קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מצור, חומה ומחסומים

כותרתתאורתאריך
עזרה לתושבי ראס אל אחמר להביא מים "עלי בני עודה היה פצצת זעם. הוא עמד ליד ביתו בראס אל אחמר וזעק זעקה מרה, ידיו התנפנפו לכל הכיוונים פניו אדומים ועיניו יצאו מחוריהן. נרתענו לאחור .פחדנו. הזעם שלו הופנה כלפי יהודים באשר הם. ואנחנו היינו שם ! התחושה היתה שאם היה לו חומר נפץ הוא היה מפוצץ את עצמו ואותנו. כל עמק הבקע שמע את צעקותיו. נרתענו לאחור. חשבנו , איך אנחנו בורחים משם? . מעולם לא ראינו כזה זעם." כך התחיל דו"ח מחסום ווטש מ-4.11.2016 (הדו"ח המקורי בצרופה)8/12/2016
אלו תמונות מהבוקר, כוחות הכיבוש הרסו שוב את ביתו של אבו נאר בפסאיל, בנוסף הוחרמו היום עוד 2 טרקטורים בראס אל אחמר שהיום צריכים לעזוב את בתיהם. כל עם וחוקי הגזע שלו. 6/12/2016
...
פינוי בינוי ניצול - דוח בצלם החדש על הכיבוש במרחב הכפרי של הגדה 6/12/2016
...
ננס בגנויצחק לאור, haaretz בשיא האינתיפאדה השנייה, ב–2001, גויסו כל תותחי השמאל הציוני — פרופסורים, שבדרך כלל מדושנותם היא אומנותם, ובעיקר סופרים — לסייע בקרב על דעת הקהל במערב. המוטיב המרכזי, אצל כולם, על פי המלצה מירושלים, היה "הסכנה לקיום ישראל כתוצאה מ`זכות השיבה`". הם לא היו היחידים, כמובן. בצרפת הצטרף, למשל, כוכב הטלוויזיה, ברנאר אנרי לוי, וסיכם את דברי חברינו כך: "הייתי אומר, כמו עמוס עוז, שחריתת זכות השיבה בראש תביעותיו של אש"ף היא פרובוקציה טהורה, משום שהזכות, פירושה לא עוד מדינה פלסטינית אחת, כי אם שתיים: האחת כאן, מיד, בשטחים... והאחרת, אחר כך, בישראל עצמה, כאשר מיליוני פליטים יורשו לשוב ויהפכו את המדינה היהודית לארץ בעלת רוב פלסטיני" ("לה מונד", 4.6.2002). מאז, התבררה הדמגוגיה גם כלא־אמת. לא התביעה ל"זכות השיבה" הכשילה את המשא ומתן בקמפ דייוויד שנתיים קודם לכן, ולא היא היתה הגורם לאינתיפאדה הרצחנית. אבל החבר`ה לא חקרו. אמרו להם לכתוב, כתבו. לא הייתי מעלה פרק זה, אלמלא היווה הסבר ל"סיפור ההצלחה" של ראש ממשלתנו, המארח את בכירי התקשורת כתרנגול מקסיקאי אחרי ניצחון בארגז חול. עיתונאים מעריצים כוח, ולכן הם משתאים לנוכח ניהולה של "מדיניות סירוב איתנה", ובעזרת הזיכרון הז`ורנליסטי הקצרצר בָּדוּ את ביבי כמי ש"הצליח להדוף את הלחץ המערבי". בולשיט. לא היה שום לחץ נשוב לרגע לימים ההם. מדוע קל היה לשתול, אז, בצרפת, את הבלוף על "מיליוני הפליטים שישובו לפלסטין"? משום שהשיח הצרפתי היה עמוס כבר אז באיבה להגירת "לא אירופים". ניקולא סרקוזי ניזון מהשנאה הזאת, ז`אן מארי לה פן צווח אותה. האחרים, הומניסטים כמו ברנאר אנרי לוי, או אלן פינקלקראוט, נזקקו לנו — "הסצינה האחרת" בלשונו של פרויד — כדי למשש לעצמם את הקולוניאליזם האלים, בונה החומות, המבדיל בין דם לדם, בשם העם היהודי הנרדף, כמובן, בעוד הם, שם, חוגגים את "זכויות האדם". הקסנופוביה הישנה מצאה לעצמה, אז, את השמאל הציוני. שנים שישראל מגשימה ומנצלת את השנאה המערבית ללא־מערב, שנים שהיא מתנחלת בשטחים בלי לחטוף שום סנקציה. הפרויקט שלה זוכה לאהדה שתוקה. הברית בין הקולוניאליזם המודחק או המתפרץ של המערב לבין הקולוניאליזם הישראלי היא אופציה מתמדת בחיינו. נתניהו מגלם את ההתעלמות המערבית מתשוקת החירות הפלסטינית, וָסָל העוסק רק בהבטחת שלטונו, מין הורדוס.30/11/2016
...
תביעה של עאיד עמאר נגד מדינת ישראל (ת"א 54948-11-15):: מדובר במקרה חמור ביותר בשרשרת של אירועי תקיפה, חבלה ברכוש ואלימות מצד מתנחלים קיצוניים בעוד שהחיילים עומדים מנגד. עאיד ובנו הגיעו ברכבם לכיכר במחסום חווארה, בתחילת אוקטובר 2015, כדי לחזור לביתם. מחסום חווארה מרושת במצלמות, תאורה ובעמדות חיילים, וגם נמצא סמוך מאוד לחטמ"ר שומרון, הבסיס הגדול באזור. החיילים סגרו את המחסום ונוצר פקק של הרכבים הפלסטינים. בשל עומס הרכבים, עאיד לא היה יכול לסובב את רכבם לאחור ולעזוב את המקום. 29/11/2016
פלסטינים הגישו תביעה בצ`ילה נגד שופטי העליון הישראלי בגין פשעים נגד האנושות. בעלי האדמות נימקו כי תוואי גדר ההפרדה בבית ג`אלה ינתק את חלקותיהם מהעיירה בעלי האדמות נימקו כי תוואי גדר ההפרדה בבית ג`אלה ינתק את חלקותיהם מהעיירה הפלסטינית. התביעה - נגד השופטים הנשיא (בדימוס) גרוניס, הנדל ופוגלמן - מתבססת על תקדים משפטי נירנברג29/11/2016
...
כיף להיות ערביגדעון לוי, haaretz כיף להיות ערבי בישראל. מתעורר רוקח מהסופר־פארם ומגלה שהוא מצית בפוטנציה. קמה גננת בשפרעם ומגלה שהיא דאעש. כל פועל בניין מטייבה הוא גיס חמישי, כל אחות בהדסה היא סכנה דמוגרפית. מוכר החומוס הוא רק מוכר חומוס, אבל אולי הוא מרעיל. שוטף הכלים עלול לצאת מהמטבח עם סכין, גם על הרופא הערבי אסור לסמוך. תביאו רופא יהודי. המרצה, סוכן הביטוח, הבנקאי, העיתונאי או הטכנאי, כל אזרח ערבי שיוצא לרחוב נחשב חפץ חשוד. מוטב לו שלא ידבר בשפתו, בלאו הכי קרוב היום שבו היא תוצא אל מחוץ לחוק במרחב הציבורי. היא מפריעה לשלוות היהודים ומפחידה אותם. חלקם אפילו נגעלים ממנה. את המואזין הם כבר השתיקו. כיף להיות ערבי בישראל, המדינה שאתה נאמן לה הרבה יותר משהיא נאמנה לך, מדינתך שמתעללת בבני עמך. כיף להיות ערבי בישראל, כי אפילו להגדיר את עצמך כרצונך אינך יכול: אתה "ערבי ישראלי", ואין על כך כל ויכוח. פלסטיני? רק מי שחי בשטחים. גם אם הוא דודנך הראשון, הוא לא מאותו עם. אפשר וצריך להיות יהודי אמריקאי ולפעול למען ישראל, אסור להיות ערבי ישראלי ולפעול למען הפלסטינים. אתם לא מאותו עם. רק תעזו לחשוב אחרת. אסור גם לזכור את מה שאסור לזכור: את העבר. יום העצמאות הוא חג הלאום. מי שרוצה לציין את הנכבה, שילך לעזה או לכלא. בכלל, מי שלא טוב לו פה, שיילך לעזה. תראו מה קורה בסוריה . כיף להיות ערבי בישראל, נסו לטוס ארקיע או אל־על ותבינו למה. נסו אפילו את המאבטח שבודק את המבטא בכניסה לנתב"ג. פרופיילינג, קוראים לשרץ בעגת הביטחון. נסו לשכור דירה בצפת; נסו אפילו ברמת אביב. נסו למצוא עבודה, לשלוח קורות חיים ולחכות לתשובה. כיף להיות ערבי ישראלי, תוכלו לראות ערבים אחרים בטלוויזיה, אחרי כל רצח "על כבוד המשפחה", רק אז. טכנאי הטלוויזיה לא יבוא, "כי מסוכן", ועדת המדרוג לא תבדוק את הרגלי הצפייה, כי היא מתמקדת רק ב"בתי אב יהודיים". כיף להיות ערבי ולשמוע על הסכנה הדמוגרפית והרחם הערבי. יש סכנה שהגליל "יאבד" וצריך "לייהד" את הנגב, לפני שיהיה מאוחר. זה הדיבור התקין לגמרי בישראל. לאירופה יש בעיה של זרים, וגם לנו: הערבים הם הזרים שלנו. "בני שבט בנימין" מבורמה מקבלים אזרחות אוטומטית, אבל לאחיכם בני הארץ, שגורשו או ברחו ב–1948, אסור אפילו לבוא לביקור. כיף להיות ערבי, כי תראו איך משפילים את נציגיכם בכנסת ואיך מדירים אותם. כיף להיות ערבי בישראל, כי אין יהודי שיכול לדמיין לעצמו את מה שהם עוברים מדי יום. רבבות בני אדם שכל יציאה שלהם מהגטו המיועד להם מלווה בהשפלה ובהחשדה תמידיות, רגעים קטנים וגדולים של אימה ועלבון. חשבו מה עובר על צעירה שיוצאת מיפו בכיסוי ראש, על צעיר ערבי שהולך לסרט. 27/11/2016
...
דוח בנושא הגנה על אזרחים | 14-1 בנובמבר 2016‎ 22/11/2016
...
האם זהו סוף העולם?גדעון לוי, haaretz וידוי א`: קיוויתי שדונלד טראמפ ייבחר; וידוי ב`: נבהלתי מבחירתו. די במחשבה שרודי ג`וליאני יהיה בעל תפקיד בכיר בממשלו, ואולי גם ישפיע על מדיניותו כלפי ישראל, כדי להכניסני לתבהלה של ממש. בת זוגי קתרין, סגורה עכשיו בחדרה, מבועתת וזועמת עוד הרבה יותר: היא דואגת לעתיד הסביבה ולעתיד ארצה. היא בטוחה שטראמפ יחריב את הסביבה ויאפשר לוולדימיר פוטין לכבוש את שוודיה. קיוויתי שטראמפ ייבחר כי ידעתי שבחירה בהילרי קלינטון, שערכיה התעוותו מזמן, תהיה גם בחירה בהמשך הכיבוש הישראלי. צר עולמי: אותי מעניין הכיבוש יותר מכל דבר אחר, ואין הרבה חדשות קשות יותר מנשיאה שהיתה ממשיכה לגבות אותו. את בקבוקי השמפניה היו צריכים לפתוח ביצהר ובאיתמר דווקא, אם היא היתה נבחרת. עם הכסף של חיים סבן והמורשת של ברק אובמה, אמריקה לא היתה מעזה להפעיל לחץ על ישראל. סוף העולם. גם בנימין נתניהו צריך להיות מודאג. טראמפ שיאבד עניין במזרח התיכון עשוי גם להיות טראמפ שלא יגבה את הכיבוש. צהלת המתנחלים מוקדמת מדי. היא עוד עשויה להיהפך לזעקה. טראמפ לא יהיה כמובן לעולם ידיד הפלסטינים, כפי שלא יהיה ידיד של כל חלשי העולם, אבל הוא עלול להתגלות כבדלן אמיתי וככזה שיפרק את המחויבות העיוורת, האוטומטית והלא מובנת של ארצו לישראל. הוא הרי נבחר על גלי ההבטחה לקעקוע התקינות הפוליטית. התמיכה בהמשך הכיבוש הישראלי היא באמריקה התקינות הפוליטית. קרתנית מאוד, כאן נעוצה התקווה בבחירתו. ואולי תקווה קטנה לישראל: טראמפ המקורי לא יהסס להתנער ממנה, והתוצאה עשויה להיות לטובתה. באורח פרדוקסלי, דווקא מה שיהיה רע לעולם ולארצו עשוי להיות טוב לישראל: נשיא בור ובדלן, שהעולם לא מעניין אותו, שרוצה שכל מדינה תשלם בעבור הסיוע האמריקאי ומתכוון לשחוט פרות קדושות, עשוי להיות נשיא טוב ומטלטל לישראל. אתמול התחיל סוף העולם? אולי. לא בטוח. 19/11/2016
נקמה, נקמה, נקמהעמירה הס, haaretz מבע פניו הילדותי שנהפך לבוגר, בעצבותו, מוכר לכל פלסטיני. בתקשורת הישראלית מותר לכתוב רק את האות הראשונה של שמו, א`. בכך, ובמשפטו שהתקיים בדלתיים סגורות, מסתכם היחס הראוי לילד שהיה בן 13 ותשעה חודשים כשביצע לכאורה את העבירות שבהן הורשע. בכל השאר — המעצר אחרי הלינץ` שנעשה בו ופציעתו, החקירה הברוטלית, כתב האישום הקיצוני, ההכרעה וגזר הדין — מערכת החוק התייחסה אליו בדיוק ברוח דרישתו של הציבור הישראלי־היהודי: נקמה, נקמה, נקמה. השופטים יורם נועם, רבקה פרידמן־פלדמן ומשה בר־עם הרשיעו אותו בשני ניסיונות רצח, למרות שלא דקר אף אדם. מלכתחילה אמר א` לחוקריו ולשופטים שהוא ובן דודו, חסן מנאסרה, יצאו לפני כשנה לפסגת זאב, כדי להפחיד יהודים בסכינים שבידיהם (בגלל מה שהשלטון הישראלי מעולל לפלסטינים), אולי לפצוע, אבל לא לרצוח. הוא הורשע כי מנאסרה בן ה–15 (ששוטרי מג"ב יכלו לעצור אבל הוציאו להורג, כצו האופנה במקומותינו) דקר גבר צעיר וילד. השופטים לא ייחסו חשיבות לדברי א`, שמלכתחילה הוא ומנאסרה החליטו שאין לפגוע בנשים, ילדים וזקנים: ואכן, במודע הם לא ניסו לפגוע במבוגר שנקרה בדרכם. השופטים ביטלו את דברי א`, שהוא ניסה להניא את בן הדוד מפגיעה בילד. השופטים זילזלו בעובדה שא` יכול היה להודות מיד בניסיון רצח, כדי שדינו ייגזר לפני שיגיע לגיל 14 (ואז לא יישלח למאסר). הוא פשוט לא הסכים להודות במשהו שכלל לא התכוון לעשותו. שירות המבחן, ששיבח את תהליך השתקמותו, המליץ לשופטים להסתפק במאסר על תנאי ובהשארתו במעון סגור עד גיל 18. אבל השופטים גזרו 12 שנות מאסר על ילד בן 14 ומשהו. אבל נועם ועמיתיו העדיפו לראות את "גל הטרור" ו"הרקע הלאומני", לא את הילד. לו ראו את הילד היו פוסקים כך: "בפנינו עוד ילד, שמרגע הולדתו בירושלים חי את האפליה המכוונת, השיטתית, בינו לבין בני גילו היהודים: בדיור, בבתי ספר, בסיכויי עבודה, בתשתיות, בחופש התנועה והבחירה, בזכות לזהות קולקטיבית. בפנינו עוד ילד שחווה לצערנו יום יום את ברוטליות המשטרה, זלזול העירייה ורשעות השיטה. 19/11/2016
רצח רבין היה רצח דתיב. מיכאל, haaretz רצח פוליטי? לא פוליטי? ביבי הסית? לא הסית? הוויכוח גועש. מדי שנה הוא גועש. בשנים הבאות בוודאי יימצאו גם עסקנים דמויי־ביטן ("בִיטָנוֹאִידִים"?), שיטענו בלהט כי רצח רבין היה במסגרת חיסול חשבונות, על רקע רומנטי, או סתם ניטרול מוצדק, כי בכליו של ההרוג נמצא אולר שוויצרי. ובינתיים הולך ונמוג הרקע האמיתי לרצח. מתאדה מן הדיון הסוער ואיש לא עוסק בו עוד. ראוי על כן להתעקש ולהזכיר: רצח יצחק רבין היה רצח דתי. רצח לשם שמים. רצח על רקע חילול כבוד האל. מותר להפנות אצבע מאשימה גם אל מנהיגי הימין. אך הם נושאים הפעם רק באחריות שולית. הסתותיהם השגרתיות יכולות אמנם להביא חדלי אישים להשליך רימון בהפגנה, לירות בפועלים, או לפרוק את יצריהם על פלסטינים ברחובות. אבל רוצחים מן הזן הקדוש, רוצחים־צדיקים מסוגם של גודלשטיין, המחתרת היהודית ויגאל עמיר — אלה אינם זקוקים למסיתי הימין. להם יש מסית מוצלח הרבה יותר: ה` אלוקי צבאות. גם במלוא הכבוד ליכולת ההסתה של נתניהו ודומיו, ראוי להודות: עמיר לא היה חייל שלהם. הוא היה חייל של רבותיו. אותם רבני־אליל אשר בשם האלוהים ובשם איזושהי פרשנות פרימיטיבית של תורתו, התירו את הרשע ואת העושק, את המירמה ואת הגזל, את השנאה ואת החמס ואת הרצח. רק מתוכם יכול היה רוצח כזה לצמוח. רוצח המאמין באמונה יוקדת, כי בכך הוא עושה את רצון אביו שבשמים. וגם חבלי לידתו של הרצח הקדוש כבר זקוקים לריענון. ב–11 ביוני 1967 נולדה א"י השלמה, ונתבלעה דעתה של היהדות. השטחים. הקברים. הגאולה. המשיח. הבטחת אלוקים לאברהם. ציוויי ההשמדה, ההורשה, הנקם — כל אלה חרגו לפתע מדפי החומש ונעשו בני־מימוש. המפלצת החרד"לית נולדת, והכתובת נרשמת על הקיר. אך איש לא קורא אותה. נובמבר 1993. "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל" מנפיק "דין רודף" ראשון: "כל המתרשל במניעת ביצוע `ההסכם` (אוסלו), עובר על הלאו של `לא תעמוד על דם רעך`". זהו "דין רודף" מפורש. כל חרד"לאי יודע זאת 4 בנובמבר 1995. נמצא מי שהבין את הרמזים. יגאל עמיר רוצח את יצחק רבין. ועדיין לא נמצא איש שיקרא את הכתובת, שעדיין על הקיר. 19/11/2016
...
החוק להסדרת שכונת חאפעפרה ישועה-ליית, hagada זעקות הקוזקים הנגזלים מגבעות השומרון לא אמורות לעורר הד של חמלה בלב הליברל הישראלי המצוי, המאמין שפינוי כל השטחים שכבשה ישראל בשנת 1967 יביא מזור למדינתו הבעייתית. אבל לשוועה העולה מגבעות עמונה ולקינות על הקיפוח הנורא של תושביה דווקא יש בסיס מוצק. "חוק ההסדרה" הדוחה שנועד להכשיר את גזל הקרקעות מעבר לקו הירוק בסך הכל אמור להשוות את מצבם ומעמדם לזה של שאר הישראלים, שרובם נהנים מהגרסה המוקדמת יותר של החוק הזה, הידועה בשם "חוק נכסי נפקדים התש"י – 1950". שכונת מחלול בתל אביב הוקמה בשיטת ה`חאפ` (צילום: אתר נוסטלגיה אונליין) telavivoldשכונת מחלול בתל אביב הוקמה בשיטת ה`חאפ` (צילום: אתר נוסטלגיה אונליין) אכן, תושבי ההתנחלויות והמאחזים (שאין בהם שעל "חוקי" אחד על פי החוק הבינלאומי) בסך הכל נישלו – ברשות מדינתם ובחסות צבאה – פלסטינים מאדמתם והפכו אותה לרכושם. 19/11/2016
השקר החדש של הימין: "המדינה הורסת רק ליהודים"נועם שיזף, mekomit במסגרת הסחרור שפרשת עמונה הכניסה את הממשלה אליו, מפיצים כמה שרי ימין שוב את הטיעון לפיו המדינה הורסת בתים של יהודים, אך נמנעת מלעשות אותו דבר לערבים. מירי רגב כותבת בפייסבוק ש"לא ראיתי התייחסות דומה לעשרות אלפי בתים לא חוקיים בנגב, בגליל ובוואדי ערה". יריב לוין אומר שהוא "מצפה משופטי העליון לגלות חריצות ונחרצות דומה גם בהכרעות הנוגעות לבנייה הבלתי חוקית הערבית". ויש עוד הרבה דוגמאות. כמובן שהמקרים אינם קשורים או דומים, למעט ההרגל הימני לענות לכל התפתחות בצעקות "אבל ערבים!" או "אבל שמאלנים!". המדינה התחייבה לפנות את עמונה ב-2010; לדבר על "נחרצות וחריצות" בהליך שמתגלגל יותר משש שנים זו בדיחה. אבל השקר הגדול באמת נוגע לעובדה שהמדינה בהחלט הורסת בתים של ערבים, והיא עושה את זה בעקביות, בנחרצות וללא הפסקה. בשנת 2015 נהרסו 982 בתים של אזרחים בדואים בנגב. שנה קודם לכן נהרסו 1073. בשטחי סי הרסה המדינה ב-2016 (שעוד לא הסתיימה) כ-250 בתים של פלסטינים על "בנייה לא חוקית", שהותירו אלף איש ללא קורת גג.19/11/2016
בפוסט החדש מאת יוסי גורביץ אנו מציגים לכם את ההיסטוריה של עמונה כפי שתושביה לא היו רוצים שתכירו אותה, מסמך אחר מסמך. אנחנו מחזיקים במסמכים מרשיעים למדי על ההיסטוריה של המאחז הבלתי מורשה עמונה, וחלקם אף פורסמו בעבר. אבל מאחר והשקרים מכיוון תומכי עמונה ממשיכים להגיע, החלטנו להזכיר לכם את קיומם שוב, בצורה מרוכזת וברורה. בפוסט החדש מאת יוסי גורביץ אנו מציגים לכם את ההיסטוריה של עמונה כפי שתושביה לא היו רוצים שתכירו אותה, מסמך אחר מסמך.8/11/2016
ארכיון מאמרים
10/2016
9/2016
8/2016
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה