קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
פרשנות

כותרתתאורתאריך
תזמורת ההסתה : צפויה לנו תקופה של צייד מכשפות, של אלימות ורצחמרסלו וקסלר - המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית- " האירוע המכונן של רצח רבין, הביא לשינוי יחסי הכוחות הפוליטיים במדינה. ... זו הפעם הראשונה שהימין החילוני הניאו-פשיסטי, הימין הדתי הניאו-פשיסטי המשיחי, והפונדמנטליסטים החרדים מסוגלים להקים קואליציה המבוססת על עקרונות העמקת הכיבוש, הטרנספר, חיסול הסממנים הליבראלים (זכויות אדם ואזרח) וניאו-ליבראליות כלכלית/חברתית. "30/4/2010
שתי מדינות, עם התנחלויותאליאב ליבליך- הארץ- התוצאה (האידיאלית) תהיה היווצרותן של שתי מדינות לאום - פלסטין וישראל - שבכל אחת מהן יש מיעוט לאומי הנהנה משוויון זכויות.28/4/2010
...
לדהור על גלי הגבורהבילי מוסקונה לרמן- nrg- מול שרשראות הדגלים הבלויים מעט שעדיין מתנפנפות על גגות הבתים כזיכרון מתפוגג מיום העצמאות האחרון, כדאי שוב לעצור רגע ולהתבונן על עצמנו. מבט שקט, טרי ולא מתלהם על הכאוס המדיני, כלכלי ופוליטי שבתוכו אנחנו כולנו מיטלטלים בתחושה מחניקה של ייאוש חסר מוצא. 28/4/2010
צה"ל, שאינו נוקף אצבע נגד קציניו המתנחלים במאחזים לא חוקיים אף שהוא מופקד על שמירת החוק בגדה, מודה: אין לו מדיניות בעניין עקיבא אלדר - הארץ28/4/2010
עדכון חשוב לשוחרי הוועד הציבורי נגד עינויים - על חופש הביטוי, כולל מאמר מצונזר למחצה של ד"ר ישי מנוחין, 27/4/2010
מי רצח את השלום עקיבא אלדר - "הארץ" -לא מאוחר מדי לחקור מי רצח את השלום. למען יראו המנהיגים וייראו. ואולי רק הפלסטינים אשמים, וחלום שתי המדינות לשני העמים אינו אלא הזיה של השמאל? לא מגיע לנו לדעת? 26/4/2010
...
לדבר בלי להתגרותמאמר המערכת - "הארץ" -על ראש הממשלה להחיל על עצמו את תביעתו מהפלסטינים להסיר את כל התנאים המוקדמים לפתיחת המשא ומתן. א.ס. 26/4/2010
...
חיבוק לבילעין עמירה הס - הארץ - " ביום שבו נפתח בבילעין הכנס הבינלאומי, בהשתתפות ראש הממשלה פיאד ונציגי המדינות התורמות, הפגינו בעזה נציגי הפתח והחמאס ביחד נגד הצו הצבאי בדבר מניעת הסתננות; כך מפיח צה"ל רוח במפרשי המאבק העממי הפלסטיני "25/4/2010
...
שלום עושים בכוחצבי בראל - הארץ - " ארה"ב משרטטת את מפת האיומים בעולם, מאיראן ואפגניסטאן, דרך הטילים הגרעיניים ברוסיה ועד ארגוני אל-קאעדה בתימן, והיא מגייסת את מדינות העולם, ואת דעת הקהל העולמית, למערכה נגד האיומים הללו. היא גם זאת שהכלילה את הסכסוך הישראלי-הפלסטיני במפת האיומים הזאת, ובניגוד לסיסמאותיה היא כן כופה פתרון של שלום על הצדדים - וטוב שכך. אפשר להתווכח עם הסגנון ועם החזון של וושינגטון, לתהות אם היה זה מן התבונה להתנפל דווקא על הפסקת הבנייה במזרח ירושלים, או לנהוג בנתניהו כאילו היה רוכל לא רצוי. אבל אי אפשר שלא להעריך את הנחישות המדינית של ברק אובמה ואת הסיכון הפוליטי שהוא נוטל על עצמו, כאשר הוא מסמן את ישראל כסרבנית שלום. "25/4/2010
...
הזיכרון האלטרנטיבי - תנועת הלוחמים למלום ופורום המשפחות השכולותרמי אלחנן - הגדה השמאלית - " לפני 13 שנים, ביום חמישי ארבעה בספטמבר 1997 אחה״צ, איבדתי את בתי סמדרי בפיגוע התאבדות ברחוב בן יהודה בירושלים. ילדה יפה, מתוקה ועליזה בת 14. סמדרי היתה נכדתו של לוחם השלום, האלוף במילואים מתי פלד, מפורצי הדרך לדיאלוג ישראלי פלסטיני. והיא נרצחה כי לא השכלנו לשמור על ביטחונה בדרכו של מתי, הדרך האחת הנכונה והאפשרית - דרך השלום והפיוס. "25/4/2010
אזרחות? לא לערביםתייסיר חטיב- ynet- האזרחות הישראלית נכפתה על המיעוט הערבי בארץ אחרי קום המדינה, שקיבל זאת על מנת שיוכל להישאר במולדתו. כאזרח ערבי, כמו היהודי, מבחינה עקרונית הרי זכויותיי שוות לשלו. אשתי נשואה לאזרח ישראל, ולכן מן הראוי שהיא תקבל אזרחות. הרי אני אזרח שתורם רבות לאקדמיה ולאנשים בישראל, מחנך סטודנטים ערבים ויהודים כאחד. 21/4/2010
השמאל הרדיקלי בישראל: היהודים של הישראלים?קורא הדורות- ישראל ב-2010 הפכה למדינה דורסנית, שההתנגדות אליה מסוכנת ומוטלת בספק, בלשון המעטה. אך המסורת היהודית הרדיקלית, הכוללת את מארקס ואת פרויד, אינה יכולה שלא להגיב אל נוכח התדרדרותה המסוכנת של מדינת ישראל. אותם יחידים הפועלים להבראת הכלל, שבתמורה שונא אותם, משלמים מחיר גבוה (האם, למשל, נערה בת 23 תהפוך להיות ה-"יונתן פולרד" החדש שלנו?). אולי תהיה זו להם נחמה פורטה לדעת שהם הולכים בדרכם ההיסטורית של גדולי העם היהודי. אם שונאים אותם בגלל זה, ניתן להתנחם בכך שתמיד שנאו את היהודים. 21/4/2010
צר לי עליך אחי המזרחי ( על שיר השטנה של עמיר בניון)אורלי נוי - קדמה- אכזבה קשה, מייאשת, אחזה בי למקרא מילות שירך החדש, "אני אחיך", שהוקלט לרגל יום הזיכרון העומד בפתח. אכזבה, ותדהמה בצידה: הייתכן שקולך החם מסוגל להפיק דברי שטנה קיצוניים כל כך, נוטפי שנאה וארס כנגד זה שאתה מתיימר לקרוא לו "אחיך"? ...כאשר אתה אומר "אני אחיך- אתה אויב, אתה שונא אותי אבל אני אוהב, כשאני בוכה אתה צוחק תמיד אחרי גבי", כשאתה כותב, "אני מסתער תמיד קדימה עם הגב שלי אליך ואתה משחיז את הסכין", אתה עובר את גבולות חופש הבעת הדעה הלגיטימיים אל עבר המחוזות האפלים והמסוכנים של ההסתה. 21/4/2010
...
פרשת ענת קם | בשירות הביטחון: גם צבא, גם מידע חופשי עקיבא אלדר - הארץ20/4/2010
...
אותו חיוך - מאמר של ל. על רן ברון ובאסם אבו רחמה ז"לביום שישי האחרון התרחשו שני אירועים אשר היה לי חשוב לנכוח בהם, ואל שניהם נבצר ממני להגיע, עקב מחויבויות אחרות. הראשון – אזכרה לציון שבע שנים להרצחו של רן ברון בפיגוע במייקס פלייס. רן, ידיד יקר. רן, עם החיוך והכובע וההומור שאין שחור ממנו וחיבוקי דוב וכישרון בלתי נדלה. השני – טקס והפגנה לציון שנה להירצחו של באסם איברהים אבו ראחמה (פיל) במהלך הפגנה נגד הגדר בבילעין. באסם נהרג ממטול גז שנורה ישירות ופגע בחזהו, בזמן שטיפל בפצועה. את באסם, חבר למאבק ושותף לדרך, לא זכיתי לצערי להכיר. מכל מה ששמעתי עליו, ברור לי, כי החמצתי זכות גדולה.20/4/2010
...
עצמאות למופת עקיבא אלדר - "הארץ" - בשנת ה-62 לעצמאותה, כמדי שנה מאז מארס 2002, ישראל ניצלה את עצמאותה כדי להתכחש ליוזמת השלום הערבית. גם השנה היא התעלמה מהתוכנית שמציעה לה יחסים נורמליים תמורת נסיגה מהשטחים הכבושים, ופתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים הפלסטינים א.ס.19/4/2010
...
המוקד להגנת הפרט מגיב לטענות ישראל בנוגע לצווים הצבאיים החדשיםהצווים מגדירים – לראשונה מאז כיבוש השטחים בשנת 1967 – פלסטינים תושבי השטחים כ"מסתננים" או "שוהים בלתי חוקיים" בארצם ובבתיהם...אין ספק כי הצו החדש נועד, בין היתר, לשמש כ"עוקף בג"ץ", להקל, לאפשר ולהכשיר את הגירוש במקרים דומים בעתיד. 16/4/2010
יד קלה על ההדק: `משאית גראדים` בעזה, `אר-פי-ג`י` בבגדדשרית מיכאלי - העוקץ - " בעקבות חשיפת בצלם נאלץ הצבא להודות ש"משאית הגראדים" לא היתה ולא נבראה...ברשות צה"ל קיימים עשרות, אם לא מאות, סרטים המתעדים אירועים דומים של ירי מכלי טיס או ממל"טים במהלך "עופרת יצוקה". מעטים התפרסמו, לאחר צנזורה ניכרת וללא פס הקול... על הצבא להעמיד את כל תיעוד הווידיאו שברשותו לגוף חקירה ישראלי עצמאי וחיצוני לצבא, שימונה לחקור חשדות שמדיניות הפתיחה באש גרמה לפגיעות הרבות באזרחים חפים מפשע במהלך מבצע "עופרת יצוקה"16/4/2010
מי הופך את ירושלים להתנחלותזאב שטרנהל - הארץ - " כמה זמן אפשר יהיה עוד לקיים מצב, שבו הישראלים יהיו רשאים לדרוש בעלות על רכוש יהודי, שנותר בצדו המזרחי של הקו הירוק, ואילו לערבים אסור יהיה לתבוע זכויות בעלות על רכושם שנותר בצדו המערבי של אותו קו? אחרי הכל בידי פלסטינים, גם כאלה שגרים בירושלים המזרחית, מצויים שטרי בעלות על בתים בטלביה, בקטמון הישנה, בבקעה, ובשכונות אחרות של העיר היהודית. אם ירושלים היא עיר מאוחדת וכל תושביה, כטענת השלטונות, שווים בפני החוק, על איזה בסיס מוסרי קובעים שמה שמותר ליהודים אסור לערבים? "16/4/2010
...
אשליית התקשורת החדשה תהילה אלטשולר-שוורץ - העין השביעית-הציות המוחלט לצו איסור הפרסום בפרשת קם מלמד כי הטכנולוגיה החדשה לא עירערה את אמצעי התקשורת המסורתיים, אלא דווקא אמצעי התקשורת המסורתיים הצליחו לחנוק את הפוטנציאל הדמוקרטי העצום שבטכנולוגיה 14/4/2010
תכניתו של ישי מנוחים ליום השואה - קישור להאזנהיום השואה – יום עם מסר אוניברסאלי – לא עוד 13/4/2010
...
צה`ל כארגון ימני, רשימת חשודים נוספים בריגול חמור, והאיומים על בלאו: עוד שלוש הערות בפרשת קם-נווהיוסי גורביץ - החברים של ג`ורג`13/4/2010
לו אתם ענת קםגדעון לוי - הארץ - " מה הייתם עושים? מה הייתם צריכים לעשות? לשתוק? לשכוח? לא לעשות דבר? להבליג ולהתמקד בבילוי הבא שלכם? בדייט הבא? בושה. ומה היו עושים במקומה כל הפרשנים המתחסדים שישבו בימים האחרונים באולפנים ושאלו למה היא עשתה את זה - שותקים? ואנשי הפרקליטות, שגם הם צבאו על האולפנים, מתגוללים על מעשיה של קם בלא רסן - מאסר עולם, מאסר עולם - ולא אומרים מלה, שומרי חוק שכמותם, על ההפרה הבוטה של החוק בידי הצבא? גם הם היו שותקים? שתיקה היא שיתוף פעולה עם הפשע. ואם החלטתם שלא לשתוק מה עוד יכולתם לעשות חוץ מאשר להביא את הראיות המפלילות לידיעת הציבור, שחייב, אבל חייב, לדעת אותן? ומה הייתם עושים אילו הייתם אורי בלאו, עיתונאי-תחקירן אמיץ, שמקבל לידיו חומר כזה? לא מפרסמים אותו, אחרי שהצנזורה הצבאית אישרה אותו? עיתונאי שלא היה מפרסם דברים כאלה איננו עיתונאי. הוא היה מועל בתפקידו, בוגד בשליחותו. "11/4/2010
...
ההימור הגדולאורי אבנרי - גושלום - " פיאד מאמין, ככל הנראה לעין, שהסיכוי היחידי של העם הפלסטיני להגשמת יעדיו הלאומיים הוא בדרכים בלתי-אלימות, תוך שיתוף-הפעולה הדוק עם ארצות-הברית. התכנית שלו היא לבסס את המוסדות הלאומיים הפלסטיניים ולהקים תשתית כלכלית איתנה, ואז להכריז בסוף 2011 על מדינת פלסטין העצמאית. זה מזכיר מאוד את האסטרטגיה של ההנהגה הציונית בראשות דויד בן-גוריון. בסלנג הציוני זה נקרא "יצירת עובדות בשטח". "11/4/2010
על הפריצות - מאמר מומלץ של חגי מטרנקודה אחת במאמר של אורי בלאו תפסה את תשומת לבי במיוחד. בלאו, כתב התחקירים המעולה של "הארץ" המגולל את סיפור רדיפתו על ידי השב"כ במסגרת פרשת ענת קם, מספר שבעודו בטיול במזרח הרחוק קיבל דיווח שדירתו נפרצה. "נראה שחיפשו כאן משהו", אמר לו בטלפון השוטר שהגיע למקום. קראתי, ונזכרתי ביום בו הם פרצו גם לביתי. 12/4/2010
חביתה מ-1,500 ביציםדורון רוזנבלום - הארץ - מילא, אילו היה מדובר רק בתכונה אישית של ראש הממשלה; אך נדמה שאותה זחיחות עיוורת, הכוללת בריחה מבעיות האמת אל התיפלות ואחיזת העיניים, סחפה כבר את השדה הפוליטי כולו. ואולי כך נראה בפועל ניצחון התפישה הגורסת, ש"את הסכסוך אי אפשר לפתור, אפשר רק לנהל". 9/4/2010
...
הפרשה האסורהזאב סגל - הארץ - בפרשה הנוכחית ספק אם ראוי להמתין להחלטת השופט שהוציא את הצו, שיבטלו עתה נוכח הפרסומים הרבים בחו"ל ונסיבות חדשות אפשריות. במקרים יוצאי דופן מאפשר המשפט הישראלי לעתור לבג"ץ כנגד החלטתו של בית משפט, שלום או מחוזי. העובדה שהפרשה האסורה חוצה גבולות ומתפרסמת בראש חוצות יוצרת נסיבות חריגות המצדיקות פרסום, ופסיקה עקרונית שתתאים עצמה גם לעידן האינטרנט והתקשורת הזרה, ושתחייב את כל בתי המשפט. 7/4/2010
...
מכתב פתוח לבין הדין הבינלאומי לפושעי מלחמהיוסי גורביץ- החברים של ג`ורג`- בלוג- המידע מסתמך על מסמכים פנימיים של הצבא הישראלי, שפורסמו בעיתון "הארץ" ב-28.11.08. בכך, על פי החשד, עברו השלושה על הנחיות שהכתיב להם בית המשפט העליון הישראלי. למרות שחלפה כשנה וחצי מאז הפרסום, למרות העובדה ששלושת החשודים לא הגישו תביעת דיבה כנגד העיתון, ולמרות התרסתו של חשוד מס` 2 – "עזוב אותי מהנחיות בג"צ" – לא נקטה מערכת המשפט הישראלית בכל צעד כנגד השלושה. 7/4/2010
ענת קם ומשחקי השו-שו המגוחכים רחביה ברמן- בלוג- אפשר היה לצפות שמערכת הביטחון תבין כבר ששנות ה-50` עברו, וכמוהן היכולת של הממסד לשלוט במידע. אפילו ידיעות אחרונות, שופר של הממסד כמעט בכל ימות השנה, קץ במשחק השו-שו המטופש והנחה את קוראיו כיצד למצוא את כל הפרטים הרלוונטיים באתרים זרים. פעם היה צריך לכתת רגליים לקיוסק אחד או שניים בתל אביב שהחזיקו את העיתונים הזרים שפרסמו את מה שאדוני הארץ לא רצו שהעם יידע. היום מספיק להקליד כמה מלים. 7/4/2010
ההיבטים המשפטיים של הפרשה האסורה לפרסוםמרדכי קרמניצר - העין השביעית- יש לשים סייג לדין הדרקוני.על רקע הפרשה המסוקרת עתה בכלי תקשורת בכל רחבי העולם, אך נמנעת מידיעתו של הציבור הישראלי, מתבקשות הערות עקרוניות אחדות על הסוגיות המשפטיות שאפשר שיש להן זיקה אליה: 7/4/2010
ענת קם: טלי פחימה מספר 2?עידן לנדאו - לא למות טיפש- השמועות בעניינה של ענת קם הגיעה סוף סוף לקיצה: דיווח עיתונאי מכובד ומוסמך בעיתון "אינידיפנדנט" הבריטי שופך אור על הפרשה שכבר 3 חודשים מנסה לשווא להבקיע את חומת השתיקה העיתונאית. גם ה-JTA (ה-Jewish Telegraphic Agency) מוסיף פרטים. זה כבר הפך לעניין שבשגרה: מי שרוצה לדעת מה באמת קורה מאחורי הקלעים בסין (אופס, סליחה, בישראל), צריך לקרוא תקשורת זרה. הדיווחים האחרונים שמו קץ לתופעה המוזרה שכל מי שניסה לגגל "ענת קם" נתקל בה: אתרים חסומים, הודעות מערכת מסתוריות וכיוצא בזה. בחסות צו איסור הפרסום כולם משחקים בשוּשוּלנד, כפי שכתב יצחק טסלר, הצדיק היחיד בסדום. כל זה היה אולי מבדח אלמלא התחושה המנקרת שמרבית השחקנים ממש נהנים מהקטע השוּשוּאיסטי, כאילו השתתפו בערב הווי לסוכני מוסד בדימוס; במקום לנצל את חירות הביטוי שמאפשר האינטרנט, את החופש ממרות השלטון, הם מכפיפים את כתיבתם המתחכמת-עאלק לאותם מנגנוני חושך שעצרו את ענת קם.7/4/2010
בין קריאת ההגדה ליום האדמהרון גרליץ6/4/2010
...
כתבי אישום נגד ה-12 משפרעם - התרעה, קריאה לפעולה ועדותאיריס בר - ראוי לציין כי הפעיל הפוליטי היחידי שביניהם, ג`מיל ספורי מהנהגת תנועת "אבנאא אלבלד" מואשם ב"ניסיון לרצח בהתאם לעדות של שוטרים, וזאת בזמן שהאדם לא היה בכלל במקום - שנינו היינו בזמן האירוע בקייטנה של תנועת אבנאא אלבלד (הוא מרכז הקייטנה בפועל) בבריכת "סנדבאד" בכפר כאבול, במרחק כרבע שעה נסיעה מהמקום, ושנינו ישבנו והקשבנו לחדשות עד שהאירוע נגמר30/4/2010
אמת מא"י: האינטרס הלאומי - אייל ניבאייל ניב - בלוג - זה גם לא קשה מדי לחשוב על פעולות בונות-אמון. לישראל יש עדיין כוח צבאי, כלכלי ופוליטי רב, והיא יכולה לנקוט יוזמות רבות. הנה כמה דוגמאות שחשבתי עליהן, ואני בטוח שכול אחד מכם יכול לחשוב על עוד כמה, או לשכלל את אלה:6/4/2010
...
`תחזיקו אותי!` [עדיף שלום כפוי על מלחמה מרצון]אורי אבנרי - גוש שלום - " אובמה ואנשיו הופכים את הקערה על פיה: אם התחמשות גרעינית של אירן היא סכנה קיומית, הם אומרים, תסיקו בבקשה את המסקנות. אם העניין מסכן את עצם קיומה של ישראל, הקריבו למענו את ההתנחלויות בגדה המערבית. קבלו את הצעת-השלום של הליגה הערבית, מהרו לעשות שלום עם הפלסטינים. זה יקל עלינו בעיראק ובאפגניסטן וישחרר את כוחותינו. לאיראן לא תהיה עוד עילה למלחמה בישראל. המוני העולם הערבי לא יתמכו בה עוד. והמסקנה: אם שכונה ברמת-שלמה ובניין אחד בסילוואן חשובים לכם יותר מהפצצה האיראנית, נראה שהעניין אינו בוער בעצמותיכם. "5/4/2010
הסוחרים מירושליםגדעון לוי - הארץ - " בעוד שהערבים תמיד אמרו מהי שאיפתם - ברורה, מוגדרת, חדה, לא אחת גם קיצונית - הישראלים התעטפו במסכות. בעוד שבכל עימות בינלאומי הכל יודעים מהן מטרות הצדדים, במזרח התיכון הכל יודעים רק מה רוצים הפלסטינים - גבולות 1967, מדינה, פתרון בעיית הפליטים, שיבה - ואיש, אבל איש, איננו יודע אל נכון מה רוצים הישראלים. לספח את השטחים? מה פתאום; לפנותם? לא עכשיו; מתי כן? לא ברור; כמה? לא ידוע. לפני כמה ימים, לדוגמה, נשאלו כמה מהשרים במשאל עיתונאי על הקפאת הבנייה בירושלים, אך כמעט איש מהם לא הסכים להשיב. מה פתאום שיגידו? מדובר בלא פחות משערורייה. שר שלא מוכן לומר לציבור מה עמדתו מועל בתפקידו. ראש ממשלה - חמור שבעתיים. אם בשוודיה מחייב החוק לפרסם כל מכתב שיוצא משרי הממשלה, בישראל אי אפשר לקבל מהם אפילו תשובה בעניינים עקרוניים. "4/4/2010
...
אפליה וגירוש בנתב"גמאמר מערכת הארץ - " ישראל צריכה להמשיך להיות מדינה פתוחה לאורחיה, תהיה השקפת עולמם אשר תהיה. מעשי הגירוש של אורחים מחו"ל מעוררים הדים שליליים רבים בארצות מוצאם ואינם תורמים לשיקום מעמדה של ישראל כמדינה ליברלית ונאורה, שהוא רעוע בלאו הכי. כל עוד אלו אינם מסכנים במישרין את ביטחון המדינה, אסור לגרשם. מוטב שישראל תתנצל בפני האזרחיות השוודיות המגורשות ותזמינן אחר כבוד לשוב לכאן, כדי לבקר בארץ ולהתרשם ממבט ראשון ופתוח מהנעשה בה. "4/4/2010
...
פתאום באמצע האביבצבי בראל - הארץ - " אבל זאת בדיוק הבעיה. מרי אזרחי תמיד נוחת בהפתעה. רק אחרי שהוא פורץ מתחילים לחפש את הסימנים המעידים. גופי מודיעין יתכתשו על השאלה מי חזה את המרי ומי לא, פרשנים יידעו לומר "אמרנו לכם" והדאגה המיידית היא איך לבלום את המרי שכבר פרץ. סימנים מעידים כבר מצויים בשפע. בשבוע שעבר דיווחה כאן עמירה הס על הצטרפותם של מנהיגים פלסטינים, בהם ראש הממשלה הפרו-כלכלי סלאם פיאד, להפגנות יום האדמה. "אנחנו ניראה בכל האתרים שבהם מתקיים מאבק עממי", אמר נביל שעת לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען". דווקא השתתפותם של מנהיגים פוליטיים במאבק העממי עלולה להעיד שהם אולי יודעים משהו ששירותי המודיעין הישראליים אינם יודעים. הם אינם רוצים שוב להיות בצד, כמו בתחילת האינתיפאדה הראשונה, כאשר המרי האמיתי יפרוץ. הם ירצו להיות מנהיגיו. " 4/4/2010
...
הצחקתם את צה"לגדעון לוי - הארץ - " והנה מעשה שטן: דווקא ביום שבו פורסם דבר מכתבם המרגש של ברק ואשכנזי לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שבו ביקשו מבית המשפט "לגלות התחשבות ורגישות" - הרס אותו צה"ל בתים אחרים. בולדוזרים של המינהל האזרחי עלו על בית קומתיים ושתי חנויות בכפר חארס, הרסו בית ומפעל בבית סאחור ועוד בית באל-חאדר. 16 נפשות נותרו חסרות בית ובהן ילדים ותינוק בן שנה. אנשי המינהל טרחו להדגיש, שמדובר רק בתחילתו של מבצע הרס. איש בצה"ל לא העלה על דעתו לבדוק שמא אולי גם לבני משפחת סולטאן מחארס, או לבני משפחת מוסא מאל-חאדר יש נסיבות שמצדיקות גילוי "התחשבות ורגישות". אולי גם שם שכלו בן? כלום מישהו היה מעלה על דעתו למנוע בשל כך את ההרס? הצחקתם את צה"ל, את המינהל האזרחי, את ברק, אשכנזי ואת כולנו - מדובר בפלסטינים, לא בבני אדם. "18/4/2010
...
גבעת היובל אינה עונהצבי בראל - הארץ - " מוטב ששר הביטחון יודיע לבג"ץ, כי לא היה בדעתו ואין בדעתו להרוס מבנים, לא של משפחות שכולות ולא של אחרים, לא של יהודים ולא של פלסטינים, עד שתשורטט מפת גבולותיה של המדינה. גם את הקפאת הבנייה ההתנחלויות ראוי לבטל ומיד. היא נהפכה לתחליף לתהליך מדיני, שבמקומו בא מו"מ בין ישראל לארה"ב על שאלת ההקפאה, ולמבחן כוח ל"גאווה הלאומית". לדיון המשפטי אין כאן כלל מקום, הוא איננו יותר ממחסום רעוע, שכל תירוץ ביטחוני רפה יכול למוטטו. כל עוד שר הביטחון ושותפיו ממפלגת העבודה ממשיכים להעניק חסות למינואט המגושם של נתניהו, שדוחף את ישראל במדרון, ולהכשיר את שרץ ההתנחלויות, הם חלק מאחיזת העיניים הזאת, בעלי ברית לזלזול בבג"ץ, סוללי נתיב ההתנגשות האסטרטגית עם ארה"ב. "18/4/2010
...
יוסי שריד במכתב לאלי ויזל: למען ירושליםיוסי שריד - הארץ - " זר לו קרא, היה יכול להתרשם שהשלום כבר שורר בעיר-שלם, אין פרץ ואין צווחה. יהודים, נוצרים ומוסלמים עובדים את אלוהיהם באין מפריע, ו"כולם רשאים לבנות את ביתם בכל מקום בעיר", ככל הידוע לך. מישהו הטעה אותך להאמין, ידיד יקר. אך לא זאת תמונת המצב לאשורה. התמונה שונה לחלוטין: לא זו בלבד שערבי לא יוכל לבנות בית "בכל מקום", עליו להודות לאלוהיו אם לא יעקרו אותו מביתו, ולא ישליכוהו לרחוב על ילדיו ומיטלטליו. אפשר שגונבה השמועה לאוזניך על אודות הדיירים הערבים בשייח` ג`ראח, המתגוררים בשכונה מאז 48`, ועכשיו מגרשים אותם בשנית - שוב הם פליטים - כי לכמה יהודים צר המקום בירושלים, והם עומדים על זכות הגירשת-וגם-ירשת. "18/4/2010
...
עוד דונם ועוד עזעמוס גבירץ - " וכך נראה שחזרנו לימי טרום המדינה. ישראל ביטלה את גבולותיה עם השטחים הכבושים, מתעלמת מהחוק הבינלאומי, מתעלמת מהנורמות הבינלאומיות, ופועלת בשיטתיות לסיפוח הגדה המערבית ורמת הגולן. לשם כך גוזלים אדמות, בונים התנחלויות, הורסים בתים ומגרשים אנשים. "18/4/2010
אחרי 62 שנה - הגיע הזמן להגר מן המקום המסוכן ביותר להיהודים, או לחילופין ....אסף אורון ועפר ניימן - MySay - " המסלול המבטיח ביותר להיחלצות מן המעגל ההרסני הזה, המעגל שמבטל בהדרגה את תכלית קיומה של מדינת ישראל עבור העם היהודי עצמו, הוא ניהול מאבק עיקש נגד שטיפת המוח של "אין ברירה" והשורה האינסופית של מבצעי ברירה. "עם ישראל" צריך סוף-סוף להחליט אם הוא מעדיף אדמה ("טובה שארם א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם א-שייח"), שליטה כוחנית ("תחת כל הסדר, ישראל תשמור על נוכחות צבאית סביב גבולות המדינה הפלסטינית") וסכסוך נצחי ("אין פרטנר"), על פני חיי אדם. "18/4/2010
מתנת יום הולדתאורי אבנרי - גושלום - " אי-האמון הזה נובע ממאה ועשרים שנות הסכסוך, שרשרת אינסופית של מעשי-אלימות, מלחמות ומשברים, שבהם מאשים כל צד את הצד שמנגד. הפלסטינים רואים את הישראלים כשודדים תאבי-כיבוש, הישראלים רואים את הערבים כאוכלי-אדם עם סכינים בין השיניים. אי-האמון הזה הוא גם נוח מאוד. כשאין סיכוי, אין צורך לעשות שום דבר. אין צורך לקום, לפעול, להפגין, לשנות. הרי ממילא אין מה לעשות. ככה זה. "18/4/2010
דבריו של האב השכול רמי אלחנן: טקס יום זיכרון ישראלי-פלסטיני | לוחמים לשלום | תל אביב ,18.04.201 10/4/2010
ארכיון מאמרים
מאמרים נוכחיים
5/2025
4/2025
3/2025
2/2025
1/2025
12/2024
11/2024
10/2024
9/2024
8/2024
7/2024
6/2024
5/2024
4/2024
3/2024
2/2024
1/2024
12/2023
11/2023
10/2023
9/2023
8/2023
7/2023
6/2023
5/2023
4/2023
3/2023
2/2023
1/2023
12/2022
11/2022
10/2022
9/2022
8/2022
7/2022
6/2022
5/2022
4/2022
3/2022
2/2022
1/2022
12/2021
11/2021
10/2021
9/2021
8/2021
7/2021
6/2021
5/2021
4/2021
3/2021
2/2021
1/2021
12/2020
11/2020
10/2020
9/2020
8/2020
7/2020
6/2020
5/2020
4/2020
3/2020
2/2020
1/2020
12/2019
11/2019
10/2019
9/2019
8/2019
7/2019
6/2019
5/2019
4/2019
3/2019
2/2019
1/2019
12/2018
11/2018
10/2018
9/2018
8/2018
7/2018
6/2018
5/2018
4/2018
3/2018
2/2018
1/2018
12/2017
11/2017
10/2017
9/2017
8/2017
7/2017
6/2017
5/2017
4/2017
3/2017
2/2017
1/2017
12/2016
11/2016
10/2016
9/2016
8/2016
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה