קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ביום 9.6.15 דחה בג"ץ את העתירה של רבנים לזכויות אדם בשם מועצת הכפר דיראת-רפעיה ועוד מספר ארגונים נגד הליכי התכנון בגדה בדרישה לשתף פלסטינים בוועדות התכנון.

ביום 9.6.15 דחה בג`ץ את העתירה של רבנים לזכויות אדם בשם מועצת הכפר
דיראת-רפעיה ועוד מספר ארגונים נגד הליכי התכנון בגדה בדרישה לשתף
פלסטינים בוועדות התכנון. נקבע כי יש לבחון את יישום הנוהל החדש שאימץ
המינהל האזרחי. המשנה לנשיאה רובינשטיין:

כ`ד. העותרים טוענים כאמור להפליה בין האוכלוסיה הפלסטינית לאוכלוסיה
הישראלית. קשה להלום טענה זו באשר לועדות המחוזיות, משקידום תכניות
ואישורן נעשה על ידי מועצת התכנון העליונה וועדות המשנה שלה הן בעבור
האוכלוסיה הפלסטינית והן בעבור האוכלוסיה הישראלית. אשר לועדות המקומיות,
כמוסבר, בפועל מוגשות בקשות מועטות להיתרי בניה מראש במנותק מהליכי אכיפה
המתנהלים בגין בניה בלתי חוקית. אף לשאלת הזיקה הקניינית, שעליה הצביעו
המשיבים, יש ליתן משקל. כן יוסף בהקשר של הריסת מבנים בגין בניה בלתי
חוקית, הנאמר בעניין ח`טיב:

`בבואם לאכוף את דיני התכנון קובעים המשיבים לעצמם סדרי עדיפויות, ואפשר
כי במסגרת קביעת היעדים הדחופים והחיוניים תינתן עדיפות לטיפול במבנים לא
חוקיים שלגביהם ישנו אינטרס ביטחוני נקודתי זה או אחר...בפני הרשויות
המוסמכות פרוסה בכללותה תמונת צרכי האכיפה והמשאבים העומדים לצורך משימה
זו...ועל כן בית משפט זה יתערב בהחלטות אלה במשורה, ונראה כי אין זה המקרה
בענייננו; כל זאת מבלי להפחית מחשיבות ההקפדה על דיני התכנון באזור כולו.
אכן, לא אחת באות בפנינו טענות בדבר אכיפה שאינה מספקת, או שהיא סלקטיבית,
והגישה צריכה להיות, ראש לכל - אכיפה, כנגד כל הבונים שלא כדין יהיו אשר
יהיו, ושנית, סדרי עדיפויות הוגנים. במקרה זה שלפנינו איננו רואים מקום
להתערבות בשיקולים התכנוניים` (פסקה י`).

יש להוסיף, כי חרף החומר הרב שצורף לעתירה וחוות הדעת, לא הוצגו נתונים
המצביעים על הפליה (בג`צ 240/98 עדאלה נ` שר לענייני דתות, פ`ד נב(5) 167
(1998)). נציין בהקשר זה, כי לא הוכח שהמבנים שלגביהם נטען, משמשים
ל`הישרדותם` של תושבי האזור – מונח טעון, שאיננו בטוחים, בכל הכבוד,
ברלבנטיות שלו למאטריה זו בנסיבות. ויוזכר, מדובר ככלל במקבצי בניה לא
חוקיים.

כ`ה. עם זאת, איננו מקלים ראש בצורך ובחשיבות שבשיתוף האוכלוסיה
המקומית בהליכי התכנון, ובמתן אפשרות להם להשפיע בעניינים אלה. אדרבה; כפי
שכתבנו בהחלטה מיום 29.4.14 `אנו ערים כמובן לרגישות הנושא ולחשיבות
הנושאים המדיניים, אך בין המצב הקיים לבין קבלת עמדתם של העותרים, ישנו
מנעד שניתן להיות בו יצירתי`. נזכיר, כי המציאות המורכבת בה עסקינן נמשכת
שנים רבות; וכשם שבשעתו, אחרי מלחמת ששת הימים, החליט היועץ המשפטי מ`
שמגר (לימים נשיא בית המשפט העליון) שלא להתנגד מטעם הרשויות לפתיחתם של
שערי העמידה בבג`ץ גם לפלסטינים מתוך ראיה רחבה והבנת האילוצים, כך יש
לצפות מן הרשויות, בהיעדר – לעת הזאת – פתרון מדיני, כי יידרשו לנידון
דידן (M. Shamgar `Legal Concepts and problems of the Israeli Military
Government – The Initial Stage` Military Government in the Territories
Administered By Israel 1967-1980 in (M. Shamgar, ed.) Vol.1 (1982) 13, 56;
E. Nathan, `The Power of Supervision of the High Court of Justice over
Military Government`, ibid, 109). אכן, הנוהל שגובש – בהנחה שיופעל כהלכתו
ובשיתוף פעולה של העותרים, נותן מענה מסוים לקשיים שהעלו העותרים מזה
ומאפשר התאמת המערך התכנוני למציאות המורכבת בשטח מזה, על פי הנוהל, טרם
הבאת תכנית לדיון בפני ועדת המשנה לתכנון ולרישוי שלצד מועצת התכנון
העליונה או ועדת משנה אחרת, יעודכן בדבר ראש מפקדת התיאום או נציג מפקדת
התיאום והקישור, שייקבע על ידי ראש המפקדה אשר בגזרתו מקודמת התכנית (סעיף
2). כן יודיע מי שימונה לכך על ידי מינהלת לשכת התכנון (להלן הממונה),
לראש מפקדת התיאום והקישור על מועד קיום `פגישה מקדמית לבחינת התכנית
ולשיתוף הציבור` בראשות הממונה. נאמר בנוהל, כי `המועד האמור יתקיים זמן
מספק קודם למועד הדיון הקבוע בפני ועדות התכנון בעניין התכנית האמורה
לצורך בחינת השינויים המוצעים והטמעתם ככל שיידרש` (סעיף 3, הדגשה במקור –
א`ר). סעיף 4 מוסיף וקובע, כי ראשי הכפרים המוכרים למינהל האזרחי או נציגי
הכפרים יעודכנו בדבר קידום התכנית ומועד הדיון, והם יוזמנו לפגישה שבה
יובהר, כי כל החפץ להביע עמדתו בפני רשויות התכנון מוזמן לדיון. עותק של
ההודעה לראשי הכפרים ייתלה במקום שיהא זמין לתושבי האזור. בפגישה אף ישתתף
מהנדס התכנית או מי מטעמו, ויוצגו בפניו כל ההצעות וההסתייגויות מהתכנית
(סעיף 5). לאחר הפגישה רשאי הממונה להעניק ארכה למשתתפים בדיון להעביר
הצעות בכתב שאותן הם מבקשים ליישם בתכנית, והממונה והמהנדס יבחנו זאת
(סעיף 6). סעיף 7 קובע, כי לדיון בועדות המשנה יוזמנו מגישי התכנית, וככל
שהתקיימה פגישה כאמור בסעיף 5, יוזמנו כלל המשתתפים בה. משהופקדה התכנית
להתנגדויות, בנוסף לפרסום בעיתונות בהתאם לדין, תפורסם התכנית לראשי
הכפרים ככל הניתן בסמוך לפרסום בעיתונות (סעיף 9). ככל שנדחו ההתנגדויות,
וועדת המשנה החליטה על הפקדת התכנית, יעודכנו בכך ראשי הכפרים (סעיף 11).
רשמנו לפנינו בהקשר זה את הצהרת המשיבים, כי החלטה בהתנגדויות תישלח גם
למשתתפים בפגישה לפי סעיף 5 לנוהל, אף אם לא נכחו לאחר מכן בדיון בועדת
המשנה. לבסוף, סעיף 12 לנוהל קובע כאמור, כי ככל שלא יקוים איזה מן השלבים
האמורים, או שנמצא על ידי ראשי הכפרים או נציגיהם כי רשויות האזור נמנעו
משיתוף התושבים בקידום איזו מן התכניות, יהיו ראשי הכפרים רשאים להביא את
העניין בפני ראש המינהל האזרחי על מנת שיבחן את הפגם וישקול נקיטת צעדים.
לדיונים יוזמן ככל הנחוץ מתורגמן (סעיף 8).

כ`ו. עינינו הרואות, כי הנוהל מבקש ליצור מסגרת מסודרת שבה יתאפשר
לאוכלוסיה הפלסטינית להיות שותפה בהליך התכנוני בשלב תחילי ככל הניתן,
בטרם התגבשו החלטות, מתוך ניסיון ליצור איזון בין הצרכים הבטחוניים מזה
והאינטרסים של האוכלוסיה המקומית מזה. הרחבנו בפירוט הנוהל, כך שיובהר
שמדובר בהליך המקים מחויבות לשיתוף האוכלוסיה הפלסטינית בלב פתוח ובנפש
חפצה. לעמדת נציגי האוכלוסיה הפלסטינית יהא איפוא משקל, ויוטעם, אין
המדובר אך בהשמעת עמדה, אף אם אין בשלב זה חברות ממוסדת בגוף התכנון; ועל
הרשות לתת דעתה לצרכים ולהשקיע מאמץ כן במימוש הוגן ומסודר, תוך מגמה
למסדו ככל הניתן. וכאמור, ובהטעמה, הרבה מאוד תלוי בשיתוף פעולה מצד
העותרים ואחרים מקרב האוכלוסיה הפלסטינית.

כ`ז. סוף דבר: המשיבים ימשיכו לפעול לפי הנוהל שנכנס לתוקף כבר
בספטמבר 2014, ועל סמך ניסיון שיירכש יתכן מקום לתיקונים ולהשלמות בהסדר
שנקבע בו; הכל כמובן בכפוף להסדר מדיני. לקראת תום תקופה של שלוש שנים מן
המועד שבו נכנס הנוהל לתוקף, יובא לבחינתם של שר הביטחון והיועץ המשפטי
לממשלה, לנוכח הניסיון שנצטבר עם יישומו. אנו רושמים בפנינו, באין מחלוקת,
כי ראשי הכפרים, לא רק המוכרים אלא גם אלה הידועים למשיבים בכפרים לא
מוכרים, יהיו בני השיח לצורך הנוהל. פשיטא כי גם במהלך תקופה זו ניתן יהיה
לערוך שינויים בנוהל, לרבות לבקשת ראשי הכפרים שתישקל בכובד ראש. בהמשך
מתבקש, כי יישקל – בלא שניטע מסמרות – מיסודו של פורום מייעץ מכובד של
ראשי כפרים לדיון עם המינהל בבעיות רלבנטיות.

השופט סולברג:

אני מסכים לפסק דינו השקוּל של חברי, המשנה לנשיאה א`
רובינשטיין.

אכן, `צבת בצבת עשויה` (משנה, אבות ה, ו) – מציאות מסובכת,
מורכבת, שמירת סדרי שלטון ומשפט בד בבד עם הבטחת צרכי האוכלוסיה.

העתירה מבקשת לשנות מן הסטטוס-קוו שנוצר עם הסכם הביניים מיום
28.9.1995 בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינאית בדבר הגדה המערבית
ורצועת עזה. במובן זה חורגת העתירה משטח הפעולה המסור לנו כבית משפט.
עניין הוא לדרג המדיני לענות בו, למגעים שבין מדינת ישראל לבין הרשות
הפלסטינאית.

מענה מסויים לצרכי השעה הדוחקים ניתן ב`נוהל שיתופם של תושבי
האזור בהליכי התכנון (יהודה ושומרון), התשע`ד-2014`. על פני הדברים זהו
שדרוג משמעותי במידת המעורבות של האוכלוסיה הפלסטינאית בהליכי תכנון
התוכניות הנוגעות לה – חברי עמד על סעיפי הנוהל בפרטוּת – ומכל מקום,
הניסיון שיצטבר מן היישום בשטח, יאפשר תיקון והשלמה. התמונה המצטיירת מזו
ומזו – מן העתירה ומן התשובה – מעלה אינטרס משותף להטמעת הנוהל ולעדכונו
על-פי הצורך; ובלבד שהגישה כלפיו תהיה עניינית.
http://elyon1.court.gov.il/files/11/670/056/t24/11056670.t24.htm



ברכה

רבנים לזכויות אדם
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב