קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ביום 12.2.15 דחה ביהמ"ש העליון את הערעור של עיזבון רייצ`ל קורי, שנהרגה במהלך התנגדות לא אלימה לפעולת חישוף קרקע שביצעו כוחות צה"ל במרץ 2003 בציר פילדלפי שברצועת עזה.


ביום 12.2.15 דחה ביהמ`ש העליון את הערעור של עיזבון רייצ`ל קורי, שנהרגה
במהלך התנגדות לא אלימה לפעולת חישוף קרקע שביצעו כוחות צה`ל במרץ 2003
בציר פילדלפי שברצועת עזה. ביהמ`ש קבע שהמעשה הוא פעולה מלחמתית שמקנה
למדינה חסינות מפני תביעת נזיקין. יחד עם זאת קיבל ביהמ`ש העליון את ערעור
המשפחה נגד דחיית תביעתה השנייה על הסף ואיפשר לברר את התביעה לפיצויים
בשל נסיבות נתיחת הגופה. השופטת חיות:

11. לאורך השנים נדרש בית המשפט הישראלי לפרש את המונח `פעולה
מלחמתית` וליישמו במקרים שונים שהונחו לפתחו. עוד בשנת 1960 קבע בית משפט
זה כי לשם הכרעה בשאלה אם הפעולה היא מלחמתית אם לאו `יש לבחון את הפעולה
ולא את המלחמה` (ע`א 311/59 מפעל תחנות הטרקטורים נ` חייט, פ`ד יד 1609,
1613 (1960); לסקירת התפתחות הפסיקה בנושא זה ראו: עניין עדאלה, פסקאות 4-1
לפסק דינו של הנשיא א` ברק; אסף יעקב, בעמ` 169-152; עניין חרדאן, פסקאות
22-13). בעניין בני עודה משנת 2002 שב בית משפט זה וקבע בהרכב מורחב כי בעת
בחינת השאלה האם פעולה כלשהי היא `פעולה מלחמתית`, יש לבחון את מאפייניה
של הפעולה ללא קשר לשאלה האם נערכה תוך כדי מלחמה. עוד נקבע באותו עניין
כי גם פעולות נגד ארגוני טרור ולא רק פעולות נגד צבא סדיר עשויות להיחשב
כפעולות מלחמתיות לעניין החסינות המוקנית למדינה בסעיף 5 לחוק הנזיקים
האזרחיים, ובלשונו של הנשיא א` ברק:

אופייה הלחימתי של הפעולה המכוונת כנגד אויב (בין צבא מאורגן ובין גופי
טרור) המבקש לפגוע בחיילים הוא שעלול ליצור את הסיכון המיוחד המצדיק הענקת
חסינות למדינה. [...] הנה-כי-כן, במתן תשובה לשאלה אם פעולה היא `מלחמתית`
יש לבחון את כל נסיבות האירוע. יש לבדוק את מטרת הפעולה, את מקום האירוע,
את משך הפעילות, את זהות הכוח הצבאי הפועל, את האיום שקדם לה ונצפה ממנה,
את עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו ואת משך האירוע. כל אלה זורקים אור על
אופיו של הסיכון המלחמתי המיוחד שהפעולה גרמה. (עניין בני עודה, בעמ` 9-7)

נראה כי התובנה לפיה לחימה בגופי טרור ראויה אף היא לבוא בגדר
המונח `פעולה מלחמתית`, חודרת בשנים האחרונות לתודעתו של העולם כולו נוכח
הצורך ההולך ומתרחב במדינות רבות ולא רק בישראל לנקוט פעולות מלחמתיות
כאלה נגד מעשי אלימות קשים שמבצעים גופי טרור כלפי חיילים וכלפי אזרחים.
אכן, המלחמה המודרנית לובשת ופושטת צורה. במידה רבה אין מדובר עוד במלחמה
שמנהל צבאה של מדינה אחת מול צבאה של מדינה אחרת אלא במלחמה, לעתים
יומיומית, מול איומים חדשים שלא היכרנו בעבר שיוצרים גורמי טרור שונים
בזירה הישראלית המקומית ובזירה הבינלאומית (על הצורך לעצב מחדש ולעדכן את
דיני המלחמה על מנת להתאימם למציאות החדשה ראו: בג`ץ 8091/14 המוקד להגנת
הפרט נ` שר הביטחון, פסקה 2 לחוות דעתי (31.12.2014); כן ראו באותו עניין:
דנ`א 5698/11 מדינת ישראל נ` דיראני, פסקאות 49-46 לפסק דינו של הנשיא א`
גרוניס; פסקה 8 לחוות דעתו של השופט נ` הנדל; פסקה א` לחוות דעתו של השופט
א` רובינשטיין (15.1.2015)).

12. בעקבות פסק הדין בעניין בני עודה חוקקה הכנסת את חוק הנזיקים
האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס` 4), התשס`ב-2002 (להלן: תיקון מס` 4).
תיקון זה, אשר נכנס לתוקף ביום 1.8.2002 הוסיף לחוק הגדרה של המונח `פעולה
מלחמתית`. לימים תוקנה הגדרה זו בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)
(תיקון מס` 8), התשע`ב–2012 (להלן: תיקון מס` 8), אך במועד הרלוונטי לאירוע
נושא ערעור זה עמדה בתוקפה ההגדרה שבתיקון מס` 4 ועל כן, מן הראוי להביאה
כלשונה. וכך קובעת הגדרת המונח `פעולה מלחמתית` שבתיקון מס` 4:

`פעולה מלחמתית` - לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או
בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה
בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף.

הנה כי כן, הגדרה זו מפרטת ומבהירה על דרך הריבוי כי כל פעולה
של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות וכן פעולה למניעתם של אלו שנעשתה
בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף מהווה פעולה מלחמתית המקנה למדינה חסינות
מפני אחריות בנזיקין (עניין עדאלה, בפסקה 35 ובפסקה 40; ע`א 8384/05 סאלם
נ` מדינת ישראל, פסקה 3 (7.10.2008); רע`א 8484/06 ניצן נ` מדינת ישראל,
פסקה 3 (10.6.2007)). כפי שצוין, תוקנה הגדרת המונח `פעולה מלחמתית` בתיקון
מס` 8 לחוק ולפיו הוחלפו המילים `שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף`
במילים `שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה
במטרת הפעולה, במיקומה הגיאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה`. אך
בענייננו חלה, כאמור, ההגדרה שבתיקון מס` 4 ועל פיה יש לבחון את האירוע
נושא הערעור דנן.

לצורך פירוש המונח `פעולה מלחמתית` נדרש בית משפט זה מעת לעת
להבחנות בין סוגים שונים של פעולות צבאיות ובעשותו כן יצק תוכן למונח
כהגדרתו, בין היתר, בתיקון מס` 4. כך קבע בית המשפט בע`א 8384/05 סאלם נ`
מדינת ישראל (7.10.2008) (להלן: עניין סאלם) כי סיור שגרתי של כוח צבאי -
המסווג כפעולת שיטור - הפך לפעולה מלחמתית עקב שינוי נסיבות ועקב היקלעות
הכוח במהלך הסיור למצב של מצוקה ולאיום ממשי על חייהם ושלומם של החיילים.
בהקשר זה לא למותר להדגיש עם זאת כי כאשר מדובר לכתחילה בפעולה מלחמתית
(ולא בפעולת שיטור שהפכה למלחמתית כבעניין סאלם), אין לראות בשאלת הסיכון
לכוחות חזות הכל (ראו: רע`א 3866/07 מדינת ישראל נ` אלמקוסי, פסקה 27
(21.3.2012) (להלן: עניין אלמקוסי); עניין חרדאן, פסקה 21). לסיווגם של
מקרים שונים נוספים שעלו בפסיקה ראו גם: רע`א 10482/07 עלאונה נ` מדינת
ישראל (17.3.2010); עניין אלמקוסי, פסקאות 19-17; עניין חרדאן, פסקאות 18-
17.

מן הכלל אל הפרט

13. הפעולה שבמהלכה מצאה רייצ`ל את מותה היתה, כאמור, פעולת חישוף
שביצע כוח צבאי. הכוח כלל לוחמים שהפעילו שני דחפורים משוריינים ולווה
על-ידי נושא גייסות משוריין בעל גחון משוריין (נגמ`חון). בית המשפט המחוזי
קבע כממצא שבעובדה כי פעולה זו נועדה לחשוף מקומות מסתור בציר פילדלפי,
אשר שימשו מחבלים לפעולות טרור ובהן התגנבות והנחת מטעני חבלה שנועדו
לפגוע בלוחמי צה`ל. עוד נקבע כי הפעולה לא סבלה דיחוי נוכח הסיכון שנשקף
לכוחות במקום ונוכח הצורך המבצעי לאפשר לתצפיות הצבא לאתר את המחבלים
המסתתרים בציר ולסכל את פעולותיהם. ממצאיו אלה של בית המשפט המחוזי נסמכים
על העדויות שנשמעו בפניו ובהן עדותו של אל`מ (במיל`) פנחס זוארץ, מפקד
החטיבה הדרומית באוגדת עזה (להלן: זוארץ) ועדויות של מפקדים ולוחמים שהיו
מעורבים בביצוע הפעולה (ראו למשל סעיפים 8 ו-10 לתצהירו של זוארץ; וכן
עדויותיהם של זוארץ, בעמ` 1187-1186 לפרוטוקול הדיון; עדותו של ס.ר., מפקד
הפלוגה אליה משתייך הכוח שביצע את החישוף בשטח, בעמ` 890 לפרוטוקול). בית
המשפט המחוזי הוסיף וקבע על סמך הראיות שהוצגו בפניו, כי הפעולה הייתה
מלווה בסיכון רב לכוחות המבצעים מצד מחבלים שביקשו לפגע בהם באמצעות ירי
צלפים, טילים והפעלת מטעני חבלה וכי בשל סכנה זו חל איסור מוחלט לצאת מן
הכלים הממוגנים, אף לא לשם עשיית צרכים. חיזוק לכך מצא בית המשפט ביומן
המבצעים ממנו עלה כי נזרק לעבר הכוחות הלוחמים רימון חי, סמוך לפני האירוע
שבו מצאה רייצ`ל את מותה.

עיקר טרונייתם של המערערים לעניין סיווגה של פעולת החישוף
מופנית כנגד מרכיב הסיכון שנשקף לכוחות שפעלו בשטח. לשיטתם, לא נשקפה
לכוחות בשום שלב סכנה מן האזרחים הזרים ששהו במקום או מן המשפחות
הפלסטיניות המתגוררות בסמוך לציר. בהקשר זה טוענים המערערים, בין היתר, כי
זריקת הרימון הנזכרת ביומן המבצעים אינה זריקת רימון על-ידי מחבלים בציר
לעבר כוחות צה`ל אלא זריקת רימון עשן על ידי הכוחות לעבר הפלסטינים. אין
ממש בטענות שהעלו המערערים בהקשר זה. קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה ציר
פילדלפי היה מוקד לאלפי אירועים של ירי צלפים, ירי טילים והנחת מטענים נגד
כוחות צה`ל, אשר במהלכם נפגעו חיילים רבים, לפני ואחרי יום האירוע נושא
הערעור, היא קביעה מבוססת המעוגנת היטב בחומר הראיות שהוצג בפניו ואין
להתערב בה. ממצאים אלה ממחישים בעליל כי מדובר בציר שהפך לזירה של לחימה
מתמשכת בין כוחות צה`ל לארגוני הטרור. על כן, גם אם נקבל את הטענה כי לא
נשקפה לכוחות סכנה מצד רייצ`ל וחבריה לארגון, אין בכך בשום אופן כדי לנטרל
את הסיכון שנשקף להם בנסיבות שתוארו מן המחבלים שפעלו בציר כל העת. מסקנה
זו הסיק בית המשפט קמא - ובצדק - בהסתמכו, בין היתר, על יומן המבצעים
הגדודי שהוצג אשר שרטט את תמונה של גיזרת לחימה מבצעית פעילה (למשקלו
הראייתי של יומן המבצעים בתביעות נזיקין נגד המדינה ראו: עניין סאלם, פסקה
6 לפסק הדין; עניין אלמקוסי, פסקה 29 לפסק הדין). כמו כן נסמך בית המשפט
המחוזי בהקשר זה על דבריו של מפקד החטיבה זוארץ אותם לא למותר לשוב ולצטט:

`אנחנו מדברים כאן על שטח שנלחמים בו כל יום, זו לא שאלה של מתי או אם
יירו עליך. כל יום יורים שם. כל יום מפוצצים שם מטענים, כל יום מנסים
לחטוף חיילים באזור הזה, זה שטח של מלחמה!` (עדותו של זוארץ, בעמ` 1186
לפרוטוקול).

נוכח ממצאים מובהקים אלה באשר לאופי הזירה שבה בוצעה פעולת
החישוף ובאשר לפעילות המלחמתית שהתנהלה בה כמתואר בתקופה הרלוונטית, אני
סבורה כי השאלה אם נזרק או לא נזרק רימון לעבר הכוחות סמוך לפני האירוע
שבו מצאה רייצ`ל את מותה, אין בה כדי לשנות מן המסקנה כי פעולת החישוף
הייתה בנסיבות העניין פעולה מלחמתית. והוא הדין באשר לטענה הנוספת שהעלו
המערערים ולפיה לא הוכח כי הוצא צו אלוף המכריז על השטח כשטח צבאי סגור.
למעלה מן הצורך אציין עם זאת כי עיון ביומן המבצעים (דף 14 שעה 16:18)
מלמד כי על-פי פשוטו של הכתוב מדובר אכן כקביעת בית המשפט המחוזי בזריקת
רימון אל עבר הכוחות במרחב 22א, סמוך לפני האירוע שבו מצאה רייצ`ל את
מותה, ולא בזריקת רימון על-ידי הכוחות כפי שניסו המערערים לטעון (ראו
והשוו תיאור זריקת רימון נוספת ביום שלמחרת בדף 23 בשעה 10:31). אשר לצו
האלוף, אף שהצו לא הוצג בטענה כי לא אותר, העיד על כך זוארץ ובית המשפט
קיבל את עדותו (חקירתו הנגדית של זוארץ בעמ` 1185-1182 לפרוטוקול הדיון
מיום 10.7.2011). יתרה מכך, בהינתן ההתרחשויות בציר פילדלפי כמתואר לעיל,
נראה כי גם בלא הצגת הצו מדובר בממצא הגיוני ומסתבר.

14. הנה כי כן פעולת החישוף אשר במהלכה נפגעה רייצ`ל עונה לכל אמות
המידה שנקבעו בפסיקה לצורך סיווג הפעולה כפעולה מלחמתית ובהן: מקום
האירוע, הכוח הלוחם, מטרת המשימה והסיכון לכוחות. בכך שונה המקרה שבפנינו
באופן מהותי מפעולת החישוף שנדונה ברע`א 3675/09 מדינת ישראל – משהב`ט נ`
דאוד (11.8.2011) אותה הזכירו הצדדים בטיעוניהם. באותו עניין פסק בית
המשפט המחוזי כי אין מדובר בפעולה מלחמתית ועל כן הטיל על המדינה אחריות
בגין התרשלות של מבצעי פעולת החישוף (ת.א. 1409/02 דאוד נ` שר הביטחון
(26.3.2009)). בבקשת רשות הערעור אשר נדונה בבית משפט זה נקבע כי לא הייתה
בנסיבות העניין התרשלות מצד המדינה ועל כן נתייתרה ההכרעה בשאלה האם
מדובר בפעולה מלחמתית ובית משפט זה לא הכריע בה. למעלה מן הדרוש יצוין כי
בחינת הנתונים הרלוונטיים בהקשר זה מעלה שבעניין דאוד, להבדיל מענייננו,
מדובר היה באירוע שהתרחש באזור המשמש לחממות שאיננו אזור של לחימה פעילה;
כי הכלים המעורבים לא היו כלי צבאיים ממוגנים אלא כלי עבודה רגילים של
המנהל האזרחי; מבצעי הפעולה היו אנשי המנהל האזרחי ולא כוחות לוחמים;
ומטרת הפעולה הייתה הריסת החממות ולא חשיפת זירות מטענים ומקומות מסתור
של מחבלים.

משסווגה הפעולה כפעולה מלחמתית מוקנית למדינה החסינות הקבועה
בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים, ואין להטיל עליה אחריות בגין האירוע שבו
מצאה רייצ`ל את מותה.

י


O



N
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב