קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

התסיסה בירושלים והמלחמה הם יעדים אסטרטגי•
mekomit
נעמן הירשפלד
5.11.2014
http://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/




אירועי הימים האחרונים המסמנים את פריצתה האפשרית של אינתיפאדה במלוא העוצמה הם למעשה המשך ישיר של המהלך האסטרטגי שיזמה ההנהגה הישראלית לפני מלחמת עזה האחרונה.
עם סיומה של המלחמה לפני חודשיים בחרו רוב הישראלים לשכוח את קיומה. אזרחי ישראל כל כך מיומנים בביצוע מטלות שכחה כאלו עד כי זאת בוצעה במהירות שיא. אף על פי כן, עזרה מאוד לשכחה הידיעה הברורה שהמלחמה הזאת, ככל אחיותיה, הייתה מלחמה הכרחית ובלתי נמנעת. מלחמה שהם התחילו ואנו רק סיימנו. מלחמת אין ברירה. בבסיס הקונצנזוס הזה, עומד שיתוף פעולה חצי מודע עם הכחשת האמת והחלפתה בהיסטוריה בדויה, נוחה ונעימה יותר, כזאת שמתאימה לתפיסת העולם של רוב הישראלים שבה אנו המתגוננים, הכואבים ובעיקר – המוסריים.

הטעייה שיטתית
ממשלת ישראל נחשפה במערומיה בפרשת חטיפתם והירצחם של שלושת הנערים, שבה החלה שטיפת המוח והמניפולציה של החודשים האחרונים. כאשר שוחררה הקלטת השיחה בין גיל־עד שער לבין מוקד המשטרה לאחר מציאת גופות החטופים, התחוור שלאורך תקופת החיפושים עשו ממשלת ישראל וצמרת מערכת הביטחון יד אחת ביצירת מצג שווא כאילו שלושת הנערים החטופים עודם בחיים בעת שהעדויות שהיו בידיהם הראו באופן חד-משמעי כי רוב הסיכויים שהם מתים. הם שיקרו, במצח נחושה ובלי למצמץ. הם שיקרו לאזרחי ישראל, הם שיקרו לקהילייה הבינלאומית והם שיקרו למשפחות החטופים.

צריך להכיר בעובדה הבאה: הטעיית הציבור בישראל נעשתה במטרה ליצור את התנאים למלחמה. הממשלה שיקרה באופן שנתן לה זמן ולגיטימיות ציבורית לתמרן את דעת הקהל בישראל באמצעות מה שהיה למעשה קמפיין תעמולה רחב היקף שמטרתו להבנות תחושת הזדהות קולקטיבית עם הנערים החטופים וסולידריות עם משפחותיהם תוך טיפוח תקוות שווא לחזרתם הביתה.

אם דבר מותם של הנערים היה מתגלה בסמוך לחטיפה – לפני שהממשלה הייתה מספיקה ליצור תקוות שווא וסולידריות בעוצמה מספקת – לא היה מסכים הציבור הישראלי ליציאה למלחמה בעזה. יומיים לאחר החטיפה קבע נתניהו שמדובר ביוזמה של חמאס, דבר שלא הוכח עד היום, ואף על פי כן הניח את התשתית והכשיר את הלבבות לשלבים הבאים: פעילות מסיבית נגד החמאס בגדה במבצע `שובו אחים`, שגרר כצפוי את ירי הרקטות שנתן סיבה מספקת לפתיחה במלחמה.

זוהי תקופה של ליקוי מאורות; הדמוקרטיה בישראל נאכלת מבפנים בידי צמרת השלטון וראשי מערכת הביטחון. כאשר נחשף הציבור הישראלי לכך שהוסתרו עובדות מהותיות, אף לא חבר ממשלה אחד הרגיש שיש צורך להסביר או להתנצל – הרי היה ברור לכל שלא אכפת כמעט לאיש. גם העיתונות הממוסדת משתפת פעולה.

מבצע `צוק איתן` הוא שיא אבל הוא גם רק ההתחלה. האמת קודרת מאוד – רוב הישראלים רוצים להאמין בשקר, הם רוצים שיספרו להם אותו והם לא מוכנים שיהרסו את `האמת` שהם יודעים. כל ערוצי החדשות רק שמחים לספק את הסיפור שרוצים לשמוע. כמעט איש אינו רוצה בוועדת חקירה, והרוב, למעשה, אינו רוצה כלל בדמוקרטיה. כללי המשחק נשברו כבר מזמן – כל מפלגות הקואליציה בלי יוצא מן הכלל וגם רוב האופוזיציה בגדו בדמוקרטיה ולמעשה במדינת ישראל בעצם בחירתם של חברי הכנסת לשתף פעולה, גם אם בשתיקה, עם המניפולציה הגרוטסקית של דעת הקהל הישראלית. דמם של שלושת הנערים אינו על ידיהם של נבחרי הציבור הישראלי. דמו של מוחמד אבו ח’דיר כמו דמם של כל הרצוחים במלחמת עזה – דווקא כן. מי יביא אותם לדין?

המטרה: לוחמי ג`יהאד בגדה

המבצע בעזה הסתיים אומנם, אבל המהלך שיזמה ההנהגה הישראלית עדיין בעיצומו. המהומות המתרחשות בימים אלו בירושלים ובגדה הן המשך ישיר של המהומות שהחלו עם רצח אבו ח’דיר. להנהגה הישראלית ומערכת הביטחון אין שום כוונה `להביא לרגיעה` או לחזור לסטטוס קוו. נהפוך הוא: כפי שהצעדים בסילוואן, בהר הבית ובהתנחלויות מראים, מטרתה של ממשלת ישראל היא להבעיר את השטח כמה שאפשר, ככל הנראה מתוך כוונה להוביל לאינתיפאדה שלישית שתוביל להתפרקותה של הרשות הפלסטינית.

כי התפרקות הרשות היא כרגע הדבר היחיד שיכול לעכב אם לא למנוע את ההכרזה על מדינה פלסטינית באמצעות האו`ם בשנתיים הקרובות – תהליך שכבר צבר מומנטום כמעט בלתי ניתן לעצירה. חייהם של הפלסטינים שנהרגים ונפצעים אינם מעניינים כמובן אף אחד בממשלת ישראל, אבל גם חייהם של אזרחי ישראל אינם מעניינים שם אף אחד. המקום שזוכים לו אזרחי ישראל בחישוביהם של מקבלי ההחלטות הוא, במקרה הטוב, של כלי משחק שניתן להקריב בקלות למען מטרותיהם האסטרטגיות ובמקרה הגרוע הם פשוט אינם גורם משמעותי בשיקוליהם.

המציאות הפוליטית שתשרת את ביבי ובנט היא מציאות שבה ישרור כאוס בגדה המערבית, מלחמת אזרחים, ועדיף עם כמות גדולה ככל האפשר של לוחמים מהג`יהאד העולמי בסגנון דאע`ש. אז תוכל ישראל לשוב ולשלוט צבאית בכל חלקי הגדה ולקבור סופית את מה שעוד נותר מהסכם אוסלו – מטרה נכספת בעיני חלק לא מבוטל מהימין ההולך ומקצין. אז גם מה שנתניהו וחבריו זועקים כבר שנים יהיה נכון באמת, לא יהיה `פרטנר לשלום`, וישראל תוכל לשוב לחיק המערב כדמוקרטיה המתגוננת לנצח למול בני חושך.

אותי זה מאוד מפחיד. למעשה זה כל כך מפחיד, שאני כמעט מוכן לחשוב על מילקי כפי שההנהגה הישראלית, מבנט עד לפיד, מציעה לנו: דברו על יוקר המחיה, זה מאחד את העם, זה קונצנזוס, זה לא ימין ולא שמאל, זה קפיטליזם חזירי, זה לא המדינה אלא רשתות המזון – הן האויב האמתי. בואו נתמקד בבעיות המשותפות ולא ניצור פירוד בעם, ביחד זה חם, זוהי סולידריות בלתי רגילה, ממש, כמעט, כמו במלחמה.

נעמן הירשפלד הוא דוקטורנט במכון למדעי התרבות של אוניברסיטת הומבולדט בברלין
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב