קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ישו זה כאן
molad
ליאת שלזינגר
12.02.2015
http://www.molad.org/images/upload/files/evangelists.pdf





מעטים בלבד מבין אזרחי ישראל מודעים למידת השפעתו של הלובי האוונגליסטי על
המתרחש במערכת הפוליטית. נראה כי ככל שהלובי הזה מחזק את אחיזתו במסדרונות
הממשלה והכנסת, כך הוא מצליח לשמור על פרופיל נמוך ולהישאר אחד השחקנים הכי
פחות מוכרים בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בעשור האחרון נרשמה התקרבות משמעותית בין גורמים בכירים בפוליטיקה הישראלית
להנהגה האוונגליסטית: קבוצות אוונגליסטיות מעצבות את סדר היום הפוליטי של
חברי כנסת, משפיעות על יחסי החוץ של המדינה ומשקיעות הון עתק בתשתית ארגונית
שמאפשרת להן להתערב במצב המדיני במזרח התיכון. קבוצות מאורגנות אלו נהנות
מנוכחות קבועה במוסדותיה הרשמיים של המדינה, וכל זאת הרחק מעיניהם של אזרחי
ישראל, המושפעים באופן ישיר מהתערבותו הגוברת של הזרם הדתי הפונדמנסטליסטי
במציאות חייהם.

תחקיר זה מתחקה אחר מבנה הלובי, הגופים הקשורים אליו ודרכי פעולתם. יתרה
מזאת, הוא מתאר את השלכות המעורבות האוונגליסטית על הפוליטיקה והחיים
בישראל: מיהם הגופים האוונגליסטיים המרכזיים? מהי התשתית
האידאולוגית-תיאולוגית שמניעה אותם? מהם מקורות המימון שלהם? מיהם בני בריתם
המרכזיים? ומדוע למרות פעילותם הענפה אין אנו שומעים עליהם?
פעילותו הכמעט-חשאית של הלובי מתבצעת תחת אצטלה של תמיכה ללא סייג במדינת
ישראל. למעשה, מדובר בתמיכה צרה בהרבה, שרואה לנגד עיניה לא את טובתה הכללית
של המדינה אלא חזון פוליטי ספציפי ומוגדר - זה המזוהה עם הימין המתנחלי. זו
הסיבה שחלק ניכר מהקשרים הכלכליים והמדיניים של האוונגליסטים מתנהלים מול
גופי הימין: מפלגות, עמותות ומועצות מקומיות.

מדובר בברית פוליטית חדשה יחסית, הנשענת על הצטלבות אינטרסים ובסיס
אידאולוגי משותף. מבחינת אינטרסים, בדומה להנהגת יש`ע, גם האוונגליסטים
מתנגדים באופן נחרץ לחלוקת הארץ כפתרון אפשרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אלא
שבניגוד למתנחלים, הם עושים זאת מתוך אמונה שהתפשטות יישובים יהודיים בכל
חלקי ישראל המקראית היא בבחינת תנאי מקדים להתגלות השנייה של ישו. חזונם
המשיחי של חלק מהמנהיגים האוונגליסטים מייעד לעם היהודי בישראל גורל רע ומר:
שני שלישים ממנו יושמדו במלחמת גוג ומגוג. מבחינה אידאולוגית, הימין
האוונגליסטי והימין המתנחלי חולקים שפה משותפת, שבאה לידי ביטוי בסדר יום
חברתי שמרני דומה ובעוינות עזה כלפי האסלאם.

הפן החשוב ביותר של הברית בין הנצרות האוונגליסטית לימין הישראלי מתבטא
בהשפעת הארגונים הנוצריים על יחסי ישראל-ארצות הברית. גופים אלה, הנהנים
מתשתית ארגונית מפותחת וממשאבים כספיים רבים, מעורבים במהלכים דיפלומטיים
הרי-גורל ומשמיעים בוושינגטון את קולו של הימין המתנחלי בעוצמה חסרת תקדים.
כך, למשל, הם מפעילים לחצים אדירים על הבית הלבן - בין שיושב בו נשיא דמוקרטי
או רפובליקני - להימנע מקידום כל פשרה מדינית בין ישראל לפלסטינים. גורמים
אוונגליסטיים גם שיחקו תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים של משבר נתניהו-אובמה לפני
בחירות 2015.

אף על פי שרבות מהקבוצות האוונגליסטיות מייחלות בגלוי למותם ההמוני של
מיליוני יהודים, הן זוכות לשיתוף פעולה מצד גורמים ממלכתיים. הכנסת הפכה זה
מכבר למוקד פעילות אוונגליסטית שוקקת שבמרכזה עומדת `השדולה לקידום היחסים
עם קהילות נוצריות בעולם`, גוף פרלמנטרי רב- השפעה וממון, המגובה על-ידי רשת
של 25 שדולות אחיות בבתי נבחרים בעולם.

מאחורי פעילות השדולה בכנסת עומדת קרן ה-IAF, קרן זרה המבוססת בוושינגטון
ומנווטת את מהלכי השדולה בהתאם לסדר היום הפוליטי של ראשיה ותורמיה. במרוצת
השנים עלה בידי הקרן ליצור זהות מוחלטת בינה ובין השדולה הרשמית - תוך שימוש
אסור בסמלי מדינת ישראל - וכך נהנתה ממראית עין של גוף רשמי השייך לכנסת, אף
שאינה כזו.

הקשר בין חברי הכנסת לשותפיהם האוונגליסטים אינו רק אידאולוגי, אלא גם כזה
שיש בצדו טובות הנאה. הקרן וארגונים נוספים מרבים להטיס חברי כנסת לנסיעות
ממושכות ביעדים אקזוטיים בחו`ל. חלק מחברי הכנסת אף נהנים מתרומות מאותן
כנסיות שמטיסות אותם. הח`כים, בתורם, מקדמים את האינטרסים של הכנסיות בארץ:
מעניקים להן פרסים, מקצרים עבורן תהליכים ביורוקרטיים ומסייעים בגיוס כספים.
לדוגמה, באחד המקרים העניקה המדינה לכנסייה מיסיונרית שטח נרחב בקרבת הכנרת
לטובת מיזם נדל`ני - ללא מכרז וללא האישורים המתאימים.

האוונגליסטים משמשים גם גורם מרכזי במימון מפעל ההתנחלויות. עשרות מיליוני
דולרים זרמו בשנים האחרונות מחו`ל אל יהודה ושומרון למימון פרויקטים שונים -
החל במבני ציבור, עבור בציוד ביטחוני וכלה במחלבות ומִגדלי מים. כמו כן,
ארגונים אוונגליסטיים מספקים כמות גדולה של מתנדבים לחקלאים מעבר לקו הירוק,
כולל במאחזים בלתי-חוקיים. בתוך כך, הלובי האוונגליסטי פועל מול יחידות צה`ל
ומקדם ארגונים מיסיונריים, עמותות הנאבקות בהפלות, מהלכים נגד הקהילה הגאה
וגופים הפועלים להקמת בית המקדש השלישי בהר הבית, מתוך שאיפה להצית מלחמה
כוללת מול האסלאם העולמי.

אבל סיפורה של הברית הפוליטית הזו הוא בראש ובראשונה סיפורו של הימין
הישראלי, ויש בו כדי לצייר תמונת מצב של התהליכים המתחוללים בו. ראשית,
הקשרים הכלכליים הענפים בין הצדדים מפריכים את טענת הימין כי השמאל הישראלי
- ורק הוא - נשען על כסף זר. שנית, השותפות בין הימין הישראלי לכוח היחיד
בפוליטיקה האמריקאית שעדיין דוחה את פתרון שתי המדינות מעידה על התרחקותו
חסרת התקדים מבני בריתו המסורתיים הליברליים במערב. שלישית, מציאת תשתית
אידיאולוגית משותפת עם מי שנחשבים לשוליים הקיצוניים והפונדמנטליסטיים של
המפה הפוליטית העולמית מלמדת רבות על תהליכי ההדתה וההקצנה שעבר הימין
הישראלי בעשר השנים האחרונות.




מה עשו גנץ ואייזנקוט בכותל
אורי משגב
19.02.2015 02:00
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2568924

רבים מכדורגלני ליגת העל שלנו אימצו להם בשנים האחרונות מנהג חדש: לפני שהם
עולים למגרש, הם לופתים לפתע ביד אחת את פדחתם (כיפה) וביד השנייה את מצחם
(טוטפות), וממלמלים דבר תפילה. זו הווריאציה שלהם על הנחת תפילין, רגע לפני
שהם רצים אחרי הכדור, לרוב בשבת. לעתים מזמנת הסיטואציה רגע משעשע במיוחד.
אחד מאלה נצפה השבוע במשחק האחרון בין מכבי תל אביב לעירוני קרית שמונה. שני
מחליפים, אחד מכל קבוצה, נקראו למגרש באותו זמן ממש — ולכן ביצעו את הטקס אחד
ליד השני, בעודם פונים מן הסתם לבורא עולם בבקשות מנוגדות בתכלית. לאלוהים
לא נותרה ברירה, והמשחק הסתיים בתיקו.
נזכרתי בשני אלה למחרת בבוקר, כשלמדתי מהעיתון שהרמטכ`ל היוצא בני גנץ
והרמטכ`ל הנכנס גדי אייזנקוט מיהרו לכותל המערבי מיד לאחר טקס החילופים.
בתצלום המצורף נראו שניהם ברחבת הכותל, האחד חבוש בכומתה אדומה וחברו בחוּמה.
העורך הראשי כתב בטור פרשנות שתרומתו החשובה ביותר של גנץ היתה לביצור
הדמוקרטיה הישראלית. הפרשן הצבאי הוסיף שלמשא האחריות המוטל על כתפי
אייזנקוט אין אח ורע, והזכיר את דברי ראש הממשלה, שהזהיר את הרמטכ`ל הנכנס:לא
יהיה לך יום אחד של חסד. בגוף הידיעה סופר שרב אלוף במיל` גנץ ורב אלוף
אייזנקוט הטמינו פתקים בין אבני הכותל וקראו פרקי תהילים.
איני מאמין בהשגחה עליונה. גם אם בשיח הדתי אני מוגדר `כופר`, אינני כופר —
לא באבחנותיהם של העורך הראשי והפרשן הצבאי, וגם לא בזכותם של המפקדים גנץ
ואייזנקוט לבקר בכותל, לתחוב בחריציו ניירות ולמלמל דברי תפילה לאלוהיהם.
כאזרח, הורה, מורה ובמקרה הזה בלבד גם כמי ששירת כחייל וכקצין בצה`ל, יש לי
רק תביעה אחת: שיעשו את זה בהיחבא, בזמנם הפנוי. ומכיוון שאני יודע
שלרמטכ`לים אין זמן פנוי, אז שיעשו את זה באישון ליל, ללא צלמים וכתבים, רחוק
ככל האפשר מהעין הציבורית. אני מתקשה מעט לבטא במלים כמה הרסני, מזיק ומעליב
בעיני הוא המסר שהעבירו גנץ ואייזנקוט בריצה המתוקשרת שלהם לכותל, אבל אנסה;
מבחינתי מדובר בצו 8.
עוד כתבות בנושא
• מח`ט גבעתי למפקדים: `ה` אלוקי ישראל, אנו נלחמים כנגד אויב המנאץ שמך`
11.07.2014
• מתי ולמה הפך הצבא הישראלי לדתי כל כך? 01.11.2014 כתבה זאת זמינה למנויים
בלבד
• פרשנות || כאבי הראש שגנץ מוריש לאיזנקוט 13.02.2015 כתבה זאת זמינה
למנויים בלבד
• גדי איזנקוט מונה לרמטכ`ל ה-21 של צה`ל 16.02.2015
• פרשנות || יותר מכל, גנץ תרם לביצור הדמוקרטיה 16.02.2015 כתבה זאת זמינה
למנויים בלבד
אחד התהליכים המסוכנים ביותר שעוברים על מדינת ישראל ומערכת הביטחון שלה היא
מה שמכונה בשם האקדמי מדי `הדתה` — הכפפת האינטרסים הלאומיים, האזרחיים
והאסטרטגיים של המדינה לשירותו של אלוהי צבאות, וליתר דיוק לשירותם של מי
שמתיימרים בחוצפתם לדבר בשמו. במלים פחות מכובסות, מדובר בהתחרד`לות. בשפה
עוד פחות מנומסת, אבל לא פחות מדויקת — זה טירוף מערכות, שסופו במורשתו של
מח`ט גבעתי עופר וינטר בגזרת רפיח במלחמה האחרונה.
מה שעצוב כל כך הוא שגנץ נחשב דווקא כמי שהתייצב בכמה צומתי מפתח, לפני ואחרי
מאורעות `צוק איתן`, כדי לבלום את מגמת הפיכתו של צה`ל למיליציה
פונדמנטליסטית. ואילו אייזנקוט מהווה, עוד בטרם מינויו, סמל למתינות ויישוב
דעת. גם על האינטליגנציה ועל הרגישות של שניהם אין מחלוקת. כיצד חמקה
מעיניהם הסכנה של רוח מפקד שמקדשת סגידה לאבני המקדש?
אין קדושה באבנים, ולא באדמה. מקור הסמכות של צה`ל לא יכול להיות אלוהים. גם
לא כוהני דת, פסקי הלכה, תפילות או פולקלור דתי. מקור הסמכות היחיד האפשרי
הוא המדינה — על ממשלתה, ובית נבחריה, ואזרחיה. כל מסר אחר מהווה פגיעה
בביטחון ישראל ובסלע קיומה.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב