איזה לקחים אימצה גרמניה? | | עמוס גבירץ -
החלטת הבונדסטאג הגרמני הרואה בפעילות ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) פעילות
אנטישמית, נראית לי פסולה, משני טעמים מרכזיים: האחד מתייחס ללקחי מלחמת העולם השנייה
והשני לשאלת המאבק הלא-אלים מול המאבק האלים.
אני מבחין בשתי צורות של לקחים לזוועות המשטר הנאצי ומעשיו. יש כאלה שאימצו לקחים
אוניברסאליים ויש שאימצו לקחים פרטיקולרים. האונבירסאלים שוללים את הגזענות – כולל
האנטישמיות – נלחמים בה ונאבקים לשמירת זכויות האדם באשר הם והוצאתם מגדר הסוברניות של
המדינות.
לעומת זאת ישראל הרשמית אימצה שני לקחים פרטיקולרים: "לעולם לא עוד", ו"לנו מותר הכול
ולעולם אסור לבקר אותנו על מעשינו". על כן פותח כוח צבאי חזק מאוד האמור לדאוג לכך שלא
תקרה שואה נוספת. הבעיה היא, שבעזרת הכוח הצבאי האדיר שלה, ישראל כובשת עם אחר
ושוללת ממנו את זכויות האדם וזכותו להגדרה עצמית. כאשר בשם הערכים של זכויות האדם ושלילת
הגזענות, מבקרים את ישראל על מעשיה, היא שולפת את הטיעון האנטישמי – "אותנו אסור לכם
לשפוט על פי מעשינו". פה בעצם מסתתר הטיעון הבא: אם קודם הגזענות שלכם היתה נגדנו,
עכשיו הגזענות שלכם אמורה להיות בעדנו.
| 24/5/2019 |