קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

סמרטוט אדום 7 בנובמבר 2015
גדעון ספירו

סמרטוט אדום 7 בנובמבר 2015

מורשת נתניהו

בימים אלו מציינים בישראל 20 שנה לרצח רבין. אחת השאלות שעולות בדיון
הציבורי היא, האם יש דבר כזה כמו `מורשת רבין`? אני נוטה לדעה הסוברת
שרבין לא השאיר מורשת. לא כך הדבר באשר לנתניהו. הוא זכה להשאיר מורשת
עוד בחייו: מורשת של גזענות, של לנצח נחיה על חרבנו, של מדינת סעד
לעשירים, של סילוף ההיסטוריה שהחמור שבהם הוא הכחשת השואה.

שהרי מה משמעות ההכרזה של ראש ממשלת מדינת היהודים כי היטלר לא הגה את
השמדת העם היהודי, להיפך, הוא אימץ את הרעיון הציוני של ריכוז העם היהודי
בפלשתינה ומי שהצית והסית את היטלר להשמיד את היהודים באשר הם, אינו אלא
הרשע הזה המופתי של ירושלים חאג` אמין אל חוסייני, באותה פגישה חד פעמית
בשנת 1941. הסיפור לא היה ולא נברא, המצאה של נתניהו. הוא עיקם את
ההיסטוריה בצורה גסה למען אינטרס פוליטי בר חלוף. ההכרזה של נתניהו נאמרה
בהרצאה שהוכנה היטב מראש ולא כקריאת ביניים בלהט דיון כלשהו, קיבלה חיים
משל עצמה וכל הניסיונות של נתניהו להסביר ולתרץ כבר לא יועילו. נתניהו
מפרנס ויפרנס עוד דורות של מכחישי שואה.

עתה אני ממתין בבעתה לאחד ממופעי ההפחדה של נתניהו כאשר לצרכי נוחיות
פוליטית רגעית שוב ישכתב את ההיסטוריה. תארו לעצמכם הכרזה לפיה יש
לראות את אייכמן באור חדש. הוא לא צורר אלא קצין בצבא שחייב היה למלא
פקודות כפי שאנו דורשים מחיילינו. במקום בו היה לו שיקול דעת הוא התגלה
כידיד העם היהודי והציל יהודים כפי שעשה עם רכבת מיוחסים של ישראל קסטנר.
עמדה כזו היא כזב ממשפחת `היטלר והמופתי`

ככל הידוע, נתניהו לא מתכנן להיפרד בקרוב מהנאות העולם הזה. הוא בסך הכל
בחור צעיר בשנות ה-60 לחייו ונהנה ממיטב הטיפול הרפואי. עוד נכונו לו שנות
חיים רבות. אבל כאשר יגיע יומו בשיבה טובה, אני חושש שיום מותו יהפך ליום
חג, מעין פסטיבל בירה, של כל הפלגים, התנועות והארגונים הניאו נאציים
שיעלו את דמותו על נס כמי ששיחרר למעשה את הגרמנים מאחריות לשואה. ברקע
תוקרן חזור והקרן ההכרזה של נתניהו: זה לא היטלר, זה המופתי.
---------------------------------------------------------------------

ישראל במסלול טוטליטרי

מאז החליט הקבינט הביטחוני להחיל על ירושלים הפלסטינית את הענישה
הקולקטיבית במסגרתה מבוצע העונש הברברי של פיצוץ בתי משפחות שלא חטאו,
מוחו הקודח של נתניהו לא מפסיק לייצר הצעות חוק הלקוחות מבתי המדרש של
משטרי עריצות. הוא מציע להקים ערכאה שיפוטית נוספת שתעסוק רק בביטחון
המדינה. בתי משפט לביטחון המדינה הם מסימני ההיכר של כל מיני דיקטטורות
חשוכות. בישראל גם אין צורך בערכאה כזו משום שהמערכות הקיימות, בתי משפט
צבאיים בשטחים הכבושים והאזרחיים בתחומי הקו הירוק, הם מערכות צייתניות
ובכל הנוגע במה שקרוי ביטחון המדינה, ההרשעות הן מאה אחוזים ובמקרה הטוב
99.99 אחוזי הרשעה. לי לא זכור מקרה אחד שהשב`כ האשים מישהו בפגיעה
בביטחון המדינה ויצא זכאי.

רעיון אחר של נתניה, שלילת תושבות מאלפי פלסטינים בירושלים, מרחיב בצורה
דרסטית את הענישה הקולקטיבית, מגובה במשטר אפרטהייד. שלילת תושבות כמוה
כגירוש ולי הוא מזכיר את גירוש היהודים בעלי אזרחות פולנית שחיו שנים
בגרמניה. הגירוש החל במרץ 1938 והמגורשים הוסעו לגבול גרמניה פולין אבל גם
שלטונות פולין התנכרו להם והם נותרו בשטח ההפקר בין שתי המדינות, סובלים
מהקור העז. סיבלם הגיע לידיעתו של נער יהודי בן 17, הרשל גרינשפן, שחי
בפריז והוריו נמנו עם המגורשים. זעמו עלה על גדותיו. בשארית כספו קנה
אקדח, שם פעמיו לשגרירות הגרמנית ורצח דיפלומט גרמני זוטר ארנסט פון ראט.
הרצח היווה עילה לגרמניה לפרוע פרעות ביהודים שניכנסו להיסטוריה כפרעות
ליל הבדולח. יהדות גרמניה שילמה מחיר כבד בגין הרצח: מאה הרוגים, עשרות
אלפי עצורים במחנות ריכוז, בתי כנסת הועלו באש, חנויות ובתים של יהודים
נבזזו והוצתו.

עם עליית הליכוד לשלטון הורה ראש הממשלה בגין לכבד את זכרו של גרינשפן
ולהנציחו בקריאת רחוב על שמו. הימין הישראלי מתלונן בצביעות מוכרת על כך
שהרשות הפלסטינית מכבדת רוצחים בקריאת רחובות על שמם, שבעיני הפלסטינים
הם לוחמי שחרור; יהודי רצח גרמני, פקיד זוטר בשגרירות, שכלל אינו קשור
לגירוש היהודים בעלי אזרחות פולנית, והתוצאה: אלפים מיהודי גרמניה נרדפו
עד צוואר- זה הגיונה של ענישה קולקטיבית הנתמכת בהתלהבות על ידי ממשלת
ישראל.

וכי מה ההבדל ביו שריפת בית יהודי בברלין לבין הריסת ביתה של משפחה
פלסטינית? בשני המקרים הממשלות עומדות מאחורי הפשע. מעת לעת אני שומע את
הנימוק שאם לא הרשל הייתה נמצאת עילה אחרת לפוגרום, אינו רלבנטי, יתכן וכן
יתכן ולא, זה שייך לענף הספקולציה. מה שאנחנו יודעים הוא מה שהתרחש, ואלה
היו שני אירועים עוקבים, הרצח ששחרר את נצרת הענישה הקולקטיבית. אם מעשהו
של הרשל היה מוצדק אזי יש בקרב העם הפלסטיני בשטחים הכבושים ובגלות אלפי
הרשלים פלסטינים בני 17 ששלטון הכיבוש הישראלי פגע בהם ובמשפחתם והם
כועסים, מתוסכלים ומחפשי נקם. מחאת היחיד של צעירים פלסטינים נגד עוולות
ופשעי הכיבוש הוא אימוץ דרך פעולתו של הרשל, גם אם מעולם לא שמעו עליו.

אם העם הוא הריבון כפי שלמדתי בשיעור הראשון על דמוקרטיה אז אני, כחוליה
בריבונות, מוצא לנכון להזהיר את נתניהו לבל ייכנס להרפתקה המסוכנת של
שלילת תושבות. בנוסף לאי צדק בסיסי שמדיניות זו טומנת בחובה היא עלולה
להיות זרז להקמת רשת של הרשלים כשהרשל היהודי משמש מורה נבוכים.

----------------------------------------------------------------
מספר מילים על מדינה דו לאומית

שנות ה-80 של המאה ה- 20, הם ימי ממשלת ליכוד עבודה, ממשלת הרוטציה בין
שמיר לפרס. רבין היה אז שר הביטחון שבין הכרזותיו זכורה ההנחיה לכוחות
הכיבוש לשבור ידיים ורגליים כמו גם אימוץ יד קשה וחזקה במטרה להכביד את
הדיכוי נגד המתקוממים.

כתגובה הוקם הוועד נגד היד הקשה שלמיטב ידיעתי היה הוועד הישראלי פלסטיני
הראשון, פייסל חוסייני ז`ל ואנוכי היינו דוברי הוועד. הפעילות המשותפת
הביאה אותנו ליחד של שעות רבות. הופענו יחד במסיבות עיתונאים, בראיונות
לתקשורת במפגשים בינלאומיים, אבל בעיקר אני צריך להודות לשב`כ ולמשטרת
ישראל שהטילו עליו הגבלות שונות ביניהן מעצר בית מ-6 בערב עד למחרת בבוקר
– מה שאיפשר לי להתארח בביתו למשך שעות ולהפליג בשיחות על הסכסוך, סיבותיו
ודרכי פתרונו. היו בינינו הסכמות רבות, גם חילוקי דעות. הייתה לי הזכות
להכירו ולהוקירו. הוא היה איש של שלום שהעדיף את המאבק הבלתי אלים על אף
שמולו עומד צבא כיבוש אלים ואכזר. הוא היה חוזר ואומר לי, גדעון, היעד
הגדול אליו אני חותר, הינו מדינה אחת מהים לנהר, מדינה חילונית דמוקרטית
בה יחיו שני העמים בשוויון ואחווה.

פייסל ידידי, הייתי משיב לו, אני שותף ליעד שלך שהוא נאור ומאתגר, אולם
המימוש הוא מסלול מכשולים שאת מספרם אינני יודע, אבל הוא רב. אתה לא מחסל
בהוקוס פוקוס סכסוך בן מאה שנים שהוליד שנאה, איבה, גזענות, כיבוש, קנאות
דתית, פליטות, הקזת דם הדדית, ולא מניתי הכל. אתה זקוק לשלב ביניים ארוך
שבמסגרתו יסתיים הכיבוש, יפונו המתנחלים ותקום מדינה פלסטינית. שתי
המדינות השכנות, ישראל ופלסטין יקימו, כך יש לקוות, משטר דמוקרטי מבוסס על
ערכים דומים בנושאי זכיות אדם יקיימו שיתוף פעולה בתחומי עניין משותפים
כמו חקלאות חינוך ותיירות. כל אחת בתחומה תכין תכנית לימודים שלא תייפה או
תשפץ את העבר אבל תדגיש כי אנחנו בשלב חדש של שינוי תודעתי של כל צד כלפי
שכנו שינמיך את חומות החשד והחשש עד להיעלמם. כך, במהלך מדורג תיסלל הדרך
לשלב המיזוג. ראה את הקהילה האירופית. אף מדינה לא הייתה מצרפת את גרמניה
לקהילה למחרת סיום המלחמה. רק כאשר הוכיחה גרמניה כי היא מחויבת
לדמוקרטיה ומכירה בגבולות החדשים שנכפו עליה ואין לה תכניות נקם, היא סללה
את דרכה למשפחת העמים כשותף מלא. לסכסוך במזרח התיכון יש כמובן היבטים
ייחודיים אבל העיקרון שהוליד את שיתוף הפעולה של גרמניה עם שכנותיה תקף גם
כאן.
על כך היה פייסל עונה לי כי גם אם אין מנוס משלב ביניים זה או אחר הוא
אינו מסיר את עיניו מהיעד אליו הוא חותר.

נזכרתי בכתוב לעיל לאור דפוס פעולה שאני מגלה אצל מספר אנשי שמאל, ביניהם
גם עיתונאים ידועים. הם כאילו מתגרים בימין ובמתנחלים בפרט, ואומרים להם,
במקום מדינה יהודית שהייתה מטרת הציונות, אתם מובילים אותנו למדינה דו
לאומית בה יהוו הערבים רוב, למעלה משישים חברי כנסת, מה שאמור לחולל פחדים
בחלקי אוכלוסיה לא מעטים. אפשר לומר על המתנחלים הרבה דברים, שהם גזענים,
גזלנים, גנבים, שודדים רוצחים, ספסרי דת וכל המרבה הרי זה משובח, אבל אי
אפשר להאשים אותם בטמטום. הם הוכיחו מיומנות פוליטית. עד כה הצליחו לממש
את תכנית האב שלהם בזריעת התנחלויות בשטחים הכבושים, כאשר המדינה לעתים
נגררת אחריהם ולעתים תומכת בהם במלוא הקיטור. כל אימת שאנשי שמאל כתבו כי
המתנחלים יצרו מצב בלתי הפיך, סימלו המתנחלים עוד V ביומנם. הם מחייכים
בזלזול שעה שהם קוראים בעל טור שמאלי שמקונן על הגלישה למדינה דו לאומית.
תכנית האב שלהם ברורה: לספח כמה שיותר שטחים מהגדה המערבית עם כמה שפחות
ערבים. מחוץ לעין הציבורית הם פועלים מדי יום בסיוע הצבא ל`נקות` את השטח
מערבים. בבקעת הירדן כמעט סיימו את מלאכת הטרנספר ובאזורים אחרים מצופף
הצבא את התושבים הפלסטינים בעילות ביטחון כוזבות לתאי שטח שדומים יותר
למכלאות בתוספת הגבלות על חופש התנועה. באשר למעמדה הבינלאומי של ישראל
אין למתנחלים סיבה לדאגה. נתניהו הוכיח כי אפשר לריב עם כל העולם מבלי
לשלם מחיר. גרמניה ממשיכה לשלוח צוללות נושאות טילים גרעיניים ואוכמה
מוחק את העלבונות שספג וממשיך לספק את המלה האחרונה של מטוסי קרב ושאר
צעצועים ממיטב ארסנל הנשק האמריקאי.

ההיסטוריה מוכיחה כי משיחי שקר שקמו בתולדות העם היהודי סולקו בסופו של
דבר מהדרך לא לפני שגרמו נזק כבד. גם המשיחיות הנוכחית דינה להיגזר אולם
בהבדל משמעותי אחד מקודמותיה: הנוכחית מחזיקה בידיה נשק גרעיני ועלולה
לגרור עימה מלחמת גוג ומגוג שתגרום לכיליון האזור וישראל בתוכה.לכן מומלץ
להיערך להגירה המונית מישראל החוצה ולהשאיר את המטורפים להתאבד. מדינה דו
לאומית לא תקום אבל ההתאבדות תהיה רב לאומית.

---------------------------------------------------------------


הטלאי חוזר

שרת המשפים איילת שקד העלתה הצעת חוק לפיה לוביסטים של ארגוני זכויות
אדם הפועלים בכנסת יענדו טלאי על בגדם המכיל את שם הארגון והממשלות
התומכות בו. המחשבה מאחורי הטלאי הצהוב והטלאי של השרה שקד הוא דומה:
לעורר בוז ושנאה כלפי נושאי הטלאי והארגונים שהם מייצגים.
מי שלא הבינו מדוע הרוויחה מפלגת הבית היהודי את התואר מפלגה פשיסטית,
אולי יבין עתה.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פחות מאשר בנטוסטאנים
היום הכריזה ביביסטאן מלחמה על ישראל
ממשלת מיעוט עשויה להחזיר את מדינת ישראל למסלול של שפיות