קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

תי החלטות: אחת מאפשרת להרוס את כל סוסיא, השני
רבנים למען זכויות האדם
05.05.15



בית המשפט העליון דחה היום את ערעור עדאלה, והחליט לאשר את החלטת המדינה
להרוס את הכפר הערבי-בדואי עתיר/אום אל-חיראן, ולהקים על חורבותיו יישוב
יהודי בשם חירן.

מהמרכז המשפטי עדאלה, שערער בשם תושבי הכפר נגד הריסתו, נמסר בתגובה להחלטת
בית המשפט כי `על אף שבית המשפט מציין בהחלטתו שהתושבים נמצאים בשטח ברשות
המדינה ובהוראתה, הוא מסתפק בסמכות הטכנית של המדינה לנהוג כרצונה בקרקע
שעליה יושב הכפר עתיר/אום אל-חיראן. בכך, בית המשפט נתן לגיטימציה למחיקת כפר
שלם מעל פני האדמה וגירוש תושביו, תוך התעלמות מכל פרספקטיבה אנושית,
פוליטית, חברתית והיסטורית. הכפר עתיר/אום אל-חיראן הוא המקרה המובהק ביותר
של עקירה מטעמים גזעניים גרידא, כאשר אין עוררין על כך שהתושבים לא פלשו
לאדמה, אלא הועברו על-ידי המדינה לשטח בשנת 1956, ושהסיבה היחידה לעקירת הכפר
היא הקמת יישוב יהודי ושטח מרעה על חורבותיו.`

במרכז עדאלה אומרים כי בשיתוף עם תושבי הכפר, ארגוני זכויות אדם ופורומים
ייצוגיים של הציבור הערבי, ייבחנו בימים הקרובים כל דרכי הפעולה המשפטיות
והציבוריות על מנת להגן על הכפר מפני הריסה.

לקריאת רקע: המקרה של עתיר/אום אל-חיראן
המקרה של עתיר-אום אלחיראן
http://www.adalah.org/he/content/view/3234

אם גירוש זה יתבצע, תהיה זאת פעולת העקירה השניה בגודלה מאז הנכבה בשנת 1948.
ב

כבר יותר מ- 10 שנים, תושביו הערבים-בדואים של הכפרים עתיר / אום אלחיראן,
שניהם כפרים לא מוכרים בנגב, מאתגרים את המאמצים של הרשויות הישראליות להרוס
את בתיהם ולגרש אותם מאדמתם. מרכז עדאלה מייצג את התושבים בבתי המשפט ומול
וועדות התכנון, והצליח לעכב את העקירה ההמונית, אבל התושבים יודעים כי הזמן
אוזל.

ביום 30.4.14, בית המשפט המחוזי בבאר שבע יקיים דיון בעתירת מרכז עדאלה נגד
19 צווי פינוי שהמדינה הוציאה לתושבי עתיר / אום אלחיראן. במסגרת העתירה,
עדאלה הציגה טיעונים נגד תכניות המדינה להעביר בכפייה אזרחים ערבים-בדואים
מבתיהם, וזאת על מנת להקים במקומם יישוב לתושבים יהודים בשם `חירן`, ולהרחיב
את יער `יתיר` של הקרן הקיימת לישראל.בנובמבר 2013, הממשלה החליטה על זירוז
הליכי הבנייה של `חירן`, למרות שההליכים המשפטיים עדיין בעיצומן. אם בית
המשפט יאשר את צווי הפינו, יגורשו מבתיהם יותר מ- 1,000 אזרחים בדואים
ויופקעו אדמותיהם. אם גירוש זה יתבצע, תהיה זאת פעולת העקירה השניה בגודלה
מאז הנכבה בשנת 1948.



בני שבט אבו אלקיעאן, תושבי הכפר עתיר-אום אלחיראן, גורשו תחילה מאדמותיהם
בח`רבת זובאלה, שאותן עיבדו במשך דורות, וזמן מה הצטוו לעבור ממקום למקום.
לבסוף התבקשו על ידי המושל הצבאי לעבור לאזור נחל יתיר, ושם הקימו בשנות
החמישים את הכפר עתיר-אום אלחיראן, שאינו מוכר עד היום. בעקבות ההחלטה להקים
יישוב יהודי בשם חירן על אדמות כפרם ביקש מינהל מקרקעי ישראל לפנות את כלל
תושבי הכפר (כ-1000 נפשות), להרוס את בתיהם ולגרשם שוב, בפעם הרביעית, לאחד
היישובים שהוקמו במיוחד לבדווים המגורשים מבתיהם וליישב אוכלוסייה יהודית
במקומם ועל חורבות כפרם.


אנו פנינו לבית משפט השלום בקרית גת בבקשה לבטל צווי הריסה נגד 33 בתים
בעתיר-אום אל-חיראן וטענו כי תושבי עתיר-אום אלחיראן אינם פולשים לאדמות כי
אם יושבים עליהם בהסכמת המדינה, וישיבתם שם אינה פוגעת באינטרס הציבורי.
הריסת הבתים פוגעת בזכותם לכבוד שכן היא תשאיר אותם ללא קורת גג. בדצמבר 2011
דחה בית משפט השלום בקרית גת את הבקשות והורה על הריסת הבתים.


כן פנינו לבית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע לפנות
חלק מתושבי עתיר-אום אלחיראן, אך בית המשפט הורה לפנות מבתיהם את כל התושבים.


לפיכך פנינו לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי
בבאר שבע (1769/08), שאישר בסוף פברואר 2011 את תביעת המדינה לפנות את תושבי
הכפר ולשלול מהם את הזכות לקרקע שבה הם יושבים יותר מ-55 שנה.


במקביל פעלנו לבטל את תוכנית המתאר למטרופולין באר שבע ולהביא להכרה בכפר
הערבי הבדווי אום אלחיראן. יחד עם עמותת במקום הגשנו באוקטובר 2007 שתי
התנגדויות, אחת כללית בנושא הכפרים הבלתי מוכרים ואחת בשם תושבי עתיר-אום
אלחיראן נגד הקמת היישוב חירן. ההתנגדות נדחתה בינואר 2011.


עוד הגשנו יחד עם עמותת במקום לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז
דרוםהתנגדות לתוכנית `יער יתיר` (264/03/11),המבקשת לפנות את תושבי הכפר,
להרוס את בתיהם ולנטוע יער על חורבות הכפר.בהתנגדות דרשנו מהוועדה שלא לאשר
את התוכנית במתכונת שבה הופקדה ולהורות ליזמים לערוך אותה מחדש מתוך
התייחסות לקיומם של תושבים ערבים-בדווים בכפר עתיר וכיבוד זכויותיהם
החוקתיות.


בית משפט השלום בקרית גת, בקשות שונות, 2136/09, אבו אל-קיעאן ראתב ואח` נגד
מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע`א 1165/09, איברהים אבו אלקיעאן ואח` נגד מדינת
ישראל
בקשת רשות ערעור 3904/11 איברהים פרהוד אבו אלקיעאן ואח` נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בבאר שבע, תיק אזרחי 1769/08, מדינת ישראל ומינהל מקרקעי
ישראל נגד איברהים פרהוד אבו אל-קיעאן ואח` (ייצוג ב-26 תיקים אזרחיים
נוספים)


לקריאת החלטת בית המשפט

מיכל רותם | Michal Rotem
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי | Negev Coexistence Forum for Civil
Equality
רבנים למען זכויות האדם


06.05.15

›צעד יוצא דופן מאפשר בג״ץ את הריסת הכפר סוסיא ואת גירוש תושביו לשטח A
כללי, משפטים | רבנים למען זכויות האדם ‏| 06.05.15
http://rhr.org.il/heb/2015/05/20174/

בג`ץ מאפשר לצבא להרוס את הכפר סוסיא ולגרש את תושביו, כ-340 במספר, לשטח A,
בסרבו לתת צו ביניים שיקפיא את ההריסות בשטח הכפר עד לדיון בעתירה שעניינה
הסדרה. התנגדות המדינה לצו הביניים מרמזת כי יש בכוונתה להוציא לפועל את
החרבת הכפר בהקדם.

קיראו את ההחלטה
כתבה בגרוז`לם פוסט
בג`ץ ידון בעצם בעתירה על עתידו התכנוני של כפר כשהוא מאפשר למחוק אותו בטרם
השלמת ההליך

אתמול, ה-04.05.2015, דחה שופט העליון נעם סולברג בקשה לצו ביניים בעתירת
מועצת הכפר הפלסטיני סוסיא ותושביו, בייצוג רבנים למען זכויות האדם, בעתירה
כנגד החלטה של המנהל האזרחי לדחות תוכנית מתאר לכפר שהכינו התושבים וכנגד
כוונתו להרוס את הכפר כולו. תושבי סוסיא טענו שתוכניתם נפסלה מסיבות לא
ענייניות וכי יש להסדיר את כפרם בשל ההיסטוריה הייחודית להם.

התושבים ביקשו צו ביניים שיקפיא את הריסות בשטח הכפר עד להחלטה בעתירה
כמקובל בהליכים מהסוג הזה.

המדינה התנגדה לבקשת העותרים לצו הביניים והשופט סולברג – בצעד יוצא דופן –
נעתר לבקשת המדינה ודחה את הבקשה אפילו בלי לקיים דיון בבקשה. משמעות ההחלטה
היא שהמנהל האזרחי יכול להרוס את הכפר כולו בכל רגע. הריסת הכפר תביא
להפקרתם של מאות תושביו במדבר ללא קורת גר ולגירושם הכפוי לשטחי A. התנגדות
המדינה לבקשה לצו ביניים מרמזת כי יש בכוונתה לממש את צווי ההריסה בזמן
הקרוב, כך שמדובר בסכנה ממשית לקיום הכפר ולגורל מאות תושביו.

במסגרת העתירה עצמה טענו התושבים כי הצבא מחויב להסדיר את כפרם כמי שהפקיע
את אדמותיהם ומערותיהם בשנת 1986 והותיר אותם ללא פתרון מגורים. כראיה לאופי
החיים בכפר סוסיא טרם ההפקעה הוצגו לשופט עדויות שונות ותמונות מהחיים
במערות. בתמונות מתועד בין השאר ביקור של אנשי הקונסוליה האמריקאית בכפר
בראשית שנת 1986. מהתמונות והעדויות עולה בברור כי הכפר הפלסטיני סוסיא הינו
כפר ותיק אשר קדם לכיבוש הישראלי ולהכרזה על השטח כעל אתר ארכיאולוגי.

בין העדויות חוות דעת של ״אם ההתנחלויות״ המשפטנית המנוחה פליאה אלבק,
המעידה על קיום כפר בשנת 1982.

על אף הראיות שהוצגו בפניו על העוול שנעשה לתושבי הכפר הן בעצם הפקעת
אדמותיהם ונישולם ממנו והן בסירוב המדינה להסדיר את מעמדם כיום, לא ניאות
השופט סולברג לאפשר את בירור העתירה טרם יהרס הכפר וגזר את גורל תושביו.

לעתירה צורפה בין השאר חוות דעת של פרופ` אייל בנבנישתי, מומחה בעל שם לחוק
הבינלאומי, הקובע כי הריסת הכפר סוסיא היא פשע מלחמה.

2401835000יש לציין כי השבוע נחשף דו״ח של ארגון הימין `רגבים`, המקורב למפעל
ההתנחלויות, אשר חשף כי בהתנחלות סוסיא הסמוכה 23 בתים לא חוקיים בקרקע
פלסטינית פרטית. לא ידוע על על ניסיון של המדינה להרוס את המבנים הבלתי
חוקיים בהתנחלות סוסיא או במאחזים הסמוכים לה. במצב הנתון ההתנחלות סוסיא,
שכל קיומה אסור לפי החוק הבינלאומי, ושחלק מבתיה יושבים על קרקע פלסטינית
פרטית, משגשגת ואילו הכפר פלסטיני, שתושביו יושבים על אדמותיהם הפרטיות נמצא
בסכנת מחיקה.

צפו: ההיסטוריה של סוסיא



רקע:

בשנת 1986 הוכרז שטח הכפר סוסיא כאתר ארכיאולוגי, אדמותיו הופקעו ותושביו,
דרי המערות, גורשו בשל ההכרזה. למרות זאת קיים כיום בשטח האתר המוכרז מאחז
בלתי מורשה לאחר שניהול המתחם הועבר למתנחלים.

עוד על ההיסטוריה של סוסיא כאן וכאן
לאחר ההפקעה נאלצו תושבי הכפר לעבור להתגורר בחלקותיהם החקלאיות הסמוכות
והפכו לעברייני בנייה בעל כורחם [להיסטוריה המלאה של הגירושים]. עשרות
ההליכים שנקטו תושבי הכפר לשם קבלת היתרי בניה נדחו. בשנת 2012 עשו תושבי
הכפר ניסיון להסדיר את כפרם מבחינה תכנונית. הם גייסו כספים רבים והגישו
למנהל האזרחי תוכנית מתאר באמצעות המתכנן פרופ` ראסם ח`מאיסה. התוכנית
מסדירה את הבנייה בכפר בסטנדרטים תכנוניים מקובלים ומקצועיים.

בשנת 2013 נדחתה התוכנית על בסיס לא ענייני, תוך הצבת סטנדרט כפול בתכנון
ואפלייה בוטה של האוכלוסייה הפלסטינית. כך לדוגמה נטען כי כמות התושבים
בכפר, העומדת על כמה מאות אנשים, אינה מאפשרת ישות תכנונית עצמאית. מנגד,
טענה זו אינה מונעת הסדרה של עשרות מאחזים בלתי מורשים המונים עשרות תושבים
בלבד, על ידי אותו גוף תכנוני במנהל האזרחי. בנוסף נטען כי התוכנית מונעת
מהאוכלוסיה להתקדם ולצאת ממעגל העוני ועל כן עליה להתגורר בצמוד לעיר. יצוין
כי העיר נמצאת כמובן בשטח A וכי מה שמונע את ההתקדמות הוא העדר הסדרה המונע
תשתיות. טענה זו לא נטענה מעולם כלפי ישראלים הרשאים לבחור את צורת ההתישבות
המועדפת עליהם- עירונית או כפרית.

ב-2014 הגישה עמותת רבנים למען זכויות האדם עתירה לבג`ץ בשם מועצת הכפר סוסיא
ותושביו התוקפת את סבירות ההחלטה לדחות את תוכנית המתאר לכפר (בג`ץ
1420/14). כאמור, אתמול נדחתה הבקשה לצו ביניים שהוגשה במסגרת העתירה והכפר
כולו נמצא בסכנת הריסה מיידית.

חלק מסיפור גדול:

הסכנה למחיקת הכפר סוסיא מהדהדת גם בעייה עקרונית הנוגעת לתכנון הכפרים
הפלסטינים בשטח C; תכנון שנעשה על ידי ועדות תכנון צבאיות, ללא ייצוג
לפלסטינים, באופן שבעיקר חוסם פיתוח ולא מאפשר לתושבי הכפרים לבנות על
אדמותיהם הפרטיות על בסיס סטנדרטים סבירים ומקצועיים של תכנון. לאחרונה
נידונה בבג`צ עתירה של מועצת הכפר דיראת-רפעיה, רבנים למען זכויות האדם, מרכז
ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, וסנט איב
– המרכז הקתולי לזכויות אדם, להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים ולמנוע
את הטרגדיה של הרס מאות בתים מדי שנה משום שלא ניתן להשיג אישורי בנייה.



Mobile: +972545851700
Skype: Michal.Rotem36
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב