חיים תחת כיבוש
|
כותרת | | תאור | תאריך |
כך, למשל, במקום להקשיב לתעמולה של סימנטוב וי& | | #PalHunger | 26/4/2017 |
|
1:0 לפלסטינים | | נטע אחיטוב, haaretz
קשה מאוד להוכיח שלכיבוש יש השלכות שליליות על החברה הישראלית. הרי בסך הכל החיים שלנו כאן טובים, באמת טובים. ובכל זאת, בשנים האחרונות היו שתי נקודות ציון, שבהן התעורר בקרב הציבור הישראלי שיח משמעותי בעניין ההשלכות השליליות האפשריות של הכיבוש. זה לא קרה במהלך משפט אלאור אזריה, או בעקבות פיגועים ואינתיפאדות, אלא דווקא בקשר לאירועים שוליים ונטולי השלכות מעשיות על חיי היומיום של הישראלים.
נקודת ציון אחת היתה אמירתו של מנכ"ל חברת אורנג` העולמית, ב–2015, ולפיה הוא "היה מוכן להוציא את פעילות החברה מישראל כבר מחר". הדברים הללו, אף שהיו הצהרתיים בלבד, עוררו סערה גדולה. נקודת הציון השנייה היתה קביעתה של מועצת הביטחון כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי. גם במקרה הזה התעורר זעזעוע כללי אף שהיה מדובר בהצהרה בלבד.
אם הצעד הדיפלומטי המתוכנן הבא של הפלסטינים ייושם, זו כנראה תהיה הפעם השלישית שבה ייסדק מעטה האדישות הישראלי ביחס לכיבוש. וגם הפעם לא מדובר במהלך שישנה את אורח חיינו, אלא בצעד קטן והצהרתי, ועל כן מבריק בערמומיותו. הפלסטינים דורשים מהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) להצביע בקונגרס הכללי שלה, שיתקיים בחודש הבא, על השעיית שש קבוצות ישראליות מהליגה. מעטים שמעו על הקבוצות האלה והסיכוי שלהן להגיע לאיזשהו טורניר בינלאומי זעיר. ובכל זאת, המהלך מטיל אימה על משרד החוץ, עד כדי כך,שהעביר הנחיות לשגרירי ישראל בעולם כיצד לפעול לסיכולו. פקיד ישראלי בכיר אמר, שיש "להיערך לתסריט הכי גרוע מבחינת ישראל, שבו מתקיימת הצבעה. אם תתקיים הצבעה כזאת, הסיכוי של ישראל לנצח בה הינו אפס" | 24/4/2017 |
... |
ביקור הפושע ביד ושם | | דניאל בלטמן, haaretz
כמה שבועות אחרי שבנימין נתניהו ועמיתיו יסיימו להשמיע את מסכת ההבלים השנתית שלהם על לקחי השואה, יגיע לביקור בישראל אחד המנהיגים הרצחניים בעולם. הוא יתקבל כאן בטקס ממלכתי מלא, ייפגש עם ראשי המדינה וכמובן יבקר ביד ושם ויניח זר באוהל יזכור. באותה הזדמנות ייתכן שישלים גם את עסקת הנשק הגדולה הנידונה בין ממשלות ישראל והפיליפינים. המיליונים הרבים שישפוך נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה לכיסיהם של תעשייני הנשק ומתווכי הנשק הישראלים ישמנו כראוי את מצפונה של חבורת הציניקנים הגזענים המנהיגה את ישראל כיום. פשעי המלחמה האיומים שהוא חשוד בהם, והעובדה שהשמיע בעבר התבטאויות מעוררות מחלוקת גם בעניין השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, הם בעיני ההנהגה הישראלית זוטות שאינן פוסלות גם ביקור שלו ביד ושם. בינואר 2017 הודיע דוטרטה כי הוא שוקל להחזיר את המשטר הצבאי למדינה. ברור כשמש כי הנשיא מנצל את החשיבות הגיאו־פוליטית שיש לפיליפינים בעיני ארצות הברית ואירופה — המונעת מהקהילה הבינלאומית לצאת בגלוי נגד משטרו של דוטרטה (לא שדונלד טראמפ, שזכויות האדם במדינות שנחשבות לבעלות בריתה של ארה״ב מעניינות אותו כקליפת השום, זקוק לתירוץ בכלל). מכל מקום, ישראל תהיה המדינה המערבית הראשונה שבה יקיים הרוצח מהפיליפינים ביקור רשמי. אבל דוטרטה אינו רק רוצח המונים שפל. הוא גם מכחיש שואה חסר בושה.
| 24/4/2017 |
... |
מחנה צבאי סיפק מים שלא כחוק למאחז בלתי מורשה בבקעה | | עמירה הס, haaretz
צה"ל אישר שמחנה צבאי בשולי שמורת אום זוקא בצפון בקעת הירדן סיפק מים למאחז הבלתי מורשה והבלתי חוקי שהוקם בקרבתו בתחילת ינואר. המחנה הוא בסיס האימונים של חטיבת כפיר, מגמת נצח יהודה. את המאחז הקימו זוג מתנחלים מבוגרים שמגדלים כ-30 פרות. כמו כן, במאחז נמצאים כמה נערים שמסייעים ברעיית הפרות, חלק מהם סיפרו שפרשו מישיבות. לפי דוברות מתאם פעולות הממשלה בשטחים חולקו למאחז הבלתי מורשה צווי הפסקת עבודה. ואולם, המאחז ממשיך לגדול ומתווספים לו מבנים, בעיקר חקלאיים. במקום יש מכל מים גדול (בקוטר של 3.5 מטר וגובה 1.5 מטר) ושניים קטנים יותר. הוצבו בו קולטי שמש, סככה לתצפית ויש בו ערימה של אריחים המשמשים לבנייה. גם עצים ניטעו בו באחרונה. פעילות מחסום ווטש ראו כמה פעמים את חיילי המחנה מבקרים במאחז.
פעילות מחסום ווטש ופעילי תעאיוש מגיעים לאזור בקביעות כדי לספק הגנה לרועים הפלסטינים מפני התנכלויות מתנחלים. מאז הקמת מאחז זה ומאחז בלתי מורשה נוסף באזור, תועדו יושביהם כשהם מתנכלים לפלסטינים בצפון הבקעה, תוך ניסיון לדחוק רגליהם משטחי מרעה. המחנה הצבאי מחובר לתשתית המים של מקורות בבקעה. ישראל אוסרת על קהילות הרועים הפלסטיניות להתחבר לתשתית מים זו, והמינהל האזרחי גם נוהג להחרים עוקבי מים או טרקטורים מובילי מכלי מים של פלסטינים, בין השאר בטענה שהם נמצאים בשטחי אש.
| 24/4/2017 |
... |
בעיני, הוא נלסון מנדלה הפלסטיני | | אורי אבנרי, haaretz
יש לי וידוי: אני מחבב את מרואן ברגותי.
הברגותים הם משפחה גדולה, השולטת במספר כפרים באזור רמאללה. מרואן נולד ב-1959 בכפר כובאר. אחד מאבות-אבותיו היה מנהיג של המרד הערבי בשנת 1834. את מוסטפה ברגותי, פעיל למען הדמוקרטיה, פגשתי פעמים רבות בהפגנות, וחלקנו בגז מדמיע. עומר ברגותי הוא ממנהיגי תנועת-החרם על ישראל, BDS.
מרואן ברגותי הוא מנהיג מלידה. השבוע הוא פתח, יחד עם כאלף אסירים אחרים, בשביתת רעב ללא הגבלה. שובתי הרעב אינם דורשים את שחרורם, אלא את שיפור תנאי מאסרם. שביתת רעב היא מעשה אמיץ. זהו הנשק האחרון שנותר לאסירים, אנשים חסרי-מגן בכל מקום בעולם.
ייתכן שחיבתי לברגותי נובעת מהדמיון בין האירועים בנעורינו. הוא הצטרף לתנועת ההתנגדות הפלסטינית בגיל 15, אותו הגיל שבו הצטרפתי אני (35 שנה לפני כן) לאצ"ל. ידידי ואני ראינו את עצמנו כלוחמי שחרור, אך השלטון הבריטי קרא לנו "טרוריסטים". אותו הדבר קורה עכשיו לברגותי ולחבריו – הם לוחמי שחרור בעיני עצמם ובעיני הרוב העצום של העם הפלסטיני, אך הם "מחבלים" בפי שלטון הכיבוש הישראלי. כשברגותי עמד למשפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ידידי ואני, אנשי "גוש שלום", באנו לאולם המשפט כדי להפגין את הסולידריות שלנו איתו. גורשנו על ידי השומרים.
יש עוד דמיון בין מנדלה וברגותי: כשקרס משטר האפרטהייד על ידי שילוב של טרור, שביתות אלימות וחרם בינלאומי, מנדלה התגלה כמנהיג הלאומי הטבעי של דרום אפריקה החדשה. רבים מאמינים שכאשר תקום מדינת פלסטין החופשית, ברגותי ייבחר כנשיא אחרי אבו מאזן.
יש משהו באישיותו של ברגותי המעורר אמון, דבר ההופך אותו לבורר טבעי בסכסוכים הפנימיים. גם אנשי חמאס, המתנגדים לפת"ח, נוטים להקשיב לו. הוא המפשר האידיאלי בין שתי התנועות. ייתכן שזו סיבה נוספת לכך ששלטונות הכיבוש דוחים כל הצעה לשחרר את ברגותי, אפילו במסגרת חילופי שבויים. אולי הם חושבים שכאשר יהיה ברגותי חופשי, הוא עשוי להפוך למוקד של אחדות פלסטינית – וזה הדבר האחרון שהכיבוש הישראלי מעוניין בו.
| 23/4/2017 |
... |
חמורו של משיח לובש פשיזם | | שאול אריאלי, haaretz
משיח לא בא, אבל ייתכן שחמורו לובש פשיזם. משיח לא שותף לתפישת "אתחלתא דגאולה" של חסידי הרב קוק, הרואה בהקמת המדינה, בניצחונות הצבאיים של ישראל במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים ובמפעל ההתנחלות אותות לכך שהוא יבוא בימינו־אנו לבנות את בית המקדש השלישי ולכונן מחדש את מלכות דוד. האם אין הניסיון להביא את המשיח בידי אדם — חברי הבית היהודי ועמיתיהם בליכוד — מציף את ישראל בסממנים של פשיזם לפי הגדרתו של אומברטו אקו במאמרו "הפשיזם הנצחי" ("ניו יורק רוויו אוף בוקס", 22 ביוני 1995)?
אקו, הסמיוטיקאי והסופר האיטלקי שהלך לעולמו בשנה שעברה, כתב כי את הסממנים הללו אי אפשר לארגן לכדי מערכת. חלקם סותרים זה את זה, ואחרים מאפיינים גם צורות אחרות של רודנות ופנאטיות. אבל די בכך שאחד מהם יתקיים, כדי שייצור את תופעת הפשיזם ויגבש אותה סביבו. להלן לקט התבטאויות של נבחרי העם, ובצדן הסממנים שאקו מציג. הצבתם אלה בצד אלה תסייע לנו להבין אם אכן מועדות פנינו למשטר פשיסטי, או שמא מדובר בלא יותר מקצף על פני הגלים, שייעלם עם התנפצותם אל חוף הדמוקרטיה הישראלית האיתנה.
"פולחן המסורת", המבוסס על ההנחה כי האמת (האלוהית) כבר ניתנה לנו פעם וכל שעלינו לעשות הוא להמשיך ולפרש את המסר שקיבלנו, בולט בדבריהם של שלושה חברי כנסת. הראשונה, הלוא היא שרת התרבות מירי רגב, סיכמה את נאומה בכנסת לציון יום התנ"ך ביולי 2015 במלים: "כבר נאמר לא אחת שספר התנ"ך איננו רק סיפור היסטורי... אלא גם ספר שתמיד שומר על ממד של אקטואליה. התשובות המצויות בין דפיו, וכן שאלות משאלות שונות המנוסחות בפרקיו — מציבות אותו כמדריך רוחני ומעשי מתמשך ונצחי — המנחה אותנו בכל עת ועת".
"אנטי אינטלקטואליזם" היה מאז ומתמיד סימפטום של פשיזם. רדיפת האינטלקטואלים הליברלים על בגידתם בערכי המסורת או האידיאולוגיה השואפת לשלוט היתה נר לרגלי ההוגים של האליטה הפשיסטית. לאה גולדברג הסבירה זאת בכותבה כי אינטלקטואלים ויוצרים מאיימים על דיקטטורות ועל השקפות עולם הגוזלות את חירות האדם בכך שהם מלמדים את "האנושות להגיד `לא` תוך לעג מר, כשהתקופה דורשת זאת".
"אנטי אינטלקטואליזם" היה מאז ומתמיד סימפטום של פשיזם. רדיפת האינטלקטואלים הליברלים על בגידתם בערכי המסורת או האידיאולוגיה השואפת לשלוט היתה נר לרגלי ההוגים של האליטה הפשיסטית. לאה גולדברג הסבירה זאת בכותבה כי אינטלקטואלים ויוצרים מאיימים על דיקטטורות ועל השקפות עולם הגוזלות את חירות האדם בכך שהם מלמדים את "האנושות להגיד `לא` תוך לעג מר, כשהתקופה דורשת זאת".
"היחיד שיכול לספק זהות לאומה הוא האויב". בשורש הפסיכולוגיה הפשיסטית נמצאת האמונה האובססיבית שגופים בינלאומיים קושרים קשר נגד האומה, הנתונה בשל כך במצור. על כן מתאפיינים משטרים פשיסטיים רבים בפנייה ל"שנאת הזר". זה משרת אותם היטב. נתניהו מוביל במספר ההתבטאויות הללו, המתפרסמות באתר של משרדו: "תהום מוסרית רחבה ועמוקה מפרידה בינינו לבין אויבינו. הם מקדשים את המוות – אנחנו את החיים. הם מקדשים את האכזריות – ואנחנו את הרחמים" (2014). "האם נקיף את כל מדינת ישראל בגדר ומכשול? התשובה היא כן. בסביבה שאנחנו גרים עלינו להגן על עצמנו מפני חיות טרף" (2016). "אין צבא מוסרי יותר מצה"ל והוכחנו את זה פעם אחר פעם, מול האויבים השפלים ביותר שמקדשים את המוות ואת הברבריות, בשעה שאנחנו מקדשים את החיים ואת הנאורות" (2010). "בפשיזם לאינדיווידואל אין זכויות והעם נתפש כישות מונוליטית שמבטאת את רצון הכלל". מאחר שלמספר גדול של אנשים לא יכול להיות רצון משותף, מנהיג מתיימר לפרש את רצונם בשמם. וכך כתב בצלאל סמוטריץ` בשנת 2011 במאמר במגזין "בשבע", שכותרתו "מגיע לנו יותר": "ראוי שהמדינה תשקיע יותר תקציבים בחינוך של הציונות הדתית. מדוע? מפני שעל בניה הוטלה המשימה — להנהיג את עם ישראל".
| 23/4/2017 |
... |
עצומת תמיכה בשובתי הרעב הפלסטינים בכלא | | | 18/4/2017 |
... |
עדכון אסירים פלסטינים. די לשלטון השב"כ | |
כיפאח הוא אחד מתוך שישים (60!) הסטודנטים מביר-זית שאינם לומדים כרגע משום
שהם עצורים או אסורים בבתי-הכלא של הכיבוש, ועל אלה יש להוסיף מאות (מאות!)
סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות בגדה. במרבית המקרים, המדובר בפעילים באגודות
סטודנטים (משויכות מפלגתית, או לא). במקרים רבים המעצרים מתבצעים בקמפוס או
במעונות הסטודנטים.
נזכיר גם את 24 העיתונאים ואת 13 חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית העצורים או
אסורים כעת.
בשבוע הראשון של אפריל הוצאו 24 צווי מעצר מנהלי (חדשים והארכות). בשבוע
השני של אפריל (למעשה, בין ה-6 ל-12 בחודש), ביצעו כוחות הכיבוש 49 פלישות
לבתים ושכונות בגדה המערבית ועוד 10 בירושלים המזרחית. במהלכן נעצרו 71
אזרחים (מתוכם 11 ילדים). (אלה עדיין לא נעצרו מנהלית, או לצורך הגשת
כתב-אישום, וחלקם בוודאי שוחרר או ישוחרר בקרוב.) | 18/4/2017 |
|
ארכיון מאמרים |
מאמרים נוכחיים |
1/2024 |
12/2023 |
11/2023 |
10/2023 |
9/2023 |
8/2023 |
7/2023 |
6/2023 |
5/2023 |
4/2023 |
3/2023 |
2/2023 |
1/2023 |
12/2022 |
11/2022 |
10/2022 |
9/2022 |
8/2022 |
7/2022 |
6/2022 |
5/2022 |
4/2022 |
3/2022 |
2/2022 |
1/2022 |
12/2021 |
11/2021 |
10/2021 |
9/2021 |
8/2021 |
7/2021 |
6/2021 |
5/2021 |
4/2021 |
3/2021 |
2/2021 |
1/2021 |
12/2020 |
11/2020 |
10/2020 |
9/2020 |
8/2020 |
7/2020 |
6/2020 |
5/2020 |
4/2020 |
3/2020 |
2/2020 |
1/2020 |
12/2019 |
11/2019 |
10/2019 |
9/2019 |
8/2019 |
7/2019 |
6/2019 |
5/2019 |
4/2019 |
3/2019 |
2/2019 |
1/2019 |
12/2018 |
11/2018 |
10/2018 |
9/2018 |
8/2018 |
7/2018 |
6/2018 |
5/2018 |
4/2018 |
3/2018 |
2/2018 |
1/2018 |
12/2017 |
11/2017 |
10/2017 |
9/2017 |
8/2017 |
7/2017 |
6/2017 |
5/2017 |
4/2017 |
3/2017 |
2/2017 |
1/2017 |
12/2016 |
11/2016 |
10/2016 |
9/2016 |
8/2016 |
7/2016 |
6/2016 |
5/2016 |
4/2016 |
3/2016 |
2/2016 |
1/2016 |
12/2015 |
11/2015 |
10/2015 |
9/2015 |
8/2015 |
7/2015 |
6/2015 |
5/2015 |
4/2015 |
3/2015 |
2/2015 |
1/2015 |
12/2014 |
11/2014 |
10/2014 |
9/2014 |
8/2014 |
7/2014 |
6/2014 |
5/2014 |
4/2014 |
3/2014 |
2/2014 |
1/2014 |
12/2013 |
11/2013 |
10/2013 |
9/2013 |
8/2013 |
7/2013 |
6/2013 |
5/2013 |
4/2013 |
3/2013 |
2/2013 |
1/2013 |
12/2012 |
11/2012 |
10/2012 |
9/2012 |
8/2012 |
7/2012 |
6/2012 |
5/2012 |
4/2012 |
3/2012 |
2/2012 |
1/2012 |
12/2011 |
11/2011 |
10/2011 |
9/2011 |
8/2011 |
7/2011 |
6/2011 |
5/2011 |
4/2011 |
3/2011 |
2/2011 |
1/2011 |
12/2010 |
11/2010 |
10/2010 |
9/2010 |
8/2010 |
7/2010 |
6/2010 |
5/2010 |
4/2010 |
3/2010 |
2/2010 |
1/2010 |
12/2009 |
11/2009 |
10/2009 |
9/2009 |
8/2009 |
7/2009 |
6/2009 |
5/2009 |
4/2009 |
3/2009 |
2/2009 |
1/2009 |
12/2008 |
11/2008 |
10/2008 |
9/2008 |
8/2008 |
7/2008 |
6/2008 |
5/2008 |
4/2008 |
3/2008 |
2/2008 |
1/2008 |
12/2007 |
11/2007 |
10/2007 |
9/2007 |
8/2007 |
7/2007 |
6/2007 |
5/2007 |
4/2007 |
3/2007 |
2/2007 |
1/2007 |
12/2006 |
11/2006 |
10/2006 |
9/2006 |
8/2006 |
7/2006 |
6/2006 |
5/2006 |
4/2006 |
3/2006 |
2/2006 |
1/2006 |
12/2005 |
11/2005 |
10/2005 |
9/2005 |
8/2005 |
7/2005 |
6/2005 |
5/2005 |
4/2005 |
3/2005 |
2/2005 |
1/2005 |
12/2004 |
11/2004 |
10/2004 |
עמוד הבית  חזרה |