קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מצור, חומה ומחסומים

כותרתתאורתאריך
בל"ד, סרט מלחמה אורלי נוי, mekomit היא לא המפלגה הראשונה שנחשדת בעבירות על חוק מימון מפלגות, אבל בל"ד היא הראשונה שעשרות פעילים שלה נעצרים באישון לילה, כמו בפעולה של סיירת מטכ"ל. כך תופרים לתנועה פוליטית חליפה של "איום בטחוני" הנה שתי דרכים אפשריות לתאר את המעצר הדרמטי והמתוקשר של עשרים פעילים ובכירים בבל"ד לפני כיממה וחצי: "המשטרה פתחה בחקירה נרחבת נגד בל"ד בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות בבחירות 2013", או – "במהלך מבצע לילי פשטו כוחות הביטחון על בתיהם של עשרים פלסטינים ועצרו אותם על רקע פעילות לאומית". ... תחשבו כמה פעמים שמעתם את המילים "מחבלים", "טרוריסטים", "בוגדים", מרגלים" ועוד בהקשר של בל"ד. לא רק מפי טוקבקיסטים פרועים ברשת, אלא מפי חברי כנסת ושרים בממשלה מעל הדוכן במשכן. זה הסנטימנט מאחורי כל ניסיונות הדה-לגיטימציה של בל"ד, החל ממשפטי השדה החוזרים ונשנים שעורכים לחבריה בפני ועדת האתיקה של הכנסת בניסיון להביא לפסילתם ועד להשעייתם מפעילות בכנסת כיוון שנפגשו עם משפחות מפגעים ממזרח ירושלים כדי לסייע בשחרור הגופות שלהם לקבורה: בל"ד איננה קול פוליטי לגיטימי, כי אם איום ביטחוני על עצם קיומה של המדינה. 21/9/2016
הקיר נהרס אבל ייבנה מחדשמיכה רחמן, haokets שכם אל שכם אנחנו נעמדים לפינוי ההריסות. אבנים לחוד, פח לחוד. מיכה רחמן על פעולה לבנייה מחדש של בתים שנהרסו בידי צה״ל בכפר הבדואי הלא מוכר אום אל חיר21/9/2016
אחרי 67 ימי שביתת רעב: סכנה לחייו של סטודנט במעצר מנהלינעם רותם, mekomit קצת יותר מחודש לאחר מעצרו השני, ולאחר שאיבד את התקווה לצדק, כדברי אמו, הוא פתח בשביתת רעב, הנמשכת מאז. מאלכ אל-קאדי נעצר מנהלית פעמיים בשנה האחרונה, במצטבר לתקופה של כחצי שנה. בצבא אומרים שהוא פעיל בג`יאהד, אבל לא מציגים הוכחות או כתב אישום. כרגע לא מתנהל עמו מו"מ לשחרור, והוא ממשיך לשבות רעב. ארגון "רופאים לזכויות אדם" שלח איגרת בהולה לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, בבקשה להתערב למען שחרור מאלכ אל-קאדי אשר "יתכן שנותרו לו ימים ספורים בלבד לחיות", כלשונם, כמו גם למען שחרור האחים מחמוד ומוחמד אלבלבול. 21/9/2016
הרגו נער בירייה בעורף, הואשמו ב"פזיזות", וטוענים לאכיפה בררנית ג`ון בראון, mekomit שני חיילים ירו לעבר סמיר עוואד, נער פצוע, בורח ולא מסוכן. הם הרגו אותו. כמו במקרה של אלאור אזריה, גם כאן טוענים עורכי דינם שבמקרים דומים לא הועמדו לחיילים לדין. והם צודקים. שמונה כדורים שהגיעו מאחור קטפו את חייו של סמיר עוואד בינואר 2013 בכפר בודרוס שבגדה המערבית. הוא נרדף ונורה פעם אחר פעם עד שאחד הכדורים – שנורו על ידי חיילי גדוד 71 של חטיבה 188 – פגע בנער הפצוע גם כך בעורפו והרג אותו. שלוש שנים אחר-כך, בינואר האחרון, הוגש כתב אישום נגד היורים א` ו-ב`, מפקד הכוח וחייל ביחידה.13/9/2016
בחסות הרשות והשב״כ: פעילים פלסטינים בסכנת מעצר מיידיתעבד אבו שחאדה, haokets ליברמן חתם על צו המכריז על ״אלחראכ אלשבאבי״ כהתאחדות בלתי מותרת בישראל. הבעיה היא, שההגדרה של ה״תנועה״ הזאת כל כך רחבה – שהיא חושפת את כל הפעילים הפוליטיים הפלסטינים למעצר מנהלי. ונחשו מי המרוויחה הגדולה? הרשות הפלסטינית. 13/9/2016
כשהנפש חוצה את מעבר הגבול של מדינת היהודיםאבו לילא (סמיר אלאחמד), haokets אנחנו הסטטיסטים בסרטי ההשפלה של הקולוניאליזם האחרון – פעם זו פרופ` נאדירה שלהוב קובריקאן, פעם ד"ר ח`אלד פוראני, פעם השחקנית סמר קובטי, פעם הסטודנט למוזיקה, פעם הנגר, פעם סולל הכבישים. לא חשוב, העיקר שהוא ערבי. במעברי הגבול של מדינת היהודים נכפה עלינו ערטול אלים, סדיסטי ומשפיל הכולל חיטוט לא רק בחפצים האישיים ובאיברים האינטימיים שלנו, אלא בעיקר בנפש שלנו; אך ברגע שאנחנו מגיעים למחוז חפצנו, אנחנו אלה שכופים את ההתערטלות על עצמנו באופן רצוני: פושטים את כל חוויות הדיכוי והנישול וההשפלה ונטל מסת המתח המלווה את חיינו. זו הסיבה ששרירי פנינו המתוחים נרפים להם אוטומטית בכל נחיתה בשדה תעופה של מדינה אחרת וגופנו נהיה קליל ומרקד, משוחרר ממטען היתר שמדינת היהודים מעמיסה עליו. אני מתוודה פה שאת בחירת יעד הנופש שלי אני קובע על-פי קריטריון פשוט: מקום שלא אפגוש בו יהודים ישראלים. אחרי שמדינת היהודים התיישבה לה בנחת לספור את השלל שנגנב מהפלסטינים, את הכספים, הבתים, היישובים והקרקע, היא מצאה את הזמן לכמה שעות של חשיבה יצירתית והגתה את "תוכנית ההשפלה". קברניטי הקולוניאליזם הציוני האמינו בכל רמ"ח אבריהם שהשפלת הפלסטינים היא הנשק הפוליטי והפרסומי היעיל ביותר למניעת כל ניסיון של שכחה או אות התקוממות. על התכונית התעמולתית מופקדים (מאז ומתמיד ולעד) ראש הממשלה, ראשי הקואליציה, ראשי האופוזיציה. 13/9/2016
שופטי בג"ץ שוללים את אפשרות המחאה האחרונה של כלואים ללא משפט נעם רותם, mekomit בפסק דין ארוך ומנומק מסבירים השופטים למה הזנה בכפייה, שמוגדרת בעולם כצורה של עינויים, היא כלי לגיטימי מול עצירים מנהליים שמנסים להיאבק על חירותם. שלושה שובתי רעב עלולים להיות הראשונים לשלם את מחיר פסק הדין. סוגיה מורכבת – אנושית, מוסרית ומשפטית, הונחה לפתחנו", כותב השופט סולברג. "קדושת החיים; בטחון המדינה; הזכות לאוטונומיה; הזכות לשוויון; חופש הביטוי; אחריות המדינה לאסירים המוחזקים על-ידה – כל אלו משמשים בענייננו בערבוביה". ואכן, כמעט מאה עמודים נדרשו לשופטים לנמק מדוע הזנה בכפייה, פרקטיקה שמוכרת על ידי מוסדות רפואיים בכל העולם כצורה של עינויים, היא דווקא בסדר. הצהרת מלטה, עליה חתומה גם ישראל, אוסרת באופן חד משמעי על הזנה בכפייה וקובעת כי מדובר בעינויים, האסורים גם על פי הצהרת טוקיו מ-1975. 13/9/2016
דוח OCHA לסוף אוגוסט , תחילת ספטמברדגשים לתקופה זו (שבועיים) ב־24 באוגוסט דקר פלסטיני בן 26 ופצע חייל ישראלי בצומת יצהר (נפת שכם), ולאחר מכן נורה למוות. מאז תחילת 2016 נהרגו 61 פלסטינים, 16 מהם ילדים, ו־11 ישראלים, בהם ילדה אחת, במהלך פיגועים ותקריות שנחשדו כפיגועים נגד ישראלים בביצוע פלסטינים תושבי הגדה המערבית. שני פלסטינים נוספים נורו למוות בידי כוחות ישראליים בשתי תקריות נפרדות. באחד המקרים נורה גבר בן 38, שעל פי דיווחים סבל מבעיה נפשית, בעת שהתקרב אל מגדל צבאי בכניסה לכפר סילוואד (נפת רמאללה), ולאחר שסירב לעצור. הצבא הישראלי פתח בחקירה פלילית של המקרה. בתקרית השנייה פתחו חיילים ישראלים באש על כלי רכב במחנה הפליטים שועפט, על פי דיווחים לאחר שסברו כי כלי הרכב עומד לדרוס אותם; עם זאת, משטרת ישראל מסרה כי הנהג היה שתוי והמקרה לא היה התקפה מכוונת. הרשויות הישראליות השיבו לידי המשפחות את גופותיהם של שלושה פלסטינים, שנחשדו בביצוע פיגועים נגד ישראלים; שתיים מהגופות עוכבו למשך יותר מ־11 חודשים. נכון לעכשיו מוחזקות עדיין בידי הרשויות הישראליות גופותיהם של 12 פלסטינים נוספים שנחשדו בביצוע פיגועים, חלקן זה כמעט שבעה חודשים. 66 פלסטינים בסך הכול, בהם שני ילדים ואישה, נפצעו במהלך תקופת הדיווח בת השבועיים בגדה המערבית בעימותים עם כוחות ישראליים. רוב העימותים התרחשו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר, שהגדול בהם נערך במחנה הפליטים עאידה, ובעקבותיו נפצעו 24 בני אדם. על עימותים אחרים דווח במהלך ההפגנות השבועיות בכפר קדום (נפת קלקיליה), וכן דווח על פציעת 11 פלסטינים במסגרתם. חמישה חיילים ישראלים נפצעו מיידוי אבנים. בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים בגדה המערבית 186 מבצעי חיפוש ומעצר ועצרו 239 פלסטינים. בנפת ירושלים היו המספר הרב ביותר של מבצעים (49) ושל מעצרים (95). כמה מהמבצעים נערכו ב־23 וב־25 באוגוסט, בשבעה בתי מלאכה למתכת בערים בית לחם וחברון שנחשדו בייצור כלי נשק; חמישה מבתי המלאכה נסגרו וציוד שהיה בהם הוחרם. בתקרית נפרדת נכנסו כוחות ישראליים לתחנת רדיו בעיירה דורא (נפת חברון), החרימו את כל ציוד השידור וסגרו את התחנה לשלושה חודשים בצו צבאי; כמו כן נעצרו חמישה מעובדי התחנה. 9/9/2016
...
שנתיים לטבח צוק איתן - 27 אירועים שחשודים כפשעי מלחמה - אפס חקירות הארגונים עדאלה ואלמיזאן הגישו לצבא 27 תלונות משותפות, אשר בכולן הובא חשד להפרות חמורות של הדין הבינלאומי. החקירות שמקיים הצבא מאז ועד היום מתנהלות בצורה איטית ומסורבלת שאינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים. בדוח המשותף לעדאלה ולאלמיזאן נכתב בהקשר זה כי "ישראל אינה מעוניינת לקיים חקירות עצמאיות אמיתיות של חשדות לפשעי מלחמה, ואינה ממצה את הדין עם מבצעיהן כפי שדורש המשפט הבינלאומי. גם לאחר הקמתו של מנגנון הבירור המטכ"לי שמטרתו הייתה לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה של הצבא, מסקנה זו עומדת בעינה."7/9/2016
...
בימים האחרונים התרחבו הסדקים במבנים בשכונת ואדי חִלְווֶה שבכפר סִלְוואן, עקב החפירות הישראליות הנמשכות מתחת לשכונה.‎ 6/9/2016
טבח בחברון, 2016 עוזי ברעם, haaretz בפורים 1994 נחרדה הארץ לנוכח הטבח הנורא שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. התגובות, שהגיעו מרוב חלקי העם, היו של עצב וזעזוע. רק ימנים הזויים דיברו אז על ברוך הגבר. 22 שנה עברו מאז הטבח במערת המכפלה, ודומה שהערכים והעמדות השתנו לבלי הכר. אומרים שארתור פינקלשטיין, יועץ הימין בגלגוליו השונים, קבע כי השאלה שהכי משקפת את עמדות הציבור היא "האם אתה שונא ערבים". האיבה לערבים היא הנשק הלא־סודי של הימין, שמעלה אותו לשלטון למרות כל מפגעיו. די בזה שהוא מתאר את מתנגדיו כאוהבי ערבים. בנימין נתניהו איננו משחית מלותיו לשווא. פעמיים דיבר על ערביי ישראל — פעם כששיגר לציבור בוחריו אזהרה נואלת מפני נהירתם לקלפיות, ופעם כששיגר לעבר האזרחים הערבים אזהרה בעקבות הפיגוע ברחוב דיזנגוף. הקלות שבה מתייחסים כאן לכל פגיעה בערבי היא בלתי סבירה. ההגנה הטוטלית כמעט על החייל אלאור אזריה נובעת מהעובדה שרבים חושבים שערבי הוא בן מוות, לא כל שכן מחבל שפורק מנשקו. אין בקרבם שביב של אמונה שנשקפה ממנו סכנה. גם אזריה כנראה לא חשב כך. המחול סביבו מותיר בי את התחושה שב–20 השנים האחרונות הידרדרנו לתהומות של שנאת האחר, המלווה בבכי קורבני קורע לב. המשתנה הזה של היחס לערבים הוא לא רק נחלת הימין הקשיח. מתי ביקר יאיר לפיד ביישוב ערבי? מתי קיימה שם מפלגת העבודה ישיבת מרכז? זה לא קורה, כי ההידרדרות המוסרית היא מידבקת ואין מרשם כיצד לעצרה. 31/8/2016
...
הלו, ישראל, לא לחמוד את זוכה מדליית הזהב הירדני!סמאח סלאימה, mekomit בהיעדר כמעט כל הישג משמעותי אחר, ניסו כמה עיתונאים להאחז ב"שורשים הישראלים" של אחמד אבו גוש, זוכה מדליית זהב בטקוואנדו. הם רק שכחו לציין שהוא חי במחנה פליטים ושחלקים ממשפחתו גורשו ב-48`. לאחמד אבו גוש, בן 20, שנולד במחנה הפליטים אל-נאסר בירדן למשפחת פלסטינים מהכפר אבו גוש ("הידוע בחומוסיות שלו ובמיקומו הנוח על הכביש בין תל אביב לירושלים", לשון המאמר). לפי המאמר העליז במיוחד האלוף האולימפי צמח משורשים ישראלים, וכל זאת למה? כי משפחתו הגיעה מכפר שישראל כבשה ב-1948. מה שבמאמר הזה, כמו גם בכתבות אחרות (נגיד, באתר וואלה וב-one), לא מציינים, זה שחלקים גדולים ממשפחת אבו גוש הפכו לפליטים ב-1948, איבדו את כל רכושם, ועברו לגור במחנות הפליטים בירדן. משפחתו של אחמד אבו גוש עזבה (אמנם מרצונה) בעקבות קרובי משפחה, ועברה לגור גם היא במחנה פליטים פלסטיני. לא בדיוק "הגירה" מסורתית, ולא ממש משהו שמייצג זהות ישראלית חזקה.27/8/2016
פעילים פלסטינים: ישראל עוצרת מחדש אסירים שריצו את עונשם כדי למנוע את שחרורםג`קי חורי, haaretz ארגוני זכויות אדם ופעילים למען האסירים הפלסטינים הזהירו בסוף השבוע ממה שהגדירו כמדיניות חדשה של ישראל - מעצר אסירים פלסטינים מיד לאחר שחרורם או עוד לפניו, תוך שימוש בלתי מוצדק בצווי מעצר מינהליים. מקרה אחד הוא זה של העציר בילאל כאיד, השובת רעב במשך יותר מ-60 ימים. כאיד היה מעורב בפיגועים כפעיל החזית העממית בתקופת האינתיפאדה השנייה, ונידון ל-14 שנות מאסר. שעות לפני שחרורו המיועד הוצא נגדו צו מעצר מינהלי למשך חצי שנה. בעקבות זאת פתח כאיד בשביתת רעב וכעת הוא מאושפז בבית החולים ברזילי באשקלון כשהוא כבול למיטתו. לדברי סנגוריו של כאיד, המדינה התנתה את שחרורו בהרחקה מהגדה המערבית למשך ארבע שנים, תנאי שאינו מוכן לקבל. מחר ידון בית המשפט העליון בעתירה שהגיש ארגון "רופאים לזכויות אדם" בשם כאיד, לשחרורו מהכבילה ולביקור של רופא חיצוני אצלו. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את עתירתו של כאיד.24/8/2016
...
הקלגסים חזרו עם שחר: הריסות נוספות בדרום הר חברוןאהיה שם מחר עם חברי מאום אל ח`יר בשביל להשתתף ולנסות להכיל את האבל, את הזעם הכבוש, את הדמעות. הרסו ב 6:00 בבקר. הרסו שוב את ביתו של זאייד אחיו של עיד. בית שהרסו לפני שבועיים ואנשי הכפר בנו אותו מחדש, ( אחרי הכל צריך מקום להניח בו את הראש)24/8/2016
ישראל כופה במכוון תנאים בלתי אנושיים על פלסטינים העובדים בתחומה ברישיון | בצלם 21/8/2016
...
אל-קודס [ירושלים] וסביבתה עברו צונאמי של הריסות שעוד לא היה כמוהו בעבר במסגרת מדיניות ההרס הישראלית. תוך פחות משמונה שעות, שלטונות הכיבוש הרסו 39 יחידות דיור בכפר קלנדיה, בעיסאוויה ובראס אל-עאמוד."‎020214/8/2016
דוח OCHA השבועי על המצב בשטחים הכבושים השבוע הראשון של אוגוסט 2016דגשים מרכזיים בשבוע זה ב־14 הזדמנויות נפרדות בשטח C ובירושלים המזרחית הרסו הרשויות הישראליות, אילצו את הבעלים להרוס או החרימו 42 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה, גרמו בכך לעקירתם של 30 בני אדם ופגעו בדרכים אחרות ביותר מ־1,200 בני אדם. שש מהתקריות התרחשו בקהילות בדואים ורועים פלסטיניות המצויות בסכנת העברה בכפייה, והוסיפו למכלול הגורמים הדוחקים את רגלי התושבים מיישוביהם. 12 מהמבנים שנבחרו להריסה ניתנו קודם לכן כסיוע הומניטרי, לרבות מחסי חירום, סככות לבעלי חיים, בתי שימוש, מרכז קהילתי וחיבור לרשת מים; בשל החרמת החיבור לרשת המים, כמעט אלף פלסטינים בחמש קהילות רועים בבקעת הירדן ימשיכו לסבול ממחסור במים. נתון זה מביא את מספר פריטי הסיוע שנהרסו או הוחרמו מאז תחילת 2016 למאתיים, כמעט כפול מהנתון לכל שנת 2015 (108). ביטא (נפת חברון) הרסו כוחות ישראליים את בתי משפחותיהם של שני פלסטינים שביצעו את פיגוע הירי בתל אביב ב־8 ביוני 2016, שבו נהרגו ארבעה ישראלים; 13 בני אדם, בהם שישה ילדים, נעקרו כתוצאה מכך. אחד מהבתים שנבחרו להריסה פוצץ בחומרי נפץ, ואלה גרמו לנזק לשתי דירות באותו בניין ופגעו בעשרים דייריהן. מאז תחילת 2016 הרסו הרשויות הישראליות או אטמו, בנימוקי ענישה, 21 בתים, וכך גרמו לעקירתם של 116 בני אדם בסך הכול, נתון כמעט זהה לנתון לכל שנת 2015. בעימותים עם כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נפצעו 65 פלסטינים, בהם 15 ילדים. 14/8/2016
...
בצלם: החודש מלאו שנתיים ללחימה בעזה בקיץ 2014. היום אנחנו מפרסמים לראשונה את נתוני ההרוגים המלאים לאחר מחקר שטח מעמיק ומקיף של תחקירני בצלם cmko - בלחימה נהרגו 2,200 בני אדם, 65% מתוכם אזרחים, כרבע (!) מהרוגים קטינים. בזמן הלחימה התרענו שוב ושוב על הפגיעה הנרחבת באזרחים ובפרט בילדים אך לצערנו קריאתנו נפלה על אוזן אטומה ועין עצומה. כך, במשך 50 ימים, נותרה על כנה מדיניות פתיחה באש שקטלה אזרחים שלא היה להם כל חלק בלחימה בישראל. השיעור הגבוה של אזרחים, בהם נשים, ילדים וקשישים, בקרב ההרוגים, מעמיד בספק את טענותיה של ישראל שכל המטרות להתקפה היו לגיטימיות, כי הצבא הקפיד על עקרון המידתיות בעת ביצוען וכי הוא נקט באמצעים לצמצום הפגיעה באזרחים. את הנתונים אפשר לראות במערכת אינטראקטיבית המאפשרת לערוך חיפושים וחיתוכים לפי גיל, מגדר, איזור גיאוגרפי וקריטריונים נוספים. http://www.btselem.org/2014_gaza_conflict/he/ 12/8/2016
...
מעשה באופניים, וורמאכט ומג"ב דניאל בלטמן, haaretz לפני כ–15 שנה יצא לאור הספר "חיילים — תמלילים של לחימה, הרג ומוות", שנכתב על ידי שני חוקרים גרמנים. הספר מבוסס על תמלילי הקלטה של שבויים גרמנים, חיילי הוורמאכט שהוקלטו בחשאי בתאיהם, בלא ידעו שהם מוקלטים ושוחחו ביניהם בחופשיות ובפתיחות רבה על חוויות המלחמה שלהם. תמלילי השיחות שירתו את הביון הבריטי, שניסה להבין את הפרופיל הפסיכולוגי של החייל הגרמני. אחת מהשיחות היותר ידועות שמביאים השניים בספרם מתנהלת כך: חייל א׳: ״יריתי מאחור בצרפתי שרכב על אופניים״. חייל ב׳: ״מטווח קרוב?״ חייל א׳: ״כן״. חייל ב׳: ״הוא רצה לקחת אותך בשבי?״ חייל א׳: "שטויות, רציתי את האופניים שלו״. לכאורה, אין קשר בין סיפור הרצח הזה לבין פרשת המג"בניק והאופניים, שתועדה בסרטון שהופץ בשבוע האחרון על ידי "בצלם". נראה בו שוטר מג"ב צועד לעבר ילדה פלסטינית בת שמונה (אנואר בורקאן שמה, כך התברר), שהעזה להיכנס עם אופניה לרחוב הסמוך למערת המכפלה, המוגדר על פי חוקי האפרטהייד בשטחים כ"פלסטינריין". הילדה פורצת בבכי למראה השוטר, הוא דורך על אופניה ומונע ממנה לקחת אותם. היא נמלטת בבהלה מהמקום. הוא לוקח את האופניים ומעיף אותם אל השיחים הסמוכים. בשני הסיפורים הללו מופיעים אופניים, אבל לא הם המכנה המשותף לסיפורים, אלא היחס לקורבן ולרכושו. בין החיילים הגרמנים המשוחחים בשבי הבריטי על רצח וגזל רכושו של הקורבן ובין שוטרי מג״ב, המתנפלים על ילדה בת שמונה ומונעים ממנה בגסות לשמור על רכושה, והחייל אלאור אזריה ששיגר בקור רוח כדור לראשו של אדם השוכב פצוע וחסר אונים — יש הרבה מן המשותף. מי שהסביר במדויק את תהליך הדה־הומניזציה של הקורבן, אותו הגדיר כ״אפקט לוציפר״, היה הפסיכולוג האמריקאי פיליפ זימברדו. ליבתו של הרוע היא תהליך שבו קולקטיבים מתוארים כפחות אנושיים מאלה המתייגים אותם כך. נסיבות שונות גורמות למתייגים להחליט, כי מותר להשפיל ולבזות קבוצה של בני אדם מתוך תפישה של עליונות והנחה שהם נחותים. תהליך הדה־הומניזציה דומה לקטרט המערפל את הראייה, טען זימברדו. דה־הומניזציה מערפלת את החשיבה אצל האדם, ומטפחת בו את התפישה שאנשים אחרים פחות אנושיים ממנו. זה הופך את האחרים לסוג של אויבים הראויים ליחס שונה, שכולל אלימות, השפלה, עינויים, ואפילו השמדה. התהליך שעברו חיילים גרמנים, ששירתו בקרב אוכלוסייה שאותה ראו כנחותה מהם, הוא בדיוק אותו תהליך שעוברים חיילים ישראלים בשטחים — ביחס לפלסטינים. חיילים גרמנים בשטחי הכיבוש לא הסתכנו, בדרך כלל, בהעמדה לדין על רצח של מי שנחשבו לאויב נחות ומסוכן. בצה״ל מנסים עדיין לעמוד בפרץ ולבלום את ההידרדרות, למרות הדיסוננס הקיים בין המסר האנושי לבין אופיה של העבודה המלוכלכת שנדרשים חיילי הכיבוש לבצע. שהרי קשה לתבוע יחס אנושי ממי שתפקידו להשליט טרור, המשרת את גזע האדונים היהודי בשטחים. אז למה בעצם אסור להתנפל על ילדה הרוכבת על אופניה או לחסל בדם קר פלסטיני פצוע? 11/8/2016
...
נטע אחיטוב, haaretz , בעוד רוב הישראלים חוששים מחדירת מחבלים, חפירת מנהרות וירי טילים ומרגמות מעזה לישראל, הולך ומתהווה מכיוונה איום חמור בהרבה. מומחים בישראל ובקהילה הבינלאומית מזהירים מפני משבר המים ההולך ומחריף ברצועה. התחזית: זיהומים ומגפות יחדרו לישראל והמוני עזתים צמאים יצבאו על הגדר. בשונה מהסכנות האחרות, לסכנה זו דווקא יש פתרון פשוט וזמין — אך בינתיים ממאנת ממשלת ישראל לספקו 5/8/2016
...
ישראל הרסה יותר בתים של פלסטינים בגדה בחצי הראשון של 2016 מאשר בכל השנה שעברה בצלם - ישראל הרסה יותר בתים של פלסטינים בגדה בחצי הראשון של 2016 מאשר בכל השנה שעברה הרשויות הישראליות הרסו במחצית הראשונה של שנת 2016 יותר בתים בקהילות פלסטיניות בגדה המערבית מבכל השנה הקודמת כולה. כך עולה מנתוני בצלם, שיוצגו היום, (27.7.2016) בכנס בכנסת שיעסוק במדיניות הריסת הבתים של ישראל בשטח סי. למעשה, מספר הבתים שנהרסו בחצי השנה האחרונה גדול יותר ממספר הבתים שנהרסו בכל שנה מלאה בעשר השנים האחרונות בהן אוסף בצלם נתונים על התופעה, למעט שנת 2013, שמספר הבתים שנהרס בה היה גדול רק מעט, ועמד על 175.2/8/2016
...
ארכיון מאמרים
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה