קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

אבי בניהו: "העיתונות בישראל הייתה מאוד ממוש&#
mekomit
נועם שיזף
20.7.2015
http://mekomit.co.il/%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-
%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-
%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%94-
%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%9E/

בהרצאה בפני סטודנטים גילה דובר צה`ל לשעבר כיצד שתל דוברים צבאיים בתור
אזרחים ברשתות זרות, הגדיר את הנכונות הישראלית לפגוע באזרחים כ`הפתעה של
עופרת יצוקה` והזמין יהודים מרחבי העולם `לקחת חלק במלחמה` באמצעות רשת
האינטרנט
השאירו תגובה

אבי בניהו הוא דובר צה`ל החשוב ביותר בעשורים האחרונים. בתקופתו, הפך בניהו
את דו`צ לאחת מזרועות התעמולה המרכזיות והיעילות של מדינת ישראל. הוא הגדיל
את היחידה באופן ניכר, ובין השאר פיתח את אגף הניו מדיה של דובר צה`ל,
שמפעיל חשבונות יוטיוב, טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם פופולריים.

אבל יותר משינויים מבניים, טביעת האצבע הייחודית של בניהו ניכרה בגישתו
האגרסיבית והמניפולטיבית לתקשורת, ובזלזול שלו בכל שיקול של אחריות ציבורית
או מחויבות לאמת ולדמוקרטיה. בניהו מייצג יותר מעצמו. הוא רוח התקופה.

האירוע המכונן שמסביר את כהונת בניהו הוא מלחמת הלבנון השנייה, שבה נשחקה
התמיכה הציבורית במבצע הכושל במהירות. מטרת דובר צה`ל בתקופתו הפכה לשמר את
הלגיטימציה להפעלת האש של צה`ל, גם כשיעדיה אינם ברורים או מפוקפקים. לשם
כך, בניהו לא היסס לנקוט באמצעים שנויים במחלוקת: מהגבלות שונות על
פעולותיהם של עיתונאים ועד להחרמת חומרי תקשורת ושימוש בהם בהתאם לאינטרסים
של דובר צה`ל ושל הקצונה הבכירה.

באווירה הציבורית בישראל, שרואה בשילוב בין כח צבאי להסברה את הכלי העיקרי
להתמודדות עם אתגרים מדיניים, הפך בניהו לכוכב. מעמדו דעך רק בשל השתרבבותו
לפרשת הרפז, שבה, על פי החשד, ניסו קצינים בכירים בסביבתו של הרמטכ`ל אשכנזי
להכפיש את שר הביטחון, למנוע ממנו למנות את המועמד המועדף עליו לתפקיד
הרמטכ`ל, ואפילו להביא להדחתו. בניהו נעצר בפרשה, והמשטרה המליצה להגיש נגדו
כתב אישום. יש אנשים שמפרידים בין תפקודו של בניהו כדובר צה`ל לבין פרשת
הרפז. אני חושב שיש קשר בין הדברים.

עופרת יצוקה הייתה תיקון של לבנון השנייה

לפני כמה חודשים הציג בניהו את ה`אני מאמין` שלו בפני סטודנטים למדע המדינה
באוניברסיטת תל אביב. הוא דיבר בין השאר על תפקידה החדש של היחידה בתקופתו,
על מניפולציות שביצע מול כלי התקשורת בעולם, על מדיניות הפעלת האש החדשה של
צה`ל, ועל האופן שבו ניתן לגייס את הקהילות היהודיות בחו`ל למאמץ התעמולה
הישראלי – שאיפה שיש לה השלכות בעייתיות מאוד בנוגע לחיי היהודים מחוץ
לישראל.

`סיימתי את תפקידי בהכרה במטכ`ל שדובר צה`ל הוא יחידה לוחמת [...] שיש לה
השפעה יותר משתי אוגדות`, סיכם בניהו את תפיסתו. הנה כמה מהדברים הנוספים
שאמר:

הסברה היא עניין מאוד מורכב. העיתונות בישראל בצוק איתן היתה מאוד
ממושמעת יחסית למלחמת לבנון השנייה. העיתונות בישראל פיתחה לה במלחמת לבנון
השנייה מודל סיקור שלא קיים בשום מקום אחר בעולם [...] התחילה המלחמה, כל
כלי תקשורת רוצה להיות הראשון שיגיש את ועדת החקירה. כבר השאלות הקשות… תוך
כדי המלחמה.

בעופרת יצוקה ניסינו לעשות סדר, לקחנו את הפלאפונים מהחיילים, לא נתנו
לעיתונאים להיכנס או לצאת. רצינו להזדכות – אני אומר את זה הכי ברור שיש –
במלחמת עופרת יצוקה אחת המשימות שראיתי לעצמי זה להזדכות על תחושת החמיצות
של מלחמת לבנון השנייה.

על פי בניהו, אחת המשימות העיקריות של דובר צה`ל כיום היא שמירת הלגיטימיות
להפעלת האש של צה`ל, והאתגר נובע מכך שהעולם מצפה מצה`ל לפעול ברוח הקוד
האתי שלו, בעוד צה`ל עבר למדיניות המעדיפה פגיעה באזרחי אויב על סיכון הכח
הלוחם. את הנכונות לפגוע באזרחים פלסטינים הגדיר בניהו כ`הפתעה של עופרת
יצוקה`.

מבחינת הסברה צריך לעשות תיאום ציפיות עם הציבור… [העולם אומר לנו]
`אנחנו לא מוכנים שיהיה פער בין מה שכתוב על הקיר, שאתם כתבתם [הקוד האתי],
לבין מה שמתנהל על הרצפה. אתם רוצים, תשנו את הקיר. לכן חשוב לשנות את הקיר.

מה שחשוב היום זה להסביר לעולם שבמקום הראשון נמצאים אזרחינו, במקום
השני חיילינו, במקום השלישי נמצאים אזרחיהם, ובמקום הרביעי נמצאים מחבליהם.
העולם התבלבל. העולם רגיל שפה ימותו כמה בשביל שנציל כמה מהם.

אם בעבר היה נוסע… באמצע עופרת יצוקה נוסעים שני מג`דים או שלושה מג`דים
של החמאס לישיבה אצל המח`ט. הם היו שמים אשה בצד שמאל של החלון וילדה בצד
ימין של החלון. היו נוסעים וזה תעודת ביטוח. לא יורים. נכון? עכשיו יורים.
הלך האשה והילדה. זה ההפתעה של עופרת יצוקה.

על מנת להפוך את ההסברה לאפקטיבית יותר, מספר בניהו כי בתקופתו נהג דובר
צה`ל לשתול ברשתות זרות פרשנים `אזרחיים` בלי לגלות שמדובר למעשה בקצינים
במילואים, שחוזרים בפני הצופים על התדריך הצבאי:

בחור אמריקאי בין 58 שחוזר מהעבודה שלו באלברקקי או בסנט לואיס יושב עם
הבאדוואייזר שלו ורואה טלוויזיה, ורואה שהרגו איזה שלושה ילדים בגדה ועומד
איזה אלוף משנה ומסביר באנגלית בסיסית – לא טוב. הרבה פעמים זה מה שיש.

אני כדובר צה`ל באתי עם הרבה מאוד ידע וניסיון ואוטוריטה בגלל התפקידים
האחרים ולא פחדתי לקבל החלטות לא מקובלות לא פופולריות. למשל לקחתי את
השגריר לשעבר זלמן שובל, הוא היה בעברו קצין מילואים במלחמת לבנון הראשונה,
הוא היה סגן אלוף בהסברה. לקחתי לו מדים, מדי בי`ת, אמרתי לו `את זה שים
באוטו מאחורה`, אבל אתה תופיע במילואים כדובר צה`ל באזרחי ברשתות הזרות
[...] חלק מאנשי המילואים של דובר צה`ל הפחות מוכרים הופיעו (ברשתות)
האמירקאיות והאירופאיות ללא מדים. בלי התואר קולונל או ג`נרל – זה לא בסדר
כי זה קצת הונאה, כי זה כן ג`נרל או קולונל – אבל במלחמה מותר לעשות דברים
כאלו.

בדובר צה`ל בחרו שלא להגיב לשאלה האם הנוהג לשלוח חיילים בתחפושת אזרחית
לדבר ברשתות זרות נמשך גם היום.

צו 8 ליהדות התפוצות

המצאה נוספת של בניהו היתה שימוש במערך השליחים והקהילות היהודיות כבסיס
להפצת המסרים הצה`ליים. האסטרטגיה הזו משתלבת בתפיסה הולכת וגוברת במדינת
ישראל לפיה כל מוסדות וקהילות העם היהודי צריכים להיות מוכפפים לקידום
מדיניות הממשלה והצבא.

אם בעבר הדרישה הישראלית היתה שיהודים בעולם יגלו סולידריות עם הציבור
בישראל ויקבלו את הכרעותיו, מדינת ישראל מצפה כיום מיהודים אזרחי מדינות
אחרות לקחת חלק פעיל במאבקים שלה. כך, ארגונים קהילתיים או שליחים שנועדו
לארגן חיים יהודיים בקמפוס הופכים בהדרגה לסוכני תעמולה ישראלית, ויהודים
מתבקשים `להשתתף במלחמה ממש מהבית`.

ברור לחלוטין היום שהמאבק המשמעותי בתודעה ובהסברה, בטח בחוץ לארץ,
החזית המרכזית המשפיעה היא באמצעות הרשתות החברתיות. בעופרת יצוקה בניתי
כלי שבמונחים של דובר צהל הוא כלי מבצעי. הוא נקרא תפוצה עולמית. [...]
מיפינו [...] מאות ארגונים יהודיים, ישראליים, נוצרים אוהבי ישראל, ארגוני
כנסייה. ממש, עבודת נמלים.

השיטה עובדת ככה: אם לי יש הודעה כדו`צ ואני מוציא אותה בארץ ומתרגם
אותה לאנגלית – תצלום, סרטון, מפה, מסמך – אני מעביר אותם בתפוצה עולמית
בלחיצת כפתור אחת [...] למאות מפקדות בכל היבשות. ניקח דוגמה אחת – חב`ד.
הלכתי לדובר חב`ד ואמרתי להם אתם לא עושים מספיק צבא… חב`ד יש לו אתר
אינטרנט ואלפי שליחים, בקטמנדו ובניו יורק ובמנהטן ובלוס אנג`לס, שליחים של
חב`ד. הוא בלחיצת כפתור אחת מעביר את זה לאלפי נקודות. שם יש משמעת. מקבל
הבחור בניו יורק ושולח לאלפים בקבוצות המיילינג שלו. ואני שולח את זה להילל,
והילל שולח את זה לכל בתי הילל באוניברסיטאות. בבואנוס איירס, בפריז בארצות
הברית, וכל אחד מכניס את זה לקמפוס. [...] וזה מנצח הכל.

בכל מלחמה, כל הקהילות היהודיות בעולם מזדהות עם צה`ל, שולחים כסף, כסף,
כסף, שולחים לנו חבילות ועושים עצרת הזדהות. בפעם הראשונה בהיסטוריה הם
יכולים להשתתף במלחמה ממש מהבית. בקצות האצבעות הם יכולים לתת תרומה אדירה
למדינת ישראל בהסברה.

האם ניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני בערים ובקמפוסים באירופה ובארצות הברית
יועיל לרווחתם ולשלומם של יהודים ברחבי העולם? האם שליחים קהילתיים צריכים
לדקלם את דפי המסרים של צה`ל אחרי הרג של אזרחים בעזה? האם מלחמה היא תחליף
ליעדים מדיניים? האם השתקת הביקורת על ביצועי הצבא בזמן מלחמה היא האינטרס
הציבורי? האם, ללא ביקורת, היתה מלחמת לבנון השנייה מסתיימת אחרת או שהיא רק
היתה נגררת עוד ועוד, במחיר יותר כבד? כיצד, ללא ביקורת, יוכל הציבור בישראל
לקבל החלטות בסוגיות המהותיות שנוגעות לעתידו?

השאלות האלו לא מעניינות את המערכת – ממשרד ראש הממשלה, דרך מחלקות התעמולה
השונות שכל משרד ממשלתי אינו שלם היום בלעדיהן, ועד ליחידת דובר צה`ל עצמה.
גם התקשורת מתיישרת עם ציפיות הממשלה והקוראים. כח צבאי הפך תחליף למדיניות,
והתעמולה מחליפה את השיח הציבורי. בניהו האיש כבר אינו דובר צה`ל, אולם רוחו
עדיין שורה איתנו.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב