המופתי של ירושלים קיבל את עמדת ישראל, ולפיה המצב בהר הבית חזר לקדמותו לאחר הסרת המגנומטרים והמצלמות מהכניסות להר, וכי הסטטוס קוו שב לשכון במקום כבעבר. לפיכך הוא הכריז כי ניתן להתפלל בהר, ובכך תם לכאורה המשבר. כמובן, עד הפעם הבאה.
בשבוע שעבר היו רבים סבורים, בעיקר בקרב שרי הממשלה ופעילי הימין, כי למרות אזהרות בכירי צה`ל והשב`כ ישלימו הערבים עם החלטת הקבינט על הצבת גלאי המתכות והמשבר בהר הבית יסתיים בשלום ובשקט יחסי.
שעות לאחר מכן, כשהתבררה עוצמת המהומה והסערה, שאיימו להצית אש של ממש בעולם הערבי והמוסלמי, הסבירו אותם גורמים, בהם אנשי ימין בכירים, כי הערבים שונאים את היהודים ובסך הכל חיפשו תירוץ לפתוח במהומות.
גם לאחר הפיגוע הקשה ביישוב חלמיש בליל שבת, כאשר המפגע כתב מפורשות ברשת החברתית, כי יצא למחות על הפגיעה באל־אקצה, לא נתנו אותם פעילי ימין לעובדות לבלבל אותם והבהירו, כי הפיגוע היה מתרחש כך או כך, בלי קשר להר הבית.
חלק מצייצני הימין בחרו להדגיש פיגועים שהתרחשו בעבר לפני המשבר הנוכחי, וחלק אחר בחרו לתקוף דווקא את זרועות הביטחון. הצד השווה שבדברי כולם היה הטענה, שהמהומות אינן קשורות לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית. אולי הם צודקים. ייתכן שהערבים שונאים יהודים ללא כל קשר וסיבה. ייתכן שפיגועים מתרחשים רק בגלל היותנו בני העם היהודי, אולם גם אם הדברים הללו נכונים — הרי שצריך להיות חכמים ולא צודקים.
מבחינה עובדתית אין חולק על כך, שגלי המהומות המשמעותיים בעולם הערבי בעשורים האחרונים התרחשו בגלל פגיעה של מדינת ישראל בהר הבית, מתוך ניסיון להוכיח את ריבונותנו במקום. די אם נזכיר את משבר מנהרות הכותל ב–1996, את פריצת האינתיפאדה השנייה לאחר עליית אריאל שרון באופן מופגן להר הבית בשנת 2000, את עלייתו המתגרה של השר אורי אריאל להר ב–2015, שגרמה להתפרצות גל סכינאות בכל רחבי הארץ, ואת ההתפרצות האלימה האחרונה בעקבות הצבת המגנומטרים.
ייאמר לשבחם של תועמלני הימין, שהם אפילו לא ניסו להסתתר מאחורי שיקולי אבטחה וביטחון, ורבים מהם הצהירו במפורש, כי המטרה בהצבת גלאי המתכות, המחסומים והמצלמות היא הוכחת שליטה, בעלות וריבונות בהר הבית. לא מדובר אפוא בצורכי ביטחון, אלא בשאלה מי שולט בהר הבית, אנחנו או הם.
בניגוד לעמדת הציונות הדתית, הרואה בהקמת מדינת ישראל אתחלתא דגאולה, ולפיכך מאמינה שלהוכחת השליטה הלאומית במקומות המקודשים (גם) ליהדות יש מטרה אידיאולוגית — הרי שהיהדות החרדית סברה, כי אנחנו עדיין בגולה ולכן אסור להתגרות באומות.
גדולי הרבנים אסרו במשך השנים את העלייה להר הבית, משתי סיבות עיקריות: האחת, משום שמדובר במקום קדוש, האסור לעלייה שלא בטהרה; והשנייה, בשל האיסור להתגרות בגויים וחשש לפיקוח נפש. בעוד בציונות הדתית מעלים על נס את הלחימה, תוך כדי הקרבת חיי אדם, תמורת השגת שליטה ריבונית — הרי שהאידיאולוגיה החרדית סבורה, כי ניתן לוותר על הכל בשביל להציל ולו את חייו של אדם אחד בלבד. גדולי המנהיגים הרוחניים, הרב אליעזר מנחם שך והרב עובדיה יוסף הצהירו בפסקי הלכה, כי פיקוח נפש דוחה כל שאלה של ריבונות והתירו מסירת שטחים לצורך עשיית `שלום אמיתי`.
בשנת 2009 ביקר הנשיא אז שמעון פרס אצל הרב יוסף שלום אלישיב, שהיה אז מנהיג הציבור החרדי. פרס הזהיר, כי `לישראל אתגרים רבים, ואחד מהם הוא מניעת הידרדרות המתיחות בירושלים לכדי מלחמה על רקע דתי. בכל הנוגע לרגישות סביב הר הבית, המסיתים יכולים להעלות אש`. בתגובה הדגיש הרב אלישיב, כי על פי ההלכה אסור ליהודים לעלות להר — הן בגלל קדושתו והן בשל ההשלכות המדיניות של עלייתם. `הודעתי על כך בעבר ואני חוזר בשנית על הודעתי`, הזכיר הרב, `מעבר לפן ההלכתי, יש בכך משום התגרות באומות העולם, שעלולה להוביל לשפיכות דמים וזו עבירה גוררת עבירה`.
לכן מצער, שדווקא בשנים האחרונות מנהלים גורמים בציונות הדתית קמפיין, הזוכה להצלחה מסוימת, שמטרתו לשכנע צעירים חרדים, אברכים ותלמידי ישיבות, לעלות להר הבית. לצורך כך אף הוקם כולל בתחתית ההר, המעניק מלגה מכובדת, והופקו סרטוני תעמולה וחוברות הסברה, ולצערי ניתן לראות בתקופה זו חרדים עולים להר הבית. מבחינה הלכתית טהורה, יש להתייחס אליהם כאל עוברי עבירה ולא כאל עושי מצווה. העולים להר הבית מסתכנים באיסור כרת, והדבר חמור בדיוק כמו חילול שבת או אכילה ביום כיפור.
ואכן, בעיתון `יתד נאמן`, הנחשב לשופר של המיינסטרים החרדי, גינו השבוע את אותם חרדים בכל תוקף, כינו אותם `הזויים` וטענו שהם חלק מ`כת משיחית`, המתגרה ומלבה את אש התבערה, שיש בה להצית את האזור תוך כדי סכנה אמיתית לעם ישראל. `התמונות והציטוטים של היהודים `החרדים` שבקבוצה ההזויה, החוגגים ושמחים ככאלו שכבשו בחזרה את המקום מהמוסלמים — יש בהם להצית את הכל`, מזהיר העיתון החרדי. נקווה שאזהרות אלו ייפלו על אוזניים קשובות, ואותם `חרדים` בעיני עצמם יוקעו על ידי הרבנים והעסקנים.
רק לפני כמעט 2,000 שנה התמודד רבי יוחנן בן זכאי, מנהיג הפרושים בירושלים (החרדים דהיום), עם סיטואציה דומה ונפגש בחשאי עם הקיסר הרומי, במטרה להגיע להסדר מדיני, שיאפשר את הצלת `יבנה וחכמיה`, מתוך מבט ריאלי ומפוכח לעבר העתיד. ואולם הסיקריקים של ירושלים, אותה חבורה לאומנית קיצונית, ביקשה להילחם ללא פשרות — מה שהוביל לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש. כיום ממשיכי דרכם של אותה קבוצה קיצונית והזויה מנסים להוביל לאותו מקום — למלחמה, חורבן והרס, ולצערנו לא למדנו דבר.
הכותב הוא כתב ופרשן באתר `כיכר השבת`
|
