פרשנות
|
| כותרת | | תאור | תאריך |
| פוליטיקאים המפגרים אחרי המציאות | | עמוס גבירץ -
האם אפשר לתאר את ישראל בלי האזרחים הערבים-פלסטינים שלה? הם כל כך משולבים כמעט בכל
תחומי החיים שלנו. איך היתה ישראל נראית ללא עובדי הבניין הערבים-פלסטינים; איך היתה נראית
מערכת הבריאות שלנו ללא הרופאים, אחיות/ים, הרוקחים הטכנאים והסניטרים; איך היו נראים
מרכזי הקניות ללא הזבנים/יות; איך היו נראים אין-ספור מקומות בילוי ללא נוכחותם; איך היתה
מתפקדת מערכת התחבורה הציבורית ללא הנהגים; מי היה מתקן את כלי הרכב שלנו; איך היה
נראה המטבח הישראלי ללא המאכלים הערביים; ואפשר להמשיך לתחומים נוספים של חיינו.
מדינת ישראל גזלה מאזרחיה הערבים-פלסטינים כמעט את כל אדמותיהם. הם ברובם חדלו להתפרנס
מחקלאות ופנו לעבוד במשק היהודי.
מדינת ישראל מפלה אותם בתקציבים, בתכנון, בהקצאת אדמות לבנייה, בפיתוח ובתחומים נוספים.
ואחרי הכול, ברובם הגדול בחרו בהשתלבות.
כל פעם שאני מגיע לנגב ונחשף לפגיעה השיטתית של ממשלות ישראל באזרחים הבדואים בנגב, אני
נאלץ לתמוך בדרישה למדינת כל אזרחיה. | 29/2/2020 |
| ... |
| את מי טראמפ משרת? | | עמוס גבירץ -
הציונות לא היתה הניסיון הראשון של יהודים להתיישב מחדש בישראל-פלסטין. קדמו לה ניסיונות
משיחיים, שכשלו באופן מחפיר. הציונות השאירה את אלוהים בבתי הכנסת והבינה שכדי לקדם את
החזון של שיבת היהודים לארץ עליהם להגר אליה ולבנות תשתית מדינית. מנהיגיה הבינו שתושבי
הארץ לא ינדבו את ארצם לציונים. צריך יהיה לעשות זאת בכוח ובתמיכה של מעצמות. ואכן
מנהיגיה הצליחו לקבל תמיכה של המעצמה הבריטית לפרויקט הציוני בצורת הצהרת בלפור. גם לאחר
קום המדינה, הבינו מנהיגיה שללא תמיכת מעצמות, היא לא תוכל להתקיים באזור. לשם כך צריך
לשרת אינטרסים של המעצמות התומכות.
הפלג המרכזי והפלג הימני של הציונות, לא השלימו עם גבולותיה של ישראל. מייד לאחר מלחמת
1967, החלו – בזמן שלטון העבודה – להקים התנחלויות בשטחים הכבושים, במטרה לקבוע עובדות
בשטח לקראת סיפוחם לישראל. הדבר נעשה בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד לעמדת שאר מדינות
העולם. ישראל יכלה לעשות זאת בזכות ארה"ב, שלצד הצהרות בדבר התנגדותה להקמת
ההתנחלויות, לא אפשרה לשאר העולם לנקוט בצעדים אפקטיביים כנגדן. | 22/2/2020 |
|
| תכנית טראמפ מול תכנית מציאותית | | יוזמת ג`נבה -
במשך שנים אנחנו מקדמים את פתרון שתי המדינות לסכסוך. רבים אומרים לנו שאבד הכלח על
הנוסחה הזאת ובכלל, שהנושא לא רלוונטי. שנים גם העולם מחכה ל"עסקת המאה" כדי לגלות את
הפתרון החדש והיצירתי שיביא סוף לסכסוך. אז עכשיו, אנחנו כבר יודעים מה התכנית. נותר רק
להבין אותה ולבחון האם היא מציאותית,מה ההבדל בינה לבין הפתרונות האחרים והאם באמת יש
חלופה לפתרון שתי המדינות כאופציה היחידה להשגת הסכם שלום.
לכאורה, מדובר שוב בפתרון שתי המדינות. לכאורה, מדובר בכינון בירת מדינת פלסטין העתידית
במזרח ירושלים. לכאורה, מדובר בנסיגת ישראל ממרבית הגדה המערבית, בחיבור הגדה לרצועת
עזה ובחילופי שטחים. אז מה חדש? אולי, שבניגוד לתכניות כמו יוזמת ז`נבה, בתכנית טראמפ זה
רק לכאורה
| 16/2/2020 |
| ... |
| אנדרסן עם טוויסט | | אדם קלר - הארץ -
בשבוע האחרון נזכרתי בסיפורו הקלאסי של הנס כריסטיאן אנדרסן, שבו הצליח זוג נוכלים לשכנע
את המלך שהם תפרו לו בגדים נהדרים מאין כמוהם, והוא צעד ברחובות עירום כביום היוולדו
בהעמידו פנים (ואולי משוכנע בעצמו) שהוא לובש גלימה צבעונית רבת יופי.
והנה התממש הסיפור הלכה למעשה מול עינינו, כאשר בכינוס חגיגי בבית הלבן הציגו נשיא ארצות
הברית וראש ממשלת ישראל "עסקה" ו"תוכנית שלום" — עסקה שאין לה שום צד שני, תוכנית
שלום שאין אפילו עשירית האחוז סיכוי שתביא לנו שלום. והנה, בדיוק כמו בסיפור של אנדרסן,
החלו פוליטיקאים ופרשנים לקבל את התרמית השקופה כאמת לאמיתה, ולהלל ולשבח את "תוכנית
השלום". | 12/2/2020 |
| ... |
| תכנית טראמפ: מארב מסוכן לעתיד של כולנו | | גבעת חביבה וקבוצת "חבצלת" -
• התוכנית מפלגת ומשסעת את אזרחי ישראל בהצעתה לכפיית "טרנספר" על מאות אלפי אזרחים
ערבים ומאיימת בכך על יציבותה של החברה הישראלית • התוכנית מציבה תנאים בלתי אפשריים
כתנאי להקמת מדינה פלשתינאית עצמאית ובכך מסכלת את פתרון "שתי מדינות לשני עמים" -הסיכוי
הממשי להשגת פתרון בר-קיימא של הסכסוך הישראלי-פלשתיני • התוכנית מנציחה את הסיפוח
והשליטה המשחיתה והמעוולת של ישראל בעם אחר, ובכך מאיימת על אפשרות קיומה של ישראל
כמדינה יהודית ודמוקרטית. הבית הלאומי של העם היהודי ומדינה משותפת ושוויונית לכל אזרחיה. •
התוכנית מתעלמת מהרקמה הישראלית המשותפת שנוצרה במשך 70 שנות קיום המדינה על מרכיביה
האתניים השונים, חותרת תחת הניסיון לייצור חברה משותפת יהודית-ערבית בישראל ומאיימת לעקר
את עושרה וכוחה.
| 11/2/2020 |
|
| תכנית טראמפ: לא זו הדרך לקידום שלום ישראלי-פלסטיני - פרשנויות ראשונות מאת מומחי מכון מיתווים | | מכון מיתווים -
בעקבות פרסום תכנית טראמפ, קובעים מומחים במכון מיתווים שלא זו הדרך לקדם שלום
ישראלי-פלסטיני. מסמך זה מרכז פרשנויות ראשונות וקצרות מאת הדיפלומט לשעבר נדב תמיר,
שטוען שלישראל דרושה תכנית שלום אמיתית; ד"ר נמרוד גורן, שקורא לקהילה הבינלאומית לומר
"לא" לתכנית טראמפ; ד"ר ליאור להרס, שמסביר שבנושא ירושלים, תכנית טראמפ מתנערת
מהסטטוס קוו ומהבנות קודמות; יונתן תובל, שקובע שטראמפ מקצין התנהלות מדינית בעייתית של
קודמיו כלפי הפלסטינים;פרופ` אלי פודה, שטוען שתכנית טראמפ אינה הזדמנות לקידום שלום; ח"כ
לשעבר קסניה סבטלובה, שמזהירה כי תכנית טראמפ עלולה לפגוע ביחסים המתחממים עם מדינות
ערב; ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו שמדגישה שהאיחוד האירופי – שנותר מחויב לפתרון שתי-המדינות –
מתקשה להגיב במשותף לתכנית טראמפ; מירב כהנא-דגן, שמצביעה על הזדמנות להחזיר את הנושא
הפלסטיני למרכז השיח הישראלי; ד"ר רועי קיבריק, שקובע שדרושה הכרעה ישראלית פנימית
בנושא השלום; והשגריר בדימוס ברוך בינה, שטוען שמנהיגי ישראל זקוקים גם לייעוץ מדיני, ולא
רק ביטחוני.
| 4/2/2020 |
| ... |
| אין מנדט לסיפוח! | | הארץ (מאמר מערכת) -
עסקה בין שני צדדים שבמעמד הצגתה מופיע צד אחד בלבד היא לא עסקה, ואין לה כל תוקף. גם
מי שאינו פוסל אותה בשל כך מוכרח להודות, שהתוכנית אינה יותר מאשר כתב כניעה משפיל
לפלסטינים. מה שטראמפ הציג בוושינגטון ונתניהו אימץ בחום איננה תוכנית שלום, אלא תוכנית
לסיפוח חד־צדדי. אבל גם מי שמאמין שקיים סיכוי כלשהו שהפלסטינים יהיו מוכנים לראות בה ולו
בסיס למשא ומתן מוכרח להבין, שבכל מקרה דרוש לכך זמן, ממשלה בעלת אופק של יותר
מחודשיים, וראש ממשלה במשרה מלאה, שאינו עסוק בהוכחת חפותו בבית המשפט. כל דיון
ב"תוכנית המאה" יכול לחכות עד אחרי הבחירות. עד אז מוטב שבישראל יסתפקו בהקפאת הבנייה
בהתנחלויות.
| 1/2/2020 |
| ... |
| ארכיון מאמרים |
| מאמרים נוכחיים |
| 8/2020 |
| 7/2020 |
| 6/2020 |
| 5/2020 |
| 4/2020 |
| 3/2020 |
| 2/2020 |
| 1/2020 |
| 12/2019 |
| 11/2019 |
| 10/2019 |
| 9/2019 |
| 8/2019 |
| 7/2019 |
| 6/2019 |
| 5/2019 |
| 4/2019 |
| 3/2019 |
| 2/2019 |
| 1/2019 |
| 12/2018 |
| 11/2018 |
| 10/2018 |
| 9/2018 |
| 8/2018 |
| 7/2018 |
| 6/2018 |
| 5/2018 |
| 4/2018 |
| 3/2018 |
| 2/2018 |
| 1/2018 |
| 12/2017 |
| 11/2017 |
| 10/2017 |
| 9/2017 |
| 8/2017 |
| 7/2017 |
| 6/2017 |
| 5/2017 |
| 4/2017 |
| 3/2017 |
| 2/2017 |
| 1/2017 |
| 12/2016 |
| 11/2016 |
| 10/2016 |
| 9/2016 |
| 8/2016 |
| 7/2016 |
| 6/2016 |
| 5/2016 |
| 4/2016 |
| 3/2016 |
| 2/2016 |
| 1/2016 |
| 12/2015 |
| 11/2015 |
| 10/2015 |
| 9/2015 |
| 8/2015 |
| 7/2015 |
| 6/2015 |
| 5/2015 |
| 4/2015 |
| 3/2015 |
| 2/2015 |
| 1/2015 |
| 12/2014 |
| 11/2014 |
| 10/2014 |
| 9/2014 |
| 8/2014 |
| 7/2014 |
| 6/2014 |
| 5/2014 |
| 4/2014 |
| 3/2014 |
| 2/2014 |
| 1/2014 |
| 12/2013 |
| 11/2013 |
| 10/2013 |
| 9/2013 |
| 8/2013 |
| 7/2013 |
| 6/2013 |
| 5/2013 |
| 4/2013 |
| 3/2013 |
| 2/2013 |
| 1/2013 |
| 12/2012 |
| 11/2012 |
| 10/2012 |
| 9/2012 |
| 8/2012 |
| 7/2012 |
| 6/2012 |
| 5/2012 |
| 4/2012 |
| 3/2012 |
| 2/2012 |
| 1/2012 |
| 12/2011 |
| 11/2011 |
| 10/2011 |
| 9/2011 |
| 8/2011 |
| 7/2011 |
| 6/2011 |
| 5/2011 |
| 4/2011 |
| 3/2011 |
| 2/2011 |
| 1/2011 |
| 12/2010 |
| 11/2010 |
| 10/2010 |
| 9/2010 |
| 8/2010 |
| 7/2010 |
| 6/2010 |
| 5/2010 |
| 4/2010 |
| 3/2010 |
| 2/2010 |
| 1/2010 |
| 12/2009 |
| 11/2009 |
| 10/2009 |
| 9/2009 |
| 8/2009 |
| 7/2009 |
| 6/2009 |
| 5/2009 |
| 4/2009 |
| 3/2009 |
| 2/2009 |
| 1/2009 |
| 12/2008 |
| 11/2008 |
| 10/2008 |
| 9/2008 |
| 8/2008 |
| 7/2008 |
| 6/2008 |
| 5/2008 |
| 4/2008 |
| 3/2008 |
| 2/2008 |
| 1/2008 |
| 12/2007 |
| 11/2007 |
| 10/2007 |
| 9/2007 |
| 8/2007 |
| 7/2007 |
| 6/2007 |
| 5/2007 |
| 4/2007 |
| 3/2007 |
| 2/2007 |
| 1/2007 |
| 12/2006 |
| 11/2006 |
| 10/2006 |
| 9/2006 |
| 8/2006 |
| 7/2006 |
| 6/2006 |
| 5/2006 |
| 4/2006 |
| 3/2006 |
| 2/2006 |
| 1/2006 |
| 12/2005 |
| 11/2005 |
| 10/2005 |
| 9/2005 |
| 8/2005 |
| 7/2005 |
| 6/2005 |
| 5/2005 |
| 4/2005 |
| 3/2005 |
| 2/2005 |
| 1/2005 |
| 12/2004 |
| 11/2004 |
| 10/2004 |
עמוד הבית חזרה |
