קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

גדעון ספירו - סמרטוט אדום 12 בדצמבר 2015

גדעון ספירו


סמרטוט אדום 12 בדצמבר 2015



דגל כוזב


בעקבות הטבח בפריז (יום שישי השחור 13 בנובמבר 2015) בהשראת או יוזמת דאעש
יצא הבלוג הוושינגטוני דלעיל בכותרת ראשית:

The First Question to Ask After Any Terror Attack: Was It a False Flag?`
by Washingtons Blog .

ובתרגום: כל אימת שמתרחשת פעולת טרור, השאלה הראשונה שצריכה להישאל, האם
מדובר בדגל כוזב? שמא יש קוראים שלא שמעו על המושג, הנה הסבר קצר: מדינה
(אבל לא רק) שמתכננת פעולה חשאית במטרה להשיג מטרות פוליטיות, כלכליות,
צבאיות או אידיאולוגיות, תוך הסוואת הגורם העומד מאחוריו על מנת להטיל את
האחריות על גורם אחר (לקוח מויקיפדיה). הבלוג מביא רשימה של למעלה מ-40
מקרים של מבצעי דגל כוזב של מדינות שהודו בכך ברבות השנים, בהן רוסיה,
ארצות הברית, אנגליה , גרמניה, יפן וישראל, שמככבת בעטיה של מחתרת הטרור
שהקימה בשנות החמישים של המאה הקודמת במצרים, שכל חבריה היו יהודים אזרחי
מצרים שקיבלו הכשרה בישראל. כזכור הניחו אנשי המחתרת פצצות במרכזי
התרבות של ארה`ב ואנגליה. ממשלת ישראל הניחה כי פעולות אלו ייוחסו
לארגונים מצריים וכך תושג המטרה: לשבש את יחסי מצרים עם שתי המדינות.
המטרה לא הושגה כי המחתרת נחשפה על ידי הביון המצרי, חבריה הועמדו למשפט,
שניים נידונו לעונש מוות בתליה והנותרים לשנות מאסר ארוכות. לימים הודתה
ישראל באחריותה למחתרת.


עתה אני עושה כהצעת הבלוג ושואל, האם יש גורם שהיה לו, ויש לו, אינטרס
להעצים את המתיחות בין דאעש לצרפת באמצעות טבח המוני שיזעזע את הצרפתים
וממשלתם, יגביר את המעורבות הצבאית של צרפת במלחמה נגד דאעש, כמו גם את
המתיחות והאיבה בין צרפתים מוסלמים לנוצרים ויהודים ובדרך זו לקרב את
צרפת לעמדות אותו גורם בסוגיית המאבק בטרור הג`יהדיסטי.

אני מכיר גורם כזה ושמו ישראל.


אני כבר רואה בעיני רוחי את הישראלי התמים או מיתמם קופץ בכעס ואומר, שוב
הוא מאשים את ישראל, הפעם ברצח 130 אזרחים צרפתים! על כך אני משיב להם:
חיי אדם אינו הצד החזק של ישראל, להיפך ישראל קנתה לה מוניטין כמעצמת
חיסול ורצח, קמעונאי של יחידים וסיטונאי של מאות ואלפים, ולא מהיום. זה
הולך אחורה עד ערש הקמתה בטבח דיר יאסין, בגירוש יפו רמלה ולוד במלחמת
48`, בטבח כפר קאסם, ב- 1956, בהפצצות חיל האוויר על ביירות במלחמך לבנון
הראשונה וטבח סברה ושאתילה באותה מלחמה, ממשלת ישראל המשיכה לספק אמצעי
לחימה למשטר האימים של הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה, אף שידעה על אלפי
נרצחים בהם מאות יהודים שנעצרו ועונו ונרצחו בשיטות אכזריות, מה שמוכיח את
הכזב והזיוף ביומרה של ממשלות ישראל והתנועה הציונית לייצג את העם
היהודי. לרשימה לא מכובדת זו שייכות גם ההפצצות הפראיות ב.מלחמות עזה
האחרונות על אלפי קורבנותיהם בהם מאות רבות של ילדים. וזו רשימה חלקית של
הרג המוני. אם הייתי מוסיף רשימה של מה שקרוי בשפת הכיבוש המכובסת
`סיכולים ממוקדים` הטור היה מתארך ומתארך. מכל מקום, הרקורד הישראלי
מוכיח כי 130 הרוגים זה כסף קטן בשביל ישראל.


כל מי שמכיר את דפוסי הפעולה של המוסד, השב`כ והצבא יכול בקלות לדמיין
סרטון לפיו סוכן של המוסד מצליח להתערות בדאעש, סולל דרכו לצמרת כג`יהדיסט
מסור שיודע לצטט את הפסוק המתאים בזמן הנכון, שמדבר ערבית בכמה עגות,
שמעלה הצעות מטורפות לפעולות נקם בכופרים אבל תמיד הוא זוכר מי הם שולחיו
ולמי הוא חייב דין וחשבון. מי שדמיונו פעיל לא יוציא מכלל אפשרות שדובר
העברית בסרטון שהופנה לישראלים, היה שליח המוסד שידע לשבש את העברית
במינון ובמבטא הנכונים, כך שיישמע כערבי אותנטי בעיני הישראלים. כאשר
הודיע לנו כי גורלנו נועד לשחיטה בצירוף תנועת היד האוחזת סכין ומשספת
את הגרון, תנועה זו שימשה גם כסימן מוסכם עם מפעיליו מהמוסד שהכל תחת
שליטה. במילים אחרות, העם רוצה דגם משופר של אלי כהן, בלי הסוף העצוב שלו.
כהן, המרגל הישראלי בסוריה בראשית שנות השישים של המאה העשרים, שהצליח
לרכוש את אמונם של הסורים והגיע עד לרמות הצבא והשלטון הבכירות. כגובה
ההישג כך עומק הנפילה. הוא נחשף, נעצר, נשפט בדלתיים סגורות, הורשע והוצא
להורג. הסרטון עלה על שרטון.


כאמור, מדובר בהשערות בלבד. את האמת יידעו הדורות הבאים בעוד חמישים או
מאה שנים כשייפתחו הארכיונים (אם ישראל תמשיך להתקיים) או אם יימצא בתוך
המוסד אדם אמיץ ושוחר טוב כמו מרדכי ואנונו שנפשו קצה במתרחש בארגון והוא
יעזוב את ישראל כשבתרמילו מסמכים שיגבו את גילוייו. הוא יתראיין לעיתון
אנגלי שידוע באמינותו (לא לפני שיקבל מעמד של פליט פוליטי (אחד הלקחים
מפרשת ואנונו) ויספר על המתרחש בתוך הארגון על שנאותיו, יריבותיו ופשעיו,
על פעולות חסרות שחר, על יהירות שהולידה פעולות הרפתקניות שעלו בחיי אדם,
על מבצעי דגל כוזב ועוד כהנה וכהנה. עד אז נצטרך ללקט שברי מידע וליצור
תמונה שלפחות מתקרבת למציאות





הטווס


אינני מומחה לשפת הגוף אולם מנקודת מבט של לא מומחה הבחנתי אצל נתניהו
זחיחות של טווס נפוח בהופעותיו בעקבות הטבח בפריס. אם נתרגם את נתניהו
לעברית של יום יום אז הוא היה עד כה הפרש הבודד הנלחם בג`יהאד העולמי
ועתה, לאחר פריס, הוא אומר, הצטרפו אליי למאבק . `לא, עונה לו קול התבונה
מאירופה, אתה לא חלק מהמאבק נגד הג`יהאד העולמי, אתה חלק מהבעיה. אל תכפה
עלינו את מלחמתך להמשך הכיבוש והגנה על משטר האפרטהייד שאתה וקודמיך
הקמתם בשטחים הכבושים. אתה בן ברית סמוי שלו, כל בית שאתה הורס כענישה
קולקטיבית, כל פלסטיני שאתה כולא במעצר מנהלי, כל אלפי הפלסטינים שעברו
את סאת העינויים במרתפי השב`כ, כל זה מזין את רוח הקרב של הג`יהאד עד כדי
כך שמצאו לנכון להקרין סרטון בעברית המיועד לישראלים ומבטיח כי יגיעו גם
אליכם לביצוע השחיטה הגדולה. מדיניותך הנוכחית שופכת דלק על מדורת הג`יהאד
וגוררת את ישראל לאבדון. ניסינו לעזור אבל דחית כל יד מושטת לשלום,`

עד כאן קולה של התבונה האירופית.


--------------------------------------------



לא רק טווס, גם דיקטטור


נתניהו ניצל היטב את אווירת האיבה כלפי האסלאם, שחצתה גבולות לאומיים
בעקבות הפיגוע בפריס, התקשורת הבינלאומית התרכזה בטבח בפריס והשלכותיה,
כל אלה היוו רקע נוח במה שנראה בעיניי תחילתו של מימוש החלק השלישי של
תוכנית אב של הימין הקשוח לחיסול שיירי הדמוקרטיה בתחומי הקו הירוק,
במסלול הפיכתה לרודנות פלוטוקרטית. השלב הראשון היה ההפרטה. הוא הפריט
את ישראל לדעת. שלב זה לא סיבך אותו עם המערב הקפיטליסטי, בעיקר ארה`ב
שראתה זאת בעין תומכת.


השלב השני התמקד בזריעת התנחלויות ברחבי הגדה במטרה לחסל את האפשרות
להקמת מדינה פלסטינית. שלב זה כמעט והושלם חרף מחאות בינלאומיות שלא חרגו
מהנימוס הדיפלומטי והתנגדות של מיעוט מבית. השלב השלישי החל כאמור עם
הקמת הממשלה הנוכחית, זהו שלב שלטון הבריון וההשתקה. כאשר מינה נתניהו את
מירי רגב לשרת התרבות הוא ידע מה הוא עושה. לא עברו מספר שעות והיא כבר
מצאה עצמה בעימות עם השדרה המרכזית של סופרי ואמני ישראל. מושגיה באשר
לתפקידה לקוחים מעולם הערכים הטוטליטרי. זה לא מפליא שהרי מרבית חייה
הבוגרים עברו בצבא, מערכת הבנויה על פקודות וצווים- לא בדיוק חממה
לדמוקרטיה.

לשיטתה יש לשפוך כספים על מי שמהלל ומשבח את המדינה , המנהיג, מפלגת
השלטון. מי שרוצה להעביר ביקורת שיחטט בזבל. באחת – אין לנו שרת תרבות
במקומה קיבלנו שרת תעמולה.

--------------------------------------------------


ההשתקה


בעיניי, הפעולות היותר משמעותיות הן שתיים: החלטת הממשלה להוציא מחוץ לחוק
את הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בהנהגת השייח ראאד סלאח ופלישת כוחות
הכיבוש לשלוש תחנות רדיו בחברון, הפסקת שידוריהן והחרמת משדריהן. המכנה
המשותף לפעולות אלו הוא השתקה בריונית בחסות המלה `הסתה`. זו מלה ממזרית
משום שהיא מאפשרת מניפולציות, בעיקר מצד משטרי דיכוי המחליטים שרירותית
מיהו או מיהם המסיתים ונוקטים אמצעי ענישה פרטניים וקולקטיביים שעיקרם
השתקה בריונית.

כבר למדנו כי מה שמתחיל בשטחים הכבושים זולג לתחומי הקו הירוק. קודם
סותמים את הפה לערבים ואחר כך לשמאלנים ואחריהם ארגוני זכויות אדם וכך
הלאה עד שיגיעו לעיתון הארץ שגם הוא ייסגר בגלל `הסתה`. מה שמזכיר לי את
שירו של הכומר הגרמני האנטי נאצי מרטין נימלר:

בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,

אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,

ואז הם לקחו את היהודים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,

ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,

ואז הם לקחו את הקתולים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,

ואז הם לקחו אותי,

אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.

ב-1996 זכה הקטע להלחנה וביצוע על ידי המוזיקאי האירי כריסטי מור באלבומו
Graffiti Tongue. (לקוח מויקיפדיה)


נתניהו עובר מדלת לדלת אצל ראשי מדינות ומנסה למכור להם את הסיפור כי מרי
הסכינאות הפלסטינית הוא תוצאה של ההסתה הנושבת מהרשת החברתית והתקשורת
הנמצאת תחת שליטת הרשות הפלסטינית. הוא דורש מכל אחד לגנות את ההסתה
ולפנות לנשיא הרשות אבו מאזן לפעול בהתאם. בישראל הצליח נתניהו לשתול את
תזת ההסתה במוחם של `מומחים לענייני ערבים`, כך מכונים העיתונאים המסקרים
את הסכסוך, רובם סוכנים סמויים של השב`כ שחוזרים מדי יום על גירסת ממשלת
ישראל כי ההסתה ברשת החברתית היא שמעודדת את הסכינאים והסכינאות.



באירופה הצלחתו פחות מרשימה. שם מבינים שנתניהו לא בא בידיים נקיות
בדרישתו מהזולת להפסיק הסתה. הוא ניחן כנראה במידה רבה של עזות מצח
וחוצפה בבואו בטענות לאבו מאזן על הסתה ברשת החברתית הפלסטינית, שהרי האיש
הוא רב אמן בתחום ההסתה. לפני שהוא בא בדרישות מהזולת, מוטב שיעשה סדר
בחצר האחורית שלו שם כמות הגזענות וההסתה הם כבר מעבר ליכולת הקיבולת. גם
לגופו של נושא טועה נתניהו, אין כאן מצב סימטרי של שניים הניצים זה עם
זה.אנו במצב של כובש ונכבש קרוב ל-50 שנים. הכובש שופע הסתות כלפי הנכבש
כדי להצדיק לפחות בעיני עצמו את המשך הכיבוש, ואילו הנכבש לא מסית כי אם
נאבק להשתחרר מעולו של הכובש. נתניהו כנראה סבור כי רדיו חברון צריך
להשמיע את הבה נגילה כאשר חיילי הכיבוש נמצאים בסביבה אבל תפקידו של
רדיו חברון הוא לגבות את המאבק לשחרור עמו ממשטר האפרטהייד שנכפה עליו.
אך טבעי שתחנת הרדיו תראה בסכינאים הצעירים גיבורים שמסרו נפשם למען
עצמאות פלסטין.

אם רדיו חברון הינו הסתה, ופרסומי הרשות הפלסטינית הם הסתה, ומאמרי השמאל
הם הסתה, נגד מי? נגד הכובש כמובן. אזי עמי העולם ישמחו לבשורה היוצאת
מירושלים לפיה נלסון מנדלה היה מסית, ג`ורג` וושינגטון היה מסית וח`כ
לשעבר גאולה כהן (אימו של ח`כ דהיום צחי הנגבי מהליכוד) שדרנית הרדיו של
מחתרת לח`י בזמן הכיבוש הבריטי, הייתה מסיתה, מאמרי השמאל הם בוודאי
הסתה, אזי אין מנוס מבניית מחנות מעצר בנגב השומם לאיכלוס כל המסיתים
מאחר ובתי הכלא הקיימים מלאים עד אפס מקום בלוחמי גרילה פלסטינים.

הנה אירוניה של ההיסטוריה הסכינאים הם מימוש הימנון לח`י: חיילים אלמונים/
הננו בלי מדים/ משורה ישחרר רק המוות.


אני מפחד מהסכינאות כמו כל אזרח ישראלי אולם הפחד לא משתק את יכולת המחשבה
הביקורתי על מדיניות ממשלת ישראל. אין מנוס אלא לומר כי נתניהו, במדיניותו
להמשיך בכיבוש הוא בו זמנית גם יצרן הסכינים שמספק אותם לפלסטינים. וגם
זאת יש לומר, ששרת החוץ השבדית צודקת באומרה שהמדיניות לפיה יש להרוג כל
נושא סכין היא בבחינת הוצאות להורג ללא משפט.


ולסיום פרק זה: ממשלת נתניהו היא מסוכנת. היא בדרך לשלב הרביעי בתכנית
האב שלה, בלשונה דילול האוכלוסייה הפלסטינית באמצעות גירוש (שוט) וסיוע
בהגירה (גזר) במטרה להבטיח רוב יהודי יציב לאורך זמן. הבטחתו של נתנהו
לשר החוץ קרי כי לא תקום, מדינה דו לאומית תקוים במלואה. אם לא תקום, כל
עוד הדבר אפשרי, תנועה נחושה לא צמחונית שתתנגש מדי יום (ולא תתנקש) עם
השלטון במטרה להבסת נתניהו את בנט, והאופוזיציה תמשיך להיות אנמית ולספק
כוח אדם לכיבוש, יהיה רע. ישראל תהפוך לדגם מוקטן של איראן.


------------------------------------------------


בושת


התקשורת הישראלית גדושה בחודשים האחרונים בדיווחים עסיסיים על חיי המין
במשטרת ישראל. מתברר כי קידומן של שוטרות היה תלוי בנכונותן לקיים יחסי
מין עם הממונים עליהן. שישה או שבעה ניצבים (מקביל לדרגת אלוף בצבא)
נאלצו לעזוב את המשטרה בגין גילויים אלו. כמעט כל שדרת הפיקוד המרכזית של
המשטרה הייתה נגועה בשחיתות זו, שקוממה עליה את הציבור. משטרה שתרבות
האונס שלטת בה היא משטרה מושחתת.


תרבות האונס של משטרת ישראל היא ראי שמשקף את החולי של מדינה שלמה. מדינת
ישראל מקיימת קרוב לחמישים שנים אונס קולקטיבי על העם הפלסטיני. זהו אונס
אכזרי וברוטלי הנמשך יום יום 24 שעות לאורך 48 שנים, שקורבנותיהם
תינוקות, ילדים נשים וזקנים. איש לא נענש כי השליטים, השופטים, הצבא,
המשטרה, השב`כ והמתנחלים הם כולם שותפים לאונס העם הפלסטיני. ההתנחלויות
הן

ביטוי להשתלטות רחב הזונה על שטחים הכבושים - הם בתי הבושת של ישראל. יש
מדינות שבתי הבושת הם מחוץ לחוק ויש מדינות המשקיעות מיליארדים בהקמתן,
ישראל שייכת לקבוצה השנייה. זה אך סמלי שאחד מחברי הכנסת הנמנה עם מחנה
מפלגתו של ראש הממשלה ונותן לה את הרוב של קול אחד היה טרם בחירתו לכנסת
עובד במועדון הימורים ואחראי על אספקת זונות למהמרים. וגם זה סמלי שחברת
הכנסת שנענשה בעונש החמור ביותר שהכנסת יכולה להטיל על אחד מחבריה, 60 ימי
השעיה, לא הוטל על ספק הזונות, אלא על חברת הכנסת הפלסטינית חנין זועבי
בגין מאבקה נגד בתי הבושת.


------------------------------------------------------


חנה ושבעת בניה


עם בוא חג החנוכה מעלים על נס את חנה ושבעת בניה כמופת של הקרבה על קידוש
השם על שהייתה מוכנה לחזות ברצח שבעת ילדיה ובלבד לא להשתחוות לפסל.
האינטרנט גדוש בדברי שבח והלל לחנה הנ`ל כולל מקהלות ילדים ששרים שירים
לעילוי נשמתה. העובדה שבמאה ה-21 יש עדיין מגזרי אוכלוסיה שלמים, שהם גם
חלק מהשלטון בישראל, ששותפים לכך, מטרידה. יש לומר בבהירות וללא התנצלות:
חנה ושבעת בניה אינם קידוש השם אלא קידוש תרבות המוות. המתנחלים חובשי
הכיפות ממשיכים תרבות זו. הם מוכנים להקריב את כל ילדיהם על מזבח עבודת
אלילים של קברים ואדמה. כאשר ממשלת ישראל שולפת אשה ששכלה את ילדיה למען
המשך הכיבוש והיא מוכנה להופיע כמוכיחה בשער זה סימן לחברה חולה. כאשר אשה
פלסטינית שיש לה עשרה ילדים, חמישה נהרגו בעת לחימה מול צבא הכיבוש,
שלושה בבית הסוהר והיא מכריזה כי היא מוכנה להקריב גם את השניים האחרונים
שעדיין בחוץ, למען שחרור פלסטין, התגובות בישראל הם ערוב של צביעות
וצדקנות. כאשר אותה התופעה מתרחשת בישראל אזי מדובר באידיאליזם טהור. בא
להקיא.

---------------------------------------------------------


לזכרו של יוסי שריד


אני אבל על על מותו של יוסי שריד. ההיכרות בינינו החלה לפני כחמישים
שנים, פלוס מינוס; איני זוכר. היכן הכרנו, בהפגנה, במסיבה אצל חברים או
שמא בנסיבות אחרות שאינן עולות כרגע על דעתי. בשנים 1967/8 כיהנתי ככתב
על המשמר בארה`ב ויוסי שהה שם לצורכי לימודים. נפגשנו פעם אחת בניו יורק
לארוחת ערב. דומני שיוסי ודורית כבר היו נשואים ואני עדיין רווק. כששני
צעירים ישראלים המתעניינים בפוליטיקה נפגשים בנכר, על מה ידברו? על
פוליטיקה כמובן. היו אלה ימי הכיבוש הראשונים וקיווינו שלא יאריך ימים.
בארה`ב היו אלה ימי מאבק השחורים לשוויון זכויות בהנהגת הכומר מרטין לותר
קינג וההפגנות הסוערות נגד המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם כאשר
צעירים חייבי גיוס שרפו את כרטיסי הגיוס שלהם בהצהירם כי לא יקריבו את
חייהם על מזבח מלחמה שאינם מסכימים עימה.


לא אתעכב על כל הצמתים בהם הצטלבו דרכנו. אסתפק באחרון שבהם. זה היה בשנת
1999 , עת התכנסה ועידת מרצ לבחירת יו`ר התנועה והרשימה לכנסת לקראת
הבחירות הקרובות. החלטתי להתפקד למרצ כדי לתמוך בזהבה גלאון שהתמודדה
בפעם הראשונה ברשימת המעומדים לכנסת.

מאחר ואני כבר בתוך מרצ החלטתי להתמודד מול יוסי שריד לתפקיד יו`ר התנועה
עם מצע לא ציוני שמשקף את רעיון מדינת כל אזרחיה. צפיתי אפשרות שיוסי
שריד או מי מטעמו יפנו לוועדת הביקורת לפסול את המצע שהתנגש בכמה מעיקרי
מצע מרצ.

יוסי שריד התגלה כדמוקרט אמיתי , איפשר את ההתמודדות. כאיש בעל נימוסים
טובים אף איחל לי בהצלחה.

לזכרו אני מצרף את המצע לטור זה.

הסופר אייל מגד ייחס ליוסי שריד גישה דתית לנושא השלום וכינה אותו `אדמו`ר
השלום`. אין שטות גדולה מזו. אדמורות עוברת בירושה מאב לבנו ואין ערעור על
פסיקותיו.

יוסי שריד נאבק על דרכו לעיתים הצליח לעיתים כשל, לא באדמו`ר מדובר אלא
באיש ציבור שהדמוקרטיה הייתה נר לרגליו. יהי זכרו ברוך!
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פחות מאשר בנטוסטאנים
היום הכריזה ביביסטאן מלחמה על ישראל
ממשלת מיעוט עשויה להחזיר את מדינת ישראל למסלול של שפיות