קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

בחירן רוצים ישוב עם "אנשים שדומים לנו", כלומר בלי בדואים
mekomit
ג`ון בראון
22.3.2016
http://mekomit.co.il/%D7%9B%D7%9A-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%9F/



למרות הצהרות המדינה על אפשרות לחיים משותפים של אזרחים בדואים ויהודים בישוב חירן שעתיד לקום על חורבות הכפר הבדואי אום אל-חיראן, הצהרות של יו`ר הגרעין המיישב של הישוב מעידות כי כוונותיהם אחרות לגמרי. תקדים כרמית יכול לסייע להם במימוש תוכנית הישוב ליהודים בלבד

הכפר אום אל-חיראן הוא כפר בדואי בלתי מוכר שהועבר על ידי הממשל הצבאי אל מקום מושבו הנוכחי בשנות החמישים. כעת המדינה מתכננת להרסו ולהקים על חורבותיו ישוב חדש בשם `חירן`. למרות הצהרות המדינה על אפשרות לחיים משותפים של אזרחים בדואים ויהודים במקום, נראה כי מדובר בהצהרות ריקות מתוכן, ובפועל הוא יהיה מיועד בעיקר ליהודים. הדבר יובטח ככל הנראה באמצעות ועדת קבלה, על אף שזו מיועדת על פי חוק רק ליישובים קהילתיים קטנים, ולא בסדר הגודל של `חירן` המיועד ל-2,400 משפחות.

לאור הפינוי הצפוי, אחד הפתרונות שהציעה המדינה לתושבי אום אל-חיראן לאור ההחלטה לפנות את כפרם הוא מעבר לעיירה הבדואית חורה. השופט אליקים רובינשטיין קבע בפסק דין של בית המשפט העליון כי המעבר לעיירה חוּרָה הוא פיתרון טוב לבעיה, קרי הבדואים יגורו עם הבדואים. לפי מענה ששלח לארגון אמנסטי בעניין והגיעה לידי שיחה מקומית, השר אורי אריאל תומך בפתרון דומה.

תושבי הכפר אינם מעוניינים בפתרון זה ממגוון סיבות, אך זה לא עוצר את המדינה מקידומו. מה גם שמדובר בפיתרון לא מעשי, כיוון שבעיירה חורה יש מחסור אדיר במגרשים ואין ביכולתה לקלוט תושבים חדשים, כך לפי מועצת חורה.

> כשבג`ץ מאשר להרוס כפר בדואי כדי להקים במקומו ישוב ליהודים

בין המפגינים בעקבות תחילת העבודות להקמת ישוב יהודי במקום הישוב אום אל-חיראן היו חברי הרשימה המשותפת (צילום: אבי בלכרמן)
בדואים עם בדואים, יהודים עם יהודים. הפגנה בעקבות תחילת העבודות להקמת ישוב יהודי במקום הישוב אום אל-חיראן, 17 באוגוסט 2015 (צילום: אבי בלכרמן)

`אנשים שדומים לנו`

פיתרון מעשי יותר הוצע על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה – תושבי אום אל-חיראן יעברו לגור בחורה, יקנו מגרשים ביישוב חירן, וכשיסתיים הפיתוח יעברו לשם. הצעה כזו הוצעה גם על ידי שופטי העליון ביוני 2014, אשר תהו למה שלא יוקם יישוב משותף. בהחלט הצעה הגיונית ביותר.

המדינה טענה אז כי תושבי אום אל-חיראן הם שמתנגדים להצעה זו, אך תושבי הכפר מכחישים זאת. כנראה שיש סיבה לטענה שקרית זאת. לפי חזון הגרעין באתר האינטרנט שלו, היישוב `חירן` מיועד להיות בעל אופי יהודי דתי-תורני. מטרתם, בין היתר, היא לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל וליצור קהילה בה התורה היא מרכז החיים. אך זה בולט הרבה יותר בראיון הרדיו הזה, שערך קלמן ליבסקינד בתחנת הרדיו `גלי ישראל` עם מיכל רותם, פעילה בפורום דו-קיום בנגב ובלוגרית שיחה מקומית.

החל מדקה 12:20 נאמר שם על ידי יושב ראש הגרעין אבישי בק: `אנחנו גרעין של משפחות, שבחר משימה, שהיא משימה מאוד מורכבת. אני מקווה שזה ברור לכולם. להקים ישוב חדש זה מאתגר מכל הבחינות ואנחנו מתמודדים עם זה. אנחנו כבר גרעין שנמצא שש-שבע שנים בדרום במחנה זמני וחבר׳ה איכותיים מאוד משלמים מחירים מאוד גדולים. עכשיו במשימות קשות אתה רוצה עם אנשים קרובים אליך. לכן הגיוני מאוד וגם לגיטימי, בשלב ראשון האנשים שאיתם אתה רוצה לעשות את המשימה ולצאת איתה לדרך יהיו אנשים שקרובים אליך ודומים לך, אני חושב שזה הגיוני ולגיטימי [...] וזה נכון בשלב ראשון אנחנו רוצים בשלב ראשון להקים קהילה של אנשים שדומים לנו ושמחים מאוד אם בשלב ראשון יצטרפו אלינו אנשים שדומים לנו כדי שנוכל לעמוד במשימה`.

במלים אחרות, בחירן רוצים לעשות ועדת קבלה שתבחר אנשים כמוהם, קרי יהודים, עדיף דתיים. אבל אליה וקוץ בה, כי היישוב מיועד לאכלס 2,400 משפחות, ועל פי פקודת האגודות השיתופיות ניתן לקיים ועדות קבלה אך ורק ביישובים המונים עד 400 משפחות. אז מה עושים?

תקדים כרמית

מסתבר שקיים תקדים לכך, אותו אפשר למצוא בדו`ח `מרחבים מובחנים: מדיניות ההפרדה המרחבית במגורים בין יהודים וערבים בנגב` של פורום דו קיום בנגב, שנכתב לכבוד יום המאבק בגזענות שחל אתמול. התקדים יושם ביישוב החדש בנגב `כרמית`, אשר תושביו המיועדים הם יהודים בלבד.

ביישוב כרמית בחרו בדרך מעניינת לדאוג לכך שישובם יהיה על טהרת היהודים. תחילה הקימו שם אגודה שיתופית. על מנת להשתתף בהגרלת המגרשים ביישוב, היה על המתמודדים להתקבל כמועמדים לחברות באגודה זו. בתקנות יש סעיף הקובע כי כחבר האגודה השיתופית יוכל להתקבל רק `יהודי, אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל השומר על ערכי היהדות`. סעיף אחר קובע כי חבר באגודה השיתופית יסיים שירות בצבא או שירות לאומי. שני סעיפים אלו נועדו במפורש להדיר אזרחים בדואים מהיישוב.

עוד בנושא
כך קוברים את הדמוקרטיה: בין המל`ג לאום אל-חיראן מאת שיחה מקומית | 21.3.2016
`הנגב של כולנו יהודים וערבים`: מאות הפגינו בב`ש נגד הריסת אום אל-חיראן מאת יעל מרום | 3.3.2016
גם בלי `פראוור`: אורי אריאל ממשיך בתוכנית העברת הבדואים לעיירות מאת מיכל רותם | 6.9.2015
למרות שלפי פסיקת בית המשפט אין להתנות חברות באגודה שיתופית לצורך רכישת קרקע, בפועל תנאי זה הופעל בשלבי השיווק הראשונים ביישוב בכל זאת. מעמדת המדינה בעניין עתירה שהוגשה נגד הסדר זה ניתן להבין כי זו תומכת בוועדות קבלה גם ליישובים שצפויים להכיל יותר מ-400 משפחות, כל עוד מדובר בשלבים הראשונים שלהם. מכיוון שהאגודות הצפויות להקים יישובים בנגב הן כולן יהודיות, מאליו מובטח שכך יהיו גם ישובים אלו.

שיווק הקרקעות ביישוב כרמית הסתיים לפני שלוש שנים, ועדיין לא בוצע שיווק נוסף. אם נשליך ממקרה זה ליישוב חירן החדש, דבר סביר לאור דברי יו`ר הגרעין, זה אומר שתושבי אום אל חיראן המפונים לא יוכלו לרכוש קרקעות בשלבים הראשונים של ההקמה, כי הם לא דומים לאנשי הגרעין התורני חירן, ויאלצו להמתין שנים רבות ללא קורת גג עד אשר ישווקו קרקעות נוספות. כלומר, הפתרון המוצע כביכול של שיתוף בין יהודים לבדואים הוא לא יותר מהצעה ריקה, אשר מטרתה לעדן את המצב בו מפנים תושבים בדואים, אשר ייושבו שם על ידי המדינה, כדי להקים על חורבות ישובם כזה שתושביו יהיו יהודים בלבד.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב