קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
חיים תחת כיבוש

כותרתתאורתאריך
חוזה ה`לעולם לא עוד` שמציעה ישראל לעולם, בערבון מוגבל מדינת ישראל, שהוקמה לאחר שואת יהודי אירופה, מתחייבת לעשות כל שביכולתה כדי למנוע ולגנות רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם. לפני החתימה על החוזה, אזרחי העולם מתבקשים לקרוא גם את האותיות הקטנות. 26/12/2016
ישראל חוששת כי ארה"ב וצרפת יקדמו החלטה בינלאומית נוספת לפני תום כהונת אובמהברק רביד, haaretz ישראל חוששת כי ארה"ב וצרפת מעוניינות לקדם מהלך נוסף בנושא הישראלי-פלסטיני לפני סיום כהונתו של ממשל אובמה. פקיד בכיר בירושלים ציין כי במהלך ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני היום (ראשון) הוצגה לשרים הערכה לפיה במהלך מפגש שרי החוץ שיתקיים בפריז ב-15 בינואר, כחלק מיוזמת השלום הצרפתית, תתקבלנה שורה של החלטות בנושא תהליך השלום, שיובאו מיד לאחר מכן להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם ויאומצו שם לפני חילוף הממשל בארה"ב ב-20 בינואר. הפקיד הבכיר, שביקש לשמור על עילום שם בשל הרגישות המדינית של הנושא, ציין כי המהלך שהוצג בקבינט הוא זה שגרם לראש הממשלה בנימין נתניהו לומר כי ההצבעה במועצת הביטחון על ההחלטה בעניין ההתנחלויות אינה סוף פסוק וכי עשויים להתבצע צעדים בינלאומיים נוספים. לדברי הפקיד הבכיר, נציגי משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה (מל"ל) וגורמים נוספים שהשתתפו בישיבת הקבינט הציגו מידע לפיו המגמה בשיחות בין צרפת, ארה"ב ומדינות נוספות לקראת מפגש שרי החוץ בפריז היא לקדם מהלך כזה. לפי המידע שבידי ישראל, שר החוץ האמריקאי קרי מעוניין לנצל את מפגש שרי החוץ, בו ישתתפו עשרות מדינות מרחבי העולם, כדי לשאת את הנאום בו יציג את חזונו לגבי פתרון שתי המדינות. הפקיד הבכיר ציין כי בישראל חוששים כי נאום זה עשוי לכלול עקרונות אמריקאים לפתרון סוגיות הליבה – גבולות, פליטים, ביטחון וירושלים. החשש ממהלך כזה במפגש שרי החוץ בפריז הוא זה שגרם לנתניהו להנחות את שרי הממשלה להימנע מהתבטאויות פומביות בתקשורת על הצורך לצאת לגל בנייה בהתנחלויות או לספח חלקים מהגדה המערבית בתגובה להחלטת מועצת הביטחון. 26/12/2016
...
ברור, זה באשמת המותקפיםעמירה הס, haaretz אב ושני בניו הותקפו על ידי עשרה לובשי מדים שהטילו אותם ארצה, בעטו בהם, גררו אותם, פוצצו עליהם רימון הלם והשתינו עליהם. אבל בגלל שזהות השוטרים הספציפיים שעשו זאת לא ידועה, מח"ש הפסיקה את החקירה. שלושה אזרחים ישראלים הותקפו קשה בידי ישראלים אחרים. זה היה ב–30 בנובמבר 2013, והסיבה שהתקיפה חרוטה בזיכרונם ובזעזועם של מעטים בלבד בנאלית: המותקפים הם בדואים מרהט: טאלב א־טורי ובניו ראוף ונידאל. התוקפים הם שוטרים. האב ובניו השתתפו בהפגנה נגד תוכנית פראוור לעקירה בכפייה של בדואים מאדמתם, בעיירה חורה שבנגב. כשהפכה ההפגנה לאלימה הם התרחקו והתכוננו לחזור לביתם. פתאום תקפה אותם חבורה של כעשרה לובשי מדים וחובשי קסדות. המותקפים עשו אז את טעות חייהם: אחרי שתוקפיהם הטילו אותם ארצה, ראשיהם לאדמה, כשעל גב נידאל מתפוצץ רימון הלם או כדור ספוג, כשהם נבעטים, נגררים, ידיהם נאזקות מאחורי גבם באזיקי פלסטיק, כשקופצים עליהם לובשי המדים, כששוטר משתין על פני האב והוא מאבד את הכרתו בשלב מסוים — כשכל זה קורה היה עליהם להוציא פנקס ועט ולהגיד לתוקפיהם בנימוס: סליחה, מה שמותיכם, מהי דרגתכם, באיזו יחידה אתם משרתים וכמה אתם. זו אשמתם שלא עשו זאת. ובגלל מחדלם הברור, כבר בינואר 2014 הפסיקה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבדוק את התלונה שהגישו המוכים ביום תקיפתם ובדצמבר אותה שנה הודיעה על סגירת התיק. בגלל הפגנת חוסר האחריות האזרחית הזאת שלהם, לא היתה ברירה למשנה לפרקליט המדינה, יהודה שפר, אלא לדחות את הערר על סגירת החקירה שהגישו עורך דינם איתי מק והוועד הישראלי נגד עינויים. בהגשת הערר התאפשר למק להציץ בתיק החקירה שנסגר. התברר שמח"ש לא טרחה לבצע כל פעולה לאיתור השוטרים המכים האלמונים. היא חקרה רק שני שוטרים גלויי פנים שקיבלו לידיהם את המוכים. לדבריהם, מי שעצרו את השלושה היו שוטרי יס"מ (יחידת סיור מיוחדת של המשטרה), שלא טרחו לרשום דו"ח מעצר, כנדרש, ולכן אין מסמך שבו מצוינים שמותיהם. How very convenient. בדברי ההסבר לדחיית הערר על סגירת התיק כתב שפר: "למקום הגיעו מאות שוטרים בניסיון להשתלט על ההתפרעויות. נוכח היקף האירוע והאנדרלמוסיה ששררה במקום לא נכתבו דו"חות מעצר ועיכוב, בין היתר לעוררים. העניין נבדק על ידי המשטרה והופקו לקחים. מאחר ולא עלה בידי העוררים למסור אי אילו פרטים מזהים אודות השוטרים שלכאורה פגעו בהם, לא ניתן להצביע על הנילונים בפרט או על מי ממאות השוטרים שנכחו במקום כאלו שלכאורה פגעו בעוררים. אסיפת המחאה נערכה בשנת 2013, כך שנוכח היקף האירוע וחלוף הזמן עולה קושי משמעותי בהשלמת החקירה". משפחת א־טורי, מק והוועד נגד עינויים החליטו לנסות אפיק אחר של הצדק הישראלי: תביעת נזיקין נגד המדינה, שלה אחריות שילוחית על מעשי השוטרים ומח"ש. הדיון הראשון התקיים בבית משפט השלום בבאר שבע, ב–12 בדצמבר, בפני השופטת רחלי טיקטין עדולם. עורך הדין אלון דפנה מפרקליטות המדינה אמר, לפי הפרוטוקול: "אני חושב שבהעדר הצבעה של התובעים על גורם ספציפי שתקף אותם... אין להם אפשרות להוכיח [שתוקפיהם שוטרים]. 26/12/2016
...
קלישאות נבובות של ימין רדוּףיגאל עילם, haaretz הימין, גם אחרי שנים שהוא בשלטון, חש רדוף. זו תחושה שאין הימין יכול להשתחרר ממנה, והיא מנחה את רוב צעדיו ומעשיו. אחד הסימנים המובהקים לכך הוא הזדקקותו הגוברת לחקיקה מיוחדת, אשר תאפשר לו לבצע דברים שאינם עולים בקנה אחד עם התפישה האוניברסלית של החוק. מדובר באמצעי חקיקה פרטניים, התפורים בהתאם למקרים מיוחדים. אלה דרושים לו כדי לעקוף את החסמים החוקתיים (המיוצגים אצלנו על ידי בית המשפט העליון), שעל פיהם נבחנת כשרותו של כל חוק. חוקים פרטניים אלה הם בדרך כלל בלתי חוקתיים. המשטר הנאצי בגרמניה בשעתו שיכלל שיטה זו ועשה בה שימוש נרחב, כדי לשוות צביון של חוקיות לצעדים הנפשעים שנקט בשנים 1933–1939 בעיקר נגד המיעוט היהודי בגרמניה, אבל גם נגד מיעוטים אחרים. אפילו משפטנים שהיו נאצים מוצהרים, שמתוקף הכשרתם המשפטית היו מודעים לתפישה הכללית של החוק, הזהירו באותה עת, כי מעשים אלה אינם יכולים ליהנות מחסות מערכת החוק במדינה. בתגובה נרגזת הזהיר היטלר כי לא יהסס להקים מערכת משפט עממית חלופית, במקום זו הממלכתית, וכי המדינה אינה מהווה תכלית כשלעצמה, אלא יש לראות בה מכשיר למימוש רצונו של העם ולביצוע מטרותיו. האיום פעל: המשפטנים הנאצים הפורמליסטים נרתעו, והעניקו להיטלר את הגיבוי החוקי שדרש. אצלנו, בשם הצורך ב"הגברת המשילות", נזקק הימין שבשלטון לחוקים מיוחדים שיסירו את החסמים מדרכו. הגילוי ה"גאוני" האחרון הוא, כי באמצעות חקיקה מיוחדת ניתן להכשיר כל שרץ, כל מעשה בלתי חוקי: גם להיפטר מהשידור הציבורי, גם להכשיר ולהרחיב את גזל הקרקעות בשטחים הכבושים, גם לעצב מחדש את החינוך הממלכתי ברוח לאומנית וקלריקלית, גם להגביל את חופש ההבעה והביקורת של האקדמיה והאליטות התרבותיות, המזוהות בדרך כלל עם השמאל והמגינות תמיד על ערכים הומניים אוניברסליים. הגילוי הזה מפיח רוח במפרשי הימין ומאיץ את ריצת האמוק המבוהלת שלו. בשמאל נתפשים לראייה שטחית המייחסת את התנהלות הימין לתאוות שלטון בלתי מרוסנת, שאינה בוחלת באמצעים. אבל תאווה כזאת אינה מיוחדת רק לממשלות ימין, ולא בה טמון ההסבר להתנהגותו העצבנית בעודו בשלטון. אף על פי שהימין בשיא כוחו, הוא אינו שקט ואינו בוטח. הוא מאוים תמיד. הסיבה לכך פשוטה ובסיסית, והיא קשורה בנתק השורר במחשבתו ובפעולתו של הימין בין הפרטי לכללי, בין הפרטיקולרי לאוניברסלי. לא לשמאל ולא לימין אין כרגע מענה למשבר הנוכחי. אבל במצב הגלובלי הנזיל שבו אנו שרויים, לימין יש לפחות יתרון אחד על השמאל: הוא מהווה ראי נאמן יותר לפחדים ולשדים המבעתים את ההמון, הקרוי "העם". יתרון נוסף על השמאל מעניקה לימין זריזותו בשליפה מהמותן של פתרונות "יצירתיים" ובהצעת חוקים אד־הוק, התפורים על פי המקרים המיוחדים המזדמנים על כל הר וגבעה. זו דרכו לעקוף מכשולים חוקתיים ופרוצדורליים טורדניים. ואף על פי כן, הימין עדיין אינו רגוע. הוא נשאר רדוף כשהיה26/12/2016
...
ברית הבריוניםמאמר המערכת, haaretz חילופי דברי הרהב המסוכנים האלה נראים כחלק מהעולם "החדש" שמנהיג טראמפ, ועושה רושם שראש הממשלה בנימין נתניהו ישתלב בו היטב. האלימות שבה הגיב להחלטת מועצת הביטחון נועדה לשדר כוח לנוכח המפלה שהוא עצמו הקדיח: "ממשל אובמה ביצע מחטף מביש", הצהיר, ומיד החזיר את השגרירים ממדינות האויב החדשות סנגל וניו זילנד, והכריז על טרטור שגרירים של מדינות סוררות נוספות שהצביעו בעד ההצעה, בעיצומה של חופשת חג המולד, כדי לקבל את ליטרת הנזיפה שלהם במשרד החוץ — הגרסה הדיפלומטית של שעה ביציאה. לבסוף הזמין את שגריר ארה"ב בישראל להינזף על ידו אישית, ביטל פגישות עם ראשי ממשלות בריטניה וסין, כשבמקביל שר הביטחון השעה את שיתוף הפעולה האזרחי עם הרשות הפלסטינית. נתניהו משליך את יהבו על הברית הבלתי חתומה הזאת של דמיון לכאורה בינו לבין טראמפ, ואולי אפילו מפנטז על ברית משולשת עמו ועם תומכו המפתיע מרוסיה. בהתאמה, בממשלה יש המדברים עתה — שוב כתגובה ציונית וכוחנית הולמת — על סיפוח של שטחי C. הנה נקודה למחשבה עבור נתניהו: טראמפ כבר התקפל מהבטחות בחירות מופרכות שניתנו במהלך הקמפיין, כמו " לכלוא אותה" (את הילארי קלינטון), או "אנחנו רוצים את החומה" (בגבול מקסיקו). גם ההבטחה שדברים ישתנו באו"ם אינה רלוונטית כבר להחלטה שהתקבלה. ההישענות על עמדתו של נשיא אמריקאי כסיבה לשינוי מדיניות ביחס לשטחים יכולה להתגלות בקלות כחרב פיפיות. במקום זאת, נתניהו צריך לעשות את הדבר הנכון עבור מדינת ישראל ולפעול להפסקת השליטה במיליוני פלסטינים. 26/12/2016
...
הספינולוגיה של נתניהו לא תעזוראייל גרוס, haaretz כבר ב–1980 קיבלה מועצת הביטחון החלטה, שקבעה כי מדיניות ההתנחלות היא הפרה של אמנת ז`נבה הרביעית. ההחלטה, שקראה לפירוק ההתנחלויות, לא הביאה לסיום הכיבוש או להפסקת ההתנחלות, אך היא מבטאת עמדה שנחשבת לקונסנזוס בקהילה הבינלאומית, כולל ארה"ב, ולפיה ההתנחלויות אינן חוקיות. בהחלטה הנוכחית (2334) אין, אם כן, חדש מבחינה זו, וההתקפה של בנימין נתניהו על אובמה ועל האו"ם כעת אינה אלא חזרה על מה שנתניהו מתמחה בו: אמנות הספין. הספין הזה מתבטא בבחירתו של נתניהו להתמקד בהתקפתו על אובמה, כאילו שהחלטות המותחות ביקורת על ישראל לא עברו גם תחת נשיאים אמריקאים אחרים. למעשה, דווקא אובמה היה זה שהטיל עד כה וטו על כל ההחלטות שנוגעות לישראל. גם הטענה הדמגוגית שלפיה מועצת הביטחון עוסקת רק בישראל ולא בסוריה או מדינות אחרות — היא חלק מהספין. שהרי מתוך 76 החלטות שקיבלה מועצת הביטחון בשנה האחרונה — שבע נגעו לסוריה (שהמועצה גינתה בעבר בחריפות את הפרת זכויות האדם בה) ורק אחת לישראל ולפלסטינים. יותר החלטות עסקו בקפריסין מאשר בישראל, ובוודאי בלוב, קולומביה ומדינות נוספות. יותר משליש מההחלטות שקיבלה מועצת הביטחון עסקו באפריקה. אין זה אומר שהאו"ם ככלל אינו לוקה בהטיה נגד ישראל, או שהוא טיפל כראוי במשבר בסוריה. אבל דווקא במועצת הביטחון, הגוף היחיד באו"ם שיש לו סמכויות אכיפה, קיימת הטיה לטובת ישראל, הודות לשימוש האמריקאי הנפוץ בווטו. עם זאת, העובדה שנתניהו מעדיף להתעלם מכך שבאו"ם, כולל ארה"ב, קיבלו בעבר החלטות נגד ישראל, אין פירושה שההחלטה האחרונה חסרת חשיבות. עצם העובדה שהיא התקבלה אחרי שנים שבהן הוטל וטו אמריקאי על החלטות דומות — משמעותית. למשל, היא עשויה להעניק רוח גבית לתביעה להפוך את הבדיקה המקדמית שעורכת התובעת של בית הדין הבינלאומי הפלילי — לחקירה של ממש, שתתמקד בהתנחלויות.26/12/2016
...
מנדלבליט חכם על גטאסרביב דרוקר, haaretz בחזקת חשוד בעבירות מין, איש במשטרה או בפרקליטות לא העלה על הדעת לבקש לעצור אותו, גם כשכבר לא היה נשיא המדינה. כשאהוד אולמרט היה חשוד בעבירות חמורות בפרשת הולילנד, לא עלה על הדעת שהוא ייעצר, אף שכבר לא היה ראש ממשלה אז. לא עצרו את אברהם הירשזון על גניבה, לא עצרו את שלמה בניזרי, לא עצרו את אריה דרעי על שוחד, לא עצרו את בנימין נתניהו בפרשת עמדי (הוא היה אז אזרח פרטי ללא חסינות), וכמובן שלא עצרו את אביגדור ליברמן כשהיה חשוד בעבירות חמורות. את ח"כ באסל גטאס עצרו ואף ביקשו שישה ימי מעצר (קיבלו ארבעה). מה שגטאס עשה היה חמור ומטופש. הוא בהחלט הרוויח את כתב האישום שיוגש נגדו, אבל לשם מה המעצר הבהול? מעצר נועד בראש וראשונה, כדי שהעצור לא ישבש את החקירה ולא יברח. בפרשות קצב, אולמרט, דרעי, הירשזון וליברמן היתה לחשודים יכולת משמעותית לשבש את החקירה. אם מישהו היה מעז לעצור את ליברמן, למשל, בזמן אמת, ייתכן שכל הדיווחים בדיעבד של פרקליטים וחוקרים על כך שאיכשהו הוא נמצא תמיד צעד לפניהם בחקירה, לא היו באים לעולם. לעומת זאת, איך בדיוק גטאס יכול לשבש את החקירה, אחרי שכבר נתפס במצלמות מבריח מכשירים ניידים? אבל היועץ המשפטי לממשלה העדיף, משום מה, את האופציה הפופולרית, זו שהממשלה ורוב הציבור אוהבים. אותו יועץ משפטי, אביחי מנדלבליט, שלח שוטרים לבית הספר לאמנות בצלאל, כדי לקחת לחקירה סטודנטית בת 18, שתלתה כרזה ובה תמונה של נתניהו מול חבל תלייה. ב–2009 הוציא רב את הספר "תורת המלך" ובו הנחיות, הלכתיות לכאורה, מתי מותר להרוג גויים, אפילו אם הם חפים מפשע, גם ילדים. בסקאלה של הסתה לעומת חופש ביטוי, מה שמפיקים בבצלאל לאמנות נמצא בקצה המֵקל — גם אם הכרזה של הסטודנטית לא מוצלחת, היא רחוקה מעבירה פלילית. בקצה המחמיר נמצא מדריך הלכה כביכול, שמופץ בציבור. אמנם, גם הרבנים שהיו קשורים ל"תורת המלך" נחקרו, אך איש מהם לא נחקר ביום שבו יצא הספר לאור, כמו הסטודנטית לאמנות. חבל שאת היעילות והנחרצות שלו מפנה מנדלבליט בינתיים רק כלפי ח"כ גטאס וסטודנטית בת 18. הבדיקה הפלילית האינסופית נגד נתניהו עדיין מתנהלת. מתישהו יצאה בת קול ממשרד היועץ והודיעה, שעד החגים תהיה החלטה אם לעבור לחקירה. לא נאמר על איזה חגים מדובר. 26/12/2016
...
נר לי דקיק בים האופל והייאוש גדעון לוי ,haaretz בכ`ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו`ם על הקמת מדינה יהודית (בצד מדינה ערבית) בארץ ישראל. 69 שנים אחר כך, בכ`ג בדצמבר 2016, החליטה מועצת הביטחון לנסות ולהצילה. החלטה 2334 שהתקבלה שלשום היא משב רוח של חדשות טובות, מפיחות תקווה, בתוך כל ים האופל והייאוש של השנים האחרונות. כשנדמה היה שהכל מידרדר בכיוון ההפוך — הכיבוש מתחזק, אמריקה מגבירה את תמיכתה בו ואירופה דוהרת ימינה — באה החלטת חנוכה הזאת והדליקה נר לי דקיק. כשנדמה היה שהרעים ימשיכו לנצח באה ניו זילנד, יחד עם עוד שלוש מדינות, והגישה מתנת חג המולד לעולם. תודה לכן ניו זילנד, סנגל, ונצואלה ומלזיה. נכון שעץ חג המולד שלכן, על שלל אורותיו המנצנצים, יפונה בקרוב — דונלד טראמפ כבר בשער — אבל רישומו יישאר. עד אז גם שמחת העניים הזמנית שמחה היא, למרות ההנגאובר הצפוי.26/12/2016
...
המסע לארה"ב: בין ייאוש לתקווה מאת | סמאח סלאימה,mekomit זל לוריא היה אחד התורמים הראשונים של הכפר וואחת אל סלאם נווה שלום ושל בית הספר הדו לאומי דו לשוני שלנו. לכבוד יום ההולדת ה-103 שלו החליט הוועד המנהל של ארגון ידידי הכפר בארה״ב לערוך את הוועידה השנתית לכבודו בבית האבות בו הוא מבלה את חייו. הוא בודד, אבל מוחו חושב ועובד. ....בתום האירוע זל הזמין אותי להיפגש ביום למחרת, לפני הטיסה שלי לניו יורק, לארוחת צהריים. הוא רצה לשמוע מה דעתי הכנה על היהודים הדמוקרטים בארה"ב. התייצבתי כמובן. מה כבר יכול להיות? הרי טראמפ זכה, ואני יכולה לרדת על יהודי אמריקה כמה שאני רוצה. כשנפגשנו הוא רצה לשמוע את סיפור החיים שלי, על המשפחה שלי וההיסטוריה שלה, על הכפר שלנו סג`רה שממנו גורשנו, על ההורים והסבתות והילדים והכל. סיפרתי לו שסבתא שלי נקברה בטורעאן אבל נעטפה בתוך אדמה ואבנים מהכפר שלנו לפי צוואתה.......הוא ניסה להסביר לי מה היהודים בארה"ב חושבים על ישראל ופלסטין, והצביע על הבתים המפוארים מסביב לאגם המקסים מולנו: "כולם יהודים פה, אבל לא אכפת להם כבר מהמזרח התיכון", הוא הכריז. "הם התייאשו כבר?", שאלתי. "זה לא עניין של תקווה וייאוש. לא היה להם עניין מלכתחילה. לרוב היהודים פה לא ממש אכפת ממה שקורה שם אצלכם. אלו שהיו תמיד מעורבים פשוט הפכו היום למעורבים יותר וקיצוניים יותר, זה הכל". ומה יהיה עם ביבי, ואיפה נמצא מנהיגות שתחליף אותו שאלתי. "תמצאו לכם ביבי אחר. תיצרו מנהיגות, משני הצדדים. זה לא כל כך קשה כמו שאת חושבת, אנשים רוצים להיות מונהגים ולא לכולם יש דעה". 26/12/2016
ילד בן 13 בכלא הישראלי, לאחר כריתה חלקית של כבד וטחול, עם בעיות מוח‎ הבוקר פורסמה הידיעה הזו על ידי ׳מועדון האסיר הפלסטיני׳ نادي الأسير الفلسطيني, ואני מתרגמת : ״מועדון האסיר הפלסטיני מסר היום, יום שלישי, שבית המשפט הצבאי של הכיבוש ב׳עופר׳ יקיים היום ישיבה בעניינו של האסיר הילד סמיר רג׳א דٰראע׳מה سمير ضراغمة, בן 13, מהעיירה אללבן אלשרקיה. ׳מועדון האסיר׳ הבהיר בהודעתו כי מאז שהיתה לו תאונת דרכים לפני שנה סובל הילד מבעיות בריאות קשות. הוא עבר כריתה חלקית של הכבד ושל הטחול, ומאז יש לו גם בעיות במוח. שלטונות הכיבוש עצרו את הילד דٰראע׳מה כשהיה בדרכו לבית הספר, ב 12.12.2016.14/12/2016
...
הקרבנות האמיתיים של חוק ההסדרהדב חנין, hagada ביום חמישי האחרון נסעתי יחד עם קבוצת ח"כים ועם פעילי יש דין, לכפר טייבה, הסמוך למאחז עמונה, כדי לפגוש אותם, את אותם פלסטינים שכבר כמעט ולא מצליחים להשמיע את קולם. פעילי יש דין מסרו "זה שמונה שנים אנחנו מייצגים את בעלי האדמות בעתירה לפינוי המאחז הבלתי מורשה עמונה, בעלי אדמות הרשומים במרשם המקרקעין ואין מחלוקת על זכויותיהם בקרקע. העותרים פנו לבית המשפט ועברו דרך חתחתים. הם ניצחו פעם אחר פעם בבג"ץ ובתיקים אחרים, ועכשיו באה הכנסת ומנסה לשנות את כללי המשחק. מדובר באנשים שבחרו במאבק משפטי ובלתי אלים, ובסופו של דבר באים ואומרים להם שגם אם ניצחו הם לא יקבלו צדק. כל זה בשביל להכשיר את הגזל".11/12/2016
2 עצירים מינהליים שובתים רעב 78 יום: תובעים את ביטול צו המעצר ולא הקפאתוג`קי חורי, haaretz מצבם של השניים, המאושפזים באסף הרופא, מידרדר ולטענת עורכת דינם הם נתונים בסכנת חיים. היום ידון בג"ץ בעתירה נוספת שלהם, לבטל את צו המעצר המינהלי שני העצירים המינהליים הפלסטינים שובתים רעב כבר 78 ימים ומסרבים להפסיק את שביתתם, למרות החלטת בג"ץ להקפיא את צו המעצר נגדם. השניים נתונים בסכנת חיים, כך מסרה עורכת הדין אחלאם חדאד, שמייצגת אותם. הם מסרבים בתוקף להפסיק את השביתה עד שהתביעה הצבאית תודיע על ביטול המעצר המינהלי נגדם. השניים מאושפזים זה כמה שבועות בבית החולים אסף הרופא. הם מסרבים בתוקף לקבל טיפול ומסרבים גם לקבל נוזלים. מצבם הרפואי מידרדר מיום ליום. 11/12/2016
...
בצלאל סמוטריץ` הוא העתידקרלו שטרנגר, haaretz אין מדובר רק בפוליטיקאי ממולח, שהצליח לעשות לעצמו שם לאחר תקופה קצרה מאוד בכנסת — אלא באדם חריף, המתמצא היטב בעולם החילוני. יש לו תואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי וידע נרחב שבו הוא מסתייע כדי לנסח את טיעוניו בעד זכותה של ישראל לספח את הגדה המערבית. ואולם, מעל לכל סמוטריץ` הוא בעל השקפת עולם ברורה ועקבית, המושתתת על רעיון אחד: ארץ ישראל השלמה כולה שייכת ליהודים מתוקף צו אלוהי. שום חוק שחוקק על ידי בני אדם — כולל אמנת ז`נבה ועקרון זכויות האדם, במובן האוניוורסלי שלהן — לא יכול להתחרות ברצון האל. מהתפישה הזאת נובעת, לשיטתו של מי שמקבל אותה, חובתה של ישראל לספח את הגדה המערבית כולה, לנפץ את תקוות הפלסטינים להקים בית לאומי ולהותיר להם שלוש ברירות: להסתלק, להילחם בישראל ולספוג תבוסה הרסנית או להשלים עם החיים תחת שלטון ישראלי. התבטאויותיו של סמוטריץ` בעניין מעורפלות בכוונה, אבל די ברור, בהסתמך על ראיונות אחרים שהעניק, שהוא היה מעניק להם מעמד של "גר תושב", נטול זכויות אזרח וזכות הצבעה. על השאלה איך יגיב העולם על צעדים כאלה הוא עונה שברגע שישראל לא תתייחס יותר לאשליית שתי המדינות, העולם יקבל את התפישה הטוענת כי ליהודים יש זכות נצחית על ארץ ישראל. הוא אינו אומר זאת מפורשות, אבל מאמין בכל לבו ברעיון המשיחי. בראיונות אחרים הוא ציין כי הבית השלישי עשוי להיכון בכל רגע, והנחתו כי העולם ישלים עם שליטת ישראל על שטחי הגדה נובעת מאמונה דתית המושתתת על הנבואות הרבות המתארות איך יכירו הגויים כולם באמת ובצדק היוצאים מירושלים. בעיני רוב החילונים, כל זה הופך אותו לקיצוני מטורלל. ובכל זאת, התפישות הלאומניות־הדתיות משתלטות על מערכת החינוך ומעמיקות את אחיזתן בצה"ל. ההשתלטות ההדרגתית של הלאומנות הדתית על מוסדות מדינה מרכזיים מתבצעת הודות לפיקחותם ועורמתם של פוליטיקאים המנצלים את מלוא כוחם כדי לנתב את המדינה לפסים האידיאולוגיים שלהם. ואולם, יש סיבה עמוקה עוד יותר להצלחת הלאומנות הדתית: יותר ויותר ישראלים מאמצים את תפישות הלאומנות הדתית, הרואה ביהודים עם נבחר שהאל העניק לו זכויות־על, המבטלות את תוקפן של זכויות פרי מוחם של בני אדם — כמו זכויות אדם או שוויון מגדרי. זה 50 שנה שישראל היא מדינה כובשת. גדלו בה שני דורות שאינם מכירים מציאות אחרת. ישראלים רבים פשוט מנסים להדחיק את העובדה המטרידה הזאת. לעומתם, מספר הולך וגדל של ישראלים מתחמקים מרגשות אשמה על ידי אימוץ הדרגתי של אידיאולוגיה דתית־לאומנית, המצדיקה את מעשיה של ישראל. לכן תהיה זו טעות מסוכנת להתעלם מבצלאל סמוטריץ` ודומיו. סמוטריץ` הוא ביטוי של הלא־מודע הישראלי: אמונתו שלפיה היהודים הם עם נבחר, והדבר מקנה להם זכויות יתר, היא גרסה דתית של המאמינים בעליונות הגזע הלבן, שהרימה את ראשה המכוער עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא. 11/12/2016
...
מהו חוק ההפקעה, מהם נכסי נפקדים ומה יעלה בגורל עמונה?חיים לוינסון יותם ברגר, haaretz הכנסת אישרה ב 06.12.2016 בקריאה טרומית את החוק המכונה "חוק ההסדרה". מה הוא בדיוק מסדיר, מה היה הוויכוח על הנוסח שלו ואיך כל זה קשור למאחז הלא חוקי שיפונה בסוף החודש? מהו חוק ההפקעה? החוק בגירסתו המתוקנת והחדשה מפקיע מידי פלסטינים את הבעלות על הקרקעות שלהם עליהן נבנו התנחלויות, "בתום לב" או בעידוד המדינה, ותעביר את הבעלות לידי המדינה. בתמורה יקבלו הפלסטינים קרקע חלופית או פיצוי כספי של 125% שיקבע על ידי שמאי. החוק ילבין את כל הבנייה הלא חוקית בשטחים? לא. חלק מהבתים הבנויים על אדמות פרטיות קיבלו בעבר היתרי בניה. באלו שלא קיבלו בעבר היתרים, הפקעת האדמות תוכל להתניע את התהליך התכנוני של הוצאת אישורי הבנייה הרטרואקטיבים כדי להסדיר את הבנייה. האם חוק ההפקעה הנוכחי יועיל לעמונה? לא. סעיף 7 שמבטל רטרואקטיבית פסקי דין של בית המשפט העליון הוצא מהחוק בשל התנגדות מפלגת "כולנו". החוק לא מגן על עמונה ולא מגן על תשעת הבתים בעפרה העתידים להיהרס בפברואר 2017 ו-10 בתים בנתיב האבות שעתידים להיהרס ב-2018. אז למה נפתלי בנט מוכן לוותר על הסעיף המדובר בחוק ההפקעה? לטענת בנט חוק ההפקעה לא נועד לפתור רק את עמונה אלא את הבעיה של כל ההתיישבות. לעמונה יימצא פתרון אחר. 11/12/2016
...
מאות נחקרים התלוננו, אך משרד המשפטים לא פתח באף חקירה נגד איש שב`כיותם ברגר, haaretz יחידת מבת"ן הוקמה כדי לחקור תלונות של נחקרים בשב"כ, אך מעסיקה חוקר אחד בלבד. חרף עשרות "בירורים" שנפתחו בשנים האחרונות בעקבות תלונות על עינויים, אף אחד מהם לא הבשיל לחקירה. ..."באו שישה חוקרים ואמרו לי: `אתה צריך לדבר. תסתכל על התמונה של הבן שלך. חבל שהבן שלך יפתח את העין שלו ולא יהיה לו אבא, או שיהיה לו אבא בלי רגל או יד`", משחזר פ`, פלסטיני מדרום הגדה, את מה שעבר עליו בחקירת שירות הביטחון הכללי. פ`, שריצה במצטבר 12 שנה בכלא הישראלי בשל חברות בחמאס וסחר בנשק, נחקר בשב"כ בפעם האחרונה ב–2012. לטענתו, בעת החקירה עבר עינויים קשים. "חבל שהילד הזה יהיה יתום", הוא מצטט את שאמרו לו, לדבריו, חוקרי השירות. בתום החקירה שעבר, שכללה לטענתו מכות קשות ועינויים נוספים, הגיש פ` תלונה למבקר תלונות הנחקרים בשב"כ (מבת"ן), היחידה במשרד המשפטים שאמורה לחקור תלונות נגד אנשי השירות. בתלונתו תיאר מסכת התעללות חמורה. פ` נקשר כמה פעמים, על פי עדותו, ב"תנוחה הבננה", שבה הוא הוחזק על כיסא, כשגבו על המושב, ראשו מצד אחד של הכיסא ורגליו מן הצד האחר. לדבריו, בזמן שנחקר בתנוחה זו החל להקיא ואיבד את הכרתו. לאחר שהתעורר הותקף, לדבריו, באגרופים ובסטירות. בחוות דעת רפואית של רופא פרטי מטעם הוועד נגד עינויים, נכתב כי על גופו נמצאו עקבות של מכות חוזרות ונשנות. בהמשך, טוען פ`, הוא נחנק על ידי החוקרים, נקשר שוב בתנוחת "בננה" ובתנוחות דומות, ואיבד את הכרתו פעמים נוספות. לאחר מכן הודה בהעברה ובהסתרה של אמצעי לחימה, לדבריו — רק כדי להפסיק את העינויים. בחלוף שלוש שנים נסגר התיק. פ` מספר שהופתע, אבל מי שמכיר את פעילות המחלקה — מעין מקבילה של המחלקה לחקירות שוטרים בנוגע לחקירות שב"כ — יכול היה לצפות זאת מראש. נתונים שנחשפים לבקשת "הארץ" מגלים כי בכל שנות פעילותה לא פתחה מבת"ן ולו חקירה פלילית אחת, וכי מעולם לא הגישה כתב אישום — זאת אף שקיבלה מאות תלונות ופתחה בעשרות בירורים לפחות. בוועד נגד עינויים מספרים כי מערכת אכיפת החוק גוררת לעתים רגליים במשך חודשים ואף שנים כשהם מנסים לערער על החלטות המבת"ן. כדוגמה, מציגים בארגון שתי תלונות שהיו מובהקות מספיק לטענת עורכי הדין של הארגון על מנת לערער על החלטת המבת"ן, ונסגרו מחדש במשרד המשפטים כעבור חודשים רבים. 11/12/2016
...
כמו בכל משפחת פשע, גם בצה"ל לא מוציאים את הכביסה המלוכלכתרוגל אלפר, haaretz טענה שצה"ל הצבא הכי מוסרי בעולם מופרכת בנקל באמצעות עדויות על יחס מפקדיו לפקודיהם, בעיקר נוכח התדירות שבה הם תוקפים מינית את הצעירים הנתונים למרותם ולשליטתם. הטענה שצה"ל הצבא הכי מוסרי בעולם מגוחכת, בזויה אפילו. לא צריך להיכנס לוויכוח פוליטי על מעשיו בחברון ובעזה כדי להיווכח בכך. די לצפות בתחקיר של "המקור" על ההתרחשויות בגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי. מהתחקיר של רביב דרוקר ואור הלר מצטיירת בבירור תמונה של גדוד המתנהל כמו מאפיה, משפחת פשע. וניכר בעליל כי ההתנהלות הזו היא ארגונית. המג"ד לירן חג`בי, שכה הצטיין בשדה הקרב ב"צוק איתן", הרי למד את הנורמות האלה, של תת־תרבות עבריינית, בצה"ל עצמו. את כל ה"שמור לי ואשמור לך", כל הקומבינות, המסחרה והשקרים למערכת הוא למד בצה"ל. צה"ל לימד אותו, ואת כל אחד מכנופיית הפקודים ששירתה אותו, "לחשוב כל אחד על התחת שלו והקידום שלו", כפי שהגדיר את זה קצין בגדוד, שציין כי התת־תרבות העבריינית הזו היא "משהו גורף בצבא". הטענה שצה"ל הצבא הכי מוסרי בעולם מופרכת בנקל באמצעות עדויות על יחס מפקדיו לפקודיהם, בעיקר התדירות שבה הם תוקפים מינית את הצעירים הנתונים למרותם ולשליטתם. 11/12/2016
...
הארגון אליו משתייכת הפעילה שכניסתה לישראל סורבה יערער: לא תומכים בחרם אילן ליאור, haaretz הפעילה, אזרחית מלאווי, נחתה אתמול בנתב"ג ובהוראת דרעי סורבה כניסתה. מועצת הכנסיות העולמית: ישראל מבססת את החלטותיה על מקורות לא נכונים ולא אמינים. מועצת הכנסיות העולמית מחתה היום (שלישי) בחריפות על סירובה של ישראל לאפשר את כניסתה לארץ של בכירה בארגון, בטענה כי היא משתייכת לארגון התומך בחרם על ישראל. ד"ר איזבל פירי, אזרחית מלאווי, המשמשת מזכ"לית עמיתה במועצת הכנסיות, נחתה אתמול בנמל התעופה בן גוריון, ובהוראת שר הפנים, אריה דרעי, סורבה כניסתה לארץ. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה כי ההחלטה התקבלה בהתבסס על מידע שהעביר המשרד לעניינים אסטרטגיים, "על רקע פעילותה בארגון מועצת הכנסיות העולמית, התומך בקידום חרם נגד ישראל". פירי נשלחה הלילה בחזרה לגרמניה, משם המריאה לישראל. אחר הצהריים פרסמה מועצת הכנסיות הצהרה ובה תקפה את ההחלטה למנוע מפירי להיכנס לארץ וכינתה זאת "מהלך חסר תקדים". בהודעת הארגון נאמר כי פירי היא תיאולוגית אפריקאית מכובדת ובכירה במועצת הכנסיות, המייצגת 550 מיליון נוצרים ב-110 מדינות. הארגון ציין כי מטרת ביקורה היתה השתתפות בהתייעצויות עם מנהיגי כנסייה בירושלים בעניין "התוכנית לליווי כנסייתי בפלסטין ובישראל" (EAPPI), הנתמכת בידי מועצת הכנסיות. "ההאשמות שהועלו נגד מועצת הכנסיות העולמית ותוכנית EAPPI בחקירתה של ד"ר פירי ושפורסמו בתקשורת היום הן שקריות לחלוטין", אמר מזכ"ל הארגון, הכומר הנורבגי ד"ר אולאב פיקסה טווייט. "אני מופתע מאוד ונחרד מכך שמשרד הפנים הישראלי מבסס כנראה את החלטותיו על מקורות לא נכונים ולא אמינים". הארגון הוסיף כי הוא מצר עמוקות על האנטגוניזם של ישראל כלפי יוזמות מועצת הכנסיות שמטרתן להביא שלום וצדק לפלסטינים ולישראלים. 11/12/2016
...
ברק רביד נתניהו להולנד: בטל את ועידת השלום בפריז - ואבוא לפגוש את עבאס רה"מ הבהיר לנשיא צרפת כי לא ייענה בחיוב להזמנתו לפסגה משולשת עם הנשיא הפלסטיני, אם זו תתקיים במסגרת יוזמת השלום הצרפתית. אם תבוטל הוועידה, יסכים נתניהו לשיחות ישירות בפריז. העיתונים הצרפתיים לה-מונד ולה-פיגארו דיווחו אמש כי הנשיא הולנד מעוניין לכנס ב-21 בדצמבר פסגת שרי חוץ בפריז שתעסוק בקיפאון בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, כחלק מיוזמת השלום שהציגה צרפת בתחילת השנה. מדובר בכינוס המשך למפגש שרי החוץ שהתקיים בפריז בנושא בתחילת יוני. ממשלת צרפת מעוניינת להזמין לפסגה שרי חוץ מ-30 עד 50 מדינות. לפי הדיווח בלה-פיגארו, ייתכן שמועד מפגש שרי החוץ יוזז ל-22 או ל-23 בדצמבר כדי לאפשר ליותר שרים להשתתף בו. לפי לה-פיגארו, הפסגה צפויה לעסוק בגיבוש הודעה משותפת שתקרא לשימור פתרון שתי המדינות ולהזכיר בהקשר הזה את החלטות האו"ם בנושא ואת הצורך להגיע לפתרון על בסיס קווי 1967. 11/12/2016
...
עיריית ירושלים מקדמת בניית 770 יחידות דיור בגילה מעבר לקו הירוקיותם ברגר, haaretz הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים קידמה אתמול (רביעי) תוכנית לבניית 770 יחידות דיור בשכונת גילה, שמעבר לקו הירוק, ואישרה שלב תכנוני נוסף בה. בעירייה הדגישו כי התוכנית מקודמת מאז 2013, וכי לפניה עוד כמה שלבים תכנוניים בטרם ניתן יהיה להקים את יחידות הדיור. 11/12/2016
...
קרי השאיר דלת פתוחה למהלך של אובמה באו"םברק רביד, haaretz במשך שעה ישב אתמול (ראשון) שר החוץ היוצא של ארה"ב, ג`ון קרי, על הבמה בפורום סבן בוושינגטון והציג תמונה שחורה משחור לגבי מצבו של תהליך השלום הישראלי־פלסטיני בשעה זו. קרי לא הכין נאום כתוב. הוא דיבר מהלב כמי שחרד לעתידה של ישראל ופרק תסכולים של ארבע שנים בהן ניסה שוב ושוב להנשים ולהחיות את פתרון שתי המדינות הגוסס והולך. הביקורת של קרי על מדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל והעומד בראשה בנימין נתניהו היתה חסרת תקדים בחריפותה. 50 יום לפני שיסיים את תפקידו הסכים קרי סוף סוף להכיר בפומבי במציאות ולהודות שממשלת ישראל אינה מעוניינת באמת בפתרון שתי המדינות. הוא הבהיר למעשה כי מי שרוצה לדעת מה מדיניותה של ישראל, עדיף לו שיקשיב למה שאומר ועושה יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ולא למה שאומר ועושה נתניהו. שר החוץ האמריקאי תיאר מציאות, שבה קבוצה קטנה בתוך ממשלת ישראל מנצלת את חוסר העניין של רוב הציבור הישראלי בנעשה בגדה המערבית, כדי להעביר בשקט ומאחורי הקלעים החלטות שמייצרות מציאות בשטח — שתהפוך הקמת מדינה פלסטינית למשימה בלתי אפשרית. חוק "ההסדרה", חיזוק המאחזים הבלתי חוקיים, הריסה מאסיבית של בתי פלסטינים בשטח סי והעברת עוד ועוד יהודים להתנחלויות שמחוץ לגושים ושממזרח לגדר ההפרדה הם רק חלק מהצעדים שקרי מנה. קרי דחה על הסף את התיאור שפרש נתניהו בפני פורום סבן שעה קלה לפניו, לפיו האיום האיראני יאפשר לישראל להשיג שלום נפרד עם מדינות ערב ללא קשר לפלסטינים. שר החוץ האמריקאי הציג את דבריו של נתניהו כמשהו שנע בין פנטזיה או פטה־מורגנה לבין הונאה ושקר. הביקורת של קרי על מדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל היתה חסרת תקדים בחריפותה. את דברי נתניהו הוא הציג כמשהו שנע בין פנטזיה או פטה־מורגנה לבין הונאה ושקר 11/12/2016
...
משרד החינוך ניסה למנוע הרצאה של "שוברים שתיקה" בגימנסיה הרצליהירדן סקופ, haaretz משרד החינוך ניסה לבטל הרצאה של ארגון "שוברים שתיקה" שהתקיימה היום (ראשון) בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב. הנהלת מחוז תל אביב במשרד פנתה היום למנהל הגימנסיה, זאב דגני, וביקשה ממנו לבטל את ההרצאה. במשרד החינוך טוענים כי לאחר מכן הוזמן דגני לבירור‎, אך הוא טוען שלא קיבל הודעה כזו. בשבוע שעבר הוזמן מנהל תיכון ״אדם״ בירושלים לבירור במשרד החינוך בעקבות הרצאה של "שוברים שתיקה" בתיכון. אחד הנימוקים לבקשת הביטול הייתה הודעה שהוציא ארגון ״שוברים שתיקה״ שגורמים במשרד ראו כלא הולמת. בהודעה נכתב כי ההרצאה בגימנסיה ובבתי ספר נוספים מתקיימת ״חרף ניסיונותיו של שר החינוך לכיבוש, נפתלי בנט, להלך אימים על מורים ומנהלים, על מנת למנוע מתלמידי ישראל לשמוע את האמת על מה נשלחים חיילים לעשות בשם הממשלה בשטחים״.11/12/2016
...
אין קשר לאמריקאיםמאמר המערכת, haaretz בכל הנוגע לעתידן של ההתנחלויות, יש לשר הביטחון אביגדור ליברמן מדיניות ברורה — של גנבי סוסים. בכנס סבן הציע ליברמן לדחות את ההצבעה על החוק להלבנת מאחזים בלתי חוקיים עד אחרי כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. זו איננה עמדה חדשה. לפני שבועות ספורים הוא גרס, שיש לבנות רק בגושי ההתנחלויות בתיאום עם האמריקאים, משום שהיחסים עם ארצות הברית הם הנכס שיש להקפיד על שמירתו. לא צריך להתבלבל. ליברמן אינו אומר שהוא נגד הלבנת מאחזים בלתי חוקיים, הוא רק מנסה לשכנע את שומעיו שהעיתוי הוא קריטי, וכי מי שרוצה להמשיך ולבנות בשטחים, או כלשונו "לדאוג לעתיד ההתיישבות", צריך להתאים את צעדיו לאלה של הנשיא האמריקאי. במקרה הטוב, ליברמן מאמין שטראמפ יהיה שותף לדבר עבירה, או לפחות ישכח להתעניין בסכסוך הישראלי־הפלסטיני, והרי עצימת עין אמריקאית כמוה כהסכמה בקריצה. במקרה הטוב יותר, מצפה ליברמן לכך שטראמפ יציע לישראל מסמך הסכמות כנוסח המכתב שניפק הנשיא ג`ורג` בוש לאריאל שרון בשנת 2004, שלפי הפרשנות הישראלית, כלל "הכרה במציאות", כלומר בזכותה של ישראל להחזיק בגושי התנחלויות. שתי העמדות הללו גרועות במידה שווה. אסור שעתיד הבנייה בהתנחלויות יהיה תלוי בגחמה או בהסכמות בין ממשלת ישראל לבין נשיא אמריקאי, שעדיין אינו בקי בסבך הסכסוך הישראלי־הפלסטיני. הפסקת הבנייה היהודית בשטחים היא קודם כל אינטרס ישראלי, שיש להיאבק עליו גם אם נשיא אמריקאי יחליט לתמוך בו. הרחבת ההתנחלויות היא ערובה לנצחיות הסכסוך ולהמשך משטר הכיבוש ללא סיכוי לשים לו קץ. וושינגטון שימשה עד כה כבלם, לא יעיל מספיק, בפני תהליך ההתאבדות המדינית של ישראל. עדיין לא ברור מה יציע טראמפ, אבל ההסתמכות עליו כמי שיעניק לישראל היתר להמשך הבנייה בהתנחלויות כמוה כתקווה למצוא את הרופא שייתן את מרשם הסמים האסורים המיוחל.11/12/2016
...
פינוי בינוי ניצול - דוח בצלם החדש על הכיבוש במרחב הכפרי של הגדה 6/12/2016
...
אלו תמונות מהבוקר, כוחות הכיבוש הרסו שוב את ביתו של אבו נאר בפסאיל, בנוסף הוחרמו היום עוד 2 טרקטורים בראס אל אחמר שהיום צריכים לעזוב את בתיהם. כל עם וחוקי הגזע שלו. 6/12/2016
...
אמת ושמה עמונהאורן יפתחאל, haaretz דוקטרינת "האדמה הריקה" (בלטינית terra nullius) סיפקה לאדם האירופאי במשך מאות שנים "מטרייה משפטית" בהשתלטותו על ארצות ועמים בארבע כנפות תבל. דוקטרינה זו, הידועה לשמצה כיום, גרסה בין היתר, שקרקעות של אוכלוסיות ילידיות באמריקה, באפריקה, באסיה ובאוסטרליה, שלא היו רשומות או מנוהלות באופן "מודרני", נחשבו ל"ריקות" מזכויות. לתפישה הזאת היו גרסאות שונות, אך השורה התחתונה של כולן היתה זהה: מה שקדם לפלישת האדם האירופאי — היסטוריה, חקלאות וחוק מסורתי — נמחק. הכלי המרכזי בהשתלטות האירופית, לצד האלימות, היה המשפט. הפולש — שהיה גם המחוקק — פעל לכך שגזל הקרקעות מהעמים הילידים יישאר תמיד תחת אצטלה מזויפת ומניפולטיבית של "חוקיות". "טרה נוליוס" כתפישה פעלה בעולם עד המאה ה–20 ובתוכה, אז החלה חקיקת־נגד של זכויות אדם ושל זכויות עמים ילידים, שהכירה לאִטה בכך שגם לתרבויות ולעמים כבושים היו מערכות חוק, קניין וממשל תקפות. ב–1992 ביטל בית המשפט העליון באוסטרליה בפסיקת "מאבו" (Mabo) את תוקפה של דוקטרינת האדמה הריקה, ובעקבותיו הלכו מדינות רבות. הצהרת האו"ם בדבר זכויות העמים הילידים מ–2007 מנסחת במדויק את הנורמות הבינלאומיות החדשות, המכבדות את החוק המסורתי ואוסרת גזל של קניין מקומי שהוגדר על פי הדין המסורתי, או העברה כפויה של קהילות ילידיות. "חוק ההסדרה" המונח על שולחן הכנסת יכול להצטרף כחבר של כבוד ב"מסדר" "טרה נוליוס" העולמי. אמנם מדובר בעיכוב של יותר ממאה שנה, אך בשם שאיפות האדם הכובש — במקרה זה, היהודי — החוק מוחק את תוקפן של מערכות המשפט והבעלויות הקודמות שהיו תקפות באזורים אלה. כפי שמפרטים ראשי המתנחלים ("מפסיקים להתנצל"), לשיטתם אין שום מניעה שמחוקק המדינה הכובשת יחוקק חוקים שינשלו את המקומיים, יפרו את החוק הבינלאומי ויפגעו במוסר ובצדק. זוהי עמדה קולוניאליסטית קלאסית. כפי שכובשי הקולוניות שאבו את חוקיהם מבירות אירופה, כך מתיישבי עמונה מבקשים לשאוב את חוקיהם מהמדינה הכובשת. בהקשר זה יש לציין את מה שידוע לכל: על פי החוק הבינלאומי, לשום מדינה אין סמכות לחוקק חוקים הנוגעים לשטחים הנמצאים מעבר לגבולותיה, קל וחומר להכריז עליהם כקרקעות השייכות לה. אין זה אומר כמובן, שאין בנמצא מיליוני דונמים של קרקעות יהודיות וישראליות שנרכשו או נרשמו בצורה הוגנת — יש ויש. מצב זה מבליט עוד יותר את העיוות שבגזל קרקעות דרך מניפולציה משפטית, שכן הגזל והמניפולציה אינם נחוצים כלל. עם זאת, חשוב גם לא להפריז בחשיבות חוק ההסדרה מפני שהוא מוסיף רק שלב נוסף — ברוטלי יותר — לשיטה שהחלה לפני 70 שנה, שבה קרקעות פלסטיניות מועברות לידיים יהודיות באמצעות מנגנון מדינה מנשל, המקפיד "לכבס" ולהגדיר את עצמו כחוקי. יישום דוקטרינת "האדמה הריקה" החל כבר ב–1948, והוא נמשך ביתר שאת מאז 1967 — אז הנישול האישי נהפך גם לקולקטיבי, ומנע את מימוש העצמאות הפלסטינית. אך בהקשר הנוכחי חשוב לזכור, כי זה כ–70 שנה מוחקת המדינה, בהתפתלויות משפטיות וביטחוניות, את רוב מערכת הזכויות הפלסטיניות הלגיטימיות.13/12/2016
...
הפיקציה של ישראל כמדינת לאום ולה אזרחיםיוסי ברנע, hagada מדינת ישראל הנה מדינה שאזרחיה (הישראלים) אינם הלאום שלה (היהודי), ואינה נקראת על שם הלאום שלה, כשהאידיאולוגיה המכוננת שלה (הציונית) בעלת שם אחר משם הלאום או האזרחות. מזה שנים נתפסת ישראל משפטית ופוליטית כמדינה "יהודית ודמוקרטית". לעומת זאת על פי ביקורתו העוקצנית של ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ישראל הינה מדינה "דמוקרטית" ליהודים ו"יהודית" לערבים. החוקר פרופ` סמי סמוחה הסכים לביקורת שישראל איננה מדינה דמוקרטית-ליברלית וקבע שהיא ניתנת להשוואה למדינות פחות מתקדמות ולפי מודל "הדמוקרטיה האתנית". על גישתו זו חלק החוקר פרופ` אורן יפתחאל, שגרס שאין ישראל אלא אתנוקרטיה. האם ניתן להסביר את הזהות והמשטר בישראל על יסוד האתנוס בלבד? במקרה הזה על פי "העם היהודי"? הרי לעומת כל המדינות שיפתחאל משווה לישראל, היא שונה מהן בכך שאין בה כלל יסוד רפובליקני באשר אין היא בעלת: חוקה, גבולות מוגדרים ומוסכמים, טוב משותף ולאום טריטוריאלי. בדומה לאתנוקרטיות יש בה פריבילגיות לקבוצה הלאומית-אתנית שבהגמוניה. בישראל מוגדרים פרטי קבוצה זו כמי שיכול לחול עליהם חוק השבות. כאן נוצר האבסורד, כשאדם (ממוצא יהודי) שנולד בארץ אף טרם הקמת המדינה, וגם הורי הוריו נולדו בה, אין הוא אזרח מתוקף "ישיבה", אלא מתוקף "שיבה".13/12/2016
ציונות = גזענותאלי אמינוב, hagada אם מישהו היה זקוק להוכחה נוספת שהציונות היא צורה ברורה של גזענות, הרי שחוק ההסדרה שעבר ב- 16.11.2016 בקריאה טרומית, במוסד האפרטהייד המכונה כנסת ישראל, סיפק הוכחה זו. שמו של החוק הוא כינוי כוזב של מה שצריך להיקרא "החוק להסדרת שוד הקרקע מתושבים שאמם אינה יהודייה". החוק מתיר ליהודים להעביר לחזקתם, כביכול כדין, קניין קרקעי פרטי של לא-יהודים החיים בפלסטין הכבושה. כך בוטלה באחת זכות הקניין של הפלסטינים, כשם שבוטלו קודם לכן שאר הזכויות האזרחיות והאנושיות של העם הפלסטיני – חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, הזכות לחיי משפחה, הזכות לחופש התנועה, והזכות להגדרה לאומית עצמית. חוק זה, השייך למה שהפרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ המנוח נהג להגדיר כמהלך יודו-נאצי, עבר כמובן בהצבעה דמוקרטית. ממש כפי שחוקים דומים עברו ברייכסטאג לפני פחות משמונים שנה, וחצי יובל מאז ביטל האו"ם את אחת ההחלטות הצודקות שלו בעניין גזענותה של הציונות. 13/12/2016
ארכיון מאמרים
מאמרים נוכחיים
1/2024
12/2023
11/2023
10/2023
9/2023
8/2023
7/2023
6/2023
5/2023
4/2023
3/2023
2/2023
1/2023
12/2022
11/2022
10/2022
9/2022
8/2022
7/2022
6/2022
5/2022
4/2022
3/2022
2/2022
1/2022
12/2021
11/2021
10/2021
9/2021
8/2021
7/2021
6/2021
5/2021
4/2021
3/2021
2/2021
1/2021
12/2020
11/2020
10/2020
9/2020
8/2020
7/2020
6/2020
5/2020
4/2020
3/2020
2/2020
1/2020
12/2019
11/2019
10/2019
9/2019
8/2019
7/2019
6/2019
5/2019
4/2019
3/2019
2/2019
1/2019
12/2018
11/2018
10/2018
9/2018
8/2018
7/2018
6/2018
5/2018
4/2018
3/2018
2/2018
1/2018
12/2017
11/2017
10/2017
9/2017
8/2017
7/2017
6/2017
5/2017
4/2017
3/2017
2/2017
1/2017
12/2016
11/2016
10/2016
9/2016
8/2016
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה