| כפר חוזאעה: גל-עד | | עידן לנדו, לא למות טיפש
חוזאעה (כתיב חלופי "חוזעה", "חיזעה" או "אח`זעה") הוא כפר בחלק הדרומי של רצועת עזה, ממזרח לחאן יונס, 500 מטר מגדר המערכת. מעברה השני של הגדר נמצא קיבוץ ניר עוז. בכפר יותר מ-10,000 תושבים (לפי ההערכה המירבית, 14,000) שעוסקים בעיקר בחקלאות. היה. היה כפר. היו תושבים. עכשיו הכל עיי חורבות, מעשה ידי צה"ל. מדינת ישראל מחתה את המקום הזה מעל האדמה. עשרות ואולי מאות מן התושבים נקברו בהריסות. זה קרה לפני פחות מחודש, כלומר, לפני עידן ועידנים, ובטווח יריקה מן הגבול, כלומר, מעבר להרי החושך. עכשיו שקט בחוזאעה. דממת מוות.
היו כל כך הרבה אירועים מחרידים במהלך מבצע "צוק איתן", כל כך הרבה משפחות שנקטלו ברפיח ובחאן יונס ובאשוג`אעיה, שלכאורה אין סיבה מיוחדת לקרב זכוכית מגדלת דווקא לכפר חוזאעה. טבח הוא טבח, בכל מקום. בכל זאת בחרתי להתמקד במה שעבר על הכפר הזה משתי סיבות עיקריות. ראשית, רוב האירועים שהתרחשו בו עברו מתחת לרדאר של התקשורת הישראלית, שגם כך סיקרה את הצד הפלסטיני באופן שטחי להחריד. שנית, העדויות של תושבי הכפר מצביעות על פשעי מלחמה ברורים, גם לפי הגדרת צה"ל (ירי על נושאי דגל לבן, שימוש בתושבים כמגן אנושי, וירי על צוותים רפואיים). כך או כך, מבט מקרוב על זירה אחת ברצועה יכול ללמד לא מעט על אופי האירועים בזירות אחרות, ולכל הפחות עשוי להבהיר עד כמה רחוקה הגרסה הרשמית שנלעסת לנו בידי כלי התקשורת מן המציאות בשטח. ייאמר מיד: היתה לחימה בחוזאעה. היו שם תשתיות של החמאס, מאגרי רקטות וגם כמה פירים של מנהרות. זה כמובן לא צריך להפתיע אף אחד. כפי שצה"ל מרכז כוחות מצידה המזרחי של גדר המערכת, כך החמאס ריכז כוחות מצידה המערבי. אבל, וזה אבל גדול מאד, במקביל ללחימה היו גם כמה אלפי אזרחים במקום. ומכל העדויות שהצטברו מצטיירת תמונה ברורה, גם היא לא חדשה: צה"ל לא ספר את האזרחים. צה"ל הפעיל עוצמת אש אדירה במרחב שבו שהו מאות משפחות; יותר מכך, חיילי צה"ל בגזרה ירו ביודעין יותר מפעם אחת על אזרחים ועל צוותים רפואיים. מה עבר להם בראש – אין לדעת. מה עבר להם בקנה – אפשר גם אפשר לדעת. המסקנה היחידה היא שתושבי חוזאעה כולם הופללו מראש כלוחמי חמאס שדמם מופקר. אין לי ספק שלחלק גדול מן הישראלים אין מושג כיצד פעל צה"ל מול האוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה במהלך המבצע. העובדות שהובאו כאן יהיו להם חדשות. אין לי גם ספק שבתוך אותם ישראלים יש לא מעטים שלא רואים כל בעיה – מוסרית או פוליטית – בעובדות האלה. שיבושם להם, אין לי שיג ושיח איתם. עדיין יהיו אחרים שהעובדות האלה אולי יזעזעו אותם, וטוב שכך (ומוטב מאוחר מאשר אף פעם). מה יעשו עם הזעזוע הזה בסיבוב הדמים הבא בעזה – זאת כבר שאלה שהם צריכים להפנות לעצמם. ויהיה כמובן אותו מגזר מוזר ומרתק, "המצדיקים ומשתיקים": אלה מצדיקים מראש כל פעולה שצה"ל נקט או עשוי לנקוט בעתיד, ובאותה נשימה יילחמו בחמת זעם בכל מי שמנסה לחשוף את אותן פעולות לאור היום. העובדות מוצדקות – אבל אסור לדבר עליהן! (כי זה משרת את האויב לדעת מה שעוללנו לו? כי זה מחליש אותנו לדעת מה שבעצם אין סיבה לפקפק במוסריות שלו? ההיגיון נבצר מבינתי). מול אלה אין מה לעשות חוץ מלשוב ולדבר באותן עובדות אסורות-בדיבור. | 14/8/2014 |
| שווייץ אישרה למבקש מקלט אריתריאי מישראל להיכנס לשטחה, מחשש שייכלא | | אילן ליאור, haaretz
בית משפט בשווייץ הורה לאחרונה לאפשר את כניסתו למדינה של מבקש מקלט מאריתריאה, ששהה בישראל, מחשש לכליאתו. שלושה שופטי בית המשפט המנהלי הפדראלי קיבל את עתירתו של מבקש המקלט נגד החלטת המשרד הפדראלי להגירה בשווייץ (FOCM) למנוע את כניסתו. הוא עתר באמצעות אחותו, שהוכרה כפליטה בשווייץ, לאחר שקיבל בישראל הוראה להתייצב במתקן חולות ולשהות בו ללא הגבלת זמן. בעתירה הביע חשש מפני גירושו בחזרה לאריתריאה, שכן אשרת השהייה שלו בישראל בוטלה לאחר קבלת הזימון לחולות.
עוד נכתב כי "חובה להניח שכל הזדמנות לשילוב והטמעה בישראל מבוטלת על ידי צו העיכוב. יש להתייחס לעיכובו של העותר במתקן שהוא יכול לעזוב רק בהיתר, באמצע מדבר הנגב, 65 ק"מ מהעיר הבאה ובלי האפשרות לעבוד, כאל צעד של הפרדה וגירוש. מעבר לזאת, יש סיכון שהוא יגורש למדינה שלישית כגון אוגנדה, שם לא ברור מה יעלה בגורלו של העותר. בנסיבות האלה, לא סביר לצפות מהעותר להישאר בישראל ולבקש שם הגנה". פסק הדין כולל תיאור מפורט של מצב מבקשי המקלט בישראל מאז בואם של הראשונים ב–2005 ועד היום. "השופטים לגמרי מבינים את הסיטואציה ויורדים לפרטי פרטים", מדגיש עו"ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח.
| 28/8/2014 |
