קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר כן, אני קורא לעולם להתערב almon עקיבא אלדר 24.12.2014 http://almon.co/2bpm בכל פגישה עם חברת פרלמנט אירופי או עם דיפלומט אמריקאי אני אומר, שכל מי שגורל מדינת ישראל קרוב ללבו אינו רשאי להתנגד ליוזמה המקרבת את קץ הכיבוש. כן, אני יודע שעמדתי סותרת את מדיניות ממשלתי הנבחרת. בכל שיחה עם פעיל יהודי מארצות הברית או עם ידידה יהודייה מבלגיה, כשאני נשאל מה דעתי על חוק הלאום שמציע ראש הממשלה שלי, אני אומר שזהו חוק אנטי־דמוקרטי, המרחיק חמישית מאזרחי ישראל מהמדינה שלהם. כן, אני מבין שהצעת החוק הזאת נהנית מתמיכת רוב חברי הכנסת ה–19 וטובים סיכוייה לעבור בכנסת ה–20. בכל פגישה עם פעילי זכויות אדם מחו`ל, כשאני נשאל על חוק ההסתננות, אני מביע את דעתי ואומר שהחוק הזה מרושע, גזעני ובזוי. וכן, לא שכחתי שהחוק זכה ברוב קולות חברי הכנסת שטרחו להשתתף בהצבעה. כפי שציין ישראל הראל במאמרו `הוי, בני המכבים` (`הארץ`, 18.12),במאמר שפירסמתי באחרונה באתר אל־מוניטור הרעתי Vive La France. שיבחתי את שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, על נאומו החשוב באסיפה הלאומית, שבו הכריז כי הגיעה השעה לחדול משעשועי `תהליך השלום` ולשים קץ בהקדם לכיבוש הישראלי. אני מצדד ביותר מאלף הפטריוטים הישראלים שחתמו על עצומה המפצירה בפרלמנטים האירופיים להכיר בפלסטין ולהציל את ישראל מהכיבוש המנוול. הלוואי שמיליון ישראלים יצרפו את חתימותיהם לצד א.ב. יהושע, עמוס עוז ודויד גרוסמן. מי ייתן שהאירופים, האמריקאים ושאר העולם יטו אוזן ולב לשוועת האנשים הטובים והנשים האמיצות שפנו אליהם במצוקתם. כשהבית בוער והלהבות חורכות את חדר הילדים, אין בוררים בכבאים. כל אימת שהערבים או האיראנים מאיימים לפגוע בישראל, ממשלותיה מחזרות על פתחי אומות העולם. כשארצות הברית דורשת מישראל להקפיא את ההתנחלויות, הימין ממהר לגייס לעזרתו את השדולה היהודית באמריקה ואת התורמים האוונגליסטים למפעל ההתנחלויות. לראש ממשלת ישראל יש עיתון הממומן בכספי איל הימורים זר וזוגתו המהגרת הישראלית. לבקשת ישראל, המדינות התורמות, ובראשן מדינות אירופה, מממנות את הכיבוש זה 20 שנה. עד 1994 נשא משלם המסים הישראלי באחריות לתשלום משכורות המורים, השוטרים והרופאים בשטחים הכבושים. מאז החליפההרשות הפלסטינית את הממשל הצבאי, העבירו לה המדינות התורמות יותר מ–100 מיליארד שקל. כן, מאה מיליארד, אין כאן אפס מיותר. עוד כתבות בנושא • אלו לא בני המכבים 18.12.2014 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד • רגע לפני פיזורה: הכנסת אישרה את התיקון החדש לחוק ההסתננות 08.12.2014 הראל טוען, כי אין תקדים להזמנת התערבות זרה במדינות דמוקרטיות, שבהן התקשורת חופשית, חופש ההתארגנות והבחירה מובטח, ובתי המשפט עצמאיים. אך אין כיום אח ורע למצב שבו מדינה דמוקרטית שולטת בכוח הזרוע במיליוני בני אדם, שוללת מהם את חופש התנועה, מפקיעה את אדמותיהם וגוזלת את משאבי הטבע הדלים שלהם. שתי מערכות החוק הנפרדות הקיימות בשטחים הם אנטי־דמוקרטיה בצורתה הגרועה ביותר. המחנה האמוני של הראל דוגל בעליונות הציווי האלוקי על חוקי המדינה. השימוש שהוא וחבריו עושים בשפה דמוקרטית הוא, במקרה הטוב, התחסדות, ובמקרה הרע — ציניות מרושעת. אם יש לקח שהעולם הנאור הפיק מזוועות המאה ה–20, הרי הוא ההכרה, שזכויות האדם הן ערך אוניוורסלי וכי אין להפקיר אותו בידי חברה המאבדת את עצמה לדעת וגם את סביבתה הקרובה. שימוש בכל האמצעים החוקיים כדי לסכל את המזימה הוא ציווי דמוקרטי חשוב לא פחות מעקרון שלטון הרוב, שהימין מנופף בו. הראל ותושבי ההתנחלות עפרה ומתיישבי סילוואן, הוגי `חוק הלאום` ורודפי מבקשי מקלט, הם אלה המוציאים את דיבת הארץ רעה. הישראלים המבקשים מפרלמנטים אירופיים להכיר בפלסטין, שקולות מחאתם נגד `חוק הלאום` נישאים אל מעבר לים ומגנים בכל שפה את `חוק ההסתננות`, מגוננים על שארית שמה הטוב של ישראל. הכותב הוא הפרשן המדיני של `ישראל פולס` באתר אל־מוניטור קישורים למאמרים האחרונים בנושא גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב