עם שוך הילולות הניצחון המזהיר (62 - 55) של מחוקקי חוק הלאום העליון, התברר לתדהמת המנצחים שלא
כולם שמחים ולא כולם יודעים להפסיד בכבוד. מסתבר שיש כאן הרבה גויים כפויי טובה וממורמרים (יש לומר
`אזרחים חמוצים` בלשון השליט, כמו להט`ב, נכים, קשישים וכל השאר). שוד ושבר! מי היה אומר? מי
יכל להעלות על דעתו חשד סביר שגויי הממלכה יתבכיינו על שיריון מעמדם הלא עליון בדמוקרטיית חלק
מאזרחיה?
הגדילו להחמיץ עצמם אזרחי ישראל הדרוזים הזועקים פתאום: לא מוכנים להיות אזרחים סוג ב`!
ומי בין מוכי ההלם והתדהמה? השליט נתניהו בראש ובראשונה, שהביטוי `סוף מעשה ומחשבה תחילה` רשום
כפטנט על שמו מימים ימימה (מאז הפציר בנשיא בוש ובקונגרס להפיל את משטר סדאם בעיראק כי זה `יעשה
טוב למזרח התיכון ולעולם כולו` - בדרך ליצירת דאע`ש במקומו ומיליוני הרוגים ופליטים הנוהרים בכמויות
אדירות עד אירופה), שר החינוך ואי-ההתנצלות-בפני-גויים בנט, יו`ר הקואליציה לשעבר (עד לשקיעה עמוקה
בחקירות שוחד) דוד ביטן, שר האוצר והשותף המלא לחקיקה כחלון, האסיר המשוחרר ושר הפנים דרעי ועוד
גאונים מכנופיית המחוקקים השלטת הידועה כקואליציה.
השר לענייני אי התנצלות בפני גויים מיהר לבטא את הפתעתו על כך שחוק הלאום העליון פגע `דווקא
בדרוזים`, במקום שיפגע דווקא רק בערבים אחרים ובגויים אחרים. ואני חשבתי שבנט (`אני הרגתי הרבה
ערבים ואין עם זה שום בעיה`) למוד הקרבות, לא שכח שלפעמים נפגעים `בלתי מעורבים` בפעולות סיכול
ממוקד, ובוודאי כאשר הסיכול הוא נגד גויים מכל הסוגים שיש כאן, כלומר הכי לא ממוקד.
עצוב, מביך ומביש לראות עכשיו את בנט זוחל בהתנצלות לא יהודית ולא גאה כלפי `אחינו` הדרוזים.
אבל אל יאוש, יש בקואליציה הזאת בכירים ראויים, אינטלקטואלים רמי קומה, מוכשרים וחכמים כמו דוד
ביטן. אז נכון שבתור חשוד עיקרי בפרשיות שוחד גדולות הוא פחות פנוי להתעסק עכשיו בענייני התבכיינות של
גויים חמוצים, אבל הוא כל כך פטריוט שמצא בכל זאת זמן להציע פתרון לחמיצות הדרוזים: לערבים סתם
מגיע שויון, לדרוזים `שויון פלוס`.
כן חברות וחברים, על פי סולם ביטן, הרמה הנחותה של אזרחות במדינה (לסתם ערבים) היא שויון, מעליה
שויון פלוס (לערבים דרוזים) ובראש מצעד השווים: היהודים, עם שויון פלוס פלוס, ויש אומרים פלטינה.
וזאת מהות הבעיה: לקבוע מי עליונים על כולם במדינה זה קל. אבל אם נתקעים שם בחקיקה, נפתח פתח לאי
הבנה וטעות מצערת, לפיה כל השאר נחותים באותה מידה כביכול. והרי ברור שזה לא נכון, איך אפשר
להשוות את הנחיתות של הדרוזים עם נחיתות הערבים המוסלמים והנוצרים? ומה עם קבוצות חסרי הדת והגויים
הכלליים שמסתובבים כאן?
חה`כ אבי דיכטר (ליכוד) מיוזמי החוק, הסביר שמטרתו העיקרית היא למנוע כל מחשבה עתידית על הפיכת
ישראל ל`מדינת כל אזרחיה` חלילה (איפה נשמע כדבר הזה שדמוקרטיה במאה ה-21 היא מדינת כל
אזרחיה?!).
אבל מה לעשות דיכטר, שהאזרחים הגויים שזאת איננה מדינתם כמו שהיא שלך, באים בהרבה טעמים: ערבים
מוסלמים, ערבים נוצרים, ערבים דרוזים, צ`רקסים, גויים מאפריקה, מאירופה ומאסיה, חסרי דת מקומיים
ומיובאים ומיני גוי כללי?
מבלבל? נראה בלתי פתיר? אז לבטל את חוק הלאום העליון? לא ולא! נהפוך הוא: להתקדם, לשדרג, לשפר
ולחדד אותו. כיצד? העקרון די פשוט.
במדינת ישראל יש מרשם אוכלוסין (1965), שמטרתו בין השאר לרשום נתונים על התושבים, כולל `דת`
ו`לאום` (מרשם האוכלוסין הוא יחידת סמך של משרד הפנים והשר הממונה על ביצועו הוא האיש הישר
והטוב, הליברל הנאור והאסיר לשעבר אריה מ. דרעי, כלומר בידיים טובות ונאמנות, אז למה להיות
מודאגים?).
אז המנגנון והמאגרים לקביעת מיהו מה כבר קיימים, עכשיו צריכים רק לעדכן סולם זכויות לפי הדירוג
האתני/דתי. והחדשות הטובות: אין צורך להמציא עוד גלגל כאן, אחרים כבר עשו את זה ובצורה מרשימה.
אני מביא כאן דוגמא אמיתית, היסטורית ומסודרת לקביעת זכויות על פי קבוצות, מתוך התחשבות בחברים
בכירים בקואליציה השלטת והמחוקקת, אחרי ששמעתי את ביטן מצהיר, בשביעות רצון מופגנת, שלא קרא ספר
אחד בעשור האחרון, לפחות. ומכיוון שיש פה ושם מידע בעולם שקשה לדעת על קיומו בלי לקרוא, הנה
שירות לנבחרים עסוקים מאזרח שאכפת לו והוא לא בן דת (כזאת או) אחרת.
לפני כשבעים שנה, אזרחים טובים, לבנים למשעי ומודאגים בדרום אפריקה נתקלו בבעיה דומה: או קי, ברור
שאנחנו הלבנים עליונים על כולם פה, אבל לא כל הלא לבנים אותו דבר ולא נחותים באותה מידה... אז מה
עושים?
ב-1950, בזמן שבישראל קבע חוק השבות מיהו יהודי (בן לאם יהודיה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת) ישבו
בדרא`פ אנשים חכמים ומצאו פתרון לבעיית ריבוי מיני הלא-עליונים. הם חוקקו שם חוק מרשם אוכלוסין
שהגדיר ארבע קבוצות אוכלוסיה:
* לבנים
* שחורים
* הודים
* צבעוניים
על פי החוק ונגזרותיו, הלבנים הם העליונים והשאר הם השאר, אבל בנפרד. נא לא לערבב אותם ולא לבלבל
ביניהם ובין זכויותיהם, במידה ונשאיר להם כמה. זה פתרון די אלגנטי יש לומר, שעושה סדר בבלגאן אתני או
דתי.
אז איך ליישם אותו כאן? יש לחוקק חוק מרשם אוכלוסין חדש (נוסח ה`תשע`ט) שיגדיר ארבע קבוצות
אוכלוסיה בישראל:
* יהודים
* ערבים דרוזים
* ערבים סתם (מוסלמים, נוצרים וכו`)
* ערב רב (חסרי דת, גויים כלליים ועוד)
אז נכון שלהעתיק מגויים נוגד לחלוטין את ערכי `הבית היהודי`, `ש`ס`, `יהדות התורה` ורוב הקואליציה
הנוכחית, אבל למה רק לכופרים מותר להעתיק דמוקרטיה, בתי משפט על פי חוקות הגויים, השוואת זכויות
לנשים, לגויים, ללהט`ב ושאר תועבות נוכריות?
אז הגיע הזמן להיות פרגמטיים, להפסיק לפחד ממה יאמרו הגויים המקומיים והיתר, ולאמץ חוק מרשם אוכלוסין
חדש (מי משתמש היום בדגמי 1965?).
עם השלמת החקיקה, יקצה שר החינוך בנט תקציב ראוי להסברת החוק ויתרונותיו, בכל המגזרים. ואם הכל
ילך יפה, הדרוזים יירגעו ויבינו שאמנם יפה שהם מוכנים להמשיך למות בעד ארצם אבל ארצם לא עד כדי כך
מתה עליהם כמו על היהודים, מה לעשות.
ובעיקר יפסיקו להתלונן על היותם אזרחים סוג ב`. כי להיות סוג ב` מתוך ב` סוגים זה באמת מבאס. אבל
מתוך ד` סוגים? כשאתם יכולים להסתכל מלמעלה למטה על ב` סוגים גדולים ונחותים יותר? הרי זה די
מכובד.
וגם לערבים האחרים, הכלליים, לא יהיה הרבה על מה להתבאס. נכון, הדירוג החדש שלהם לא משהו, אבל
אפשר לחשוב מה היה להם עד עכשיו.
והערב רב? לא טוב לכם כאן? אתם יודעים איפה היציאה. איפה שכתוב EXIT.
ומה הלאה?
אחרי שגויי ישראל יפנימו שזה מעמדם וזאת המשמעות של מדינה `יהודית ודמוקרטית`, ויפסיקו לנג`ס על סתם
דמוקרטית, ועל מדינת אזרחיה בלה בלה, אפשר יהיה להתקדם לשלב הבא ולהסדיר סוף סוף בחוק את המעמד
של עוד כמה מיליונים של גויים מהשטחים שבשליטה צבאית ישראלית.
מטבע הדברים הם ייחשבו כשייכים לקבוצת הערבים סתם לכל דבר ועניין כי הם ממש אותו דבר, אפילו קרובי
משפחות.
טוב, כמעט לכל דבר ועניין, למעט זכות הבחירה לפרלמנט ועוד כמה עניינים טכנים קטנים וחסרי חשיבות.
אבל יהיו סוף סוף אזרחים סוג כלשהו עם זכות הנשימה והעבודה בבניין הארץ. למה, בסוריה יותר טוב? או
בסומליה, אה? היציאה איפה שהשלט خروج.
אז בהשראת ביטן והעקרון שלו `שויון פלוס` אני היתי מציע לקרוא לגויי השטחים המסופחים ערבים סתם
מינוס.
וכך חברות וחברים, חבורת הגאונים הזאת תפתור את כל בעיות הדמוחרטה המסובכת הזאת.
ותשקוט הארץ ארבעים דקות
לכל היותר.
|
