קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר על השקרים וההסתה של אילן גילאון ומיכל רוזין ממרצ נגד מפלגת בל"ד נדב פרנקוביץ` ״רשעות״. כך כינו אילן גלאון ומיכל רוזין, חברי הכנסת של מרצ, את פועלם של חברי הכנסת מבל״ד להחזרת גופותיהם של פלסטינים לידי קרוביהם, כדי שיוכלו להביאם לקבורה. לאחר חודשים של נסיונות מצד חברי הכנסת של בל״ד, שהתאמצו להביא את הממשלה רק להסכים לדבר עם המשפחות או להסכים שצד ממסדי רשמי כלשהו יתווך בעניין, בבל״ד הבינו שאין למשפחות כל כתובת או תקווה ושצריך לפעול בנושא ישירות מולן ומול הממשלה. ביום שני דיברו ביניהם השר לבטחון פנים גלעד ארדן וחברת הכנסת חנין זועבי, והשר הסכים שזועבי תסביר למשפחות את התנאים השונים אותם הוא מציב כדרישה לשחרור הגופות, וביקש ממנה גם לברר פרטים מדוייקים לגבי העמדה של כל משפחה ביחס לתנאים ולערובות השונות שארדן מעוניין לקבל מכל משפחה (והרבה פרטים טכניים שקשורים להיתכנות או אי היתכנות התנאים בהתאם למצב ומיקום המשפחה, ולא אכנס לזה כאן כדי לא להאריך בטירוף). 10 מהמשפחות ביקשו להבין את המצב לאשורו ולערוך מפגש מרוכז כדי לקיים את הבירור הנדרש בצורה יעילה ולזרז את התהליך ככל האפשר. חברי הכנסת של בל״ד נסעו לפגוש את המשפחות ביום שלישי, וביום רביעי שבו עם כל הפרטים לשר ארדן. למחרת נודע דבר הפגישה לכלי התקשורת ומדינת הצדיקים געשה. חברי בל״ד נפגשו, רחמנא ליצלן, עם משפחות של פלסטינים שנולדו ומתו תחת משטר של אפרטהייד, יצאו לבצע פיגועים ונהרגו, והמשפחות מבקשות להביאם לקבורה. חברי הכנסת אמרו עם בני המשפחות את קריאת אל-פאתחה (אמירה בקול של פסוקי הקטע הקצרצר שפותח את הקוראן), שנאמרת כמנהג עממי-דתי-חברתי בהקשרים של קבורה ואבלות עם כל משפחה שמתאבלת על קרוב שנפטר. אכן, ה״רשעות״ בהתגלמותה. והצדיקים, הם כל כך מתקוממים. הרי לא ייתכן שנרשה לרשעות כזאת לעבור בשתיקה. מפאת קוצר היריעה לא נזכיר אין ספור אמירות אנטישמיות שנאמרו על ידי חברי הכנסת היהודים, ואת הילולות גיבורי הטרור היהודי שעל שמם קרויים רחובות בכל עיר. הרי מספיק להעלות באוב למשל את חברי המחנה הציוני עומדים דקת דומיה של ממש בכנסת ונושאים דברים לזכרו של השר הפרוטו-כהניסט רחבעם זאבי, פושע המלחמות, סמל הטרנספר, שגופתו לא נחטפה והוחזקה בשבי. וחלק מחברי הכנסת של אותו מחנה ציוני באו ממפלגתו של אריק שרון, שעל קריירת רצח האזרחים והטרור הפאשיסטית שלו לא צריך להרחיב את הדיבור. או את חברי מפלגת העבודה, אדריכלית המשטר, שרמטכ״לים של צבא האפרטהייד עמדו בראשותה, ועוד מתכוונים לעמוד. או את חברי מפלגת המתנחלים, הבית היהודי, שהיועץ ליו״ר המפלגה שלהם הוא טרוריסט רוצח מורשע, וששרת המשפטים מטעמם ביקרה רק לפני חודש את משפחות הרוצחים המתנחלים ששרפו את בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. או את חברי מרצ, שכמו שאר המפלגות הציוניות משרתים בצבא הטרור הישראלי, תומכים במלחמותיו, וחברים במנגנוני האפרטהייד, גזל האדמות והאפליה הגזעית, קק״ל והסוכנות היהודית. אבל בל״ד הדמוקראטית זה רשע, רשע טהור. חברי בל״ד בפעילותם להשבת הגופות עשו מעשה של רשע צרוף, וכל זאת מתוך אותו חישוב אפל, טהרני, מרושע ומטונף שכידוע לכם פורש כל העת את כנפיו וזומם לנעוץ את טפריו בבטנה הרכה של ממלכת האור הקסומה והחמודה שבנינו בעננים. ״רשעות״, טוענים במרצ. ומה עשו אותם חברי הכנסת של מרצ, נגיד בעניין הגופות, או בעניינם של העצירים המנהליים שובתי הרעב הנמקים על לא עוול בכפם בבתי הכלא של הכיבוש, כי כתבו את דעתם המנומקת נגד ראשי הרשות הפלסטינית, ונמצאים כבר ממש על סף מוות ? כלום. הם הרי מפלגת שמאל ציונית נאורה ולא ״מרושעת״ - מה להם ולזה ? ארבעה ימים לאחר מעשי ה״רשעות״ של בל״ד, אנו מתבשרים כעת לפתע פתאום על כך שישראל שוקלת מחדש את עמדתה, ושיש אפשרות שבקרוב ישוחררו הגופות ויוחזרו למשפחות. אפשר להיזכר במשט שבו השתתפה חברת הכנסת חנין זועבי - אותו אקט של פעולה ישירה שאילץ את ישראל להסכים בזריזות להפחתה משמעותית של המגבלות הממושכות אותן הטילה על הכנסת מוצרים לעזה, ובכך הוקל על חייהם ונחסך מסבלם של כשני מיליון בני אדם. אמנם קנה המידה הוא אחר, והאמצעים שונים, אבל גם כאן יש אקט פוליטי צודק ומתבקש שחושף את כלימתה של המדיניות הישראלית במערומיה, ושעל כן נענה תחילה בעליהום ישראלי מטורף שסוחף אחריו גם את ה״שמאל״ הציוני המתקרנף, ולבסוף מסתיים בקול ענות חלושה ובהודאה ישראלית בכך שהיא נוקטת בפעולה כוחנית ומיותרת הפוגעת בזכויות אדם בסיסיות. נקווה שבקרוב נוכל לומר שבעקבות פעילות חברי הכנסת נהדפה פלישת חוטפי הגופות, ועוד גחמה קולוניאליסטית קטנה הייתה ואיננה. גחמה שיהיו מי שיאמרו עליה אולי שהיא מרושעת (אבל בטח שלא ח״כים ממרצ) קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו