כבר שלושה חודשים יושב הליצן הפלסטיני מוחמד אבו סח`א במעצר, ללא האשמה וללא משפט. אבו סח`א מלמד קרקסנות עם התמחות בילדים עם צרכים מיוחדים, שעכשיו נותרו בלעדיו. דובר צה`ל: העציר מהווה סיכון ביטחוני. חבריו: הוא לא איש פוליטי, החיים שלו זה הקרקס
הקרקס הפלסטיני הוא מסוג הפנינים שנדיר כל כך למצוא במציאות הכואבת של הכיבוש. פרט להופעות הקרקס, שמושכות אליהן מבקרים מכל העולם, מופעל שם גם בית ספר לקרקס בו משתתפים כ-340 ילדים מאזור ביר זית ורמאללה, ובהם גם כ-40 ילדים בעלי צרכים מיוחדים, אוטיסטים, נכים וכאלה הלוקים בתסמונת דאון. הקרקס בשביל ילדים אלה הוא לא רק מפלט מקשיי היום יום, אלא גם כלי טיפולי חשוב.
מוחמד אבו סח`א, או פשוט אבו סח`א כפי שהוא מכונה בפי כולם, התחיל ללמוד את אמנות הקרקס לפני כתשע שנים, כשהיה בן 14, ומאז אלה הם חייו. ביתו נמצא בצמוד לקרקס והוא מבלה בעבודה כל היום, משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות. שם הוא גם כותב את הספר שלו, שנועד ללמד טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות אמנות הקרקס. שם הוא מקבל את מאות הילדים שבאים לברוח קצת מהמציאות שלהם ולהכנס לעולם קסום ומופלא, אפילו אם רק לכמה שעות. חבריו מספרים כי ילדים שלא יכלו לעשות צעד אחד היום יודעים ללכת בזכותו.
אבו סח`א כבר לא מגיע לקרקס, וגם הילדים כבר באים פחות, אומרים בקרקס הפלסטיני לשיחה מקומית, והתכנית לילדים מיוחדים נסגרה בהעדר מחליף. רק שישה מורים יש שם בדרך כלל, ועכשיו רק חמישה. לפני כשלושה חודשים נסע אבו סח`א לבקר את הוריו באזור ג`נין, וכשעבר במחסום זעתרה, נעצר על ידי חיילים ונלקח למעצר. זמן לא רב אחרי כן הוצא נגדו צו מעצר מנהלי לכליאה ללא משפט, ומאז הוא מוחזק בכלא מגידו.
> גברים, אל תנהלו את המלחמות שלכם על כתפינו בשם האסלאם
הליצן מוחמד אבו סח`א (באדיבות קרקס פלסטין)
זו לא הפעם הראשונה של אבו סח`א בכלא. כשהיה בן 17, לפני כשבע שנים, נעצר ל-28 ימים באשמה שזרק אבנים על ג`יפ. הוריו שילמו קנס של 2,500 ש`ח והוא שוחרר לביתו, אבל עם תיק. לדבריו חבריו, מקרה זריקת האבנים אירע כשהיה בן 13.
לדברי עורך דינו, אבו סח`א בקושי נחקר במשטרה על האשמות כלליות שאת כולן הכחיש. חלקן נגעו לקשריו עם עצירים אחרים, אלא שלא אמרו לו איזה עצירים, ומה שמותיהם. בתשובה לפניית שיחה מקומית, השיב דובר צה`ל היום כי `מוחמד אבו סח׳א נתון במעצר מנהלי מה-14.12.15 בגין פעילותו בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין שעל פי מידע מודיעיני חסוי שהוצג לבית המשפט, יוצרת סיכון בטחוני ממשי וחמור. מעצרו המנהלי נעשה בהתאם לדין וכאמצעי אחרון מאחר שלא נמצאה אפשרות אחרת לנטרול הסכנה הנשקפת ממנו`.
חבריו, לעומת זאת, מכחישים. `מה זה קשר (לחזית העממית, נ.ר)`? הם שואלים. `ואם יש קשר, מדוע מעצר מנהלי? אם אתה פלסטיני כל יום אתה עובר במחסום`, המשיכו, `כל יום חיילים משפילים אותך, מתייחסים אליך כמו חרא. הפוליטיקה היא בכל מקום, הפוליטיקה זה חלק מהחיים שלנו. אנחנו בני אדם, אנחנו מרגישים, אנחנו רואים, אנחנו שומעים, אבל מה זה פוליטי? אבו סח`א לא איש פוליטי, הוא אפילו לא היה בהפגנה, החיים שלו זה הקרקס`.
אי אפשר להוציא את הקרקס מהליצן
בדיון בבית המשפט הצבאי, עליו דיווחה ענת מטר, השיב אבו סח`א בעצמו להאשמות הבלתי ברורות שהופנו כלפיו: `אני אומן בקרקס. אני ליצן. טיילתי הרבה באירופה וראיתי הרבה אנשים, פלסטינים, ישראלים, אמריקאים. אין לי כל כוונה לבצע פעולות אלימות. אפילו בפייסבוק יש לי הרבה אנשים מתרבויות שונות. אני עובד ברמאללה בתור ליצן בקרקס, אנו מטיילים בקרקס מסביב לאירופה. פעם אחרונה שהייתי בחו`ל הייתה ביוני שעבר. אני עובד סוציאלי בארגון התנדבותי`.
מאז מעצרו לא הרשו רשויות הבטחון הישראליות למשפחתו לבקר אותו. אחרי מאמצים רבים, רק שלשום הותר לאימו להצטרף לאוטובוס של הצלב האדום ולבקר אותו בכלא מגידו. לאביו לא הרשו. בלי סיבה, לדברי המשפחה. האם מספרת כי החיילים והסוהרים בני העשרים צועקים ומשפילים את ההורים, שגילם כפול ומשולש משלהם, `אך מכיוון שאנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו, אנחנו שותקים`.
אבו ס`חא סיפר לה כי יחד איתו מוחזקים גם ילדים, קטינים בני 13-14, ללא הפרדה בינם לבין המבוגרים. `זה כואב להיות עם הילדים האלה ועם אנשים הסובלים מנכות פיזית ושכלית`, אמר לה, `אלה אנשים שראויים לתנועה אדירה שתעמוד לצידם, ואני מבקש שארגוני זכויות האדם והאנשים יעשו זאת. אני מנסה לעזור להם כאן להפחית את הכאב`.
אבו סח`א סיפר לאימו כי הוא עושה בתוך הכלא קרקס קטן, מופיע ומלמד את הילדים, גורם להם להרגיש כמו במחנה קיץ ועושה הכל כדי `לשמח את האסירים האחרים`. גם במצבו הבלתי אפשרי, אבו סח`א מבקש לעזור למי שסובלים לצדו. אפשר להוציא את הליצן מהקרקס, אבל אי אפשר להוציא את הקרקס מהליצן.
> קחו את דונלד טראמפ ברצינות
היום (רביעי) צפויה להערך הפגנה מול כלא מגידו בו הוא כלוא. יתקיים שם מופע קרקס בתמיכה באבו סח`א ובמחאה על מעצרו השרירותי ללא משפט. מחאות דומות למען אבו סח`א נערכו בבריטניה, באורוגווי, בארגנטינה, בצרפת, ובספרד, וכולן בקריאה לשחררו לאלתר. דיון נוסף בבית המשפט הצבאי בעניינו נקבע ל-21 למרץ בעקבות ערעור שהגיש ארגון `אדאמיר`, ויש לקוות כי הקצינים שיחליטו אם להשאיר אותו בכלא ללא משפט וללא האשמה, יראו לא רק את ה`חומר הסודי` שאין שום דרך לאמת או לעמוד על טיבו, אלא גם את האדם, ואת כל הטוב שהוא מביא למציאות הבלתי אפשרית בה הוא חי.
הדיקטטורה של השבט הישראלי-יהודי מאת שיחה מקומית | 28.2.2016 ביד אחת נאבקת הממשלה נגד שבוע האפרטהייד, וביד שניה מקדמת הוצאת תנועות ערביות מחוץ לחוק והמשך ההפרדה. למצב בו מיעוט תופס את השלטון, ואז מגדיר חוקים שאוסרים לדרוש את שינוי הגדרת המדינה, קוראים דיקטטורה
השאירו תגובהאאא
עֻמר אלע`בארי
דווקא במהלך שבוע האפרטהייד הישראלי, כשהממשלה יוצאת מגדרה כדי להילחם הן במארגניו מתנועת החרם בי די אס ברחבי העולם והן בטרמינולוגיה שלו, מתכוננת הכנסת להצביע על חוק ההשעיה עליו חתומה ממשלת ישראל בכבודה ובעצמה. כל זאת קורה כשבועיים לאחר ההחלטה של ועדת האתיקה של הכנסת על השעיית שלושה חברי כנסת ערבים מבל`ד, וכמה חודשים לאחר הוצאתה של התנועה האסלאמית ועמותות חברתיות הקשורות בה מחוץ לחוק.
לפני כשבועיים פרסם צבי בראל מאמר בעיתון הארץ תחת הכותרת כך בונים יודוקרטיה . המשמעות של המונח `יודוקרטיה`, בהשראת המונח אתנוקרטיה שהטביע פרופ` אורן יפתחאל, היא שהיהודים במסגרת המשטר הנוכחי, נהנים מהדמוקרטיה של עצמם ובו בזמן הם מפלים לרעה את הפלסטינים בישראל.
אמנם, בהתסכלות מוגבלת על אופי המשטר ויחסי הכוח בין רוב ומיעוט בתוך גבולות המדינה (שלא ברור איפה הם גבולותיה), המונח אתנוקרטיה יכול בהחלט לשקף את המציאות בה אנחנו חיים. סוג של דמוקרטיה עם העדפה לקבוצה האתנית השלטת. ברם, היחסים בין היהודים והפלסטינים אינם מסתכמים רק במה שקורה בתוך המדינה, שבה יש כיום רוב יהודי ומיעוט פלסטיני שנוצר, ואי אפשר להתעלם מכך, כתוצאה ממהלכים אלימים הכרוכים בטיהור אתני של פלסטינים מחד, ושל הגירה יהודית מסיבית פנימה מאידך.
הסתכלות על מכלול היחסים בין הפלסטינים והיהודים במרחב מלמדת שכל הפלסטינים, בלי קשר למקום מגוריהם כיום, נשלטים על ידי המשטר היהודי-ישראלי ומושפעים מהחלטותיו. על פי הסתכלות זו גם היחס הדמוגרפי משתנה. המספרים מלמדים שיש כאן מיעוט יהודי השולט ברוב פלסטיני, בניגוד לרצונו. ההגדרה המתאימה למצב הזה היא אם כן דיקטטורה.
בהקבלה למונח אתנוקרטיה שמתאר את המשטר בתוך מדינת ישראל, ניתן להגדיר את המצב שבתמונה הרחבה יותר כדיקטטורה אתנית, ובמקום יודוקרטיה, יש להגדירו דיקטטורה יהודית, והכוונה ל`יהודית הישראלית`. ואם העברית תסבול זאת נגדירו יודיקטטורה.
השבט היהודי הצליח, אחרי שתפס את השלטון בכוח, לייצב את משטרו ולהקים מדינה עם חוקים שטובים לעצמו. הוא תפר סיטואציה שתשאיר אותו בשלטון ללא עוררין, וקבע יסודות שימנעו מקבוצות אחרות להיות בשלטון. חוקי השבט אוסרים על אזרחי המדינה ונתיניה לדרוש את שינוי המשטר או שינוי הגדרת המדינה. דבר כזה נחשב לחתירה בלתי חוקית ואנטישמית. כך פועלות דיקטטורות. משתלטות בכוח על כס השלטון, נאחזות בו ולעולם תרצנה להישאר שם.
הדיקטטורה, רודנות בעברית, מרכזת בידה כח מוחלט. במדינת ישראל ליהודים יש את הכוח המוחלט. או ליתר דיוק – הכוח המוחלט נמצא בידיים יהודיות. הדיקטטורה היהודית, כמו כל דיקטטורה, תובעת בלעדיות על השלטון והשאר הם נתינים שלה. השלטון יהיה רק יהודי. חס ושלום שנגיע למצב של מדינה יהודית-ערבית למשל, או מדינת כל אזרחיה. אפילו הפלג השמאלי שבשבט היהודי-ציוני חושש משוויון או שותפות עם הערבים. צריך להיפרד, אומרים שם. בני השבט יהיו בעלי הפריבילגיות והשאר יצטרכו להיאבק על זכויותיהם תחתיו. בהנהגה של המדינה יכולים להתחלף אנשים ופָנים אבל תמיד הם יהיו בני ובנות השבט, או מי מטעמו ובאישורו.
הפלסטינים, שמדינת ישראל גזרה אותם לחתיכות, הפרידה ביניהן ויצרה לכל חתיכה סטטוס שונה והגדרה שונה, הם כולם בני ערובה בידי ישראל וחיים תחת שליטתה בצורה כזו או אחרת, בסגנון כזה או אחר. עתידם גורלם תלוי בהחלטותיה של המדינה, מדינת היהודים. חלקם קיבלו אזרחות מטעם השלטון וחיים תחת דיכוי אזרחי – על פי חוק, חלקם תחת משטר צבאי, חלקם נצורים בתוך אחד הגטאות הגדולים בהיסטוריה וחלקם הגדול מפוזרים בגלות ומנועים לשוב למולדתם מאז שהוריהם גורשו ממנה עם עליית היהודים לשלטון.
בשביל עצמם בנו היהודים מועדון דמוקרטי סגור. כלפי הפלסטינים הם דיקטטורה אכזרית ומתוחכמת. מאז תחילתה של הנכּבּה אשר המיטה הציונות על העם הפלסטיני, היודיקטטורה לא נתקלה בקושי מיוחד בהצבעות `הדמוקרטיות` שלה על החלטות הקשורות בעליונות היהודים והבטחת שליטתם. בדיקטטורה, תקרת הזכוכית של הנתינים נקבעת על ידי הדיקטטור עצמו.
ראש ממשלת ישראל הטיב לבטא זאת בריש גלֵי, כשפנה לחברי הכנסת הערבים באחד מניאומיו בכנסת והודיע שלערבים `מגיעות זכויות אזרחיות אבל לא זכויות לאומיות`. במלים אחרות אנחנו האדונים. אתם סוג ב`. השלימו עם זה. איפה שלא בנינו גדרות הפרדה מבטון, יצרנו גדרות הפרדה תודעתיות. יש הפרדה לרוחב ויש הפרדה לגובה. הערבים למטה והיהודים מעלה, מעלה. מי אמר אפרטהייד?
עֻמר אלע`בארי הוא מנחה קבוצות ומחנך פוליטי.
|
