קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר בלאומנות ושחץ ננצח בבחירות hagada שמואל אמיר 25.03.15 http://hagada.org.il/2015/03/25/%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7% AA-%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%A5-%D7%A0%D7%A0%D7%A6%D7%97- %D7%91%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/ מקובל על כולם שנתניהו ניצח בבחירות משום שזרע פאניקה, הפחדה והסתה נגד פלסטינים וערבים. אצלו הם מוצגים כשונאינו לנצח, כל רצונם הוא להשמידנו, הם טרוריסטים, הורגים את חיילינו ואת ילדינו, ועכשיו הם מסתערים, בעזרת השמאל הממן להם את האוטובוסים, על הקלפיות. אבל לא רק הם – העולם כולו הוא נגדנו – היום אנטישמיות באירופה, בעבר השואה. אובמה מפקיר אותנו כאשר הוא מאפשר לאיראן לפתח פצצות גרעין בה ישתמשו נגדנו. וגרוע מכל השמאל הוא אנטי ציוני ולא עוזר לנתניהו במאבקו למען ישראל אלא להפך, הוא רוצה לחלק את ירושלים, לפנות ולהחזיר את ההתנחלויות (כמו בשעתו את עזה). הוא מסכן את ביטחון ישראל ואת הביטחון האישי של כל אחד מאיתנו. המסקנה היא: עלינו להיות חזקים ואמיצים, רק ככה נשרוד בג`ונגל במזרח התיכון בו אנו (לדאבוננו) נמצאים. הניצחון הגדול של נתניהו אינו בכך שבסוף מערכת הבחירות העביר עוד כמה מנדטים חזרה אל הליכוד, אלא שתעמולת הזוועה שלו הייתה והנה מקובלת על רוב הציבור. נודה על האמת: שנאה, גזענות, הסתמכות על כוח, במשולב עם חוסר התחשבות במישהו אחר מבטאים את תחושותיו העמוקים של הציבור בישראל היום ולכן הוא הולך עם כל השיסוי של נתניהו נגד ערבים. חלקו מתרגם כל זאת לשפה פשוטה וגסה בכל הזדמנות וצועק `מוות לערבים`. למה `השמאל` שתק (לא רק המחנה הציוני, אלא גם מרצ) ולא יצא בהתקפת מחץ נגדית נגד כל מסע השיסוי הזה? למה לא הם יצאו בקול גדול נגד ההפחדה וההסתה. למה לא יצאו בכוח ואומץ נגד הטענה שאין ערבים ופלסטינים המוכנים לשלום איתנו? למה לא יצאו לחוצות להוכיח לכל המוכן לשמוע שאפשר להגיע לשלום? הסיבה לכך היא שהשמאל הציוני שלנו לא חולק באמת על נתניהו. הרי נתניהו כלל לא המציא את כל האידיאולוגיה הזו, היא בנויה על האידיאולוגיה והמעשה של כל ממשלות `השמאל` לפניו . `ערבים מבינים רק את שפת הכוח`, הייתה אמונת ההנהגה מאז ומעולם. גם אז אספסוף תרגם אמירות ההנהגה לאמירות כגון: `ערבי טוב הוא ערבי מת` וכדומה. בצעירותי זכור לי כיצד אפילו בקיבוצים הייתה שגורה, בחצי צחוק כביכול, האמירה `על הבעיה הערבית (יש לשים לב הערבים היו תמיד `בעיה`) אני מסתכל דרך כוונת הרובה`. נתניהו הוא הממשיך הלגיטימי לחלוטין של ממשלות העבודה שלפניו. אהוד ברק ביטא זאת באמירתו שישראל חיה בתוך ג`ונגל. בג`ונגל יורים או מניחים מלכודות לחיות, לא מנסים להגיע לשלום אתן. בג`ונגל אין לנו גם פרטנר כפי שאהוד ברק הסביר וכפי שגם מרצ בראשות יוסי שריד הסכימה. מו`מ אמיתי לעולם לא נוהל. בוודאי לא בחסות של ארה`ב שתמיד דקלמה על דאגתה לביטחון ישראל (שני מיליארד דולר בשנה לעזרה צבאית ונשק מתקדם ביותר). גם עכשיו אובמה מתרעם על דברי נתניהו שאינו מוכן לעשות שלום. איזו תגלית! כל ילד ברחוב היה מגלה לנשיא המכובד את הסוד הזה. אך יותר חשוב, לו רצה היה `משכנע` ללא בעיות כל שליט ישראלי להחזיר את השטחים. זכרו את בן גוריון למשל, פעמיים יצאנו מסיני בלי מאמץ גדול במיוחד. אבל כל פוליטיקאי ודרך פעילותו. נתניהו לאומן וגזען כלפי הסביבה הערבית, כך אוהב אותו העם. הנשיא אובמה צבוע, מבטיח, ונואם. אלו התכונות הנחוצות לראש האימפריאליזם האמריקאי. יש לו קליאנטים רבים, לא רק ישראל. ההבדל בין הימין וה`שמאל` בישראל הוא בסגנון. במפלגת עבודה ישנם אנשים שבוחלים בסגנון של נתניהו או בסגנון לאומני גזעני פראי. הם אלה שרוצים ,`לנהל את הסכסוך` דבר שיאפשר לנו לעשות כאן בשקט ובלי התערבות מבחוץ את שאנו רוצים (התנחלויות למשל), כפי שציפי ליבני מנהיגת המחנה הציוני בבחירות האלה גילתה לנו. עד שהציבור הישראלי לא יבין מה עוללנו לעם הילידי הפלסטיני שישב כאן ויכיר בכך שעלינו לשלם עבור זה לפחות חלקית (הרבה פחות מן העוול שנגרם) – כלומר זכות השיבה לפי החלטות או`ם, וחזרה לגבולות 67 – לא יכול לבוא כאן שום שינוי מדיני. השינוי חייב להיות תודעתי ועמוק. האיבה והזרות לערבים עמוקה עד כדי כך שאכלה אפילו בחלק (קטן אמנם) של השמאל (בלי המרכאות). עובדה עצובה היא שבבחירות הקודמות כ1000 יהודים הצביעו עבור חד`ש ועכשיו נשארו רק 700 קולות כאלה. תושבי ישראל, רובם ככולם, יודעים, בצורה מעומעמת אולי, שרוב היהודים התיישבו בארץ לאחר גירוש ובריחה של הפלסטינים. למי ששכח או רוצה לשכוח יש להזכיר את דברי משה דיין הרמטכ`ל דאז בלויית רועי רוטברג בנחל עוז באפריל 1956: `אל נא נטיח היום האשמות על רוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם בעזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפלטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם.` אכן ניתוח אמיתי ונכון. אך מה המסקנה? הנה: המאבק האלים על האחיזה בארץ הוא גזרת דורנו, `אחרת ייכרתו חיינו.` רוב תושבי הארץ הזו מסכימים עם משה דיין, אפילו אם המשמעות היא מלחמה מתמדת. הם מבינים היטב, דווקא משום היותם לאומנים, שהפלסטינים לא ישכחו את העבר והם דורשים את זכויותיהם. זה מעורר אצלנו פחד קיומי, מה עוד שאנו חיים בסביבה של מאות מיליונים של ערבים ומוסלמים. הנהגה ישראלית רצינית ומודעת להיסטוריה לא רק של יהודים אלא גם של העמים בתוכם אנו יושבים הייתה שמה לה למטרה ראשית לקיומה לדורות הבאים למצוא את הדרך כיצד להגיע לפיוס ושלום עם העמים השכנים שלנו ובראש וראשונה הפלסטינים. מההיסטוריה למדנו כמה אסונות ניתכו על עמים בשל הנהגות לאומניות שאינן מתחשבות בעם אחר. תוצאות מלחמת העולם השנייה היו צריכים ללמד אותנו כמה תחושת הכוח והשחץ מביאים אסון לא רק לעמים אחרים אלא גם לעצמם. מלחמת הבחירות שעברנו רק מבהירה כמה רחוקים אנו מתודעה שפויה, מהבנה של עצמנו ומהכוח לשנות משהו. אין מנוס מלהכיר בכך שהחברה שלנו חולה מאוד. נקרא למחלה לאומנות, גזענות או ציונות, היא מלוה אותנו בכל אשר נלך. ואולי זו מחלה שאין לה מרפא. קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד