| מחסום וכיסופים | | איריס לעאל, hagada
זה זמן רב שאנחנו מתבוננים בעיניים כלות בספינת הדמוקרטיה החוקתית
הצודקת שלנו המפליגה הרחק עד שהיא נמוגה. נראה שאיבדנו את היכולת
לקיים פלורליזם סביר. החברה שלנו התגלתה כחד-גונית, שטופת לאומנות,
מאוהבת בכוח, עיוורת משנאה ומטומטמת מחרדה קיומית מתמשכת. שיקול
הדעת הציבורי שלנו כבר מזמן בלתי סביר. וכך, במציאות שבה שולט מאבק
על גבולות וטריטוריה נסוגים רבים, בדומה לנידון של קפקא לטריטוריה
פנימית. הם עושים רי לוקיישן סימבולי של הנפש, הגירה נייחת שהיא סוג
של קו מילוט יצירתי ומדומיין. | 25/12/2014 |
| הממשלה אישרה את התיקון החדש לחוק ההסתננות | | אילן ליאור, haaretz
ארגוני זכויות האדם אומרים כי לא ברור כיצד כליאת מספר מוגבל של
מבקשי מקלט לשנה ושמונה חודשים תביא למניעת השתקעותם בערים או
לפתרון המצוקה בדרום ת"א: "לאחר שנתלשו מחייהם, ממקור פרנסתם ומקורת
הגג שלהם, יצטרכו להתחיל את חייהם מחדש, ללא נגישות לשירותי בריאות
ורווחה. העוני והמצוקה יועמקו. הם יזדקקו עוד יותר לתמיכתם של
מנגנונים קהילתיים; המצוקה באזורים בהם הם מתגוררים, ובדרום ת"א
במיוחד, תגבר".
לטענת הארגונים, התכלית האמיתית והפסולה של החוק היא "שבירת רוחם של
המוחזקים בתקווה שיוותרו על ההגנה שהם זכאים לה ויגרשו את עצמם
`מרצון` – תכלית שבית המשפט פסק שהיא בלתי ראויה, שקולה לגירוש
ואסורה". הארגונים גם תוקפים את הכוונה לייקר את העסקת מבקשי המקלט
ולהחמיר בצעדי אכיפה נגד מעסיקיהם. "הרתעת מעסיקים אך תחמיר את מצבם
התעסוקתי של מבקשי מקלט, ותדחק אותם עוד יותר לחיי דלות, צפיפות
ובטלה".
| 4/12/2014 |
