%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-
%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA/
בעוד שבמחנה הציוני מתפארים בכך ש`אין קואליציה ואין אופוזיציה`, מסתבר
שהצבא ואפילו השב`כ מתנגדים לקו של הממשלה, לפסילת התנועה האסלאמית
ולהתמודדות עם המצב. מה זה אומר על הצבא ובעיקר מה זה אומר על הפוליטיקה
בישראל?
`אומה במדים`, `דמוקרטיה של קסרקטין`, `דת אזרחית`, `אומה מגויסת`, `צבא שיש
לו מדינה`. במחקר האקדמי הביקורתי, גם זה המשתנה, נלמדת ישראל כמדינה בעלת
מאפיינים מיליטריסטיים.
כך, בין היתר, הדגיש ברוך קימרלינג כי `בין אם נרצה בכך ובין אם לאו – אנו
חברה מיליטריסטית מובהקת, ומיליטריזם זה הוא גם העיקרון המארגן המרכזי
שסביבו נעה החברה הישראלית`. אורי בן אליעזר כתב גם הוא רבות על ישראל
כ`אומה במדים` וחקר את מאפייניה הצבאיים של החברה הישראלית. אורן ברק ניתח
את התפתחותן של `רשתות הביטחון הישראליות` ואת תפקידן החברתי והפוליטי
בישראל.
במילים אחרות, כתיבה ענפה הוקדשה לנושא, ורבים הם הציטוטים של קובעי מדיניות
ישראלים, רובם באופן לא מפתיע גברים-יהודים-יוצאי-צבא, על הגבולות הנזילים
שבין צבא לחברה בישראל. זאת, החל מקביעתו של הרמטכ`ל יגאל ידין, בשלהי שנות
הארבעים, כי `האזרח הישראלי הוא חייל בחופשה של 11 חודשים`, ועד פסיקתו
האחרונה של ראש הממשלה נתניהו, שבחר במטאפורה `לעד נחיה על חרבנו` כאופק
היחיד אותו הוא יכול לראות, כמנהיג הבלתי מעורער של ישראל במאה ה-21.
על רקע מיליטריסטי זה חשוב לומר את הדברים בנוגע למערכת הביטחון. שכן בחודש
האחרון בלבד נערמו זו על גבי זו דוגמאות רבות דרכן ניתן לראות כיצד מערכת
הביטחון בכלל והצבא בפרט החלו להיתפס על ידי ההנהגה בישראל – הן על ידי
הרשות הביצועית בממשלה והן על ידי התופעה המביכה העולה מהרשות המחוקקת
והמכונה בטעות `אופוזיציה` – כגופים ארכאיים, חסרי רלבנטיות וחסרי ידע או
כתועים, שוטים ומטעים.
זה התחיל עם פרוץ אירועי האלימות והדקירות של אוקטובר 2015. ממשלת ישראל,
אנשי תעמולה למיניהם ועוד מיני מסבירנים כאלו ואחרים, הודיעו קבל עם ועולם
כי הסיבה להתקוממות היא הסתה של יו`ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו
מאזן). עד מהרה הפך המסר הדמגוגי למראית הכל, וניתן היה לראות איך גם רבים
בתקשורת הופכים את צמד המילים `הסתה` ו`אבו מאזן` לצירוף מובן מאליו. הגדילה
לעשות סגנית שרת החוץ חוטובלי שהעבירה הכשרה לכלל העובדים הבכירים במשרד,
שהתמקדה באופן לא מפתיע ב`הסתה`, ושהזמינה חוקרים התומכים בהשקפת עולמה. כך
גם, כמקהלה עליזה, שטייניץ, כ`ץ, רגב, שקד, ומי לא.
ומה עשו בינתיים ב`אופוזיציה`? לא קשה לנחש. ח`כ יאיר לפיד יישר כצפוי קו,
ואמר ש`אבו מאזן ממשיך במסע ההסתה והשקרים שלו`, ומיד הוסיף משהו מיליטריסטי
משל עצמו, ככה בשביל החבר`ה, כולל `שמי שיפגע בנו, דמו בראשו`.
מנגד, מעניין לגלות את הארגון האזרחי, הלא-ביטחוניסטי, הקיקיוני וחסר
החשיבות המכונה אגף המודיעין של צה`ל. משם, אל מול ההסתה מימין ומשמאל, עלתה
ההערכה המקצועית, כי `אבו מאזן לא מסית לפגוע בישראלים` וכי `אבו מאזן נחשב
לגורם מרסן מאוד ביהודה ושומרון` (ה`מאוד` במקור). את תגובתו של שר החינוך,
נפתלי בנט, דווקא ניתן היה להשיג. לדבריו: `מערכת הביטחון טועה`.
זה המשיך עם פסילתה של התנועה האסלאמית הצפונית. תנועה ששליש מהמוסלמים
בישראל מזדהים עם מטרותיה החברתיות בצורה זו או אחרת, תנועה שיש לה רשת של
בתי תמחוי ובתי ספר ושמחזיקה במערכת עיתון. התנועה הזו, צריך להזכיר,
מתקיימת במציאות בה `משנת 1948 מפלה ישראל את אזרחיה הערבים רק בשל היותם
ערבים`, כך לפי ועדת אור הממלכתית. אולם הקבינט המדיני החליט לפסול דווקא את
התנועה, לא חלילה את ההפליה והתומכים באפליה, חלקם הרי יושבים בגלוי בתפקידי
ההנהגה.
אין צורך לתת במה נוספת לתיאורים הקיצוניים של שרים בממשלה, שזימרו כולם את
אותה המנגינה נגד התנועה האסלאמית ואף אחד מה לא העז לחשוב. אף אחד מהם הרי
לא מכיר את התנועה מלבד כמה ציטוטים שקיבל מ`ארגון מחקר` שדעתו דומה לדעתם.
אבל המעניין הוא לראות מה חשבו על זה ב`אופוזיציה`. שם, מנהיג ה`אופוזיציה`,
יצחק הרצוג מסר שפסילתה של התנועה האסלאמית הצפונית היא `הצעד הראשון להגנה
על הדמוקרטיה`. חברתו להנהגה, ציפי לבני, מסרה שהיא תומכת בצעד, וכשנשאלה
מדוע לא עשתה זאת כשרת משפטים, השיבה שבזמנו לא ניתן אישור השב`כ לפסילה.
|
