קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

טרור, אנטישמיות וציונות
ODS
אלי אמינוב
12.01.15


מעשי הטרור הג`יהדיסטי בפאריז, ובפרט הפגיעה בסופרמרקט היהודי, מעניקים חיים
חדשים לימין האירופי ולתנועה הציונית. ישראל, מדינה אנטישמית וגזענית בפני
עצמה, עומדת לגרוף דיווידנדים עצומים מהטרור באירופה, שנוצר בחלקו בשל
מדיניותה העקבית והאכזרית כלפי הפלסטינים, מדיניות הכוללת טיהור אתני מתמשך,
שלילת זכויות אדם ואזרח, ומדיניות אפרטהייד.

ה`אנטישמיות` היא כיום הדלק המניע את משימות התנועה הציונית וכן יסוד מרכזי
ואיתן באסטרטגית ההפחדה הישראלית, לצרכי פנים וחוץ גם יחד, יסוד המתוחזק על
ידי מערכת תעמולתית אדירה. ההקבלה בין אנטישמיות לבין אנטי ציונות היא פרי
התעמולה המודעת של התנועה הציונית ותוצרתה – מדינת ישראל. תעמולה זו מושתתת
על ההנחה הציונית השערורייתית, שמדינת ישראל מייצגת את כל יהודי העולם
מבחינה פוליטית ומוסרית, גם אם אין הם חפצים בכך. תעמולה זו מיועדת לשתי
מטרות עיקריות: להפוך את היהודים בכל העולם למגן חי של המדיניות הציונית
המסתיר את פשעי ישראל, ולערער את ביטחונם העצמי של יהודים כדי להביא להגירתם
לישראל.

הציונות, שהתיימרה לפתור את `השאלה היהודית`, לא זו בלבד שיצרה בפלסטין
ההיסטורית גזרה חדשה ומוגדלת של `השאלה היהודית`, אלא הפכה על פיה את המשוואה
הישנה של `ארץ מקלט` ליהודים: `המקלט` זקוק כיום למתנחלים יהודים חדשים כדי
לשמור על עליונות דמוגרפית וכדי לשמש בשר תותחים לצבא הישראלי. יהודי העולם,
שאינם מעוניינים להיות מנוצלים בידי הציונות ואינם זקוקים לה, נעשים בעל
כורחם בני ערובה של ישראל ואף קרבנות אפשריים של מעשיה. תהליך זה הולך
ומתפתח למעלה מעשור מאז ראשיתה של `אינתיפאדת אל אקצה`, שנתנה את האות לעליית
מדרגה בדיכויו ההולך ומחריף של העם הפלסטיני, דיכוי המגיע לשיאים חדשים
בשנים האחרונות.

הציונות מגדירה את הביקורות נגדה ונגד ישראל כאנטישמיות, אך למעשה היא
ניזונה מכך. לכאורה מנסות ישראל והתנועה הציונית להלחם באנטישמיות וזועקות
לשיתוף פעולה עולמי נגדה, אך מלבד רעש אין היא מסוגלת לתרום דבר למאבק זה
הסותר את האינטרסים האמיתיים שלה. לא רק מפני שהנחות היסוד של שתיהן זהות
אלא גם מסיבות מעשיות: מאבק מוצלח באנטישמיות ובגזענות בארצות שיהודים חיים
בהן מאפשר ליהודים להמשיך ולהיות אזרחים שווי זכויות. וממה תתפרנס הציונות?
והרי מראשיתה אימצה התנועה הציונית את עמדת האנטישמים הקלאסיים, שטענו כי
היהודים מהווים גורם זר בקרב האומות האירופיות, אומה זרה. הנחת היסוד של
הציונות היא שכל היהודים הם עם אחד ובשל כך יש להפרידם מן האחרים – הגויים –
ולרכזם בטריטוריה אחת. כיום, לאחר שבמשך תקופה ארוכה נעשתה אמונה זו נחלתם
של רוב היהודים, ואף של חלק מן העולם, קשה אולי להאמין שרוב רובם של יהודי
העולם דחו את התפיסה הזו לחלוטין לפני השואה. לדוגמה, לוסיאן וולף, מנהיג
יהודי בריטניה, אמר על רעיון זה ב-1920: `כל חיי נלחמתי נגד דעות אלה כדעות
אנטישמיות ועתה מופיעות הן כציונות.` ואכן, הראשונים שתמכו בתנועה הציונית
היו האנטישמים. בין שתי מלחמות העולם כוסו קירות הבניינים בערים רבות
באירופה בסיסמאות `יהודים לפלסטינה` ולא ניתן היה לנחש אם צוירו בידי
הציונים או בידי האנטישמים.

בסוף שנות התשעים, לאחר סיום תפקידו כיושב ראש הסוכנות היהודית, חבר הכנסת
לשעבר אברהם בורג הסביר כמה קשה לציונים לפעול במקום שאין בו אנטישמיות
פעילה: `הגויים האמריקנים פותחים את זרועותיהם ליהודים האמריקנים והתוצאה
היא – נישואי תערובת.` לפי המילון הציוני, נישואי תערובת הגורמים ליהודי
לעזוב את דתו כמוהם כג`נוסייד. זו תמצית התפישה הציונית. בעיניי הציונות,
הבון טון של היהודי אינו חופש הבחירה של הפרט אלא נאמנותו הגזעית, ובלי קצת
אנטישמיות קשה לציונות לשגשג.

אולם גם הניסיון הציוני-ישראלי לתקוע בשופר אזעקה ולהשתמש באנטישמיות
למטרותיה שלה, אינו יכול למנוע את ההכרה שאכן קיימת עלייה באנטישמיות
ובגזענות בעולם כולו ואף בתוך ישראל. אפילו ממלזיה הרחוקה שמענו קולות
אנטישמיים קלאסיים המייחסים ליהודים את השלטון בעולם ואת האחריות על הרוע.
בצרפת למשל, לפי דו`ח האיחוד האירופי, מספר התקריות האנטישמיות גדל פי שישה
בשנים האחרונות. הסיבות לגידול זה רבות וננסה להצביע על העיקריות שבהן.

1. תהליך הגלובליזציה, כלומר האצת ריכוזיותו של ההון, אינו מלווה בשיפור
מצב ההמונים אלא בהתרוששותם. הדבר נכון גם בארצות המתועשות. תהליך זה משליך
יותר ויותר אנשים הן ממעגל הייצור והן מהיכולת ליהנות מפירותיו, והמוני
אנשים נעשים מיותרים.
2. התגברות הסתירות הבין-אימפריאליסטיות מקדמת תהליך של שחיקת מעמדות
הביניים ומלווה בצמצום הוצאות הממשלה על רווחה, סעד ואבטלה. כתוצאה מכך ניכר
גידול במספר המובטלים וחסרי הדיור, גם בארצות המפותחות.

3. האימפריאליזם האמריקני ניהל מסע הצלב להצלת הגביע הקדוש של הנפט,
בניסיון לבסס את השליטה בכלכלה העולמית באמצעות מהלכים פוליטיים צבאיים.
מהלכים אלה גרמו לחיסולן של מדינות לאום ויצרו אזורי התנגשות בין כנופיות
חמושות.
4. בארצות אירופה המפותחות, שבהן יובאו בעבר מהגרים מארצות לא מפותחות
ככוח עבודה זול, חלה רוויה מן ההגירה,גם בשל המשבר המתמשך. בלימת ההגירה
לוותה בהקמת מפלגות גזעניות.
5. האיגודים המקצועיים איבדו מכוחם והתכווצו; יכולתם להגן על מובטלים
ומהגרים פחתה.
סיבות אלה מולידות את האנטישמיות הנוכחית שרובה מוסבת נגד מוסלמים שהגיעו
לאירופה ככוח עבודה זול, אך השפל הכלכלי הנוכחי הנמשך מ2008 , מביא לאבטלה
עצומה בעיקר בקרב הצעירים. אולם סיבות אלה אינן יוצרות עוינות נגד היהודים,
שמאז סיום מלחמת העולם השנייה הפכו לבשר מבשרה של אירופה. את האיבה ליהודים
גורמת סיבה אחרת.

6. הסיבה העיקרית לשנאת יהודים באירופה היא המלחמה שמנהלת הציונות
בפלסטין. ההיסטורית נגד העם הפלסטיני כולו. מנהיגים פוליטיים נרצחים וחשודים
בהתנגדות מוצאים להורג ללא משפט, תוך פגיעה בעוברי אורח, כולל נשים וילדים.
בשטחים הכבושים מונעים מן האוכלוסייה האזרחית זכויות של חופש תנועה, טיפול
רפואי, מחסה, דיור, ביטחון, עבודה, חירות ופטור מרעב. מחסומים מנתקים את
הכפרים מהערים הקרובות ומפוררים את הרקמה הלאומית והחברתית. אוכלוסיה אזרחית
מותקפת שוב ושוב במסגרת פעולות חיסול וענישה. החומה, המכונה גדר הפרדה,
נטועה עמוק בשטח שנכבש ב-1967. חומת בטון זו, הגבוהה פי שלושה מחומת ברלין,
מיועדת לגזול את אדמתם של עוד 300,000 פלסטינים ולהפכם לפליטים תוך סיפוח רוב
ההתנחלויות למדינת ישראל. ברצועת עזה – הנתונה במצור ישראלי בים, ביבשה
ובאוויר – מבצעת ישראל מלחמות אדירות מדי שנתיים-שלוש; אלפי אזרחים נרצחים
ורבבות נפצעים לשם ניסוי כלי הנשק הישראליים והגברת שיווקם.

החרפת סתירותיה של החברה הקפיטליסטית, והעדרם או חולשתם של כוחות חברתיים
היכולים להחליף את החברה הרקובה הזו, הביאו במשך כל תקופת האימפריאליזם
לצמיחה חוזת ונשנית של תופעות אנטישמיות תהליך זה חזר על עצמו כידוע פעמים
כה רבות החל מסוף המאה ה-19. התנהגותה של ישראל הקולוניאלית ומלחמת הטרור
שהיא מנהלת בפלסטינים מגיעות אל העיתונים ואל מסכי הטלוויזיה בכל רחבי
אירופה ואסיה (בארה`ב חומר זה מצונזר ברובו) ומסעירות לא רק אירופיים אלא אף
את ריכוזי המהגרים הסובלים גם הם מהזרה ומגזענות. בהזדהותם עם המהגרים
המדוכאים בידי ישראל, גם הם נופלים קורבן לאותה טענה ציונית-אנטישמית כוזבת,
הקובעת שכל היהודים הם עם אחד. הם גם רואים כיצד ארה`ב מנהלת מלחמה נגד אנשים
כמוהם ותומכת בישראל תמיכה מוחלט.

אולם שכבות אלה אינן היצרניות של האנטישמיות, וליבתו של תהליך עליית
האנטישמיות אין מקורה בהתנגדותן הספונטנית לתוקפנותם של האימפריאליזם
והציונות. יצרני האידיאולוגיה מצויים בקרב שכבות הביניים המתרוששות. חשיפת
אופיו הריאקציוני של הליברליזם כאידיאולוגיה הדומיננטית של החברה
הקפיטליסטית מוליד שוב ושוב גזענות ואנטישמיות בקרב הזעיר-בורגנות המתוסכלת,
המתדלדלת והמפוחדת, שאיננה מסוגלת כמובן להילחם באימפריאליזם האחראי גם
לאסונותיה. הסוציאל-דמוקרט המנוח אוגוסט בבל הגדיר את האנטישמיות
כ`סוציאליזם של השוטים`; כיום תגובות אלה יכולות להיקרא `האנטי סוציאליזם של
השוטים`. פגיעות רבות נגד יהודים מתרחשות כיום משום שגורמים שונים אמצו את
הגישה המזהה את היהודים עם ישראל. גישה זו, המבוססת על התעמולה הציונית, היא
המסכנת כיום את כל היהודים בעולם.

אלי אמינוב 20.1.2015
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב