קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ירי בראשו של נער פצוע מטווח אפס - "מעשה פזיז". הכיבוש מטייח



John Brown
15 April at 12:03 · B
ירי בראשו של נער פצוע מטווח אפס - `מעשה פזיז`.

15 ינואר 2013. בודרוס. כוח שיריון של הפלוגה חדשה בגדוד 71 ארב בשיחים
לצעירי הכפר סמוך לגדר ההפרדה. משחקי חתול ועכבר מהסוג הזה מקובלים מאז
הוקמה הגדר ב-2004, בתוואי שרירותי ורחוק מהקו הירוק באזור זה והיא גוזלת
את פרנסת הכפר. כמה חודשים קודם לכן שני קשישים מהכפר ליוו חילי מהחטיבה
שנשכח והלך לאיבוד בכפר בחזרה לחבריו, אך כנראה שמעשה החסד לא השאיר רושם
רב על חבריו לחטיבה. כי הפעם, ככל הנראה התסכול שנבע מכך שנערי הכפר
הצליחו להימלט מהם פעם אחר פעם (כך לפי חייל ששוחחתי איתו), האירוע הסתיים
בהרג מכוון של נער.
אחרי יום לימודים כמה נערים התכוננו להגיע לגדר, אבל רק אחד מהם, סמיר
עוואד בן 16, עשה זאת. הוא עבר את הגדר הראשונה, מצא את עצמו כלוא בין שתי
גדרות, זו שכבר חצה, ואת גדר ההפרדה שלא ניתן לחצות. חיילי השריון ירו 2
יריות באוויר כשהם יוצאים מהמארב. עווד נבהל וניסה לטפס בחזרה על הגדר
לכיוון כפרו, אך ברגע זה הם יורים בירכו. בעודו פצוע הצליח לחצות בחזרה את
הגדר הנמוכה והחל לרוץ לכיוון בתי הכפר. אחד מהחיילים שדולקים אחריו תפס
אותו בזרועו, אך עווד הצליח להשתחרר והמשיך לרוץ. החיילים מדביקים אותו,
כשהם לערך 10 מטרים ממנו, שניים מהם יורים בגבו והורגים אותו בירי בעורפו
מטווח קרוב. התיאור הנ`ל מבוסס על תחקירי `בצלם`, `אמנסטי`, עדים במקום,
וממצאים פתולוגיים. האירוע כולו תועד במצלמות האבטחה שעל הגדר, תיעוד
שצה`ל לא הסכים למסור עד עתה.
עם פתיחת החקירה מיד מתברר כי גרסאות החיילים שיקריות וסותרות, וברור כי
הירי אינו בוצע לפי הפקודות, שלמרות מתירותן אינן מאפשרות ירי בגבו ועורפו
של נער שאינו מציג כלל איום.
אחרי יותר משנתיים של סחבת (שדאגה לכך שהחיילים ישתחררו מהצבא ויצאו
מתחולת חוק השיפוט הצבאי), ולמרות כל העדויות והעובדה שהאירוע תועד,
החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום בעבירת `מעשה פזיז או רשלני בכלי ירייה`
נגד שני היורים. חוק זה תוקן ב-2005 בכדי למנוע ירי בחתונות ולעשות בו
שימוש במקרה כזה של הוצאה להורג למעשה של נער היא עלבון לצדק, גם אם הוא
אחת הדוגמאות הבודדות לכתבי אישום נגד חיילי צה`ל בהרג פלסטינים.
התירוץ של הפרקליטות לעבירה הפעוטה הוא מעליב כמעט כמו האישום עצמו.
לטענתם הם כשלו בלהחליט מי משני החיילים הוא היורה הקטלני, כי שניהם ירו.
ראשית, זו תופעה נפוצה בחקירות במצ`ח, כשהחיילים נחקרים שלא באזהרה, בדרך
כלל נחקרים פעם אחת בצורה של גביית עדות, ואף פעם לא מעומתים אחד עם השני
כשהגרסאות סותרות (מן הסתם חקירה דומה לזו שהיו נתונים בה פלסטינים במקרים
פחותים בהרבה היתה פותרת את העניין בפחות משנתיים). שנית, זה בכלל לא
משנה, הפרקליטות נוהגת להגיש כתבי אישום בהריגה נגד מעורבים רבים, גם כשלא
ברור מי גרם לפגיעה הקטלנית, רק החודש הוגש כתב אישום שגזה באירוע דריסה
כשלא ידוע מי הנהג, ועצם הוכחת מעורבותם באירוע היא מספיקה לאישום בהריגה
לכל הפחות.
אבל ברור שאין פה עניין טכני, אלא עניין של רצון ובעיה פוליטית אמיתית
להעמיד לדין חייל צה`ל (יהודי) באשמת רצח. כך הפרקליטות ניתלת בתירוץ
להגשת כתב אישום בעבירה שאינה דורשת כלל כוונה או מעשה הרג, שלבטח תוביל
לעסקת טיעון אבסורדית. כאילו לא נגדעו חייו של נער צעיר בירי בראשו על
ידם. כאילו הם חיילים מוסריים, אבל פזיזים כאלה, שובבים, שבטעות שנפלטו
להם 3 כדורים, שברשלנות האחרון בהם נתקע בדיוק, במקרה, בעורפו של סמיר
עווד מטווח אפס. וכך הכיבוש עדיין נאור, חיילינו מצויינים, וככה זה.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב