קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מצור, חומה ומחסומים

כותרתתאורתאריך
הקלגסים חזרו עם שחר: הריסות נוספות בדרום הר חברוןאהיה שם מחר עם חברי מאום אל ח`יר בשביל להשתתף ולנסות להכיל את האבל, את הזעם הכבוש, את הדמעות. הרסו ב 6:00 בבקר. הרסו שוב את ביתו של זאייד אחיו של עיד. בית שהרסו לפני שבועיים ואנשי הכפר בנו אותו מחדש, ( אחרי הכל צריך מקום להניח בו את הראש)24/8/2016
פעילים פלסטינים: ישראל עוצרת מחדש אסירים שריצו את עונשם כדי למנוע את שחרורםג`קי חורי, haaretz ארגוני זכויות אדם ופעילים למען האסירים הפלסטינים הזהירו בסוף השבוע ממה שהגדירו כמדיניות חדשה של ישראל - מעצר אסירים פלסטינים מיד לאחר שחרורם או עוד לפניו, תוך שימוש בלתי מוצדק בצווי מעצר מינהליים. מקרה אחד הוא זה של העציר בילאל כאיד, השובת רעב במשך יותר מ-60 ימים. כאיד היה מעורב בפיגועים כפעיל החזית העממית בתקופת האינתיפאדה השנייה, ונידון ל-14 שנות מאסר. שעות לפני שחרורו המיועד הוצא נגדו צו מעצר מינהלי למשך חצי שנה. בעקבות זאת פתח כאיד בשביתת רעב וכעת הוא מאושפז בבית החולים ברזילי באשקלון כשהוא כבול למיטתו. לדברי סנגוריו של כאיד, המדינה התנתה את שחרורו בהרחקה מהגדה המערבית למשך ארבע שנים, תנאי שאינו מוכן לקבל. מחר ידון בית המשפט העליון בעתירה שהגיש ארגון "רופאים לזכויות אדם" בשם כאיד, לשחרורו מהכבילה ולביקור של רופא חיצוני אצלו. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את עתירתו של כאיד.24/8/2016
...
ישראל כופה במכוון תנאים בלתי אנושיים על פלסטינים העובדים בתחומה ברישיון | בצלם 21/8/2016
...
אל-קודס [ירושלים] וסביבתה עברו צונאמי של הריסות שעוד לא היה כמוהו בעבר במסגרת מדיניות ההרס הישראלית. תוך פחות משמונה שעות, שלטונות הכיבוש הרסו 39 יחידות דיור בכפר קלנדיה, בעיסאוויה ובראס אל-עאמוד."‎020214/8/2016
דוח OCHA השבועי על המצב בשטחים הכבושים השבוע הראשון של אוגוסט 2016דגשים מרכזיים בשבוע זה ב־14 הזדמנויות נפרדות בשטח C ובירושלים המזרחית הרסו הרשויות הישראליות, אילצו את הבעלים להרוס או החרימו 42 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה, גרמו בכך לעקירתם של 30 בני אדם ופגעו בדרכים אחרות ביותר מ־1,200 בני אדם. שש מהתקריות התרחשו בקהילות בדואים ורועים פלסטיניות המצויות בסכנת העברה בכפייה, והוסיפו למכלול הגורמים הדוחקים את רגלי התושבים מיישוביהם. 12 מהמבנים שנבחרו להריסה ניתנו קודם לכן כסיוע הומניטרי, לרבות מחסי חירום, סככות לבעלי חיים, בתי שימוש, מרכז קהילתי וחיבור לרשת מים; בשל החרמת החיבור לרשת המים, כמעט אלף פלסטינים בחמש קהילות רועים בבקעת הירדן ימשיכו לסבול ממחסור במים. נתון זה מביא את מספר פריטי הסיוע שנהרסו או הוחרמו מאז תחילת 2016 למאתיים, כמעט כפול מהנתון לכל שנת 2015 (108). ביטא (נפת חברון) הרסו כוחות ישראליים את בתי משפחותיהם של שני פלסטינים שביצעו את פיגוע הירי בתל אביב ב־8 ביוני 2016, שבו נהרגו ארבעה ישראלים; 13 בני אדם, בהם שישה ילדים, נעקרו כתוצאה מכך. אחד מהבתים שנבחרו להריסה פוצץ בחומרי נפץ, ואלה גרמו לנזק לשתי דירות באותו בניין ופגעו בעשרים דייריהן. מאז תחילת 2016 הרסו הרשויות הישראליות או אטמו, בנימוקי ענישה, 21 בתים, וכך גרמו לעקירתם של 116 בני אדם בסך הכול, נתון כמעט זהה לנתון לכל שנת 2015. בעימותים עם כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נפצעו 65 פלסטינים, בהם 15 ילדים. 14/8/2016
...
בצלם: החודש מלאו שנתיים ללחימה בעזה בקיץ 2014. היום אנחנו מפרסמים לראשונה את נתוני ההרוגים המלאים לאחר מחקר שטח מעמיק ומקיף של תחקירני בצלם cmko - בלחימה נהרגו 2,200 בני אדם, 65% מתוכם אזרחים, כרבע (!) מהרוגים קטינים. בזמן הלחימה התרענו שוב ושוב על הפגיעה הנרחבת באזרחים ובפרט בילדים אך לצערנו קריאתנו נפלה על אוזן אטומה ועין עצומה. כך, במשך 50 ימים, נותרה על כנה מדיניות פתיחה באש שקטלה אזרחים שלא היה להם כל חלק בלחימה בישראל. השיעור הגבוה של אזרחים, בהם נשים, ילדים וקשישים, בקרב ההרוגים, מעמיד בספק את טענותיה של ישראל שכל המטרות להתקפה היו לגיטימיות, כי הצבא הקפיד על עקרון המידתיות בעת ביצוען וכי הוא נקט באמצעים לצמצום הפגיעה באזרחים. את הנתונים אפשר לראות במערכת אינטראקטיבית המאפשרת לערוך חיפושים וחיתוכים לפי גיל, מגדר, איזור גיאוגרפי וקריטריונים נוספים. http://www.btselem.org/2014_gaza_conflict/he/ 12/8/2016
...
מעשה באופניים, וורמאכט ומג"ב דניאל בלטמן, haaretz לפני כ–15 שנה יצא לאור הספר "חיילים — תמלילים של לחימה, הרג ומוות", שנכתב על ידי שני חוקרים גרמנים. הספר מבוסס על תמלילי הקלטה של שבויים גרמנים, חיילי הוורמאכט שהוקלטו בחשאי בתאיהם, בלא ידעו שהם מוקלטים ושוחחו ביניהם בחופשיות ובפתיחות רבה על חוויות המלחמה שלהם. תמלילי השיחות שירתו את הביון הבריטי, שניסה להבין את הפרופיל הפסיכולוגי של החייל הגרמני. אחת מהשיחות היותר ידועות שמביאים השניים בספרם מתנהלת כך: חייל א׳: ״יריתי מאחור בצרפתי שרכב על אופניים״. חייל ב׳: ״מטווח קרוב?״ חייל א׳: ״כן״. חייל ב׳: ״הוא רצה לקחת אותך בשבי?״ חייל א׳: "שטויות, רציתי את האופניים שלו״. לכאורה, אין קשר בין סיפור הרצח הזה לבין פרשת המג"בניק והאופניים, שתועדה בסרטון שהופץ בשבוע האחרון על ידי "בצלם". נראה בו שוטר מג"ב צועד לעבר ילדה פלסטינית בת שמונה (אנואר בורקאן שמה, כך התברר), שהעזה להיכנס עם אופניה לרחוב הסמוך למערת המכפלה, המוגדר על פי חוקי האפרטהייד בשטחים כ"פלסטינריין". הילדה פורצת בבכי למראה השוטר, הוא דורך על אופניה ומונע ממנה לקחת אותם. היא נמלטת בבהלה מהמקום. הוא לוקח את האופניים ומעיף אותם אל השיחים הסמוכים. בשני הסיפורים הללו מופיעים אופניים, אבל לא הם המכנה המשותף לסיפורים, אלא היחס לקורבן ולרכושו. בין החיילים הגרמנים המשוחחים בשבי הבריטי על רצח וגזל רכושו של הקורבן ובין שוטרי מג״ב, המתנפלים על ילדה בת שמונה ומונעים ממנה בגסות לשמור על רכושה, והחייל אלאור אזריה ששיגר בקור רוח כדור לראשו של אדם השוכב פצוע וחסר אונים — יש הרבה מן המשותף. מי שהסביר במדויק את תהליך הדה־הומניזציה של הקורבן, אותו הגדיר כ״אפקט לוציפר״, היה הפסיכולוג האמריקאי פיליפ זימברדו. ליבתו של הרוע היא תהליך שבו קולקטיבים מתוארים כפחות אנושיים מאלה המתייגים אותם כך. נסיבות שונות גורמות למתייגים להחליט, כי מותר להשפיל ולבזות קבוצה של בני אדם מתוך תפישה של עליונות והנחה שהם נחותים. תהליך הדה־הומניזציה דומה לקטרט המערפל את הראייה, טען זימברדו. דה־הומניזציה מערפלת את החשיבה אצל האדם, ומטפחת בו את התפישה שאנשים אחרים פחות אנושיים ממנו. זה הופך את האחרים לסוג של אויבים הראויים ליחס שונה, שכולל אלימות, השפלה, עינויים, ואפילו השמדה. התהליך שעברו חיילים גרמנים, ששירתו בקרב אוכלוסייה שאותה ראו כנחותה מהם, הוא בדיוק אותו תהליך שעוברים חיילים ישראלים בשטחים — ביחס לפלסטינים. חיילים גרמנים בשטחי הכיבוש לא הסתכנו, בדרך כלל, בהעמדה לדין על רצח של מי שנחשבו לאויב נחות ומסוכן. בצה״ל מנסים עדיין לעמוד בפרץ ולבלום את ההידרדרות, למרות הדיסוננס הקיים בין המסר האנושי לבין אופיה של העבודה המלוכלכת שנדרשים חיילי הכיבוש לבצע. שהרי קשה לתבוע יחס אנושי ממי שתפקידו להשליט טרור, המשרת את גזע האדונים היהודי בשטחים. אז למה בעצם אסור להתנפל על ילדה הרוכבת על אופניה או לחסל בדם קר פלסטיני פצוע? 11/8/2016
...
נטע אחיטוב, haaretz , בעוד רוב הישראלים חוששים מחדירת מחבלים, חפירת מנהרות וירי טילים ומרגמות מעזה לישראל, הולך ומתהווה מכיוונה איום חמור בהרבה. מומחים בישראל ובקהילה הבינלאומית מזהירים מפני משבר המים ההולך ומחריף ברצועה. התחזית: זיהומים ומגפות יחדרו לישראל והמוני עזתים צמאים יצבאו על הגדר. בשונה מהסכנות האחרות, לסכנה זו דווקא יש פתרון פשוט וזמין — אך בינתיים ממאנת ממשלת ישראל לספקו 5/8/2016
...
ישראל הרסה יותר בתים של פלסטינים בגדה בחצי הראשון של 2016 מאשר בכל השנה שעברה בצלם - ישראל הרסה יותר בתים של פלסטינים בגדה בחצי הראשון של 2016 מאשר בכל השנה שעברה הרשויות הישראליות הרסו במחצית הראשונה של שנת 2016 יותר בתים בקהילות פלסטיניות בגדה המערבית מבכל השנה הקודמת כולה. כך עולה מנתוני בצלם, שיוצגו היום, (27.7.2016) בכנס בכנסת שיעסוק במדיניות הריסת הבתים של ישראל בשטח סי. למעשה, מספר הבתים שנהרסו בחצי השנה האחרונה גדול יותר ממספר הבתים שנהרסו בכל שנה מלאה בעשר השנים האחרונות בהן אוסף בצלם נתונים על התופעה, למעט שנת 2013, שמספר הבתים שנהרס בה היה גדול רק מעט, ועמד על 175.2/8/2016
...
ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקהאיילת שני, haaretz ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה אייל רייניך, בן 42, מנהלן במשלחות סיוע לאזורי אסון, מתגורר בתל אביב. עוסקים הרבה באופן שבו העולם הראשון מנצל את העולם השלישי. אחרי כל מה שראית, מה אתה חושב? אני חושב שהאפריקאים לא פטורים מאחריות למצבם, אבל אין ספק שהאדם הלבן מנציח את חוליי היבשת. בצורה עקיפה ובלתי עקיפה. עצם העובדה שהוא מעודד את השחיתות באפריקה. שהוא מרוויח ממנה. שיש לו את כל האינטרסים לשמר אותה. כן. שווייץ היא המדינה הנקייה ביותר בעולם כביכול. אבל היא מלוכלכת, כי היא מנציחה את הרודנות, הדיקטטורה ומלחמות האזרחים כשהיא מקבלת ומלבינה כסף שנשדד מאזרחים וממשאבי מדינה. אני למדתי בז`נבה. גרתי מול שדה התעופה, ראיתי את הרודנים נוחתים במטוסים הפרטיים שלהם. שירתתי אותם, כמלצר בחופשות, ראיתי איך הם שוכרים קומות שלמות במלונות פאר, איך פותחים במיוחד עבורם חנויות תכשיטים עד הלילה. זה קורה גם בלוקסמבורג, באיי הבתולה, בכל מקלטי המס למיניהם. רק כשהרודן נופל, כמו במקרה של אבאצ`ה בניגריה, רואים לאן הלכו כל הכספים. מה לגבי ישראל? ראית נשק ישראלי באפריקה? כן. בכל מקום. ראיתי גם ישראלים שמאמנים כוחות. ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים שמגיעים לכאן. אבל ממי הם בורחים? מאיסייאס אפוורקי, הרודן האריתראי, חבר טוב של השלטון בישראל. אנחנו מאמנים אותו, מממנים אותו, מנציחים את שלטונו, בגלל האחיזה שלו במצרי באב אל מנדב, בים האדום. ודאי ראית את תמונת המחזור הנאה של נתניהו באפריקה עם כל הרודנים, במסגרת אותו מסע לקידום "הזדמנויות עסקיות". אלה החברים הכי טובים של ישראל. אנחנו מתבכיינים שיש פליטים? הרודנים האלה פשוט מרסקים את האזרחים שהם שולטים עליהם. גם אני הייתי בורח אם הייתי צריך לחיות ככה. אנחנו מאמנים את המשמרות הצבאיים של הרודנים הללו, מוכרים נשק לצבאות שלהם, הם מבצרים את שלטונם בזכות הנשק והאימונים הללו, ומייצרים עוד ועוד פליטים. הרבה אריתראים וסודנים ברחו לכאן אחרי שכפו עליהם לשרת בצבא, אחרי שהם נאנסו על ידי הקצינים שלהם, הורעבו, לקחו מהם את הבגדים והנעליים, ניתקו אותם ממשפחותיהם והעבירו אותם קורסים של חינוך מחדש. זו הסיבה שהם ברחו. זו הסיבה שמגיעים לכאן פליטים. 31/7/2016
...
כשצה"ל מביט בראי הוא רואה את אזריהדוד זונשיין, haaretz אלאור אזריה, שמשפטו מתקיים בימים אלו בבית המשפט הצבאי ביפו, סופג ביקורת על כך שעדותו, בין שניתנת בין כותלי בית המשפט ובין שניתנה בתשאול שערכו לו מפקדיו בשטח ובחקירה לאחר מכן, משתנה בקצב מהיר ומתפתחת עם הזמן, בהתאם לחומר הראיות שמצטבר. חוסר העקביות אמנם מטריד, אך בחלוף כמה דיונים בבית המשפט קשה שלא לשים לב לעובדה שעשויה אולי לחמוק מן העין שאינה רגילה במערכות החקירה והמשפט הצבאיות: חוסר העקביות של אזריה דומה מאוד לחוסר העקביות שמגלה הצבא (שבבית המשפט שלו הוא נשפט), ככל שהדברים נוגעים למותם של נתיניה של ישראל שאינם אזרחיה. באירוע בביתוניא לפני שנתיים השתמש צה"ל בכלים הרבים שעומדים לרשותו כדי להסיר את האירוע מסדר היום הציבורי. רק לאחר שלא נותרה כל ברירה — נבדק הסרטון, שצולם ברצף והתחיל הרבה לפני האירוע, הוצלבו עדויות אחרות ופורסם הסרט של סי־אן־אן, הוגש כתב אישום באשמת הריגה נגד שוטר משמר הגבול, בן דרי, שירה והרג את הנער נדים נווארה. במקרה של אזריה, התהליך כולו היה מהיר יותר, עד להגשת כתב האישום. בפרשת ירי נוספת, במחסום קלנדיה במאי השנה, שבה נהרגו אח ואחות פלסטינים, מראם אסמאעיל בת ה–23 ואחיה סאלח טהא בן ה–16, נמצאים כל החומרים המצולמים בידי צה"ל. לכן לא צפויים כתבי אישום. 30/7/2016
...
נתניהו מסוכן לישראלדימיטרי שומסקי, haaretz אפשר להבין ללבם של אנשי שמאל אחדים, הזזים באי־נוחות בכיסא כל אימת שאנשי שמאל אחרים נאחזים שוב ושוב בבדל התקווה הנואשת, כי הבדיקה התורנית נגד בנימין נתניהו תוליד סוף כל סוף את כתב האישום המיוחל אשר ישים קץ לקריירה הפוליטית שלו. אכן, השאיפה להחלפת ראש ממשלה אין בה משום תחליף למצע מדיני. ואולם מי שממעיטים בחשיבות המשימה להפיל את נתניהו, אינם נותנים את דעתם בצורה מספקת לממדי השפעתו ההרסנית על החברה והמדינה. מאז תחילת דרכו הפוליטית, כראש האופוזיציה בתקופת ממשלת רבין השנייה, ועד ימינו אלה, נזקפת לחובתו של נתניהו תרומה מצטברת ויוצאת מגדר הרגיל בעוצמתה לערעור התשתיות הקיומיות — החברתיות, המוסדיות והמוסריות — של הממלכתיות המדינית הישראלית. במבט לאחור אף נראה, כי כל אחת ואחת מן הצלקות שהותיר עד כה על גופו של הקולקטיב הישראלי — החל בהסתה הפרועה שהוביל נגד יצחק רבין לפני הירצחו וכלה בעידוד רוחו של הורג המחבל הפצוע — היתה תוצאה של מהלומה מכוונת ומחושבת היטב, שמטרתה לפרק עוד ועוד לבנה מבניין הישראליות. את פוליטיקת ההרס והחורבן הפנימיים שנתניהו זרע וממשיך לזרוע באמצעות שיח הקיטוב והשיסוי, שנהפך זה כבר למאפיין המובהק של ה"אני" הציבורי שלו, אי אפשר להסביר במניעים תועלתיים גרידא. שהרי נתניהו הוא אדם אינטליגנטי ומשכיל. ללא ספק, הוא מסוגל לעמוד על כך, שמסע ההסתה נגד ממשלת רבין שניצח עליו — ולחישתו באוזנו של הרב כדורי, שהיתה בבחינת המשכו הישיר — הביאה את האיבה הפנימית בין השמאל למתנגדיו לשיאים שלא נודעו קודם לכן, גם לא לאחר רצח אמיל גרינצווייג. 30/7/2016
...
ארה"ב: ישראל מאיצה את הבנייה בהתנחלויות וחותרת בפרובוקטיביות תחת פתרון שתי המדינות ברק רביד ויאיר אטינגר, haaretz משרד החוץ האמריקאי פרסם הודעה חריגה בחריפותה בנוגע לקידום שורת תוכניות לבנייה בגדה המערבית ובשכונות יהודיות במזרח ירושלים: "חלק מתהליך מתמשך של השתלטות על קרקעות". הודעת משרד החוץ מגיעה בעקבות פרסום הודעות על קידום תוכניות בנייה מעבר לקו הירוק בשבועות האחרונים, בהן תוכנית לבניית 323 יחידות דיור בשכונות יהודיות במזרח ירושלים שפורסמה אתמול - 130 יחידות דיור בהר חומה, 89 בגילה, 68 בפסגת זאב ו-36 בנווה יעקב. בנוסף, ביום שני פורסמה הודעה על קידום תוכנית לבניית 770 יחידות דיור חדשות בשכונת גילה שמעבר לקו הירוק, וכן הודעות על קידום תוכניות לבניית למעלה מ-500 יחידות דיור במעלה אדומים, 42 יחידות דיור בקרית ארבע ועוד שורה של הודעות נוספות. הודעת הגינוי החריפה של משרד החוץ מצטרפת להודעות נוספות המגנות את הבנייה בהתנחלויות שפרסמו מדינות וארגונים כגון האיחוד האירופי, האו"ם, בריטניה, גרמניה, צרפת, יפן וטורקיה.30/7/2016
...
מה יעשו בני האדם שחיים באוהלים ופחונים בחום של 45 מעלות ללא מים?‎ קריאה לפעולה!אנא חתמו על העצומה של "זזים"25/7/2016
הצבא המוסרי יותר מדאע”שיוסי גורביץ, friendsofgeorge בשבוע שעבר, הדגים לנו צה”ל במי הוא בוחר ומה המוסר שהוא מעדיף לפני שבוע, צפה ועלתה לכותרות שוב פרשת הרב מקדם האונס, אל”מ אייל קרים, שנחשפה במקור בבלוג הזה. לרוע המזל, היא לוותה בציטוטים שהושמו בפיו של קרים אף שזה לא אמר אותם מעולם; הדברים שאמר חמורים דיים. עיונים במשנתו של קרים העלו לא רק תמיכה באונס בזמן מלחמה (ושוב, כן – על זה הוא נשאל, על אונס מצד חיילי צה”ל בימינו, ועל זה הוא ענה בחיוב), אלא גם בעינוי שבויים, קבע שמחבלים אינם בני אדם אלא חיות, ושיש מקום לשקול פגיעה בבני ערובה – אם הם אינם יהודים.24/7/2016
תשעה קבין של רוע וכוחנות ישראליתאילנה המרמן, haaretz כבר שישה שבועות שהעיר הפלסטינית הדרומית יאטא נצורה, בעקבות הפיגוע במתחם שרונה שעשו שניים מכ–120 אלף תושביה. מעט הכבישים המשובשים ועשרות דרכי העפר שמוליכים מערבה אליה ואל הכפרים השכנים לה חסומים, אם באבנים ואם בערימות עפר ואם בתעלות עמוקות. אבל מאחר שאי אפשר לעצור לחלוטין את החיים של אנשים רבים כל כך לימים רבים כל כך, הפלסטינים מתניידים באופנים אחרים: הם הולכים ברגל בשולי כביש 317, המשרת בעיקר את ההתנחלויות, מסכנים את חייהם מפני המכוניות הדוהרות, ומגיעים אל המחסומים. הם משתחלים בין האבנים אל העֵבר הנצור, ושם מחכות להם מכוניות פרטיות להסיעם בתשלום. בינתיים, בכביש 317, התנועה נמשכת כרגיל. הנוסעים, אם יהודים הם, יכולים להגיע בכבישי אספלט אל היישובים כרמל, מעון, חוות מעון, אביגיל, שהוותיקים שבהם מוריקים על ראשי הגבעות, בחורשותיהם ובגינות הנוי של בתיהם. גם אל הלול של כרמל מוליך כביש אספלט, מגיע אליו ונקטע. לאמור: מפה והלאה אין חיים ששווה לחיותם, רק גבעות צחיחות לכל מלוא העין. בעצם הימים האלה, שבהם נחקק חוק העמותות כדי להעטות קלון על ארגונים ישראלים שמקבלים כספים מ"מדינות זרות", תושבי האזור הפלסטינים, שחיים כאן על אפן ועל חמתן של ממשלות ישראל לדורותיהן, נצמדים אל אדמתם בזכות תמיכתן של אותן מדינות עצמן. אין ספק שמדיניותן של המדינות האלה נוגדת פה את המדיניות הישראלית ואף עוינת לה: המינהל האזרחי שולח את הצבא להרוס בתים, אוהלים, גני ילדים ובתי ספר — והן מממנות את בנייתם מחדש. המינהל האזרחי מסרב לסלול דרכים חדשות ומשבש דרכים שנסללו — והן מממנות את סלילתן מחדש. המינהל האזרחי מסרב לחבר את התושבים לרשת החשמל והמים הישראלית, שכל התנחלות ומאחז פה מחוברים אליה — והן מממנות את "קומט־מי", ארגון מופלא שבזכותו כל מערה ובית ואוהל מגורים פה מחוברים כיום למערכת חשמל המופעלת בחסדי הרוחות והשמש. הרוב המכריע של הישראלים לא יודעים על תשעת הקבין של הרוע והכוחנות האלימה שמדינתם מביאה לישימון הזה כדי ליישב בו את אזרחיה ולסלק ממנו את מי שיושבים בו מדורי דורות. הם גם לא יודעים על הקב האחד של הטוב שמביאים אליו קומץ מתנדבים ועובדים במימון מדינות זרות. 22/7/2016
...
הצלמת טלי מאייר על הירי בה ובילדים פלסטינים בכדורי "ספוג" שנזקם קשה 22/7/2016
...
4 ביולי: מאות חיילים, עשרות ג׳יפים, מובילי גייסות, יחידות הנדסה ויחידות כלבנים של המשטרה פשטו הלילה על סמטאות מחנה הפליטים קלנדיה . הצבא דרש מהמשפחות הגרות בסמוך לבתים שיועדו להריסה, הריסה שנעשית כעונש למשפחותיהם של הבחורים שביצעו את הפיגוע, לפנות מייד את בתיהם למשך הלילה.. ככה מרגע לרגע.. חמש שעות נמשכה הפלישה האלימה של הצבא והרס בתי משפחותיהם של שני מבצעי הפיגוע. החיילים לא התקבלו שם בזרועות פתוחות. צעירים יצאו לסמטאות להתנגד ולמחות, למרות הסכנה. חמישה עשר נפצעו, שלושה מירי חי, ועל אמבולנסים שבאו לעזרתם ירו ומנעו מהם להתקרב. 16/7/2016
חקלאים מעזה דורשים מהצבא פיצויים בשל ריסוס קוטלי עשבים מהאווירמיכאל שפר עומר-מן, mekomit בשנה שעברה השתמש צה"ל במטוס ריסוס כדי לפזר קוטלי עשבים ברצועת עזה. נזק נגרם למאות דונמים של אדמה חקלאית. עכשיו החקלאים דורשים פיצוי כספי ולפתוח בחקירה. "ריסוס של קוטלי עשבים מהאוויר על ידי הצבא הישראלי מהווה הפרה של זכויות אדם, של המשפט החוקי והמנהלי הישראלי, כמו גם של החוק ההומניטרי הבינלאומי", מסרו בארגון "עדאלה" בהודעה שפרסמו היום (שני). הארגונים דורשים כי תפתח חקירה לבדיקת השימוש שעושה ישראל בריסוס כזה, בניגוד למחויבותה להגן על האזרחים תחת כיבושה ועל האינטרסים שלהם ולכבד את הזכות האזרחית שלהם למזון ראוי. מזה שנים ארוכות מיישם הצבא מדיניות של איסור כניסה לפלסטינים בטווח מסוים מהגבול. איסור הכניסה שהטילה ישראל על אזורים ליד הגדר גובה מחיר בדם. מאז תחילת גל האלימות האחרון (מאוקטובר 2015) הרגו חיילים לפחות 16 פלסטינים ופצעו לפחות379 נוספים שנכנסו או התקרבו לתוך אזור החיץ הזה, האסור חד-צדדית בכניסה, רובם לקחו חלק בהפגנת לאורך הגדר.16/7/2016
העיוורון של גדי טאובדניאל בלטמן, haaretz גדי טאוב הוא היסטוריון. זכותו לטעון שמה שקורה בישראל היום אינו פשיזם ואינו מזכיר את גרמניה ערב עליית הנאצים לשלטון ("הארץ" 10.6). אבל הוא עושה מלאכתו רמייה. זאת משום שהוא לוקח דימויים מן העבר, ובמקום לשקול אותם בכובד ראש, ליצור אנלוגיות כנדרש, להבין היכן הדימויים נכונים למציאות והיכן לא, כלומר לבצע את מלאכת ההיסטוריון, הוא קובע בבוז שטיעונים כאלה הם סוג של הפרעה נפשית של אליטה מתוסכלת. נרקיסיזם המעדיף פרישה מן הציבור ובניית זהות סקטורלית. ישראל לא תהיה איטליה של מוסוליני, לא גרמניה הנאצית, וגם לא טורקיה העותמאנית של 1915, שחוללה את רצח העם הארמני, או המשטר של פול פוט בקמבודיה, שרצח מיליון מבני עמו. אבל האם יכול טאוב לקבוע בוודאות, שבישראל לא מתקיימים כלל תנאים היכולים להביא לניסיון לטיהור אתני? האם ניתן לקבוע, שבישראל לא קיימת מציאות שבה חקיקה בעלת אופי גזעני מרחיבה את האפליה של לא־יהודים? האם ניתן לקבוע, שפלח החברה הישראלית שמרוכז בעיקר בשטחים הכבושים ודוחף לטיהור אתני של הערבים הוא שולי, ולא מצא את דרכו למרכז ההשפעה של הפוליטיקה הישראלית? ישראל עדיין לא שם, אבל כן מתקיימים בה תנאים היכולים להתפתח למציאות של סיכון לדבר. בדיוק סוג של משבר שמזכיר, בשינויים הנדרשים כמובן, את זה שעברו המדינות שהידרדרו לפשיזם. למשל, קונפליקט על רקע לאומי ואתני שאינו מתקדם לפתרון מדיני; פוטנציאל למלחמה; קבוצות חזקות הדוחפות להיבדלות גזענית ופועלות באלימות ללא תגובה תקיפה של השלטון; דחף עז לסיפוח של טריטוריה שחיה בה אוכלוסייה המתנגדת לכך. 16/7/2016
...
ישראל מהדקת את המצור על עזה: נשללו היתרים משליש מהסוחרים בחודשים האחרונים עמירה הס, haaretz ישראל מהדקת את המצור על עזה: נשללו היתרים משליש מהסוחרים בחודשים האחרונים, בהדרגה, ביטל שב"כ לפחות 140 אישורים לייבוא סחורות לעזה, כ-1,400 אישורי יציאה של סוחרים, וכן אישורים מיוחדים של חולים, סטודנטים ועובדי נציגויות דיפלומטיות. news/politics/.premium-1.3007610 ביוזמת השב"כ ובהוראתו, שבה והוחמרה מדיניות ההגבלות על יציאה מרצועת עזה ויבוא מוצרים שונים אליה. הדבר מצמצם את הפעילות הכלכלית ברצועה, המוגבלת ממילא. מהשינוי נפגעים ישירות סוחרים ויבואנים — בהם הגדולים והוותיקים ברצועה — שמעסיקים מאות עובדים, פקידים בכירים האחראים על תשתיות ושיקום ברצועה, רופאים ואקדמאים שלהם השתלמויות ובחינות בגדה, חולים, בעלי משפחה בחו"ל ובגדה המערבית, ועובדי ארגונים הומניטאריים בינלאומיים ונציגויות דיפלומטיות. השינוי הוא נסיגה ברורה ממגמה של הקלות קלות שהונהגו בהדרגה בשש השנים האחרונות, וכוונו בעיקר למגזר העסקי הפלסטיני. בחודשים האחרונים בוטלו או לא חודשו אישורי היציאה הקבועים של כ–1,400 סוחרים, כמעט שליש מכ–3,700 הסוחרים ואנשי העסקים שקיבלו בקביעות היתרי יציאה ארוכי טווח בשנים האחרונות (מתוך כ–5,000 הסוחרים הרשומים ברצועה). מדובר בסחר בכל הענפים: מוצרי מזון, ניקיון, חשמל, טקסטיל, ריהוט, חומרי בניין ועד להיי־טק. בצעד שמשפיע מיידית ובצורה קשה במיוחד על הכלכלה ברצועה וניסיונות השיקום שלה, החל השב"כ גם לאסור על אנשי עסקים מסוימים לייבא סחורתם לרצועה. בהתחלה פורסמו כמה עשרות שמות, ומדי יום התווספו אליהם עוד יבואנים וסוכנים של חברות בינלאומיות וישראליות, שפעילותם העסקית נקטעה בהוראת שב"כ. בידי "הארץ" רשימה כתובה (בעברית) של כ–140 סוחרים ויבואנים, אך מקורות ברצועה אמרו ל"הארץ" שמספר המנוּעים מלייבא הגיע השבוע לכ–250. הם מוגדרים מנועי שב"כ, אך שום הסבר לא ניתן למניעתם ולא להגדרתם ככאלה. בין הסוחרים: יבואני ברזל, צבעים, גנרטורים חשמליים, משאבות, פלסטיק.15/7/2016
...
עיד אל פיטר: איך הפלסטינים יפתחו אבטיח על החוף בלי סכין?סמאח סלאימה אחרי חודש של צום יוצאים הערבים מישראל לבלות בערי הגדה (למרות ששם לא אוהבים את הבגדים הקצרים שלהם), ואלה מהגדה באים לחופי הים של היהודים (למרות המצב הביטחוני). הנה כמה טיפים להיערכות לחגיגות השנה יש לנו אתגר כפול ומכופל: "המצב הביטחוני", אינתיפאדת הסכינים ומפלס העוינות כלפי האזרחים הערבים שעלה על גדותיו. כידוע מעטים מאוד הם מקומות הבילוי בתוך גבולות החברה הערבית, ובלית ברירה כל מי שמבקש לנפוש דרומה מכביש ואדי ערה או צפונה מחיפה ימצא את עצמו בסביבה יהודית לא מזמינה במיוחד..... האיחוד האירופי יעזור בחיתוך? ומפה לשם חשבתי לעצמי באמת מה יעשו המשפחות הנופשות בלי הסכין השימושית. אין פיקניק בלי סכין, בשר, על האש ואבטיח. הכי חשוב האבטיח. איך לעזאזל יחתכו אבטיח הערבים האומללים? הרי ברור שהם לא ייקחו סכין למחסום, ולבידוק הביטחוני, וברור שלא יסחבו אבטיח חתוך מחמש בבוקר עד הצהריים בחום הזה. 7/7/2016
תיקים באפלה: הוארך צו איסור פרסום על הרג האחים בקלנדיה ע"י מאבטחים ג`ון בראון, mekomit למרות שעדי ראיה מספקים גרסה שונה מזו של המשטרה לאירוע, האחרונה מסרבת לחשוף את סרטוני מצלמות האבטחה שמתעדים את הרג האחים בקלנדיה. כעת הוארך גם צו איסור הפרסום על כל פרטי החקירה בחודש נוסף7/7/2016
המינהל האזרחי מתכוון להרוס מקווה מים בגדה המערבית שמשמש כ-20 משפחות רועים ועדריהן באזור עין אל חילווה, שבצפון בקעת הירדן, בתואנה שהוא מבנה בלתי חוקי. למקווה הפשוט, שאוגר מי נביעה טבעית, מחובר צינור גומי שאורכו כמה עשרות מטרים והוא מגיע לשוקת לא גדולה מפלסטיק. לרועים, החיים בקהילה ששמה אום אל ג`מל, כ-700 כבשים ועזים ועוד כ-300 פרות וכמה סוסים. לפני כשנה נהרס בשיטפון מקווה אחר ששימש את המשפחות ופתח הנביעה נסתם6/7/2016
ההריסות בחלק הדרומי של סוסיא (ואדי ג`חייש 19.6.2016 ‎כשהגענו הכח הצבאי על חייליו, קציניו ודחפוריו כבר לא היה שם. רק בתי אוהל הרוסים עד היסוד על רב תכולתם, אנשים מוכים, מזון שפוך ואנשים הנעים בין כעס ליאוש היו שם, מסתובבים חסרי אונים בניסיון ללקט מה שאפשר מבין ההריסות. אלו מהם שבקשו להוציא מטלטליהם מתוך האוהלים לפני ההריסה נענו במכות. לפני ששה ימים קבלו צו הריסה וניסו להזים את רוע הגזירה עם עורכי הדין שלהם, גם היום, אך ללא הועיל. ההרסת וגם היכית? מצלצלת השאלה ומזכירה בצליל ובמהות את "הרצחת וגם ירשת" שהופנה לדוד המלך בענין כרם נבות הכרמלי לא הרחק מואדי ג`חייש בימים אחרים. לא לומדים דבר.6/7/2016
האם באמת שיחררו אותנו באנטבה?מיכל ורשבסקי, haaretz סיפור "אנטבה" כמו שהיו רוצים שנאמין, ובעיקר לזכור ולספר אותו, הוא סיפור של הצלה ושחרור, של ניצחון וגאווה. אבל ככה אפשר לספר את זה רק אם מתחילים באמצע הסיפור — בחטיפה — ולא שואלים, אפילו לרגע, מאין זה הגיע ולאן זה מוביל. וזה לא הגיע משום־מקום, ולא משנאה סתם — אלא ממצוקה ומכיבוש וממלחמה. בסיפור של אנטבה מנפנפים כדי לספר את הסיפור של הציונות. כמו שאמר לאחרונה יו"ר הנהגת ההורים בבית ספר אחד בחגיגות ה–40 למבצע: "מבצע אנטבה הוא תמציתה ולבה הפועם של הציונות, זוהי פעולה מרשימה בכל קנה מידה, שממחישה את מחויבותה של ישראל לבניה". והוא כל כך צודק. כי אנטבה באמת היה רק פרק אחד מסיפור ארוך יותר. ובסיפור הגדול הזה אין שחרור, כי הוא הסיפור של הציונות ושל הכיבוש. החטיפה של 250 בני אדם לא התרחשה סתם כך, בחלל ריק. כדי להבין אותה, צריך לזכור את ההקשר שלה, את הכלא הגדול של הכיבוש. הייתי בת שבע ב–1967. הכרתי את המלה שחרור. במלה הזאת השתמשו כל הזמן בספרים ובבית הספר, בטלוויזיה, בכל מקום: "שחרור הארץ", "שחרור אדמות", "מלחמת השחרור", "שחרור אבנים". לשחרר אדמות? ממי? ממי שחי בהן? האם הפלסטינים שחיים תחת כיבוש אמרו תודה ש"שיחררו" אותם? אז החטופים והחטופות שוחררו ותמיד נצטרך להיות אסירי תודה. אבל על איזה שחרור אנחנו מדברים? "שחרור" היא גם מלה יפה שמכסה על הרס והרג וגירוש וכיבוש, התיישבות והתנחלות. אף מלחמה לא פתחה כאן איזה מנעול ושיחררה לחופשי אנשים. להיפך, מיליוני אנשים חיים תחת כיבוש, וגם אנחנו בעצמנו הפכנו למשרתים ומשרתות של הכיבוש. וגם הכיבוש נשאר, ומביא עוד ועוד מוות על כולנו. אפשר לעשות לזה סוף, לפרק התנחלויות ולסיים את הכיבוש. ואז נוכל לדבר באמת על שחרור. הכותבת היא פעילה בתנועת התחברות־תראבוט 2/7/2016
...
ארכיון מאמרים
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה