washington-paris-un-diplomatic-process.html#
מותר להניח כי בחומר הרקע שהוגש למזכיר המדינה האמריקאי, ג`ון קרי, כהכנה
לקראת פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ברומא ביום שני השבוע (15
בדצמבר), היו קטעים נבחרים מדבריו של שותפו של נתניהו לממשלה ולמפלגה, שר
הביטחון משה יעלון, על הממשל שקרי נמנה עם בכיריו. ביום רביעי שעבר (10
בדצמבר) שודרה הקלטה בגלי צה`ל שבה מתרץ יעלון את קצב הבנייה האיטי מדי
בהתנחלויות, לטעמם של מאזיניו, תלמידי ישיבה בגוש עציון. השר הסביר שמדובר
בתוצאה של לחצים מצד ממשל אובמה, והפציר בצעירים, שאצה להם הדרך לשפוך עוד
מלט למדורת בנית ההתנחלויות, להתאזר בסבלנות. הוא ציין כי הממשלה נזהרת `לא
למתוח את החבל יותר מדי` מול ארצות הברית, וסיים בתקווה שימיו של הממשל
הנוכחי בוושינגטון ספורים. `לא לעולם יישאר הממשל הזה`, אמר למאזיניו.
בקצרה עיקר מאמציו של נתניהו מכוונים כעת לשכנע את האמריקאים לרוקן מתוכנה
את ההצעה הפלסטינית למועצת הביטחון. הבעיה שלו היא שבהובלת הצרפתים, כללי
המשחק משתנים
ההקלטה של יעלון חושפת את `האופק המדיני` של נתניהו: הבחירות בארה`ב מזה
והבחירות בישראל מזה. בישיבות סגורות נתניהו נוהג לכנות את אובמה בשם ג`ימי
קרטר - מי שנחשב בימין לסוכן פלסטיני לאחר שהעז להגדיר בספרו את הכיבוש
`אפרטהייד`. כמו יעלון, נתניהו בונה על ההערכה, או התקווה, שבעוד קצת יותר
משנתיים ידידיו הרפובליקאים, שכבשו את גבעת הקפיטול בבחירות אמצע הקדנציה,
ישתלטו מחדש גם על הבית הלבן. או אז, האמריקאים יפסיקו לבלבל לו את המוח עם
הקפאת התנחלויות, הסכם קבע ושאר הזיות של שמאלנים. לא נותר לו אלא לשמור
בידיו את השלטון עוד קדנציה ולהרכיב עוד ממשלת מתנחלים באדרת של נאום בר
אילן.
בינתיים, עיקר מאמציו של נתניהו מכוונים לשכנע את קרי, ובאמצעותו את אובמה,
לפרק את המוקש הגדול מההצעה שהפלסטינים מתכננים להביא עד סוף החודש [דצמבר]
להצבעה במועצת הבטחון של האו`ם. המוקש הזה מונח בהכרה בקווי ה-4 ביוני 1967
כבסיס לגבול הקבע בין ישראל לפלסטין. גבולות 67` נחשבים בימין, ואף בחלקים
מהמרכז, ל`גבולות אושוויץ` - הגדרה המיוחסת לאיש מפלגת העבודה אבא אבן.
התערבות חיצונית ביחס לאחד מנושאי הליבה המרכזיים של הסכסוך תהווה נסיגה
מהעמדה שנקטה ארצות הברית מראשיתו של התהליך המדיני, על פיה אין כופים
הסדרים שלא קיבלו מראש את הסכמתה של ישראל. תמיכה אמריקאית, ולו גם פסיבית,
בהחלטה של מועצת הביטחון לגבי גורל השטחים ומזרח ירושלים, תגרור את נתניהו
לעימות פומבי עם ארה`ב.
הבעיה של נתניהו היא שהפעם התהליך המדיני מתנהל מחוץ למגרש הביתי שלו -
הקונגרס והקהילה היהודית-האמריקאית. צרפת עברה למעמד של טייס משנה של ארצות
הברית. מהלך זה נעשה בברכתה של בריטניה שכנתה האירופית של צרפת במושבי הקבע
במועצת הביטחון, ובגיבוין של ספרד, שבדיה, אירלנד ומוסדות האיחוד האירופי
בבריסל (גרמניה תתמוך כנראה בעמדתה של ארה`ב). בנאומו (28 בנובמבר) באסיפה
הלאומית אמר שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, כי מה שהיה עד כה הוא לא מה שיהיה
מעתה ואילך. לדבריו, נראה שהמשא ומתן שמזכיר המדינה קרי ניסה להוביל הגיע
לקצו. `אנו רוצים להימנע מלחזור למשא ומתן אינסופי שיתחיל מנקודת הפתיחה של
כל מה שכבר הושג במהלך השנים`. פביוס זקף את המתח הגובר בשטחים ובירושלים
לחובתה של פוליטיקה פנימית שהכשילה את הניסיונות להגיע להסכם באמצעות משא
ומתן ישיר בסיוע ארה`ב.
ברמז עבה לאפשרות של מסגרת כפויה אמר פביוס כי `הפרמטרים המדויקים לפתרון
הסכסוך ייקבעו מראש על ידי הקהילה הבינלאומית`, ולא היסס לדבר על לחץ
בינלאומי. במקביל, צרפת מחפשת דרך להציג בפני הבוחר הישראלי חבילה מפתה של
תמלוגים שוברי שוויון פוליטי פנימי. פאריס מבקשת לכנס כבר לפני הבחירות
בישראל ועידה בינלאומית שבמרכזה תעמוד יוזמת השלום הערבית שתגיע לגיל
בר-מצווה במארס 2015, מבלי שזכתה לברכתה של ישראל הרשמית. הצרפתים שואבים
עידוד מתמיכתם הפומבית של הרצוג, ציפי לבני, יאיר לפיד וגם של אביגדור
ליברמן ביוזמה, שעיקרה נורמליזציה ביחסים עם מדינות ערב בעבור נסיגה
ישראלית לגבולות 67`, עם אפשרות לחילופי שטחים.
גם כשאירופה יצאה מגדרה כדי להיטיב עם ישראל, הימין הישראלי לא חדל להבאיש
את ריחה. לפי הסקר של מכון `מתווים` שמקצת ממצאיו פרסמנו כאן בשבוע שעבר
(pdf), לא יותר מ-14 אחוז מהישראלים שמעו על ההחלטה היחודית של האיחוד
האירופי מלפני כשנה [דצמבר 2013] להעניק לישראל (ולפלסטינים) חבילת סיוע
כלכלי, פוליטי וביטחוני חסרת תקדים אם יחתמו על הסכם שלום. החבילה כוללת
שדרוג היחסים לרמה של ”שותפות מועדפת מיוחדת“ - הדרג הגבוה ביותר שבו עשויה
לזכות מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי. האדישות שבה נתקלה היוזמה הנדיבה
הזאת בירושלים הרשמית, בצד הכישלון של המדיניות האמריקאית, הפנימו את ההכרה
האירופית בצורך לשנות את כללי המשחק.
השאלה איננה אם ייפתח משחק חדש, אלא מתי. אחרי הבחירות בישראל, או עוד לפני
כן? הרצוג ולבני שיכנעו את בכירי הממשל בוושינגטון כי הכרה במדינה פלסטינית
בגבולות 67 בעזרת הימנעות אמריקאית בעת ההצבעה במועצת הבטחון תדחוף את הבוחר
הישראלי לידי הימין. כבר ביום שני, ערב פגישתו עם קרי, החל נתניהו בגיוס
המהלך האפשרי הזה לתעמולת ההפחדה שעומדת במרכז מערכת הבחירות של הימין; הוא
אמר לכתבים לפני המראתו לרומא כי הדבר `יביא את הטרור אל לב המדינה`. מצד
שני, במרכז-שמאל הישראלי וגם בוושינגטון חוששים שאם נתניהו יצליח לשכנע את
האמריקאים להטיל וטו על ההצעה הפלסטינית, ולהחליף בשל כך מהלומות עם צרפת,
נתניהו יזקוף לזכותו עוד נצחון על `העולם`. הציבור הישראלי ישתכנע שהימין
יודע לגרום לזנב לכשכש בכלב ולהנחות אותו ללכת בדרכו.
זו הסיבה שבהופעת האורח שלה בתוכנית הסאטירה `מצב האומה` בערוץ 2 ביום שבת
(13 בדצמבר) לבני כינתה את הפלסטינים בתואר `אידיוטים`. יש מי שיגיד שדווקא
הישראלים שמסרבים להכיר במדינה פלסטינית ומהמרים על גורלה של המדינה
היהודית הם האידיוטים.
Read more: |
