קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מצור, חומה ומחסומים

כותרתתאורתאריך
דיווח וידאו עלההפגנה בנבי סליח, 3.7.2015מאת ישראל פוטרמן4/7/2015
...
דיווח וידאו מן ההפגנה בכפר קדום, יום ששי 3.7.2015מאת דוד ריב4/7/2015
...
ד"ר סטריינג`לאב מרפת גרופיתגדעון לוי, haaretz יעלון צודק: איש אינו גווע ברעב בעזה. המזון של הבהמות במכלאה הגדולה בעולם מסופק להן. אין אסון הומניטרי. אבל בעזה מתרחשת תופעה אחרת, ייחודית לתושביה: הם אינם מסתפקים רק באוכל. מין תופעה משונה שכזאת, בני אדם בעלי צרכים אחרים זולת פיתה־בצל־עגבנייה. למשל, הם זקוקים לפעמים גם למים. אלה הולכים ומזדהמים בעזה בקצב מבהיל: אי אפשר עוד לשתות את המים המלוחים היוצאים מהברזים. יעלון בוודאי מוכן להציע להם בקבוקי מים מינרליים דרך המעברים, אבל אין ודאות שכולם יוכלו להרשות זאת לעצמם. הביוב של עזה זורם לים — אותו הים של ישראל — וגם מי התהום שלה הולכים ונעכרים בקצב מבהיל. תושבי עזה גם נזקקים לחשמל, האפשר להאמין? במכבים־רעות לא שמעו על בני אדם כאלה, אבל כאלה הם תושבי עזה, אנשי תפנוקים. והחשמל מסופק להם רק למשך כמה שעות ביום. בחום הזה, בלי מותרות החשמל. יעלון זוכר בוודאי, שישראל הפציצה את תחנת הכוח היחידה ברצועה והחריבה אותה — אבל גם זה לא היה אסון (הומניטרי). 3/7/2015
...
תולדותיו של "רוצח מתועב"קובי ניב, haaretz האמת היא שהקונסנזוס שקיים כאן מזמן ושלא מירי רגב המציאה אותו, הוא לא נגד יצירות המפארות רוצחים, אלא נגד יצירות העוסקות בסכסוך הדמים הישראלי־פלסטיני, ששני הרוצחים הללו, עמיר ודקה, הם תוצריו המובהקים. אבל, וזאת השאלה האמיתית, למה בעצם אנחנו כל כך לא רוצים לראות יצירות העוסקות ברוצחים שצמחו ופרחו בביצת הדמים של המלחמה בינינו לבין הפלסטינים? מדוע אנחנו נאבקים בחירוף נפש שכזה כדי להשאיר אותם בגדר "רוצחים מתועבים", קרי מפלצות דמוניות, שאסור לדבר עליהם, להזכיר אותם, להראות אותם ולדון בהם? כי ככה אנחנו רוצים שהסכסוך יישאר בעינינו — דמוני, מפלצתי, קמאי, מיתי, בלתי אנושי, כזה שנובע מן הטבע, מהגורל, מאלוהים, כזה שלא אנחנו יצרנו ולא אנחנו יכולים לפתור.2/7/2015
...
שלוש תגובות לדו"ח האו"ם על צוק איתן, שלושה שקרג`ון בראון, mekomit למרות התגובות השקריות של גורמים רשמיים לדו"ח: הפרקליט הצבאי הראשי כן פתח בחקירות של מקרים בהם יש חשד שחיילים ביצעו פשעי מלחמה, הצבא כבר מזמן הודה שהמנהרות כוונו לעבר מטרות צבאיות, ולא ארגוני השמאל הם אלו שהעידו בפני הוועדה 2/7/2015
שאלת המוסריות של צה`ל היא הסחת דעתנועם שיזף נועם שיזף, mekomit ישראל מקבלת תשומת לב מיוחדת כי הכיבוש הוא חריג במערכת העולמית: איזו עוד מדינה מבקשת לשמור שליש מהאוכלוסיה שלה כאסירים? זו הסוגיה האמיתית, ממנה נובעים כל המבצעים הצבאיים וקורבנותיהם הרבים2/7/2015
המונולוג הפנימי יוצא לחופשיאסף ברטוב, friendsofgeorge "אנחנו עושים לכם טובה בכלל שאתם יושבים פה!" זעק חבר הכנסת מזוז מחביוני נפשו (ונפשם של רבים מאזרחי המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה במזרח התיכון) אל חברי הכנסת הערביים. כמעט שהוסיף "אנשים כמוכם נסבלים רק כשהם מאוד צנועים. יותר מצנועים. חול. אבק. וגו`", אבל אין להניח שהוא אמון על כתביו העוכרניים של לוין. עוד זה מדבר וזו באה: דוברת שגרירות ישראל בגרמניה, גב` עדי פרג`ון, נעמדה מול קומץ עיתונאים וכמשיחה לפי תומה אמרה כי לישראל אין עניין בנרמול היחסים עם גרמניה וכי רגשות האשם הגרמניים בכל הנוגע לשואה משרתים את משרד החוץ הישראלי. העיתונאים האומללים כמעט התעלפו, לא כי תוכן הדברים לא יעלה על הדעת, אלא כי זה הקו המנחה של המדיניות שאמורים לשמור בסוד, תוך כדי שמדברים יפה על חילופי תרבות ועל גרמניה אחרת.2/7/2015
הזניה בכפייהצבי בראל, haaretz לא רק השב"כ "יודע" מה הוא עושה, גם שירות בתי הסוהר, שאוזק עציר הנוטה למות למיטתו, יודע מה הוא עושה, וכמותו גם הרופאים שתומכים בהזנה בכוח, או שותקים. במדינה שרוב מערכות השלטון בה מפגינות אזלת יד בכל התחומים, שהצבא בה עדיין מלקק את פצעי מבצע "צוק איתן" ושהמשטרה שלה ניצבת על אדנים רקובים — קשה להבין איך לפתע, כאשר הדברים אמורים בעצירים, נהנים המנגנונים הללו מאמון מוחלט. חוץ מכמה ארגוני זכויות אדם, רופאים לזכויות אדם ושאר בוגדים שממומנים על ידי אויבי ישראל, הקונסנזוס נותר על מכונו. זוהי אותה הסכמה כללית שממשיכה לתמוך גם במעצר המינהלי הקולקטיבי המוטל על עזה. מותר להשליך בליסטראות על ראש הממשלה בגלל מדיניותו בנוגע למשאבי הגז, אפשר ליידות אבנים קטנות וחדות במירי רגב מפני שהיא מירי רגב, ועל סוגיית הדיור עוד תתחולל כאן מלחמה — אבל בעניין עזה, חברים, הממשלה יודעת מה היא עושה. מבחינת הציבור בישראל דין עדנאן, המינהלי הבודד, כדינה של עזה, המינהלית הקולקטיבית. כן, כולם בעד שישראל תעביר לעזה מזון, תרופות וחומרי בניין במשורה. אבל חופש, הסרת הסנקציות, פתיחת המעבר הימי — לא נמל חלילה — היתר לתושביה לעבור לגדה, לייצא את תוצרתם באופן חופשי — זה לא. מיליון ו–800 אלף בני אדם כלואים זה שמונה שנים במעצר מינהלי קולקטיבי — וכמו את עדנאן, צריך רק להחזיק אותם בחיים. לא יותר. ובאמת, שום דבר דרמטי לא קרה. עדנאן ייצא לחופשי בחודש יולי, רק עוד כמה ימים של עינוי, המשט לעזה שב לאחור בנימוס הראוי מול חיילי השייטת, והקונסנזוס נשאר בחיים. איזו הקלה.2/7/2015
...
עמירה הס בית החולים "אסף הרופא" שוב נעתר להוראת שירות בתי הסוהר לכבול את העציר המינהלי חדר עדנאן למיטתו. עדנאן, שהפסיק ביום ראשון בלילה את שביתת הרעב שלו לאחר שסוכם על שחרורו ב-12 ביולי, נכבל שוב ברגלו למיטה מיד ביום שני בבוקר. ד"ר רפיק מסאלחה מעמותת רופאים לזכויות אדם ביקר אצלו אתמול (שלישי), בתיאום עם שב"ס. בזמן ביקורו האזיק הוסר מרגלו של עדנאן, אך לאחר שד"ר מסאלחה יצא מהחדר לשעה קלה, וחזר, הוא מצא את עדנאן כבול. מסאלחה אמר ל"הארץ" שאחד הסוהרים דיווח לו שבימים הקרובים אפשר וגם יחזרו לכבול את עדנאן בידו. מבית החולים אסף הרופא נמסר בתגובה כי "המרכז הרפואי פועל על פי כל כללי האתיקה הרפואית וכמקובל במקומות אחרים. עדנאן אושפז בניגוד לרצונו באסף הרופא ב-5 ביוני, ומאז היה כבול למיטתו 24 שעות ביממה. בנוסף, שני שומרי שב"ס נמצאו אתו בחדר, ואחד מחוץ לחדר. רק בשבוע שעבר הוסר האזיק שעל ידו, והאזיק שכבל את רגלו הוסר בשבת האחרונה לאחר שחלה הידרדרות במצבו. עמותת הרופאים מחתה בחודש שעבר על כבילתו, ואמרה שמדובר בהפרה חמורה של האתיקה הרפואית. 2/7/2015
...
גילי כהן ויהונתן ליס, haaretz ועדת החוקה של הכנסת החליטה לאמץ את בקשת השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ולשלול מעצירים ביטחוניים את הזכות לנהל שיחות טלפון מבית המעצר עם בני משפחותיהם, מחשש שהשיחה תשמש בסופו של דבר לשם הכוונת פיגועים מהכלא. קשר טלפוני עם בני משפחה הוא זכות המוקנית כיום לכל עציר בישראל ומעוגנת בחוק, בניגוד להטבות אחרות כגון יציאה לחופשה או התייחדות, שהענקתן או הגבלתן מצויות בסמכות שב"ס. בעת הדיון הציג היועץ המשפטי לשירות בתי הסוהר, עו"ד אהוד הלוי, נתונים עדכניים לפיהם בשב"ס מוחזקים 5,686 אסירים ביטחוניים, מתוכם 1,610 עצורים. לדבריו, "לאחר עסקת שליט בשב"ס היו 4,500 אסירים. מאז, לאחר כשלוש וחצי שנים, גדלנו בכ-26%". נכון לסוף השבוע שעבר, הוחזקו בישראל 379 עצורים במעצר מינהלי ו–1,432 עצורים ביטחוניים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, מתוכם 97 קטינים. 2/7/2015
...
קללה ושמה מפלגת העבודהגדעון לוי, haaretz הממשלה הנוכחית נשענת על רוב מוצק של 85 ח"כים. נכון שלכאורה מדובר רק ב–61, אבל ניסיון השבועות האחרונים מלמד שלבנימין נתניהו יש על מי לסמוך. "המחנה הציוני" לצדו כמעט בכל מבחן. הוא אפילו לא צריך לטרוח לחלק לנציגיו תיקים, הם מתרפסים, צייתנים וכנועים גם בלעדיהם. רובם גם מזדהים עם דרכו. מול עזה ומול איראן, מול המשט ומול החרם — "אין קואליציה ואופוזיציה", כלשונו של יצחק הרצוג, שזה במלים אחרות: אין מחנה ציוני, יש רק ליכוד; לפעמים יותר ליכוד מליכוד. בעיות עם אורן חזן? נתניהו יכול לסמוך על הדוד. להתנפל על עודד קוטלר? להחרים סרט על יגאל עמיר? המחנ"ץ מתייצב. לבטל את הוועדה לעובדים זרים, כי "הם כבר לא סיפור", ולהאריך את חוק האזרחות,המחפיר בחוקי ישראל? המחנה הציוני שם, כחבר של אי־כבוד בקואליציה הכי ימנית ולאומנית. הקללה שרובצת זה דורות על הפוליטיקה הישראלית מביאה עתה את נזקיה לשיא, בזמן שהימין מגיע לשיא השתוללותו. התנהלותו של המחנה נוכח התיקון לחוק האזרחות, האוסר על אזרחי המדינה הערבים לחיות עם בני זוגם הפלסטינים, מציינת את נקודת השפל. התנהגות הח"כים של המחנה שיצאו מהאולם בעת ההצבעה, כביכול כדי למחות, אבל למעשה כדי לכסות על ערוותם — מסתבר שמרביתם בכלל תומכים בהמשך האיסור — צריכה להירשם כרגע מכונן. זה הרגע שבו מצביעי המחנה צריכים למאוס בנבחריהם. זה הרגע שאותו הם צריכים לנצור ליום פקודה. הממשלה הנוכחית נשענת על רוב מוצק של 85 ח"כים. נכון שלכאורה מדובר רק ב–61, אבל ניסיון השבועות האחרונים מלמד שלבנימין נתניהו יש על מי לסמוך. "המחנה הציוני" לצדו כמעט בכל מבחן. הוא אפילו לא צריך לטרוח לחלק לנציגיו תיקים, הם מתרפסים, צייתנים וכנועים גם בלעדיהם. רובם גם מזדהים עם דרכו. מול עזה ומול איראן, מול המשט ומול החרם — "אין קואליציה ואופוזיציה", כלשונו של יצחק הרצוג, שזה במלים אחרות: אין מחנה ציוני, יש רק ליכוד; לפעמים יותר ליכוד מליכוד. בעיות עם אורן חזן? נתניהו יכול לסמוך על הדוד. להתנפל על עודד קוטלר? להחרים סרט על יגאל עמיר? המחנ"ץ מתייצב. לבטל את הוועדה לעובדים זרים, כי "הם כבר לא סיפור", ולהאריך את חוק האזרחות,המחפיר בחוקי ישראל? המחנה הציוני שם, כחבר של אי־כבוד בקואליציה הכי ימנית ולאומנית. הקללה שרובצת זה דורות על הפוליטיקה הישראלית מביאה עתה את נזקיה לשיא, בזמן שהימין מגיע לשיא השתוללותו. התנהלותו של המחנה נוכח התיקון לחוק האזרחות, האוסר על אזרחי המדינה הערבים לחיות עם בני זוגם הפלסטינים, מציינת את נקודת השפל. התנהגות הח"כים של המחנה שיצאו מהאולם בעת ההצבעה, כביכול כדי למחות, אבל למעשה כדי לכסות על ערוותם — מסתבר שמרביתם בכלל תומכים בהמשך האיסור — צריכה להירשם כרגע מכונן. זה הרגע שבו מצביעי המחנה צריכים למאוס בנבחריהם. זה הרגע שאותו הם צריכים לנצור ליום פקודה. 2/7/2015
...
המשטים לעזה יוצרים מצג שווא של המצור על עזה &איתמר שאלתיאל, mekomit המצור על עזה כיום הוא לא המצור שהיה בימי המרמרה. בניגוד למסר של המשט, אין כבר קושי להכניס מוצרים בסיסיים לרצועה, אלא יותר קושי לצאת ולקיים מסחר ותנועה באופן חופשי. המשט משכיח את כל זה2/7/2015
הגנה על אזרחים ,16 - 22 ביוני 2015 - דוח OCHA 1/7/2015
...
נקמתה של שג`עייהצבי בראל, haaretz שני דו"חות, זה של האו"ם וזה של ישראל, מנהלים עכשיו דו־קרב. הראשון מייצג את האופן שבו העולם תופש את ישראל, והשני את האופן שבו היא תופשת את עצמה. מכאן נובע גם הזעם העצום כלפי דו"ח האו"ם. לכאורה, זהו קרב על דימויים ותדמיות, על שמירת המראה המנותצת שתמיד סיפרה לישראל שהיא "היפה מכולן", שמדיניותה צודקת וש"המוסר היהודי" שולט בה. אבל מעבר למאבק החשוב הזה על תדמיתה, תחת איום ההמלצה להעמיד את ישראל לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי, יש לקרוא את הדו"ח כאילו היה מסמך של מבקר המדינה. הוא מתייחס אמנם רק לסימפטומים המחרידים שהתגלו ב"צוק איתן", אבל הוא מחייב טיפול שורש שיספק מענה לשאלות קשות, החל בתהליך קבלת ההחלטות על היציאה למבצע, דרך אופן מימושו ועד תפישת הביטחון של ישראל. תפישה זאת נשענת על ההנחה, שישראל נתונה תמיד בסכנה קיומית, ושמקור כוחה היחיד הוא צה"ל. הבעיה היא שאת הלגיטימציה לניהול כל המלחמות הללו דרשה ישראל לקבל לא רק מאזרחיה אלא גם ממדינות העולם. ולפתע מופיע הדו"ח הזה ומאיים להוציאה ממשפחת העמים. על פיו, אותה ישראל שהצליחה לגייס את העולם נגד איראן וששיכנעה אותו בצורך לראות בחמאס ובחיזבאללה ארגוני טרור, הפכה בעצמה לאקדוחנית שהקהילה הבינלאומית צריכה לרסן.28/6/2015
...
השרים יכריעו אם לקדם חוק שיקשה על ערבים להי&#יהונתן ליס, haaretz לפי הצעת החוק, שיזם ח"כ שרון גל, המועמדים לכנסת יצטרכו להוכיח שלא עודדו מאבק מזוין במדינת ישראל. לדבריו, המהלך נועד להרתיע את הח"כים הערבים מהשתתפות באירועים כמו המשט לעזה ועדת השרים לחקיקה צפויה להחליט ביום ראשון אם לתמוך בחוק שעשוי לפגוע בסיכוייהם של חברי הכנסת הערבים לשוב ולהבחר לכנסת הבאה ויקשה על פעילים פוליטיים ברחוב הערבי להתמודד על תפקיד ח"כ. הצעת החוק מקשיחה את הרף הקבוע היום להתמודדות לכנסת ומטילה על המתמודדים את נטל ההוכחה לכך שלא עודדו מאבק מזוין במדינת ישראל. יוזם החוק, ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו), הסביר שהמהלך נועד להרתיע את הח"כים הערבים מהשתתפות באירועים דוגמת המשט לרצועת עזה.25/6/2015
...
להזכיר ולעולם לא להשכיח. זה משתלם.ניר גונטז, haaretz דוברת שגרירות ישראל בברלין בשיחה סגורה: לישראל אין 
עניין בנרמול היחסים עם גרמניה, רגשות האשם הגרמניים 
בכל הנוגע לשואה משרתים את משרד החוץ הישראלי. שנת 2015 היא שנה מיוחדת במערכת היחסים שבין הממשל הגרמני לזה הישראלי. בשתי הבירות, ירושלים וברלין, מציינים 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ונדמה כי התמיכה הגרמנית בישראל נמצאת בשיאה, בייחוד לאור חוסר הפופולריות של ישראל באירופה ומצבה הדיפלומטי העגום בעולם. אך בעוד מערכת היחסים המיוחדת נחגגת בשלל אירועים תרבותיים וביקורים הדדיים, מתברר שדווקא בצד הישראלי יש מי ששואף שלא לנרמל את היחסים עם הממשל הגרמני. בשיחה סגורה עם עיתונאים שהתקיימה בבניין השגרירות הישראלית בברלין אמרה דוברת השגרירות עדי פרג`ון כי לישראל אין עניין בנרמול היחסים עם גרמניה וכי רגשות האשם הגרמניים בכל הנוגע לשואה משרתים את משרד החוץ הישראלי. "היינו כולנו בשוק", מספרת עיתונאית שהשתתפה בשיחה והוסיפה, "הדוברת אמרה במפורש שזה אינטרס ישראלי להמשיך לקיים את רגשות האשם הגרמניים והוסיפה שבלעדיהם נהיה סתם עוד מדינה מבחינתם". 25/6/2015
...
שקט שיהיה פהקרולינה לנדסמן, haaretz השר נפתלי בנט הבין מיד מה הדרך להילחם בדו"ח האו"ם הבא. על דוכן הכנסת עמד והכריז ש"התשובה לדו"ח צריכה להיות קידום חוק העמותות. מי שמנסה להפוך את החיילים שלנו לפושעי מלחמה — ועוד במימון זר — אנחנו צריכים לעצור אותו, ועכשיו". ההיגיון של בנט פשוט: הדרך היעילה ביותר להשתיק קולות שהמדינה אינה מעוניינת שיישמעו היא לפגוע במקורות המימון.

 ההבחנה בין חופש ביטוי לחופש מימון, ביצת הזהב החדשה שהטילה תרנגולת ההסברה בנימין נתניהו, אינה אלא מניפולציה מושגית נוספת. נתניהו, בנט ומירי רגב מבינים היטב שאין ביטוי ללא מימון.

 רגב מבינה זאת אולי טוב מכולם. מי כמוה יודע שיש קשר גורדי בין מימון לביטוי. רגב פועלת במלוא הכוח שמעניקה לה סמכותה הפוליטית, למען תיקון עוול היסטורי של הדרה תרבותית, הסללה מקצועית והחלשה כלכלית. ממשלת הימין הקיצוני בראשות נתניהו נמצאת בתחילתו של מסע השתקה אידיאולוגי, שכיאה לעידן שבו אנו חיים, הנשק המשמש אותו הוא כלכלי. חוק העמותות וההבחנה בין חופש ביטוי לחופש מימון הם רק ההתחלה. אחרי הכל: עדיין ישנם מקורות מימון פרטיים, מקומיים, שעוד יהיה צורך לטפל בהם. ההמשך, אפשר לנבא, עוד יבוא. 25/6/2015
...
את ואני והוועדה הבאהגדעון לוי, haaretz דו"ח האו"ם לא חידש מאום. לא היה צריך לחכות שנה כדי לדעת שישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה; לא היה צריך לכנס ועדה כדי לדעת שישראל השתוללה בפראות בעזה; לא היה צורך להטריח את השופטת מארי מקגוואן־דייוויס כדי שתגיד לנו ש"אי אפשר להטיל פצצה של טון בלב שכונה". ידענו זאת מזמן.

 דו"ח האו"ם גם לא חידש דבר בנוגע לתגובתה של ישראל. לא היה צריך לפרסם אותו כדי לדעת כמה גדולות האטימות וההכחשה של החברה כאן, כדי להבין לאיזה שפל הידרדרה התקשורת הישראלית שהתגייסה סופית לשירות התעמולה, כדי להפנים את חוסר העניין בישראל בהרג ובהרס בעזה. ידענו זאת מזמן.

 אם דו"ח גולדסטון, שתיאר בצבעים חריפים יותר התקפה ברוטלית פחות, לא מנע את "צוק איתן", כי אז לשם מה לנו כל הדו"חות הללו. אם הקהילה הבינלאומית, שידעה בזמן אמת מה צה"ל מעולל בעזה, לא הגיבה מיד במעשים שיעצרו בעדו, כי אז אין טעם בוועדות הללו שלאחר מעשה.

 אם גם בעקבות הוועדה הזאת הקהילה הבינלאומית לא תנקוט צעדים מעשיים נגד פושעי המלחמה, כי אז אין עוד טעם בוועדות. את ואני והמלחמה הבאה, את ואני והוועדה הבאה: ההתקפה הישראלית הבאה על עזה בוא תבוא, והיא תהיה אכזרית מקודמתה, עם מקגוואן־דייוויס או בלעדיה.

 אם גם בעקבות הוועדה הזאת הקהילה הבינלאומית לא תנקוט צעדים מעשיים נגד פושעי המלחמה, כי אז אין עוד טעם בוועדות. את ואני והמלחמה הבאה, את ואני והוועדה הבאה: ההתקפה הישראלית הבאה על עזה בוא תבוא, והיא תהיה אכזרית מקודמתה, עם מקגוואן־דייוויס או בלעדיה.

 25/6/2015
...
ישראל סוחטת ומתעללת בתושבי עזה שזקוקים לטיפול רפואירופאים לזכויות אדם - ישראל - ח`, תושב רצועת עזה בן 32 סובל מקרע בסחוס ברגל ימין ונזקק לניתוח מורכב שאינו ניתן לביצוע ברצועת עזה. בינואר 2014 הופנה על ידי משרד הבריאות הפלסטיני לטיפול בשכם ונקבע לו תור לחודש מאי. משבקשתו להיתר לא אושרה נקבע לו תור נוסף מאוחר יותר באותו חודש. לאחר שהגיש מספר בקשות מסרה לו הוועדה האזרחית הפלסטינית שהוא מוזמן לתחקור שב"כ.23/6/2015
...
מדוע מתעקש השלטון להאכיל בכפייה את שובתי הרעב? ד״ר רוחמה מרטון23/6/2015
...
דוח OCHA השבועי על המצב בשטחים הכבושיםעניינים מרכזיים בשבוע זה: כוחות ישראליים ירו למוות בשני פלסטינים בשתי תקריות נפרדות בגדה המערבית. ההרוגים הם גבר בן 23 שנורה במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים ג׳נין וגבר בן 22 שנורה ולאחר מכן נדרס על ידי ג׳יפ צבאי במהלך עימותים בכפר כפר מאלכ (נפת רמאללה). לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, שני הגברים נורו בעת שעמדו להשליך מטעני נפץ. ביחס למקרה השני מסרו מקורות פלסטיניים כי הכוחות הישראליים מנעו במשך יותר משעה מאנשי סגל רפואי לגשת לנפגע. 15 פלסטינים, בהם שלושה ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. כל הפצועים מלבד אחד נפגעו בגדה המערבית במסגרת עימותים, בעיקר בהפגנה השבועית נגד סגירת אחת הכניסות הראשיות לכפר כפר קדום (נפת קלקיליה) ושני מבצעי חיפוש ומעצר בנפות ג׳נין ורמאללה. ברצועת עזה נורה ונפצע נער בן 18 הלוקה בשכלו בעת שניסה לטפס על גדר המערכת; בלפחות 12 הזדמנויות אחרות פתחו כוחות ישראליים באש לעבר אזרחים ששהו בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, ירי שלא גרם לנפגעים. כוחות ישראליים עצרו 98 פלסטינים, 81 מהם במבצעי חיפוש ומעצר ברחבי הגדה המערבית ואחד ליד גדר המערכת סביב עזה, במהלך ניסיונות להיכנס לשטח ישראל. מצפון־מזרח לח׳אן יונס דווח על תקרית אחת שבה יושרה אדמה בעומק של כמאה מטר בשטח עזה. 251 פלסטינים, מחציתם ילדים, נעקרו מבתיהם לשש שעות במהלך תרגיל אימונים צבאי ישראלי. המשפחות שנפגעו בתקרית שוכנות בארבע קהילות רועים בצפון בקעת הירדן. בשנים האחרונות נעשתה עקירה זמנית בנסיבות כאלה לתופעה שיטתית: מאז תחילת 2012 תועדו 103 תקריות מסוג זה. הרשויות הישראליות הרסו 16 מבנים בבעלות פלסטינית, 13 מהם בשטח C ושלושה בירושלים המזרחית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שפגעו בסך הכול ב־95 תושבים, מחציתם ילדים. 23/6/2015
...
דוח OCHA השבועי על המצב בשטחים הכבושיםעניינים מרכזיים בשבוע זה: 19 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית בהקשר של עימותים, לרבות בהפגנות ומבצעי חיפוש ומעצר. בין הילדים שנפצעו היו פעוט ותינוק בן 18 חודשים שנפגעו משאיפת גז מדמיע בהקשר של הפגנות בכפר קדום (נפת קלקיליה); שני ילדים (בני 13 ו־16) שנורו בתחמושת חיה במהלך עימותים בסילוואד (נפת רמאללה) ובמבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם); ושלושה ילדים (בני 12 ו־17) שנפגעו מרימוני הלם במהלך עימותים בירושלים המזרחית, וכן נער בן 17 שנפגע מקליע גומי באבו דיס (נפת ירושלים). ילד פלסטיני בן תשע נכווה קשות בפיצוץ של נפל תחמושת, שהתפוצץ בעת שהילד שיחק בו ליד ביתו בעיר טובאס, ממזרח לשטח שישראל הכריזה עליו שטח סגור לצורך אימונים. ארגון חמוש פלסטיני ברצועת עזה ירה לדרום ישראל רקטות, ששתיים מתוכן נחתו ליד נתיבות ואשקלון. לא דווח על נפגעים או על נזק. ב־2 ביוני הרגו כוחות משטרה של הרשויות בפועל בעזה אדם בן 27, איש ארגון חמוש, בעת שניסו לעצור אותו. ב־25 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים באש לעבר אזרחים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, ופצעו שלושה דייגים שהפליגו על פי דיווחים במרחק ארבעה מיילים ימיים מהחוף, וחקלאי אחד שקטף את היבול שלו במרחק 500 מטר מגדר המערכת. בהזדמנות אחת נכנסו כוחות ישראליים לשטח עזה מדרום לסופה וממזרח לעיר עזה, וביצעו עבודות יישור וחפירה. 16/6/2015
...
אל תגידו לא ידענו ביום חמישי, 11.6.2015, הורה צה"ל לתושבי קהילות פלסטיניות בבקעת הירדן להתפנות מאזור מגוריהם הם שהו מחוץ לביתם ויישובם שש שעות(מ-6.00 בבוקר עד 12.00 בצהרים). הצבא הודיע לתושבים שב-17.6.2015 יצטרכו לצאת פעם נוספת מבתיהם בגלל סיבה דומה - אימוני הצבא באזור. ---- ---- ----16/6/2015
עצרת מחאה: הסדירו את פינוי הזבל ממחנה הפליטים שועפאט! 12 June at 12:00ועדת החירום של מחנה פליטים שועפאט והועד נגד הגדר מזמינים פעילות ופעילים לעצרת מחאה במחנה. נפגין נגד אי פינוי הזבל וההזנחה הממושכת של המחנה מצד עיריית ירושלים. כפי שראינו בסיור ההזדהות מוקדם יותר השנה, המחנה מוצף בהרים של זבל שאינם מפונים בטענה שסמטאותיה הצרות של השכונה אינן מותאמות למעבר של משאיות הזבל (דבר שנמצא גם הוא תחת אחריותה של העירייה). גם מכולות הזבל הממוקמות ברחובות ראשיים ורחבים אינם מפונים בסדירות הנדרשת והקבועה בהגדרות המכרז האיזורי. תקציב העירייה לאיסוף אשפה במחנה, על כל תושבת ותושב, הוא כחמישית מהתקציב לשכונות במערב העיר. הזבל נערם במחנה הצפוף ונשרף בתוכו ומהווה בעיה תברואתית חמורה, סכנה בריאותית ופגיעה ישירה באיכות חייהם של תושבי המחנה. לתושבי מחנה הפליטים נמאס מהצהרותיה הריקות של העירייה ומהזנחת איכות חייהם. ביום שישי ה-12/6 בשעה 12:00 נצטרף אליהם לעצרת מחאה בסמוך למחסום שבכניסה למחנה הפליטים שועפט. יחד עם תושבי המחנה נבהיר לראש העיר ניר ברקת ועמיתיו שדיבורים לא מספיקים, שהגיע הזמן לנקוט בצעדים ממשיים, שהתחמקות ממושכת כזאת מאחריות לא תיתכן. 12/6/2015
לפתוח את עזהמאמר המערכת, haaretz מעבר רפיח הדרומי סגור בשנה וחצי האחרונות בשל מדיניותו של עבד אל־פתח א־סיסי, הרואה בחמאס סייען לפיגועי טרור נגד כוחות מצרים בסיני, ואילו מעבר ארז הישראלי מצפון מאפשר תנועה מעזה ואליה במשורה ובמקרים חריגים, בכפוף למדיניות הכיתור הישראלית המופעלת מאז עליית שלטון חמאס בעזה בשנת 2007. כמו כן, יתר המעברים בין הרצועה לישראל סגורים לתנועת בני אדם, יציאה מעזה דרך הים אינה אפשרית בשל היעדר נמל מוסדר והגבלת שטח השיט, ונמל התעופה ההרוס סגור. מצב זה יוצר מציאות בלתי אפשרית לרוב תושבי עזה, שאינם יכולים לבוא ולצאת בשערי הרצועה. בעיקר סובלים צעירים, שישראל מערימה בפניהם קשיים בהשגת אישורים. פתיחת מעבר רפיח לשלושה ימים לנכנסים בלבד בשבוע שעבר, ומדיניות אישורים מתירנית יותר מאז "צוק איתן", הן בבחינת משכך כאבים לחולה אנוש. כל עוד תושבי עזה לא יוכלו לקיים חיים נורמליים, הכוללים חופש תנועה, תמשיך עזה לבעבע בעוני ובמחסור. בכתבה שפירסם ג`קי חורי ("הארץ", 5.6) מובאים סיפוריהם של עשרה אנשים הכלואים בעזה. ביניהם סטודנטים שהתקבלו ללימודים בחו"ל או בגדה המערבית ואינם יכולים לצאת ללימודיהם, אזרח אמריקאי שהגיע מארצות הברית לפני כחצי שנה כדי להשתתף בהלוויה משפחתית ומאז אינו יכול לעזוב כי נכנס דרך מעבר רפיח, בעלים של חברת היי־טק שאינו יכול לצאת כדי לחתום על עסקה החיונית לקיום חברתו ועוד. בקשותיהם נדחו בתואנות שונות, או שהן עדיין תקועות בצינורות הביורוקרטיה. אלה אינם מחבלים או פעילי חמאס, אלא אנשים תמימים שמחפשים הזדמנויות הוגנות לשיפור חייהם. בהיותה השולטת בחלק מהמעברים, אחראית ישראל לגורלם של תושבי עזה. לא רק צו המוסר אמור להנחות את ישראל להקל ככל האפשר על חיי האוכלוסייה האזרחית, אלא גם האינטרס המדיני והביטחוני. רק כאשר איימה פיפ"א בסילוק ישראל משורותיה, התברר שישראל מסוגלת להבטיח מעבר של ספורטאים פלסטינים.10/6/2015
...
ביום 9.6.15 דחה בג"ץ את העתירה של רבנים לזכויות אדם בשם מועצת הכפר דיראת-רפעיה ועוד מספר ארגונים נגד הליכי התכנון בגדה בדרישה לשתף פלסטינים בוועדות התכנון. 9/6/2015
דוח OCHA השבועי על המצב בשטחים הכבושים אזרח פלסטיני בן 54 מת מפצעים שנפצע במהלך מעשי האיבה ביולי־אוגוסט 2014 בעזה. המניין המצטבר של פלסטינים שנהרגו במהלך הסכסוך הוא יותר מ־2,200, וסבורים כי לפחות כ־1,400 מהם אזרחים. 64 פלסטינים, בהם תשעה ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית. רוב התקריות (41) התרחשו בהקשר של הפגנות, לרבות לאות סולידריות עם אסירים פלסטינים השובתים רעב במחאה על המעצר המנהלי שבו הם מוחזקים, והפגנות שבועיות נגד בניית גדר הפרדה בנעלין (נפת רמאללה) והגבלות הגישה בכפר קדום (נפת קלקיליה); וכן בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר (עשר) ותקריות הקשורות במחסומים (שבע). ב־26 במאי ירו על פי דיווחים אנשי ארגונים חמושים לפחות רקטה אחת לתחומי ישראל. ב־27 במאי ירו על פי דיווחים כוחות של חיל האוויר הישראלי כמה טילים לתוך רצועת עזה: כמחציתם נחתו בקרבת שרידיו של שדה התעופה הבינלאומי בעזה, והיתר באתרים המשמשים על פי דיווחים אנשי ארגונים חמושים בח׳אן יונס וברפיח, וגרמו לנזק לכמה מהאתרים. באף אחד מהצדדים לא דווח על נפגעים. בעשר הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים באש על אזרחים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, ופצעו שני דייגים. בהזדמנות אחת פתחו כוחות של חיל הים המצרי באש על סירות פלסטיניות שהתקרבו למים מצריים ממערב לרפיח; לא דווח על נפגעים או על נזק. 9/6/2015
...
על מה אתם מגיניםגדעון לוי, haaretz על מה אתם מגינים? על מה אתם נלחמים? על מה מתבצרים עכשיו הישראלים, בשיסויים של הפוליטיקאים הלאומנים והתקשורת הפופוליסטית, ומתלהמים נגד העולם? על מה הם מכסים בפטריוטיות את דגלי הכתום של אורנג` בדגלי הכחול־לבן של הלאום? האם מישהו שואל למה? למה מתחיל החרם ללחך כך את ישראל והאם כל זה בכלל כדאי? כרגיל, יש שאלות שאפילו לא נשאלות. חשבון נפש הוא הרי סימן מובהק לחולשה. לכן הומצא ההסבר הפוטר מאחריות: החרם נפל משמים, כוח עליון ובלתי נמנע של שנאת ישראל, והדרך היחידה להיאבק בו היא להשיב מלחמה שערה. מענים ציוניים הולמים (ולעתים אלימים) יש לישראל תמיד בשפע, אבל העיסוק הוא תמיד בתוצאות, אף פעם לא בסיבות. כך היה עם הטרור, כך עם עמדת העולם שיצחק הרצוג, מכל הלאומנים, כבר מיהר להדביק לה את השם המגוחך "טרור מסוג חדש" (בהתייחסו לדברי מנכ"ל אורנג`). אסור לוותר לעולם, מעולה, אבל על מה אסור לוותר? נלחמים בחרם, אבל על מה ולמה הוא פרץ? ישראל מגוננת עכשיו על שימור הסטטוס־הקוו. היא נלחמת נגד כל העולם כדי לשמר את בית הספר הגבוה שלה לברוטליות ולאכזריות, שבמסגרתו היא מחנכת דורות של צעירים לנהוג בבהמיות בבני אדם, נשים, זקנים וטף, לרדות בהם, לנבוח עליהם, לרמוס אותם ולהשפילם, רק כי הם פלסטינים. היא מגוננת על המשך מצב האפרטהייד בשטחים הכבושים, במקום שבו חיים שני עמים ואחד מהם משולל כל זכויות. היא מגוננת על מערכת הצידוקים שלה לכך — שילוב של סיפורי מקרא, משיחיות והתקרבנות, בליווי שקרים. היא מגוננת על "ירושלים המאוחדת", שאינה אלא מפלצת טריטוריה שגם בה מתקיים מצב ההפרדה. היא נאבקת על זכותה להחריב את עזה כל אימת שהדבר נראה לה, להחזיקה כגטו ולהיות סוהרת של הכלא הגדול בעולם. הישראלים נאבקים על זכותם להמשיך להתנחל, לעשוק אדמות ולגזול; להמשיך להפר את החוק הבינלאומי שאוסר התנחלות, להמשיך לצפצף על כל העולם שלא מכיר בשום התנחלות.6/6/2015
...
למה בכה חיים גורייוסי שריד, haaretz בשעתו לא ידעתי ש"שיח לוחמים" צונזר ברובו, לבל יעכור את שמחת הניצחון — שלמה כמו ארץ ישראל עצמה. כך הפך השיח לטיח, וכתלמידיו של ברל שָנינו ושִיננו את תורתו "בזכות המבוכה ובגנות הטיח". באיחור של 50 שנה עולים כעת הסלילים מהנשייה. השורות שלהלן הן ניסיון ראשון לקצר את תולדות הירי והבכי. צחור, בספרו, מסתמך על הסופר יעקב שרת — הבן של ראש הממשלה השני — שהיה ממייסדי קיבוץ חצרים: יום אחד נמצאה גופתו של אחד החברים ועליה סימני אלימות. כל הקיבוץ התאסף נרעש בחצר, ושני בדואים, מבוגר וצעיר, עברו שם בשביל. הם נתפסו והושלכו לבור הגנרטור. השניים, לפי עדות שרת, לא הבינו מה רוצים מהם. לאחר שעונו, נגררו אל מחוץ לגדר, מעדרים ניתנו בידיהם, והם נצטוו לחפור את קבריהם. עומדים מעל לבורות, נורו ונטמנו. עד היום לא נשבר מנעול השתיקה, שאותו אנחנו משליכים לשלולית הדמעות. נתקדם לפי סדר כרונולוגי: בזמן כיבוש באר שבע היה חיים גורי סגן מפקד פלוגה. בספר הפלמ"ח הוא מתאר במעורפל הרג שבויים, בדואים מזדמנים וגם נשים וילדים, בחצר המסגד הגדול בעיר (עיין שם). בסוף שנות ה–80 אירח צחור את גורי לשיחה באוניברסיטת בן־גוריון, ושאל אותו על הטבח. "האולם דמם", מתאר צחור, "אחרי שתיקה ארוכה מאוד הניע גורי את ראשו בשלילה, מכסה בזרועותיו את פניו מהקהל. ישבתי לצדו וראיתי שהוא מוחה דמעה". 6/6/2015
...
הגרעין הפנימי של הפרדוקס הישראלי: זה משהו ב&#אברום בורג, haaretz היחס הישראלי ל- 1948 עומד בסתירה לכל מה שקשור ב- 1967. ב-19 השנים מהקמת ישראל ועד למלחמת ששת הימים עשתה המערכת הציונית הישראלית את כל שביכולתה כדי למחוק כל זכר לנוחות הפלסטינית שקדמה לנו כאן. כפרים נמחקו, כנסיות ומסגדים קדושים לערבים נזנחו ונהרסו, שמות היסטוריים שונו, ערים חדשות קמו דרכים חדשות כיסו את הישנות. וחוץ מכמה משוכות צבר עקשניות מרבית המציאות הקודמת הועלמה ונשכחה. הפרויקט הישראלי דילג בתודעתו מאמצע המאה העשרים חזרה אל הימים האחרונים של הנוכחות הלאומית שלנו כאן במאה השנייה לספירה וכל מה שבאמצע הפך לחור שחור גדול ונעלם. פרויקט ההעלמה הוכתר בהצלחה כמעט מלאה להוציא את נוכחותם של 20 אחוז מאזרחי המדינה. אלה הוקפו בתחילה בקונצרטינות משטריות בדמות הממשל הצבאי ומסוף 1966 ועד היום הם כלואים מאחרי מחיצות שקופות המפלות ומפרידות בינם לבין חברת הרוב היהודית.6/6/2015
...
במדינת כל תועמלניהגדעון לוי, haaretz ועל הכל תכסה התעמולה. נגיד טרור, נצעק אנטישמיות, נצווח דה־לגיטימציה, נזכיר שואה; נגיד מדינה יהודית, גיי פרנדלי, טפטפות, עגבניות שרי, סיוע לנפאל, פרסי נובל ליהודים, ראו מה שקורה בסוריה, הדמוקרטיה היחידה, הצבא הכי הכי. נגיד שהפלסטינים נוקטים צעדים חד צדדיים, נציע משא ומתן על "גבולות ההתנחלויות", נתבע הכרה במדינה יהודית ונקונן ש"אין עם מי לדבר". נייבב שהעולם כולו נגדנו ורק רוצה להשמידנו, לא פחות. סגנית השר תדרוש משווייץ להחרים, השרה תצהיר דווקא שחרם זה דבר פסול, סמנכ"ל משרד החוץ יסביר שצריך עוד תקציב, ושלדון אדלסון יזמן כינוס חירום בלאס וגאס — ולמרות הכל, לא נוע ינוע. על הכל לא תכסה התעמולה. מדיניות ההכחשה וההתנתקות מהמציאות עולה עכשיו לשלב מסוכן, ודרגת החולי מחמירה. כשהעולם מתחיל להראות סימנים מעודדים של התעוררות לפעולה, ישראל מתבצרת במציאותה הדמיונית ומקימה לעצמה עוד ועוד חומות הפרדה. בישראל סבורים, שמה שעבד היטב בחברה שלה ומחק כליל כמעט את תודעתה ומודעותה, יעבוד גם בעולם.5/6/2015
...
פעילויות בין ה 12/6-5/6 : AgainstWall, תעאיוש, לוחמים לשלום 4/6/2015
למה "כל העולם נגדנו?"נעמי רז, on-the-left-side בתוכנית אקטואליה ברשת ב` בשבוע שעבר, לקראת ההצבעה בפיפ"א על השעיית ישראל מהארגון, ראיינו 2 המגישים שחקן כדורגל שקרא "לא לערב פוליטיקה בספורט" וגייס אליה ספורטאים נוספים, כולל שחקן כדורגל ערבי ישראלי. איש ממשתתפי התוכנית לא התייחס לסיבות האפשריות שבגללן "העולם כולו נגדנו". השיחה התנהלה כאילו העולם השתגע, ורק נותר להחזיר אותו למסלול השפיות. ואנחנו – אנחנו הרי בסדר. ממשלת ישראל – להצדקת החרמות נגדנו, את גזלת מהפלסטינים קרקעות, חירויות, כבוד, זכויות אדם בסיסיות, ואוטונומיה להחלטה על חייהם. האם הספורטאים שהצטרפו ברדיו לקריאה "לא לערב פוליטיקה בספורט", הגיבו אי פעם לעוולות כלפי ספורטאים פלסטינים? האם הם טענו אי פעם נגד ההתנהלות הישראלית ש"אין לערב פוליטיקה בספורט"? לא שמענו על כך מעולם. אז אולי זה הזמן לבקש מהמראיינים הרהוטים של רשת ב` לחזור ולהזמין את הספורטאים שאותם ראיינו, ולשאול אותם: "יש לכם מושג מדוע `מתנפלים` עלינו?". 4/6/2015
שביתות רעבגודווין צדק, o139 לא לעתים מזומנות נתקל אדם בדילמה מוסרית כמו זו שעליה אספר לכם ברשימה הזו. לאלה מכם שעוקבים אחרי פרסומי הבלוג כאן ובפלטפורמות אחרות, ודאי נתקלתם בדיווחים שלי על אודות שביתות הרעב השונות של האסירים הפלסטינים לאורך השנים. השביתות האלה הן בעצם דרך המחאה היחידה שנותרה בידי האסירים הפוליטים הפלסטיניים שנכלאים בצו מנהלי ללא משפט וללא תאריך שחרור ברור, בניסיון להילחם על הצדק ששללה מהם המדינה. 4/6/2015
חיזוק לחרם על ישראל: איגוד הסטודנטים בבריט&איתמר אייכנר, ynet ניצחון הצהרתי לתנועת החרם על ישראל בבריטניה: ארגון הגג של הסטודנטים במדינה, שלכאורה מייצג מיליוני תלמידי במוסדות להשכלה גבוהה, החליט היום (ג`) להצטרף לתנועת ה-BDS הקוראת להחרמת ישראל בגין מדיניותה ביהודה ושומרון. ההצעה עברה ברוב של 19 קולות מול 4 מתנגדים ונעדר אחד. ההצעה שהתקבלה מגנה את הנוכחות הצבאית הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה. 4/6/2015
אורנג` העולמית בעד חרם: רוצים לצאת מישראלמירב קריסטל ואיתמר אייכנר, ynet הלחץ של תנועת החרם נושא פירות: מנכ"ל אורנג` אמר בקהיר כי "היה מוכן לסיים הקשר עם פרטנר הישראלית כבר מחר בבוקר" ולהפסיק את השימוש בשמם בארץ אם הדבר לא היה כרוך בקנסות של מאות מיליוני אירו. מנכ"ל פרטנר: "מצרים על הדברים ודוחים אותם מכל וכל"4/6/2015
דוח OCHA השבועי על המצב בשטחים הכבושיםעניינים מרכזיים בשבוע זה: כוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני בשכונת א־טור שבירושלים המזרחית לאחר שדרס קבוצת שוטרי משמר הגבול הישראלי ופצע שניים מהם. על פי מסקנות חקירה ראשונית שניהלו הרשויות הישראליות הייתה זו מתקפה מכוונת, אך עדי ראייה פלסטינים טוענים שזו הייתה תאונה. 77 פלסטינים, בהם שמונה ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש; בגדה המערבית נפגעו כמעט מחצית מהפצועים במהלך הפגנות, לרבות נגד ההריגה שנזכרה לעיל בירושלים המזרחית. בתקרית אחת נפצע ילד בן שמונה שנורה בעינו בכדור גומי בדרכו חזרה מבית הספר ליד מחסום שועפאט (נפת ירושלים) בעת שבמקום התרחשו עימותים; זהו הילד השלישי שנפצע במקום זה בנסיבות זהות מאז תחילת השנה. ברצועת עזה, ב־22 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים באש על אזרחים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, ופצעו שלושה דייגים, אחד מהם נער בן 16. כוחות ישראליים ניהלו 91 מבצעי חיפוש ומעצר בגדה המערבית ובתקרית אחת יישרו אדמה בעומק כמאתיים מטר בתוך רצועת עזה, ממזרח למחנה הפליטים אל־מר׳אזי (מרכז עזה). בסך הכול נעצרו ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש 106 פלסטינים, שלושה מהם ליד גדר המערכת סביב עזה, בעת שניסו לחדור לשטח ישראל. הרשויות הישראליות הרסו תשעה מבנים פלסטיניים, שישה מהם בשטח C ושלושה בירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, והריסות אלה פגעו בסך הכול בתשע משפחות, ומחצית מהנפגעים הם ילדים. 2/6/2015
...
ארכיון מאמרים
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה