קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר אותה משטרה, אותה תקשורת, אותם מוחלשים haokets שי מרדכייב 06.05.15 http://www.haokets.org/2015/05/06/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94- %D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94- %D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D- %D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9D/ ז`אן פול סארטר טען בספרו `פילוסופיה` כי השחורים עברו כבר את שלב ההתנגדות המכובדת, אך לרשות הקבוצה לא עומדים עדיין האמצעים כדי להתקדם מעבר להתקוממות של יחידים. פרנץ פאנון טען כי מהאדם השחור נדרש להיות ״כושי טוב״. השבוע נוכחנו לדעת כי לקהילה האתיופית בישראל נמאס להיות `כושי טוב` (כידוע בלשון הגזענים, `האתיופים כל כך נחמדים ושקטים`, כמצופה מהם) ועברה מהתקוממות של יחידים להתקוממות קבוצתית כנגד העוולה המתמשכת שמנהלת המדינה כנגד בני העדה. מזרחים בישראל היו גם הם מיודעים בעבר לדיכוי הממסדי שלהם במישורי החיים השונים, ויצאו לשתי מחאות עממיות, ואדי סאליב ומחאת הפנתרים, אשר דוכאו אף הן באמצעות זרועה הארוכה של ההגמוניה, המשטרה. למעלה מחמישים שנה מפרידות בין ואדי סאליב לימינו אנו, אך השבוע ראינו כולנו שהתקשורת הממסדית דבקה באותם סיפורים: מתוקף תפקידה, היא מציגה את `האחר` בצורה שלילית ובהקשר לאלימות ובעיות חברתיות. בוואדי סאליב, דובר על עקיבא אלקריף כסממן לתחילת המחאות האלימות. את עקיבא ניתן `להאשים` על ידי הממסד בכך שהיה שיכור. כידוע, עקיבא חטף כדור ברגל. נפוצו שמועות על מותו, והמחאה פרצה. גם המשטרה כאמור לא שינתה את תפקודה: שוב, אלימות כנגד המוחלשים בחברה. זה מתחיל בסיורים משטרתיים בשכונות המוחלשות בערים, בדיקת תעודות הזהות של הנערים, חיפוש בכיסיהם והצקות שונות מצד השוטרים. וזה נגמר בווידאו הוויראלי של הכאת החייל האתיופי, דמאס פיקדה, באור יום – מקרה שאינו חריג בשום צורה. השבוע, בדיוק כמו במחאת ואדי סאליב, נעצרו כ-40 מפגינים. שוב, האצבע מופנית כלפי ״המשטרה המקולקלת״, שחושפת את יחסו של הממסד המתנשא כלפי השחור בחברה. אך המשטרה איננה הגורם – אלא מבצע המדיניות. הדבר מתחיל בבריאות: כאשר העולות מאתיופיה קיבלו טיפול בדפו-פרוברה, כדי למנוע את התעברותן העתידית. ממשיך במדיניות הדיור: כאשר העולים מאתיופיה נשלחים לערי הפריפריה או לשכונות המוחלשות בערי המרכז – בדיוק כמו המזרחים שהגיעו לערים נטושות ושכונות העוני בעת הגירתם לכאן. במישור החינוך, המדינה מסלילה גם היום נערים ונערות אל העבודות הנדרשות כדי למלא את החלל הנוצר בפחחים, רתכים ושאר מקצועות צווארון כחול. ואדי סאליב פנתרים1 במאי 1971, היו אלו הפנתרים השחורים שזעקו את קול הקיפוח והשכחה של הממסד את השכבות החלשות. הכותרות בעיתונים היו כמובן: `אבנים, בקבוקים וסילוני מים בתגרות בין ׳פנתרים׳ והמשטרה בבירה`. גם כאן, הפנתרים היו אמורים לערוך הפגנה שקטה. כמו במאי 2015, כותרות העיתונים עסקו במספר השוטרים הפצועים. קל מאוד לאמצעי התקשורת בישראל לקבוע את סדר היום. וכך, גם מזרחים שאך אתמול הושתקו ביד רמה על ידי הממסד לא תמיד מבינים את `התפרעותם` של האתיופים; החלש מתייחס אל החלש ממנו בהתנשאות במקום לחבור אליו כדי להתקומם. בעת מחאת הפנתרים, ההגמוניה החליטה כי ארגוני שמאל הם אלו שגרמו להם להתקומם, וקשרו אותם יחד עם פעילי מצפן. גם ביום ראשון נשמעו אמירות לפיהן אי אלו ארגוני שמאל גרמו לזעקה הגדולה. הקוראים התמימים ממש יכולים להאמין שאין לו למזרחי דעות משלו והוא נדרש לאשכנזי כדי לצאת נגד העוולות, בדיוק כמו שלצעירים האתיופים נדרשו אי אלו לבנים כדי לעודדם לצאת ולזעוק את כאבם. פנתריםבכתבה על אירועי ואדי סאליב (משמאל), נכתב כי `זהו דור חדש וצעיר שגדל, התחתן ושירת בצה`ל` לעומת העולים מצפון אפריקה המבוגרים המקבלים קצבאות מהממשלה הצרפתית במרוקו. גם במחאה הנוכחית, צוין לזכות המוחים כי הם שירתו בצה`ל וכי זהו דור חדש. כלומר, נקודת הזכות היחידה שהתקשורת מציירת לזכות המוחים הינה השירות הצבאי, וניתן ללמוד מכך שבשר התותחים לא ראוי לו שיתנגד מכיוון שכל תכליתו להוות מחסום בפני האויב. בדיוק כמו פאנון המתאר בספרו מי הם הקצינים ומי הם הרובאים בצבא צרפת ומי אלו אשר נשלחים למות בחזית – הסנגלים. לאחר מחאת ואדי סאליב, החלה ועדת חקירה ממלכתית לנסות ולהבין מה עלה בגורל יהודי צפון אפריקה ומדוע הם אינם משולבים בחברה, על אף ניסיונות הסוציאליזציה של הממסד. ודאי גם בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה עוד תקום ועדת חקירה שתנסה להבין מדוע השוטרים מכים נערים אתיופים. השוטרים הם הביטוי לגזענות הממוסדת אשר מתקיימת במדינת ישראל, כלפי שחורים באשר הם. לא משנה באיזו שנה, לא משנה אם הם אסיאתיים או אפריקאים. כותרות העיתונים הן אותן כותרות – שומו שמים: `המוחלשים קמים, פוקחים עיניים ונעשים אלימים`. קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד