קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

גדעון ספירו - סמרטוט אדום, 10 במרץ 2015


גדעון ספירו


סמרטוט אדום, 10 במרץ 2015

עת להחליט

לאחרונה צפיתי שוב, בפעם המי יודע כמה, בסרטו של ערן טורבינר `הבונדאים`,
סרט שכל אימת שאני צופה בו,אני מתבודד קמעה, שהרי אם יראה אותי ילד
וישאל, סבא, למה אתה בוכה? מה אומר לו? שאני מתרגש כשאני שומע את
ותיקי הבונד, דור הולך ונעלם, שרים ביידיש את האינטרנציונל או את המנון
הפרטיזנים היהודים `אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה`, או את מחויבותם לרעיון
הסוציאליסטי של בני ה-80 וה-90 שרבים מהם ניצולי מחנות ההשמדה? המסר שהם
משדרים בקליפת אגוז: אין סוציאליזם בלי דמוקרטיה ואין דמוקרטיה ללא חלוקה
צודקת והוגנת של העושר הלאומי. אילו היה הבונד מתמודד בבחירות הייתי
ממקמו בין מרצ לחד`ש, לא ציונים מחד ולא קומוניסטים מאידך, אלא פועלים לפי
נוסחה שדמוקרטיה פלוס צדק שווה סוציאליזם במיטבו. מתאים לי בול.

אני מפנטז שאילו הבונד עמד מאחורי שביתת פועלי כי`ל, היה יוזם את כיבוש
המפעל במגמה להוציאו מידיו הטפיליות של בעלים פרטיים, המזרימים לכיסם
מיליארדים שהם בעצם כספי ציבור שנשדדו. המשטרה הייתה מתגייסת לפינוי
המפעל והפועלים היו מקבלים שיעור חשוב במדע המדינה, לפיו המשטרה אינה
מגינה על האזרחים אלא משמשת כלי בשירות הטייקונים. המסקנה ברורה: פועל בעל
הכרה לא הולך למלחמות שמעשירות את יצרני הנשק, לא מצביע עבור שודדיו, בין
ששמם מחנה ציוני, ליכוד, יש עתיד, ש`ס, כולנו או יחד וכיוצא באלה שמות
שנועדו לסמם ולשתק את האדם כישות עצמאית. פועל בעל הכרה מצביע שמאל, שם
נמצאים תומכיו. שם יצטרך להבחין בין שמאל מתחזה לשמאל אמיתי. איך יבחין?
לא קשה. שמאל אמיתי הוא שילוב של החברתי והמדיני. הוא יגן על זכויות אדם
לכל בני האדם, יגלה סולידריות עם כל הנאבקים נגד משטרי עריצות, יהיה מקורם
אשר יהיה, ובמישור החברתי יפעל למען הלאמת תעשיות תשתית, ימסה כראוי את
הטייקונים, יפעיל שרותי חינוך ובריאות חינם, וידאג שאנשי הגיל השלישי
יסיימו את חייהם בכבוד ולא כמחטטים אחרי מזון בפחי אשפה. רשימה חלקית. כל
זאת כזכות ולא כטובה. והכסף מנין? בעיקר מתקציב הביטחון, שיקוצץ בשלב
ראשון בחצי, מ-60 מיליארד ל-30 וגם אז יוותרו כיסי שומן במערכת,
ומההתנחלויות שהזרמת המיליארדים אליהן תופסק.

כשמחשבות אלה מלוות אותי, אני שוקל עבור מי להצביע בבחירות הקרובות לכנסת?
אני שייך לקול השמאלי הנייד,שאינו בכיסה של אף מפלגה. אין לי נאמנות
מפלגתית לכן לא הצבעתי מרצ כאשר יוסי ביילין עמד בראשה, הצבע אדום דהה,
שמאל דהוי כיניתי אותו, אבל כן הצבעתי מרצ כאשר שולמית אלוני עמדה בראשה.
ההכרעה עבור מי להצביע היא שילוב של השקפת עולם תוך לקיחה בחשבון את
הנתונים הפוליטיים הקונקרטיים. בהצבעותיי כיסיתי כמעט אל כל המרחב השמאלי
בתולדות ישראל. הצבעתי עבור מרצ, חד`ש, הרשימה המתקדמת לשלום, של`י, מוקד.
ב- 1981 הצבעתי לתנועת האזרחים הערבים בישראל בראשות נורי אל עוקבי שנאבק
שנים למען זכויות הבדואים בישראל, ושימשתי גם כנציגו בוועדת בחירות
המרכזית. אילו נבחר איש ישר ויקר זה לכנסת, ייצוגם של הבדואים היה מקבל
שדרוג שקשה להפריז בו. לא רק הבדואים היו יוצאים נשכרים ממאבקיו, אלא כל
מקופחי ישראל, כי הוא מבין שיש קווים מקשרים בין ההתנכלות לבדואים,
ההתעללות בפלסטינים והפקרת הקשישים , הנה שניים: ביזה וחמדנות ויש עוד.

שלוש ברירות לפני: פתק לבן כהצעת הפירטים, מרצ או הרשימה המשותפת. אני
פוסל בשלב זה את הפתק הלבן. נותרתי עם מרצ והרשימה המשותפת. יש לי חברים
בשתי הרשימות, ומסכים עם המצע של שתיהן. קראתי בצער את הידיעה כי השתיים
לא יכלו להגיע להסכם עודפים. שמעתי וקראתי את עמדות שני הצדדים וכל אחד
זורק את האשמה לזולתו. אין לי דרך לבדוק גרסתו של מי נכונה. ברצוני להקדיש
מספר מילים לגרסה אחת שפורסמה לפיה בל`ד הטילה וטו על כל שיתוף פעולה עם
מפלגה ציונית.
גם אם זו לא עמדתו של ג`מאל זחאלקה, ראשון מועמדי בל`ד, אני מניח כי יש
ברשימה ותומכיה מי שסבורים כך.

ג`מאל ידידי, להכניס את כל הציונים לאותו סל אינו שונה מהסגנון המאוס
הרווח בישראל לפיו `כל הערבים אותו דבר`. גם מי שאינו ציוני לא יתקשה
להבחין שהציונות של זהבה גלאון וזו של ליברמן הן דבר והיפוכו. הציונות של
זהבה קרובה לזו של מרטין בובר וחבריו בברית שלום, או לזו של פרופסור אלברט
אינשטין שכציוני הוריש את כתביו לאוניברסיטה העברית אבל כחסידו של מהטמה
גנדי סירב להצעת בן גוריון להיות נשיא ישראל. אינשטיין הבין כבר אז (1955)
כי בישראל רווח פולחן של הצבא, וכל כמה שנים יוצאת למלחמה, ולא רצה להיות
מזוהה עם ספרטה מזרח תיכונית.

הסקרים כולם מנבאים למרצ בין 4 ל-6 חברי כנסת. היא מדשדשת סביב אחוז
החסימה. אינני רוצה לראות כנסת בלי מרצ. לכן כל קול חשוב והכף נוטה הפעם
למרצ. בהשוואה למרצ של שני היוסי, מרצ של זהבה גלאון היא תזוזה משמעותית
שמאלה.

הבחירות האלה מזמנות לנו מצבים מוזרים. פמיניסטיות מזרחיות קוראות להצביע
ש`ס, מפלגה הומופובית, מדירה נשים, לא דמוקרטית, השתתפה מאז הקמתה במרבית
הממשלות שהגדילו את העוני, כי זאת לדעת: ש`ס זקוקה לעוני, שבלעדיו מה תעשה
עמותת יפה דרעי המחלקת מזון בחגים לילדים הרעבים. אותן פמיניסטיות
ותומכיהן הפעילים מהקשת הדמוקרטית המזרחית, רואים בדרעי מבשר חדש, אלא שזו
פאטה מורגנה, חזיון תעתועים. עוד טרם נערכו הבחירות ודרעי כבר מתחנן אל
נתניהו להיות חלק מממשלתו. דרעי שלאחר המאסר הוא ימני יותר מדרעי שלפני
המאסר. אני יודע על מה אני מדבר כי הייתי בשעתו, בטרם משפטו, בוועד
הציבורי למען דרעי, כשסברתי שהעיתונות מתנכלת לו. אני רחוק מלזלזל בברכות
רבנים, יש לי שתיים כאלה, ממרן ומהרבי מלובביץ, הן לא הזיקו ולא סייעו,
ברוך השם (סליחה על הביטוי, נסחפתי לרגע), האוטונומיה האישית לא נפגמה.

אני שואל את החברות והחברים המזרחיים, מדוע אתם יורים לעצמכם ברגל? האם לא
מוטב להבטיח את כניסתו של מספר שש במרצ, מוסי רז, כורדי עם קבלות אם זה
חשוב לכם, כי לדידי הוא פעיל זכויות אדם, ואת מספר שבע עו`ד גבי לסקי,
שעושה ימים כלילות להגן על זכויות אדם במערכת המשפט? תחשבו לרגע על התסריט
הבא: הרשימה המשותפת משיגה את היעד של 15 מנדטים, מרצ מכפילה את כוחה ל-10
מנדטים, יחד בלוק של 25 חברי כנסת שבלעדיו אין אפשרות להקים ממשלה
אלטרנטיבית. ואם זו תקום עם חזית השמאל, תיתכן מהפכה בממסד השלטוני, ד`ר
אחמד טיבי יהיה שר הפנים, איימן עודה שר המשפטים, זהבה גלאון מ`מ ראש
הממשלה ושרת הביטחון, חנין זועבי שרה למימוש השוויון בזכויות אזרח, ד`ר דב
חנין השר לשמירת הסביבה, מוסי רז שר התשתיות, הפעילה המזרחית ד`ר יפעת
ביטון שרת הבריאות ויהיו גם שר או שרה לפינוי התנחלויות במסגרת המבצע ושבו
בנים/ות לגבולם, ואנחנו בדרך לגן עדן. למותר לציין כי חלוקת התיקים כאן
היא שרירותית ופרי דמיוני, ונועדה להדגים איך יראה שיתוף פעולה בין שני
העמים ולהדגיש שמה שנראה היום כפנטזיה יכול מחר לקרום אור וגידים.

-------------------------------------------------------------

בינתיים הפשיזם עובר

זיכרו את התמונה שהוקרנה בטלביזיה לפני מספר ימים בה נראה חייל מצבא
הכיבוש הישראלי משסה כלב טורף בשירות הכיבוש בקטין פלסטיני שכמעט מאבד את
נשימתו. אל תאמינו לתגובת הפיקוד הבכיר. ההד העולמי כפה עליו פרסום
הסתייגות כלשהי, אלא שזו אופיינה בבריחה מאחריות על ידי הטלתה על החייל
`שטעה בשיקול דעת`. השימוש בכלבים טורפים נגד אוכלוסיה אזרחית נוהג כבר
שנים בשטחים הכבושים, ראו תמונה שפורסמה בהארץ במרץ 2007.

זיכרו את האלימות שהופעלה נגד ח`כ חנין זועבי בהשראתו וברכתו של הכהניסט
ברוך מרזל שהבטיח `למחוק את החיוך מפניה` כשייכנס לכנסת. אם המפלגה
הפשיסטית `יחד` תיכנס לכנסת עם ארבעה מנדטים, צפויים גלי טרור והפחדה נגד
פעילי שלום ושמאל, בכנסת ומחוצה לה, בחסות החסינות הפרלמנטרית. הגיעה העת
לשקול הקמת יחידות להגנת הדמוקרטיה, לא חמושות, מורכבות מאנשים חסונים
שיהוו חומת הגנה להתכנסויות והפגנות פעילי שלום וזכויות אדם, בעיקר באותם
מקומות בהם המשטרה תמעל בתפקידה להגן על חופש הביטוי וההתכנסות.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה
ההטעיה של הסכמי אוסלו
מעגל הדמים ממשיך להסתובב. ההרוגים הישראלים היום בהתנחלות עלי, כמו ההרוגים הפלסטינים אתמול בג`נין, הם כולם קרבנות הכיבוש.