קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

שיישאר לבד בבוץ: אסור לשתף פעולה עם הטירוף של נתניהו
calcalist
אמיר זיו
22.03.17
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-
3710077,00.html?utm_source=Outbrain&utm_medium=cpc&utm_campaign=Calcalistdesktop2016

בנימין נתניהו הוא העונש הכי גדול של עצמו. ועם עצמו ראוי שיישאר. כל ניסיון להתמודד עם הגחמות המטורללות של ראש הממשלה רק מכתים את כולנו.

ראש ממשלת ישראל הוא כמו הילד בטיול שנתי שעושה הצגות של טביעה בביצה, רק כדי לאחוז בידם של מחלציו המבוהלים ולגרור גם אותם פנימה. לא להיחלץ הוא מבקש, אלא לגרום לכולם להתפלש במדמנה שהוא שוחה בה. מדמנה שהוא עצמו חפר להנאתו.

לא צריך להיות מחנך דגול כדי להבין שאסור לשחק את המשחק הזה; ששיתוף פעולה רק יגרור את הפרחח להחריף את מעשי הקונדס המטופשים. גם אם ירצה להפסיק, כל עוד הוא זוכה לתשומת לב, זה חזק ממנו.

מדובר במנגנון שליטה של הבריון של הכיתה בחבריו הכנועים, שהוא גם דרכו העקומה לחיזוק עצמי. התרופה היחידה היא התעלמות.

לכן כלל לא משנה מה השיקול שבגללו נתניהו מטריף בימים אלה מדינה שלמה סביב תאגיד שידור. בין אם הוא מנסה לעכב הגשת כתב אישום, בין אם הוא מתרפס בפני בני ביתו, ובין אם הלוגו של `כאן` מזכיר לו את זה של החמאס. זה כלל לא חשוב. אסור לשתף פעולה עם מערך ההטרלה שנתניהו טיפח לרמת גאונות, שנייה רק לזו שבה נגע באך כשכתב את וריאציות גולדברג.

אתחלתא דגאולה

נתניהו רוצה לפרק את הממשלה? שיתכבד ויפרק. רוצה לפטר את שר האוצר? שיבושם לו. בכל פעם שמישהו במערכת הפוליטית מנסה `למצוא פשרה` בנוגע לשם התאגיד, לצבע העיניים של האדם שיהיה מוסמך לפקח עליו או לשעות שבהן יותר לו לשדר באזור הגליל, הוא למעשה שולח יד אל הבריון שבתוך הביצה וסופו שהוא מוצא את עצמו מתפלש לצדו בבוץ. בכל פעם שאיזה כלי תקשורת נגרר לניתוח השלכות מינויה של אשה מסוימת למגישת חדשות בערוץ טלוויזיה שטרם נולד, הוא למעשה מזנק למדמנה העלובה מרצונו. ואחר כך כמעט בלתי אפשרי להסיר את הסחי.

הרי אם מרימים לרגע את הראש מעל מי האפסיים ומנקים את הבוץ מהעיניים, ברור לכל שאלה כלל אינם עניינים שראוי לעסוק בהם. שאלמלא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו היה `מביע אי נחת` מסין הרחוקה מאתחלתא דגאולה, כל התייחסות לסוגיה שולית כזו היתה נשמרת לטורי הרכילות. ואלמלא פעילותו החנפה והנמרצת של צוות ההטרלה הכנוע בראשות צחי נגֵּב־בִּי, סוגיות כמו פיקוח ממשלתי על ערוצי טלוויזיה, כבלים ולוויין היו נשארות תחומות בעמודים האחוריים, במדורי `מוזר ומעניין בטורקמניסטן`.



מכיוון שנתניהו רחוק מלהיות טיפש, אין ברירה אלא להניח שכל המהומה האדירה שמתחוללת כרגע היא למעשה משחק ציני במיוחד שהוא משחק על חשבון אזרחי מדינתו.
נתניהו, אולי טוב מכולם, הוא קורא נבון ומיומן של ההוויה העכשווית. הוא מכיר את סף הריגוש האנושי שרק הולך ועולה, את חוסר היכולת להתרכז, את הבחירה — מרצון או מאונס — בדיון שטחי, את חולשתן הממאירה של העובדות בשיח הנוכחי.

ההיכרות הזאת הפכה את ראש ממשלת ישראל לבקיא מאין כמותו בטכניקות שיוצרות `עניין` במחי ציוץ, פוסט בפייסבוק או לחישת אגב שגולשת למהדורות החדשות. אין שני לו בתחום במזרח התיכון כולו, וייתכן שברגעים מסוימים אפילו הגראנד־מאסטר בחלוק האדום בבית הלבן מקנא ביכולות שבנג`מין מפגין.

ובדיוק כמו אצל טראמפ, ככל שההתרסה של המנהיג מקצינה, ההתרסה הקודמת נדמית לפתע כמעט שפויה. הנה, כבר כעת יש איזה קונצנזוס למראית עין שתאגיד שידור ציבורי אינו יכול להיות חופשי מפיקוח פוליטי. נשאר רק לדון בעומק הפיקוח הראוי — וגם הדיון בעומק ייעלם כשההפרקה הבאה תשוגר.


לרוב בני האדם יש ערכים

לאורך השנים נתניהו השיל מעליו כל שריד של אידיאולוגיה. זה קרה בעיקר מטעמי הישרדות אישית, אבל כאמור הסיבות לא חשובות. השורה התחתונה היא שבראש מדינת ישראל ניצב אדם שמפלגתו אפילו לא טרחה להציג מצע, מן הטעם הפשוט שנתניהו הבין מזמן שאין כל טעם במחויבות ערכית כלשהי, שלא לדבר על חזון. ממילא אם היתה אידיאולוגיה שרומם את שמה בעבר, כבר מזמן נסוג ממנה. וממילא האידיאולוגיות שיוכרזו בעתיד יסוחררו בעת צרה בספינים ככל שיידרש.

אסור לשחק לידיו. חשוב לזכור שלרוב בני האדם יש ערכים. יש להם קווים מנחים וגבולות שאין לחצות. יש להם מטרה רחוקה ורחבה יותר מהישרדות עצמית. ככה חינכו אותם, ככה הם מחנכים את ילדיהם. ובדין הם עושים זאת. זה הבסיס לקיום של קהילה אנושית שאינה מחריבה את עצמה.

לכן אסור להיסחף אחריו. אסור לוותר על כל מה שחונכנו עליו. אסור לקפוץ לתוך הבוץ ולהיגרר לעליבות הדיון. דיון עלוב הוא מסווה לדברים חמורים בהרבה שקורים כאן. חמורים, תאמינו או לא, אפילו מהקמתו של גוף תקשורת שחשוד באי־אהדה לראש הממשלה.

למשל, שר ביטחון פנים שרוצה להקים מאגר מידע על אזרחים מסיבות פוליטיות. או חוק ש`מסדיר` הפקעת אדמות פרטיות מתושבים פלסטינים — חוק שגם היועץ המשפטי לממשלה שנתניהו מינה מסרב להגן עליו בבג`ץ. אגב, זה רק עוד חוק שנתניהו תקף בפומבי אינספור פעמים ויצא נגדו בריש גלי, וסופו שוויתר על עמדתו הנחושה והצביע בעדו.

זכאים לדיון בשאלות החשובות



לכן אל תדונו איתו. נתניהו אינו מציג כל עמדה של ממש, אלא רק גחמה שתוחלף באחרת. אי אפשר לדון על גחמות. אין מה לנסות להתפשר ביחס אליהן.

רוצה לפרק — שיפרק. רוצה להרכיב מחדש - שירכיב. אל תנהלו על זה משא ומתן. אל תנתחו את המהלכים וסיכוייהם להצליח. אל תפרשנו כל לעלוע לשון של יו`ר הקואליציה או מצמוץ עין של השר להגנת הסביבה. אין לזה כל חשיבות. זו רק דרך להעלים את הדיונים הציבוריים החשובים באמת למדינת ישראל, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית נמצאים. אנחנו זכאים לעסוק בשאלות החשובות, אנחנו זקוקים לדיון אמת כמו אוויר לנשימה. הרבה יותר מהדיונים שהאיש בבוץ גורר אותנו אליהם.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

לגנות או לא לגנות, זאת השאלה
בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים