קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר בצעד של ענישה קולקטיבית נסגר המחסום בכניס mekomit יעל מרום מאת ג`אסט ויז`ן | 3.12.2014 http://mekomit.co.il/%D7%A0%D7%A1%D7%92%D7%A8- %D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94- %D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%94%D7%93%D7%90/ מזה כשבועיים סוגר הצבא את `מחסום השוטר` המהווה את שער היציאה והכניסה אל רחוב השוהדא בחברון, שתנועת כלי רכב ומסחר אסורים בו מזה שנים. כ-250 משפחות נאלצות כעת לכתת רגליהן בדרכים לא דרכים, `למען מרקם החיים הפלסטיני` לפני כשבועיים הוצת `מחסום השוטר` שניצב בכניסה לרחוב השוהדא בחברון. החשד נופל כמובן לכיוונם של צעירים פלסטינים אלמונים, אבל בכיבוש כמו בכיבוש, העונש מוטל קולקטיבית על תושבי הרחוב כולו. כמאתיים וחמישים משפחות מתגוררות ברחוב השוהדא, שנסגר לתנועת כלי רכב ומסחר אחרי טבח ברוך גולדשטיין. מחסום השוטר הוא הדרך שלהם לצאת ולהיכנס לרחוב ולביתם. הם תלויים במעבר במחסום כדי ללכת למכולת או לשוק, לצאת לבית הספר או לכל עניין אחר שמצריך יציאה לעבר הרחובות הסמוכים, ושכונות אחרות בעיר. וכבר שלושה עשר(!) ימים שהמחסום סגור לחלוטין. כשהמחסום פתוח, המעבר לוקח רגע או שניים בדרך כלל (לא כולל הצורך לעבור בידוק משפיל בכל פעם שאת נכנסת ויוצאת מהבית שלך). אבל עכשיו כשהוא סגור התושבים צריכים לצעוד במשך כשלושים-ארבעים דקות כדי לצאת מהרחוב, או לבחור בדרך המהירה יותר שכוללת טיפוס על גגות, ניווט דרך מעברים צרים וחלקלקים מגשם, קפיצה בין מסלעות, ועוד. גם אם אתה נכה, כמו אחד התושבים שפגשנו אתמול (שלישי) בביקור שלנו בחברון. גם אם את אמא עם שלושה ילדים קטנים. הדרך המהירה כוללת טיפוס על גגות, ניווט דרך מעברים צרים וחלקלקים מגשם. בביקורנו בעיר, סיפר עיסא עמרו, אחד הפעילים הבולטים בחברון וממוביליו של ארגון `צעירים נגד התנחלויות` שמקדם מאבק בלתי אלים נגד הכיבוש: `לפני שלושה חודשים סגרו את המחסום ל-15 ימים כדי לתקן את המחסום, ואז הקימו עוד יותר גדרות מסביב. לפני כמעט שבועיים תקפו שוב את המחסום, ומאז הוא שוב סגור. למה סוגרים את המחסום למשפחות שהצבא מכיר כל אחת ואחת מהן היטב, שמשתמשות במחסום כל יום? לא כולם יכולים לטפס מסביב`. עמרו מספר על משפחות שלא יוצאות מהבית כבר כמעט שבועיים וממתינות שהמחסום יפתח. שגרה של כיבוש למען האמת הם כבר אמורים להיות רגילים. מחסום השוטר מהווה מוקד להפגנות נגד הכיבוש ונגד נוכחות המתנחלים בעיר. בכל פעם שזורקים אבנים במקום (וגם במקומות אחרים בעיר) המחסום נסגר למעבר. עונש. על כל השכונה. הפעם, בעקבות שריפת המחסום נאמר לתושבים שהמחסום ישאר סגור, עד שיסיימו לבנות במקומו מחסום חדש, `מודרני`, עם קרוסלת מעבר במקום תא המעבר שהיה מוצב שם עד כה. תושבים ששוחחנו איתם הביעו דאגה מהכוונה להקים `מחסום קרוסלה`, ושאלו בדאגה: `איך יעברו במחסום קרוסלה הורים עם עגלות תינוקות, או אנשים על כיסאות גלגלים?`. בתוך שגעת הבחירות שתוקפת אותנו באופן קבוע בין מלחמה, למבצע, לתקיפה, עניין כמו מאתיים וחמישים משפחות שלא יכולות לצאת מהרחוב שלהן, נשמע פעוט. אבל דווקא המנגנונים הענישתיים ה`קטנים` מהווים את בסיס הכיבוש שהבחירות והמלחמות ממשיכות לתחזק ולחזק. היומיום של הכיבוש לא בנוי מאש ותמרות עשן, אלא משגרה מייאשת ומדכאת של מחסומים, בדיקות, הגבלות תנועה, חקירות, ריסוס בתי ספר בבואש, הפקעת אדמות ועוד. העובדה היא שהסיפור הזה, של מחסום שמונע מאנשים לצאת מביתם כבר כמעט שבועיים, הוא לא סיפור שמישהו בתקשורת המסחרית יעלה בדעתו לסקר, כשמדובר בפלסטינים. כלב נשך אדם. ככה זה. ועכשיו יש בחירות, וזה הדבר היחיד שבו נתעסק בחודשים הקרובים, ואנחנו נמשיך להתעסק בעצמנו, בשיח הפנימי בין הישראלים לבין עצמם, שימשיך לגזור את העתיד של הפלסטינים. מדובר צה`ל נמסר בתגובה: `מעבר `חסם השוטר` סגור חלקית לתנועה בשל שריפתו במהלך הפרת סדר אלימה ובלתי חוקית, הפוגעת במרקם החיים הפלסטיני, לפני כשבועיים. כעת נמצא המעבר בשיפוצים ועם סיומם ייפתח לתנועה`. אתם הבנתם את זה? זה לטובת `מרקם החיים הפלסטיני`. איך לא הבנו קישורים למאמרים האחרונים בנושא גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב