לב הוועדה לנתון המבהיל שמאז שנת 2001 הוגשו למעלה מ-850 תלונות על עינויים ואפילו חקירה פלילית אחת לא נפתחה. שלושת היועצים המשפטיים לממשלה בשנים אלו `הצליחו` למנוע חקירות תלונות על עינויים באופן מושלם ולפגוע בשלטון החוק באופן מתמיד. כנראה שליועצים משפטיים, להבדיל מאתנו האזרחים, מותר לפגוע בשלטון החוק כאשר הוא אמור לחול על אושיות ביטחוניות. כאמור, ממשלת ישראל חתמה, בשמנו, על התחייבויות בינלאומיות רבות. חתמה, אך לא מעוניינת לקיים. חתמה שאנו מדינה המחויבת להגנה על זכויות אדם. אבל הכיבוש מחייב שימוש באמצעים אסורים ובעינויים `כי לכיבוש, לכל כיבוש עקרונות משלו`, כתב בשנת 1967 ס. יזהר, `אין ומעולם לא היו כובשים מתוקים`. וכובשים ככובשים, פועלים בניגוד להתחייבויות שממשלות ישראל התחייבו בשמנו. כי לא ניתן להיות כיום דמוקרטיה מבלי להתחייב להגנה על זכויות אדם. התחייבנו, אנו מפירים באופן עקבי ומשפטני משרד המשפטים כותבים תשובות משפטיות יצירתיות לוועדות האו`ם. יצירתיות, מפולפלות, מכסות על עינויים והתעללות ומנסות למנוע שינוי מהותי ביחס של מדינת ישראל לזכויות אדם תחת כיבוש. ד`ר ישי מנוחין הוא מנכ`ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו`ר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו