חיים תחת כיבוש
|
| כותרת | | תאור | תאריך |
| חיפה: התמיכה בשביתת האסירים עברה מהמדרכה ל&# | | דיווח על הפגנה | 24/5/2017 |
|
| ״40 אסירים שובתים הועברו מכלא ׳הדרים׳ לבתי • | |
הם אישרו כי המצב הגיע לשלב מסובך וקשה, והדגישו כי הם ממשיכים בשביתה עד
שיוחזרו להם ההישגים שהושגו בעבר על ידי תנועת האסירים או עד שימותו.
האסירים אמרו כי ׳העברות האסירים מתבצעות סביב השעון. קבוצות של אסירים
הועברו לבתי חולים אזרחיים לבדיקות. חלקם הוחזרו לכלא וחלקם הושאר בבתי
החולים.׳
הם הוסיפו כי ׳מרבית האסירים סובלים מכאבים בכליות ובשרירים, וכמה התעלפו
ונפלו לאחר שאיבדו הכרה.׳
האסירים ציינו כי במה שהנהלת בתי הסוהר מכנה ׳בתי חולים שדה׳ יש רק ציוד
בסיסי ישן, הם אינם כשירים לקלוט אסירים שובתים, ומי שמפקח עליהם הוא רק אח
מתלמד׳.
האסירים הוסיפו ואמרו כי הנהלת בתי הכלא ממשיכה להתנכל ולהטיל עליהם
עונשים, וכי היא מזניחה ביודעין את המעקב אחר מצבם הרפואי של האסירים.״ | 26/5/2017 |
|
| ״ועדת התקשורת של שביתת הרעב של האסירים הפל&# | |
ועדת התקשורת של ׳שביתת החירות והכבוד׳ הודיעה היום, יום שלישי, כי ׳שירות
בתי הסוהר׳ מפעיל ביומיים האחרונים צעדי ענישה והתעללות מוגברים כנגד
האסירים בכלא ׳קציעות׳.
הועדה של ׳ארגון האסירים׳ ו׳מועדון האסיר׳ אמרה כי עורך הדין של הארגון,
יוסף נצאצרה, נפגש עם שני האסירים השובתים בכלא אלנקב/קציעות: מחמד נור אבו
אלרבּ محمد نور أبو الرب מג׳נין, וראשד ח׳ליל חמאיל راشد خليل حمايل משכם, שסיפרו לו
על הדברים הבולטים ביותר שאירעו לאסירים במהלך 23 הימים של השביתה. | 10/5/2017 |
|
| המדינה הזו היא טיהור אתני קולוניאליסטי ופרוייקט של נישול וטיפוח פריבילגיות גזעניות. תחת הדגל הזה והתפישה שהוא מייצג חיים כ-5 מיליון פלסטינים תחת כיבוש צבאי מתנחלי, אפרטהייד מוחלט, גטואיזציה ומצור, כ-5 מיליון פלסטינים נוספים חיים בגלות לאחר שגורשו מכאן וה | | "וזה עוד מבלי לנסות בכלל ליצור זהות ושייכות לאומית אזרחית שאיננה מפלה
(ובעבר הרי השית עליהם גם משטר צבאי של ממש) - ובמקביל גם מדכא את מאבקם
לשוויון זכויות בכוחנות אלימה. מי שמניף דגל ישראל מביע תמיכה בוטה בתשלובת
המתעצמת הזו של אפרטהייד, נישול, כיבוש ואפליה שיטתית קיצונית על בסיס אתני
לאומי ודתי, ולכן מבחינת מהותו זהו אקט ימני קיצוני" | 6/5/2017 |
|
| דוח בנושא הגנה על אזרחים | 18 באפריל – 1 במאי 2017 | |
191 פלסטינים, בהם 45 ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים ברחבי הגדה
המערבית, רובם הגדול בעימותים במהלך הפגנות הזדהות עם אסירים פלסטינים
השובתים רעב (ראו להלן). זהו מספר הפצועים הגדול ביותר שתועד בפרק זמן בן
שבועיים מאז תחילת 2017. לפחות 10% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, ומרבית
הנותרים נפגעו מקליעי גומי או משאיפת גז מדמיע. המספר הגבוה ביותר של
נפגעים פלסטינים תועד במהלך הפגנות בסבסטיה, ביתא (שתיהן בנפת שכם), וליד
מחסום בית אל/המת״ק (נפת רמאללה). 25 נפגעים תועדו במהלך תשעה מבצעי חיפוש
ומעצר.
ב־17 באפריל פתחו יותר מאלף עצירים פלסטינים הכלואים בבתי כלא ישראליים
בשביתת רעב, במחאה על תנאי מעצרם. השביתה עדיין נמשכה בסוף תקופת הדיווח.
תביעותיהם כוללות את הפסקת נהגי הכליאה בצינוק והמעצר המנהלי (מעצר בלא
הגשת אישום או משפט), הגברת תכיפותם של ביקורי משפחות ואורכם, ושיפור טיפול
הרפואי הניתן לעצירים.
ברצועת עזה, ב־23 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים בירי אזהרה אל
השטחים שהכניסה אליהם מוגבלת ביבשה ובים; אף שלא דווח על נפגעים, על פי
דיווחים שיבש הירי את עבודתם של חקלאים ודייגים. בהקשר של האכיפה על ידי
ישראל של הגבלות הגישה בים, עצרו כוחות של חיל הים הישראלי שני דייגים
והחרימו את סירתם.
| 6/5/2017 |
| ... |
| שביתת הרעב של אלף חמש מאות האסירים הפלסטינ&# | |
״ארגוני האסירים קוראים ל׳ארגון הבריאות העולמי׳ לנקוט עמדה כנגד יישום
מדיניות ההזנה בכפייה של האסירים השובתים. | 6/5/2017 |
|
| היו יומיים של אחדות, ולא יותר | | צבי בראל, haaretz
בתי קברות צבאיים הם סמל לאומי. אנדרטות קטנות, שחרוטות עליהן כתובות אחידות, המבקשות להדגיש את האחדות והשוויון בין המתים. התיקונים שנוספו עם השנים לחוק בתי הקברות הצבאיים התירו אמנם שינויים קלים בנוסח הכתובת, "באישור הרשות המוסמכת" כמובן, אבל כל שינוי כזה מחייב הליכה בדרך ייסורים ביורוקרטית, שאינה מבטיחה אישור.
כי המדינה, ולא ההורים או הקרובים, הם הבעלים של ההנצחה הלאומית, והמדינה קבעה, שהחיילים במותם שווים (חוץ מיוצאים מן הכלל, הקוברים את יקיריהם בבית קברות אזרחי). הנופלים, נהפכים כמקשה אחת לסמל של הקרבה למען המולדת, ש"במותם ציוו את החיים". בתי הקברות הצבאיים נעשו מקום לעלייה לרגל לאומית, ומבטאים את ציות הפרט לכלל ומעניקים לחיים תחושת שליחות, שהוטלה עליהם מתוקף מותם של הנופלים.
אבל הקולקטיב המת לא פירט את טיב השליחות שהוא מטיל על הנשארים. האם עליהם להמשיך במלחמות? האם חובה עליהם להתיך את עצמם למהות אחת, כמו המתים? ואולי זוהי אזהרתם את החיים, הנדרשים להביט על הקברים כדי להיזהר מגורל דומה? מאין יגיעו הנופלים הבאים — זאת איננה שאלה קיומית או צבאית, זו תהיה שאלה פוליטית. כזאת שנועדה לחזק מגזרים מסוימים, על חשבון הקורבן הצפוי מהם בעתיד, כי "רק אצלם" מצוי מלאי שוחרי הקרבות. ובכך מודרים מגזרים שיתרמו פחות נופלים, או כאלה שלא ישגרו אפילו נופל אחד לבתי הקברות הצבאיים.
וכך, טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות נעשה לפסאדה, שנועדה להסתיר את האשפה הפוליטית שנערמה במשך השנה. מופע שנשיא המדינה וראש הממשלה מתנגחים בו על סימון השליחות שהשאירו המתים, מופע של הגדרה שחוקה של אידיאלים שלא מומשו ותזכורת לפרויקט ציוני יוצא דופן, שהפך עם נרדף לבעל בית לאומי. | 6/5/2017 |
|
| תדע כל אם עברייה | | זאב סמילנסקי, haaretz
תדע כל אם עברייה, כי מדינת ישראל מוכרחה להיות חזקה מול האיומים המקיפים אותה. עליה להיות חזקה עד מאוד, עד כדי כך שאויביה יירתעו מלתקוף אותה. תדע כל אם כי צבא ההגנה שלנו הוא אולי הגוף המוצלח והראוי ביותר שמדינת ישראל הקימה עד היום, והחלשתו תסכן את עצם קיומה. עם זאת, תדע כל אם עברייה שהכוח הגולמי של הצבא הראוי הזה — הצוללות, המטוסים החמקנים, המזל"טים, מתקני ההאזנה, מחלקות הסייבר, כל התעוזה, החוכמה, החוצפה, העורמה — כל הכלי המחודד והמפחיד הזה — מופעל באופן לקוי, פחדני והרסני על ידי הנהגה עלובה, שנסמכת על כוחות נסתרים ומיתוסים הזויים. וזה לא נאמר על בנימין נתניהו בלבד — הוא רק החוליה הפתטית האחרונה בשרשרת של ממשלות שהשתמשו בצבאנו באופן כושל ומחפיר, כדי להסתיר את אי־יכולתם לפתור את הבעיות העקרוניות העומדות לפתחה של המדינה ומסכנות את שלומה ואף את קיומה. צדקת הדרך החלה להתפורר בתקופת מלחמת יום כיפור, ונעלמה סופית לאחר רצח רבין. חוזה הדמים שלנו עם ממשלתנו הוא שהצבא משמש אך ורק לשתי מטרות: הרתעה והגנה. אך תדע כל אם עברייה, שהיום בניה יעסקו בשימור משטר גזעני, הנסמך על תחושות עליונות של הגזע היהודי. בנה הטייס יפציץ ילדים, בנה הלוחם יתעלל בכפריים, בנה ההיי־טקיסט יאזין בסתר לנכבשים, בנה השוטר יתעלל במיעוטים ובנה המשפטן יגן על החזק וידרוס את החלש. ביחד כל אלה יחלישו את עוצמתנו וידרדרו את מדינתנו למקום שבו לא נרצה ולא נוכל לחיות.
לא סתם נזעקים נתניהו, נפתלי בנט ואיילת שקד אל מול "בצלם" ו"שוברים שתיקה". כמה היו רוצים לקבל אישור שצבאם צדיק וטהור ושהמאבקים שאליהם הם מטילים אותו צודקים וראויים. כמו אמה של שלגייה, גם הם רוצים יותר מכל לשבור את הראי המשקף להם את מעשיהם. למעשה, הצבא שלנו חלש היום לאין ערוך ממה שהיה לפני שלושה עשורים — זאת למרות כלי המשחית הנוראיים שצברנו. חולשתו היא בכך שאין מאחוריו הסכמה.
| 6/5/2017 |
| ... |
| זה כבר לא הדגל שלי | | גדעון לוי, haaretz
לא, אלון עידן, הפעם לא אוכל לשעות לעצתך, "לסתום את האף ולתלות את הדגל" (מוסף "הארץ", 28.4). אני פשוט לא מסוגל. זה כבר לא רק שהדגל הזה זוהם ב–50 השנים האחרונות לבלי הכר, הוא פשוט כבר לא הדגל שלי. לא שיש לי דגל אחר — אין לי — אבל אני כבר לא מסוגל להזדהות עם הדגל שאבי היה מוציא מהארון מדי שנה, תולה בהתרגשות על מרפסת ביתנו ואני הייתי מתבונן בו בגאווה מהרחוב.
הגאווה התחלפה מאז בבושה, ההזדהות באשמה. רשימתך שלשום היתה יפה ומרגשת, לעצותיך כעורך אני תמיד שועה, אבל הפעם אני חייב לדחות את עצתך: "וכן לתלות. על הרכב, על חלון הבית, איפה שאפשר". אי אפשר כבר.
אי אפשר לתלות את הדגל, כי הוא מסמל דברים רעים שלא מוסרי לנופף בהם. זה הדגל שתלוי במרכז הכיכר בצומת גוש עציון. למה הוא שם, הרי לא מדובר בתחום מדינת ישראל? רק כדי להתגרות ברבבות הפלסטינים שחולפים על פניו ולרצות את שיכרון הכוח ותאוות הנדל"ן של המתנחלים. ולמה הוא מתנוסס על מחסומי צה"ל?
איך מדינה מעיזה להניף את דגלה בארץ זרה ללא רשות? זה הדגל שמתעטפים בו המתנחלים כשהם יורדים לפרוע בשכניהם. זה הדגל שמרוח על קוביות הבטון בצומת בית ענון, שהפלסטינים קוראים לו "כיכר המוות" בגלל הרוגיו הרבים. הדגל הזה חזה בהרבה דם שנשפך לשווא. הדם זה נשפך בשם הדגל הזה.
בהרבה מקומות הוא דגל כפוי, דגל הכיבוש. זה הדגל שמתנופף ברובע הטרנספר והרפאים בחברון. זה הדגל של בית המשפט הצבאי, שאין לו שום קשר עם משפטי צדק. עם הדגל הזה אתה מזדהה? את הדגל הזה את רוצה שאתלה? למה? הוא כבר לא שלנו, אלון. לא נוכל להחזירו. | 6/5/2017 |
| ... |
| השרים שקד ולוין פועלים להחיל חקיקה ישראלית בגדה המערבית | | שרון פולבר, haaretz
השרים שקד ולוין פועלים להחיל חקיקה ישראלית בגדה המערבית | 6/5/2017 |
| ... |
| עדכון ובקשת תרומה: כידוע לרובכם, מזה שנים אנ | |
את הסרט יזמה, ביימה, וצילמה במשך 3.5 שנים רינה קסטלנובו צלמת העיתון הנוי
יורק טיימס באזורנו.
זה התחיל בצילום שלה שהתפרסם בזמנו בעיתון הנוי יורק טיימס (תמונה משותפת
של מוחמד,
הסבא, הסבתא איתי, והמשיך להתגלגל משם).
הסרט נעשה בשת"פ עם הצלם תמיר אלתרמן , המפיקה הילה מדליה, העורכת ג`אל
אלקסיס ומוזיקה: רן בגנו | 26/5/2017 |
|
| ביום 21.5.17 הגישה האגודה לזכויות האזרח שתי תביע | |
מלבד שני זוגות התובעים, נתבעות החברות בכל אחת מהתביעות לפצות גם את האגודה לזכויות האזרח
בשל הצורך להשקיע ממשאביה לחשיפת ההפליה הסמויה. התביעה נסמכת על פסיקה דומה בארה"ב,
שם מפצים בתי המשפט ארגונים חברתיים שמפעילים מערך טסטרים ואף טסטרים שהופלו, ועל סעיף 7
לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, המקנה מעמד מיוחד לארגונים העוסקים בהגנה על קבוצות
מופלות. | 31/5/2017 |
|
| ארכיון מאמרים |
| מאמרים נוכחיים |
| 3/2022 |
| 2/2022 |
| 1/2022 |
| 12/2021 |
| 11/2021 |
| 10/2021 |
| 9/2021 |
| 8/2021 |
| 7/2021 |
| 6/2021 |
| 5/2021 |
| 4/2021 |
| 3/2021 |
| 2/2021 |
| 1/2021 |
| 12/2020 |
| 11/2020 |
| 10/2020 |
| 9/2020 |
| 8/2020 |
| 7/2020 |
| 6/2020 |
| 5/2020 |
| 4/2020 |
| 3/2020 |
| 2/2020 |
| 1/2020 |
| 12/2019 |
| 11/2019 |
| 10/2019 |
| 9/2019 |
| 8/2019 |
| 7/2019 |
| 6/2019 |
| 5/2019 |
| 4/2019 |
| 3/2019 |
| 2/2019 |
| 1/2019 |
| 12/2018 |
| 11/2018 |
| 10/2018 |
| 9/2018 |
| 8/2018 |
| 7/2018 |
| 6/2018 |
| 5/2018 |
| 4/2018 |
| 3/2018 |
| 2/2018 |
| 1/2018 |
| 12/2017 |
| 11/2017 |
| 10/2017 |
| 9/2017 |
| 8/2017 |
| 7/2017 |
| 6/2017 |
| 5/2017 |
| 4/2017 |
| 3/2017 |
| 2/2017 |
| 1/2017 |
| 12/2016 |
| 11/2016 |
| 10/2016 |
| 9/2016 |
| 8/2016 |
| 7/2016 |
| 6/2016 |
| 5/2016 |
| 4/2016 |
| 3/2016 |
| 2/2016 |
| 1/2016 |
| 12/2015 |
| 11/2015 |
| 10/2015 |
| 9/2015 |
| 8/2015 |
| 7/2015 |
| 6/2015 |
| 5/2015 |
| 4/2015 |
| 3/2015 |
| 2/2015 |
| 1/2015 |
| 12/2014 |
| 11/2014 |
| 10/2014 |
| 9/2014 |
| 8/2014 |
| 7/2014 |
| 6/2014 |
| 5/2014 |
| 4/2014 |
| 3/2014 |
| 2/2014 |
| 1/2014 |
| 12/2013 |
| 11/2013 |
| 10/2013 |
| 9/2013 |
| 8/2013 |
| 7/2013 |
| 6/2013 |
| 5/2013 |
| 4/2013 |
| 3/2013 |
| 2/2013 |
| 1/2013 |
| 12/2012 |
| 11/2012 |
| 10/2012 |
| 9/2012 |
| 8/2012 |
| 7/2012 |
| 6/2012 |
| 5/2012 |
| 4/2012 |
| 3/2012 |
| 2/2012 |
| 1/2012 |
| 12/2011 |
| 11/2011 |
| 10/2011 |
| 9/2011 |
| 8/2011 |
| 7/2011 |
| 6/2011 |
| 5/2011 |
| 4/2011 |
| 3/2011 |
| 2/2011 |
| 1/2011 |
| 12/2010 |
| 11/2010 |
| 10/2010 |
| 9/2010 |
| 8/2010 |
| 7/2010 |
| 6/2010 |
| 5/2010 |
| 4/2010 |
| 3/2010 |
| 2/2010 |
| 1/2010 |
| 12/2009 |
| 11/2009 |
| 10/2009 |
| 9/2009 |
| 8/2009 |
| 7/2009 |
| 6/2009 |
| 5/2009 |
| 4/2009 |
| 3/2009 |
| 2/2009 |
| 1/2009 |
| 12/2008 |
| 11/2008 |
| 10/2008 |
| 9/2008 |
| 8/2008 |
| 7/2008 |
| 6/2008 |
| 5/2008 |
| 4/2008 |
| 3/2008 |
| 2/2008 |
| 1/2008 |
| 12/2007 |
| 11/2007 |
| 10/2007 |
| 9/2007 |
| 8/2007 |
| 7/2007 |
| 6/2007 |
| 5/2007 |
| 4/2007 |
| 3/2007 |
| 2/2007 |
| 1/2007 |
| 12/2006 |
| 11/2006 |
| 10/2006 |
| 9/2006 |
| 8/2006 |
| 7/2006 |
| 6/2006 |
| 5/2006 |
| 4/2006 |
| 3/2006 |
| 2/2006 |
| 1/2006 |
| 12/2005 |
| 11/2005 |
| 10/2005 |
| 9/2005 |
| 8/2005 |
| 7/2005 |
| 6/2005 |
| 5/2005 |
| 4/2005 |
| 3/2005 |
| 2/2005 |
| 1/2005 |
| 12/2004 |
| 11/2004 |
| 10/2004 |
עמוד הבית חזרה |
