קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ציונות = גזענות
hagada
אלי אמינוב
14.12.2016
tp://hagada.org.il/2016/12/01/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA/


אם מישהו היה זקוק להוכחה נוספת שהציונות היא צורה ברורה של גזענות, הרי שחוק ההסדרה שעבר ב- 16.11.2016 בקריאה טרומית, במוסד האפרטהייד המכונה כנסת ישראל, סיפק הוכחה זו. שמו של החוק הוא כינוי כוזב של מה שצריך להיקרא `החוק להסדרת שוד הקרקע מתושבים שאמם אינה יהודייה`. החוק מתיר ליהודים להעביר לחזקתם, כביכול כדין, קניין קרקעי פרטי של לא-יהודים החיים בפלסטין הכבושה. כך בוטלה באחת זכות הקניין של הפלסטינים, כשם שבוטלו קודם לכן שאר הזכויות האזרחיות והאנושיות של העם הפלסטיני – חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, הזכות לחיי משפחה, הזכות לחופש התנועה, והזכות להגדרה לאומית עצמית. חוק זה, השייך למה שהפרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ המנוח נהג להגדיר כמהלך יודו-נאצי, עבר כמובן בהצבעה דמוקרטית. ממש כפי שחוקים דומים עברו ברייכסטאג לפני פחות משמונים שנה, וחצי יובל מאז ביטל האו`ם את אחת ההחלטות הצודקות שלו בעניין גזענותה של הציונות.
החומה גדר ההפרדה כיבוש פלסטין ירושלים התנחלויות homaגדר ההפרדה – `עד עתה היה הג`נוסייד של התנועה הציונית מבוקר ואיטי`
התעמולה הישראלית טוענת כי `האו`ם תמיד נגדנו`. זהו שקר תעמולתי, שמטרתו לתבוע זכויות יתר עבור קולוניית המתנחלים המכונה מדינת ישראל, מדינה שנוסדה כשלוחה של אירופה הלבנה בחוף המערבי של הים התיכון. האו`ם, כביכול הארגון האמור לשמור על שלום העולם, הוא בפועל פועל בשירות קומץ המעצמות הדומיננטיות, ממונה על חלוקת ״הוגנת״ של השלל מהשוד הבינלאומי של שאר עמי העולם, ומונע מלחמה בין המעצמות. האו`ם הוא זה שמחל לישראל על הפרת תוכנית החלוקה והכיר במדינת ישראל למרות שכבשה את מחצית הטריטוריה שיועדה למדינה הערבית השכנה. האו״ם התעלם מהטיהור האתני הנרחב שביצעה מדינת ישראל בילידי הארץ, התעלם מהעובדה שבאופן חוקי יש בישראל שני מעמדות אזרחיים נבדלים, ולא ביטל את הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון שאמנת היסוד שלו אוסרת על חקיקה גזענית מעין זו.
רק פעם אחת בהיסטוריה של האו`ם התקבלה החלטה אנטי ישראלית ברורה שקבעה כי ציונות היא גזענות. ההחלטה הגיעה לעצרת הכללית, ביוזמת `הארגון לאחדות אפריקה` שרוב מדינותיו הגיעו לעצמאות בניגוד לרצון המעצמות. ברה`מ וגרורותיה, סין ומדינות אסיה הצטרפו ליוזמה, וב-10 בנובמבר 1975 נתקבלה בעצרת הכללית של האו`ם החלטה 3379 אשר קבעה כי הציונות היא צורה של גזענות, וכי ישראל משתפת פעולה עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. זו הייתה החלטה מנומקת היטב, צודקת ונכונה. כמה מוזר שהיא לא גרמה לאו`ם לפעול בשום צורה שהיא: לא סנקציות, לא תביעות, ולא חרמות כפי שמן הסתם ציפו יוזמי ההחלטה.
ביוזמת שמעון פרס גיבשה ישראל אסטרטגיה מתוחכמת כדי להביא לביטול הצהרה בינלאומית חשובה זו: לייבא לארץ יהודים מאתיופיה. הרעיון לייבא שחורים כאליבי לווילה הלבנה בג`ונגל החום היה מבריק ונועד להוכיח, בעיקר לאפריקה ולמדינות העולם השלישי, שישראל אינה גזענית, ולראיה יהודי אתיופיה משמשים כתעודת יושר. כך נולדו סיפורי `הצלה` הרואיים של יהודי אתיופיה שעד אותה עת איש לא רצה בהם בארץ. בסוף שנות השבעים הובאו אלפי אתיופים בעזרת המוסד וצה`ל, ובתחילת שנות השמונים החל מסע תעמולה מתוקשר, שנועד לקהל המנהיגים אפריקניים, עם המסר שישראל אינה מבדילה בין שחורים ללבנים (השייכים לגזע היהודי). אשר נעים, השגריר לשעבר של ישראל באתיופיה בתקופת מבצע שלמה, הכריז כי מדינת ישראל היא ״המדינה היחידה בעולם שהביאה שחורים לתוכה שלא בשלשלאות״. המהלך התעמולתי הצליח. מדינות אפריקה אכן שוכנעו לשנות את הצבעתן בהשפעת הלחץ שהפעילה ישראל בעזרת ארצות הברית. ב-16 בדצמבר 1991 האו`ם חזר בו בהחלטה 4686. המוטיבציה הישראלית `לייבוא שחורים` הצטמצמה מאוד מאז, לעומת זאת, האתיופים שהגיעו לישראל למדו על בשרם את מה שהאו`ם החליט להכחיש: הציונות ותוצרתה – מדינת ישראל, הינן גזעניות לעילא.
הגזענות הישראלית ניזונה משני מקורות. הראשון שבהם הוא היותה קולוניה מיישבת, הרואה בעם הילידי שבארצו התנחלה, חומר אנושי נחות שאין בו צורך. היום ניתן לקבוע בוודאות כי בכל המקרים של קולוניאליזם מיישב כמו אמריקה, אוסטרליה, קנדה וניו-זילנד השמדת הילידים הייתה חלק אינטגראלי של ההתיישבות. במילים אחרות, כוונת ג`נוסייד טבועה בעצם תהליך ההתנחלות המיועד להחליף עם אחד בעם אחר. עד עתה היה הג`נוסייד של התנועה הציונית מבוקר ואיטי, שהתבטא בטיהור אתני מתמשך מזה 70 שנה. התפרצויות ג`נוסייד חמורות מתרחשות מדי פעם לפעם ברצועת עזה, המשמשת לישראל שדה קטל ניסויי של תעשיות החימוש והביטחון. אך אלה עדיין לא לבשו צורה מתוכננת ורציפה.
המקור השני לגזענות הישראלית היא ההלכה הרבנית היהודית, שפרחה כאן דווקא משום שהיא מתפתחת בטריטוריה שנשדדה מילידיה המקוריים של פלסטין. הצורך של קהילת המתנחלים למצוא צידוקים משכנעים לשוד והדרת הילידים, דוחף את החברה היהודית בהתמדה אל עולם המיתוסים המנחם של הדת היהודית. הזהות הישראלית, שצמחה מתוך הזרם הקולוניאלי-סוציאליסטי של הציונות, מזוהה כיום עם רבני `הבית היהודי`. מי שתורם בהתלהבות לגיבושה של הזהות הישראלית החדשה הם רבנים מהסוג היודונאצי המדמים את הפלסטינים לעמלק האגדי. לדוגמה, ההתבטאות הידועה לשמצה שהופיעה במאמר המערכת של תנועת מעייני הישועה, ששילח אש וגופרית ברבנים שחלקו על ״מכתב הרבנים״ (מ-2010) בטענה ש`מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו`. כמובן שאף יועץ משפטי ואף אדם אחר, כולל אדון נתניהו לא האשים את מחבריו היודונאצים של מסמך זה מעורר חלחלה זה הצופה הקמתם של מחנות השמדה, בהסתה לרצח עם.
שילוב שני מקורותיה של הגזענות הישראלית מייצר תמהיל נפיץ ומסוכן ביותר. הוא מסוכן לפלסטינים, לתושבי ישראל, למדינות האזור, וליהודי העולם. לעומת זאת, עבור המנהיגות בשלטון, השוליים הפונדמנטליסטים לא רק שאינם גורם מסוכן, הם מהווים חיל חלוץ ומצפן, ואפילו אורקל. רצף החוקים האנטי דמוקרטיים נגד האוכלוסייה הערבית, נגד ארגוני זכויות אדם ואפילו נגד ליברלים ביישנים, אינם סתם `פאשיזם`, כפי שטוען בחרדה השמאל הציוני, אלא תופעה ייחודית ומסוכנת בהרבה. משטר הגזע היהודי בישראל הולך והופך למשטר יודונאצי. המיתוסים הקדומים של קדושת האדמה, קדושת הדם היהודי, עליונות הגזע הבנויה על מיתוס `אתה בחרתנו`, השאיפה לבניית המקדש והריסת מסגד אל-אקצה, יוצרים מעגלים הולכים ומתרחבים בחברה העוברת תהליך מהיר של נאציפיקציה.
הגזענות הישראלית מתבטאת גם בחוקי החירום האנטי-דמוקרטים שלה. הממשל הישראלי הוא המשטר היחיד בעולם המוגדר כמשטר דמוקרטי הנמצא, כבר 70 שנה (כשלושה דורות!), במצב חירום. כמו בחזונו המשפטי של קרל שמיט, שהיה לזמן מה משפטן ״הכתר״ של המפלגה הנאצית, מצב החירום מאפשר לממשל לבטל או להשעות כל חוק באופן חוקי לכאורה.
חיבור בין המהות של עקרונות הציונות ועקרונות הנאציזם היו לא רק משמיצים אלא גם אוהדים. את ההשוואה המחמיאה והכנה ביותר בין הציונות והתפישה הנאצית על עניין טוהר הגזע, ניתן למצוא בספרו של הרב יואכים פרינץ, מראשי הציונים בגרמניה. פרינץ, בספרו Wir Juden (אנו היהודים), שראה אור ב-1934, הביע את שביעות רצונו מ`המהפכה הגרמנית` אשר חיסלה את הליברליזם. כך, כדבריו, `הצורה היחידה של חיים פוליטיים שסייעה להתבוללות יהודית, טבעה ונעלמה`. פרינץ, שהיה גם ד״ר לפילוסופיה, ראה בחוקי הגזע הנאציים את `מילוי שאיפתנו (!)` וממשיך:`אנו מעוניינים שאת מקומה של ההתבוללות יתפוס חוק חדש: הצהרת השתייכות אל העם היהודי ואל הגזע היהודי. מדינה הנבנית על בסיס טוהר האומה והגזע, יכולה להיות מכובדת רק על ידי יהודי המצהיר על שייכותו לבני מינו.` אכן אב רוחני נפלא לאנשי ארגון `להבה`. החנופה הבוטה להיטלר לא הפריעה לאותו יודונאצי להפוך כמה שנים אחר כך לאזרח אמריקני ולסגן יושב ראש הקונגרס היהודי העולמי, וגם לידיד קרוב של גולדה מאיר, כשהייתה ראש ממשלת ישראל.
הפוליטיקאים של השמאל הישראלי וצאן מרעיתם חוששים ש`חוק ההסדרה` הגזעני, המכשיר שוד אדמות בגלוי, יביא לתגובה בינלאומית חמורה ואולי אף לאימוץ מחדש של הקביעה כי ציונות היא גזענות. השמאל הרדיקלי, לעומת זאת, מצפה שהאו`ם יעניש את ישראל ויאמץ מחדש את ההגדרה הנכונה של מדינת הנגע היהודית. אולם אל חשש. ניסיון עבר מוכיח כי בעלי הבית האמיתיים של המוסד הנ`ל, המעצמות האימפריאליסטיות, רואות בישראל בדיוק את מה שהכריז הרצל, ומה שיודעות היטב מדינות המזרח התיכון ואפריקה. ישראל היא זרוע הברזל של העולם המערבי, מבצר הקיים מטעמו לצורך שליטה במזרח הערבי על ידי הכשלת איחודו וחיזוק נחשלותו. אין בינתיים תחליף למדינת ישראל במערכת האימפריאליסטית, משום היציבות החברתית שלה, המאפשרת קיום צבא ענק ופריבילגי. דווקא ההדתה של החברה הישראלית היהודית, מגבירה את יציבות החברה הישראלית, ומבטיחה שישראל תמשיך לשרת את האינטרסים המערביים מול עמי האזור.
המאבק היחיד היכול להביא לשינוי מהותה של ישראל הוא מאבק בתוכה להפיכת מדינת היהודים למדינה חילונית דמוקרטית כאשר מדוכאי מדינת הגזע היהודית יקומו בסופו של דבר להצטרף למאבק הזה.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים
מנסים לשמור על שפיות
זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד