קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר ישראל שוללת היתרי יציאה מפקידי הרשות ברצועת עזה haaretz עמירה הס 18.10.2016 http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3096938 השב`כ הורה על ביטול היתרי היציאה הקבועים של 12 מבין 14 פקידים בכירים של המינהלת לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. תפקידה של המינהלת הוא לתווך בין האזרחים הפלסטינים לרשויות הישראליות, בכל הנוגע להיתרי יציאה ולהכנסת חומרי בניין, הנחוצים לשיקום הרצועה. חלק מהפקידים שמהם נשללו ההיתרים מזוהה עם תנועת הפתח. כולם בעלי ותק של עשר שנים ומעלה במשרד ומוכרים היטב לפקידי המינהל האזרחי הישראלי. ביטול היתריהם מצטרף לגל של איסורי יציאה, שעליו דווח ב`הארץ` ביולי, הפוגע בקבוצות אוכלוסייה שהרשויות הישראליות אפשרו את יציאתן בעבר — בעיקר אנשי עסקים וחולים. כשפקידי המינהלת שאלו את הפקידים הישראלים במינהלת התיאום והקישור (מת`ק) לפשר הביטולים, הם נענו בתשובה הכללית `מסיבות ביטחוניות`. דובר המינהלת ברצועת עזה, מוחמד מקאדמה, דחה בתוקף את ההאשמה המובלעת בתשובה הישראלית. להערכתו, מדובר בתחילת היישום של המדיניות שעליה הכריז שר הביטחון, אביגדור ליברמן, עם מינויו לתפקיד — עקיפת מוסדות הרשות הפלסטינית, הכפופים למחמוד עבאס, ויצירת קשר ישיר עם הציבור הפלסטיני. בין היתר, בוטלו היתר היציאה של המנהל הפלסטיני במחסום ארז, שבמשך שנים נהג לשהות בו מדי יום בצד פקידים וקצינים ישראלים, ואישוריהם של הממונים על הגשת בקשות להיתרים בתחומי תשתית (חשמל, מים, ביוב ודרכים) ושיקום רצועת עזה. בוטלו גם האישורים הקבועים של האחראי על בקשות להיתרים לסוחרים והאחראי על בקשות להיתרים באופן כללי. במינהלת בעזה עובדים כ–140 פקידים, שרבים מהם קיבלו בעבר היתרי יציאה לפי הצורך, וכיום בקשותיהם להיתרים מסורבות. כמו כן, בוטלו ההיתרים הקבועים של כעשרה פקידים, שמתפקידם ללוות את הקבוצות היוצאות מדי יום שישי לתפילות במסגד אל־אקצא ואת תושבי הרצועה הנוסעים לחו`ל דרך מעבר אלנבי. הליווי הפלסטיני נעשה בהוראת הרשויות הישראליות, שאוסרות על קבוצות אלו לחרוג מהמסלול הנקבע ולנסוע לגדה המערבית או לשהות בה. מחוץ למנגנוני הביטחון הפלסטיניים, המינהלת לעניינים אזרחיים היא המוסד הפלסטיני שמקיים את הקשר ההדוק ביותר עם בכירים ישראלים. בראשו עומד חבר הוועד המרכזי של הפתח, חוסיין א־שייח, בן שיח קבוע של צמרת לשכת מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי. פלסטינים רבים אף טוענים כי במקום לייצג את האינטרסים שלהם מול הרשויות הישראליות, הפכה המינהלת עם השנים לנציגה המקומית של מדיניות האיסורים הישראלית. רשויות החמאס חשדניות כלפי המינהלת בשל קשריה עם ישראל, אך אינן יכולות לפגוע בה בשל חיוניותה לחיי היומיום של התושבים. דוברת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מסרה בתגובה: `לא חל כל שינוי במדיניות התיאום והקישור בה אנו פועלים למול הוועדה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה. לאחרונה הוחלט על ידי גופי הביטחון לבצע בחינה מחודשת של היתרי הכניסה לישראל עבור כל היוצאים מרצועת עזה, לרבות חברי הוועדה, כאשר במקביל עשיית המת`ק ורמת התיאום למול חברי הוועדה השונים (בהתאם למניעה) נמשכת באופן רציף ותקין. כל ניסיון לטעון אחרת חוטא לאמת, ואנו מצרים על הדרך בה מוצגים הדברים`. מדוברות השב`כ נמסר: `ההחלטה בדבר מתן היתר או ביטולו מתקבלת לאחר בדיקה פרטנית ביחס לכל אדם. יודגש כי לא התקבלה כל החלטה על ביטול המוני של היתרי כניסה לישראל לפקידי רש`פ העובדים עם המת`ק, ומכל מקום קיים הליך סדור להגשת ערעור על כל החלטה לבטל היתר. מאחר שארגוני הטרור ברצועת עזה משתמשים בפלסטינים הנכנסים במעבר ארז לטובת קידום פעילות טרור וביצוע פיגועים בישראל וביו`ש, האחריות לביטול היתרים חלה על ארגוני הטרור ובראשם חמאס. שלא בשולי הדברים נדגיש כי היקף ההיתרים לכניסה מרצועת עזה לישראל ולאיו`ש גדל לאין שיעור מאז `צוק איתן``. מעמותת `גישה`, הפועלת למען חופש התנועה של תושבי הרצועה, נמסר שאחרי המלחמה ב–2014 אכן רופפה ישראל במקצת את האיסורים על יציאה מעזה, וכללה בקטגוריות המורשות להגיש בקשות יציאה קבוצות נוספות — בהן המתפללים באל־אקצא וסטודנטים המורשים לנסוע ללימודיהם בחו`ל דרך מסוף אלנבי. אבל בארגון מציינים שגם לפי נתוני המתפ`ש, כפי שנמסרו לאתר `מגאפון` בספטמבר, ישנה ירידה מתמשכת בשיעור ההיענות לבקשות להיתרי יציאה: מ–82% ב–2013 (כ–46 אלף היתרים מול כ–56 אלף בקשות) ל–46% במחצית הראשונה של 2016 — כ–49 אלף היתרים מול כ–107 אלף בקשות. ב`גישה` הדגישו שלמרות העלייה במספר היתרי היציאה, מדובר רק בכ–3% ממספר האנשים שהורשו לצאת מהרצועה בשנת 2000. באשר לתגובת השב`כ, שלפיה ההיתרים ניתנים או מבוטלים לאחר בדיקה פרטנית, מסר הארגון: `בפעמים רבות שבהן אנו פונים שוב למת`ק (או נאלצים להגיש קדם בג`ץ) בשם לקוחות שקיבלו סירוב לבקשתם, ההחלטה לגביהם משתנה `לפתע` ובקשתם מקבלת אישור. הדבר מעלה סימני שאלה לגבי תהליך קבלת ההחלטות והשרירותיות שבו מוטלת מניעה ביטחונית על אדם, בין אם זו נערה בת 16 שהתקבלה לתוכנית לימודים יוקרתית בהולנד או קשיש בן 85 שרוצה לבקר בגדה בן שגוסס מסרטן`. קישורים למאמרים האחרונים בנושא גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב