קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
חיים תחת כיבוש

כותרתתאורתאריך
מה יהיה כשהנכדים ישאלו: למה שתקת?יוסי קליין, haaretz עוד מעט אנחנו בני 70. הברכיים כואבות והשמיעה לא משהו. גם סימני הדמנציה מתחזקים. לנו לא צריך לספר מה זאת דמנציה. מגיל 19 היא אתנו. סוג מיוחד, מתגבר בהדרגה, מעורב בהכחשה ובטשטוש הראייה. למדנו לחבב אותה. אנחנו מתעטפים בה כמו בשמיכה רכה וקלה בחדר ממוזג מדי. שמונה חודשים עברו מאז נכנסו המספרים 3000, 1000 ו–2000 לחיינו. מדובר בהריון, הזהירו אותנו, אבל לא אמרו שזה הריון שלא ייגמר אף פעם. העבריינים שותקים לא בגלל ביישנות. לא בגלל ביישנות שותק ראש הממשלה. להם יש מה להסתיר, וגם לראש הממשלה יש. אפשר לקרוא לשתיקה שלו "התעלמות", אפשר לומר שיש בה "זלזול", ואפשר לומר פשוט שהוא לא שם עלינו. השתיקה שלו הולכת טוב עם הדמנציה שלנו. היא מבטלת כל שאלה. יש שאלות, אבל אין מי שישאל. אי אפשר להפיל את כל השאלות על שניים וחצי עיתונאים ודרוקר אחד. הם התעייפו. אנחנו התעייפנו. אנחנו אסירי תודה לעייפות. כשמתקרבים ל–70 כבר שמחים לשכוח. אתה לא רוצה לשמוע בחדשות איך שוב סידרו ואיך שוב דפקו אותך. בינתיים אנחנו טובעים באובך הרך והמנחם של הדמנציה. אנחנו עוד פועים חלושות, שואלים מתוך הרגל ישן ששכחנו להיפטר ממנו. האם באמת אין כלום ולא היה כלום? 29/6/2017
...
הכרזת מלחמה על האקדמיהמאמר המערכת, haaretz הקוד האתי לאקדמיה שחיבר פרופ׳ אסא כשר לבקשת שר החינוך נפתלי בנט, הוא פתרון רע לבעיה מדומיינת. מי שדמיין אותה הוא ארגון "אם תרצו", שעם חבריו התייעץ כשר במסגרת ההכנות לניסוח הקוד, כפי שטרח לציין במסמך שהגיש. זה זמן שהבית היהודי מתפקדת כזרוע המדינית של "אם תרצו". אפילו מחבר הקוד טרח לציין בסעיף 5(ד) שהכללים שעליהם הוא ממליץ משקפים התנהלות ראויה, ושלא משתמע מהם "דבר וחצי דבר" על המצב המצוי. כך שעצם ההידרשות למציאת פתרון ל"בעיה", היא כשלעצמה פעולת מתקפה פוליטית על האקדמיה, מתוך כוונה להשתיק את מי שחושב אחרת מ"אם תרצו" והבית היהודי.13/6/2017
...
אלמלא השואה לא היתה נכבהדניאל בארנבוים,haaretz בפוליטיקה הבינלאומית שולטות כיום סוגיות כמו האיחוד האירופי, משבר הפליטים, האיום של בדלנות מצד ארה"ב, המלחמה בסוריה והמאבק נגד קיצוניות איסלאמית. במשך עשרות שנים פתרון הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים עמד בראש סדר העדיפויות של המדיניות האמריקאית והאירופית. ואולם, לאחר ניסיונות רבים שכשלו להגיע לפתרון, דומה כי התקבע סטטוס קוו. הדעה הרווחת — המלווה באי נוחות אך גם בחוסר אונים ובתחושת התפכחות מסוימת — היא שהסכסוך בלתי פתיר. הטרגיות שבהשקפה זו גדלה ככל שהעימות מחריף ומצבם של הפלסטינים מחמיר, ואפילו האופטימיסט הגדול ביותר כבר אינו יכול להניח שהממשל הנוכחי בארה"ב ינקוט גישה הגיונית לפתרון הסכסוך. השנה ובשנה שלאחריה נציין שני מועדים עצובים במיוחד לפלסטינים: ב–2018 נציין מלאות 70 שנה לנכבה, אז גורשו יותר מ–700 אלף פלסטינים מהשטח שהיה בעבר בשליטת המנדט הבריטי, כתוצאה ישירה של החלטת האו"ם לחלוקת פלשתינה ושל הקמת מדינת ישראל ב–14 במאי 1948. הנכבה ממשיכה להתרחש גם כעת, שכן יותר מחמישה מיליון צאצאיהם הישירים של העקורים הפלסטינים עדיין שוהים בגלות כפויה. אתמול, 10 ביוני, ציינו 50 שנה לכיבוש הישראלי המתמשך של האדמות הפלסטיניות, מצב עניינים בלתי נסבל מבחינה מעשית ומוסרית כאחת. אפילו מי שגורסים שמלחמת ששת הימים, שהסתיימה בתאריך זה, היתה הכרחית כדי להגן על ישראל, אינם יכולים להתכחש לכך, שהכיבוש וכל מה שאירע בעקבותיו הוא בגדר אסון מוחלט, לא רק בעבור הפלסטינים, אלא גם בעבור ישראל. חלפו 50 שנה, והפתרון לסכסוך נראה רחוק מתמיד. ואף על פי שהנושא אינו "פופולרי" כיום, הוא עדיין חשוב, ויש לו משמעות רבה לאנשים בפלסטין, בישראל, במזרח התיכון ובעולם כולו. לכן, במלאות 50 שנה לכיבוש, אני קורא לגרמניה ולאירופה להשיב את פתרון הסכסוך לראש סדר העדיפויות. אין זה סכסוך פוליטי, אלא סכסוך בין שתי אומות, ששתיהן משוכנעות שיש להן זכות בלעדית על אותה פיסת אדמה קטנה. אירופה מצהירה כיום שעליה להיות חזקה ועצמאית יותר. עמדה כזאת מחייבת אותה לדרוש גם בקול גדול לשים קץ לכיבוש ולהכיר במדינה פלסטינית.13/6/2017
...
למי שייכת המדינה? לנו או להם?יוסי קליין,haaretz משהו קורה להם כשהם מקבלים מכונית, נהג, לשכה ודובר. כשיש להם הכל נדמה להם שגם מותר להם הכל. הם לא מוכנים להתייחס לשלטון כאל פיקדון. פיקדון ולא מתנה. הם לא מוכנים לקבל שהמדינה היא שלנו ושהמפתחות נמסרו להם לזמן קצוב ובתנאים מגבילים, כמו דירה מושכרת. אני לא הייתי סומך עליהם. הם דיירים מהסוג המסוכן. הם מהסוג שיסרב לצאת כשהחוזה ייגמר. הם יחליפו מנעולים, לא יחזירו טלפונים ומאחורי הדלת הנעולה יגידו שנקפוץ להם. הם מחקו את הקו שמפריד בין מדינה לממשלה ובין בעלים לשוכרים. הם מציגים את עצמם כבעלי מדינה שאיננה שלהם, ומי שלא מסכים עמם הוא בוגד. הם משתינים בקשת על החוזה שבין מדינה לממשלה. הם ייאחזו בשלטון. הם יגידו שהאויב בפתח וכשהאויב בפתח התנאים משתנים ושהדמוקרטיה תחכה. הם יודעים שיש חוזה אבל יגידו שערכים נעלים מבטלים סעיפים חוקיים. הסעיפים משתנים, הם אומרים, והערכים נצחיים. הם אוהבים לדבר על "ערכים" כמו שהם אוהבים לדבר על "דמוקרטיה". אל תאמינו להם. זו שיטה אצלם, לזרוק מלים. כל מתנגד הוא בוגד, וכל טענה היא אנטישמיות. השבוע דיבר בנט על "ערכים ציוניים דמוקרטיים". בנט קשקשן לא פחות משארדן שקרן. תשאלו למה הוא מתכוון ולא תקבלו תשובה. סתם גיבוב שנראה לו "מרשים" ואולי אף "חזק". מה זה "ציוניים ודמוקרטיים"? הטרנספר שלו יהיה ציוני? בית המקדש שלו יהיה דמוקרטי? אל תזלזלו בערכים. זה נשמע פלצני אבל "ערכים" זה מה שהילדים שלכם מקבלים בבתי הספר. אתם הם יילכו למחסומים בשטחים ואתם ינהלו קופה ציבורית כשיתבגרו. בבית הם מקבלים ערכי יסוד, ובבית הספר ערכים "ציוניים דמוקרטיים". הערכים שבמגילת העצמאות כבר מזמן לא נחשבים ציוניים ולא דמוקרטיים. הצעת חוק ש"מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות", לא היתה עוברת היום בקריאה ראשונה. לא רק הסעיף הזה, מגילת העצמאות כולה לא היתה עוברת. מאחורי הדלת הסגורה אנחנו שומעים איך הם שוברים קירות וחוסמים חלונות. הם הורסים דירה שלא שייכת להם. הם עושים את זה בשם הערכים. הגיע הזמן שנדע מהם. הגיע הזמן שנדע בשם אלו ערכים מחלק אורי אריאל את הכספים שלנו לחברים שלו, ושנדע בשם אלו ערכים מבטלת מירי רגב תקציבים ומצנזרת מחזות. 13/6/2017
...
בצלאל סמוטריץ` מזהם את הדמוקרטיה הישראלית בכתם הנורא של אידיאולוגיית ג`נוסיידדניאל בלטמן, haaretz הארץ" נתן לסמוטריץ` הזדמנות לפרוש את משנתו המדינית ללא כחל וסרק, ולתקן את הנדרש תיקון. אבל גם אחרי קריאת הדברים שכתב איני חוזר בי מקביעתי, כי התוכנית של סמוטריץ` לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים מוליכה לג`נוסייד. על כן איני נסוג ממסקנתי: בצלאל סמוטריץ`, סגן יו"ר הכנסת, אינו פוסל ביצוע ג`נוסייד בפלסטינים. בשל תפקידו הממלכתי הוא מזהם את הדמוקרטיה הישראלית בכתם הנורא של אידיאולוגיית ג`נוסייד. כפי שידוע לנו ממקרים שונים של ג`נוסייד, הדרך להשמדה של קבוצה אתנית או לאומית על ידי מי ששואף להכחידה, היא תהליך מורכב שלעתים נמשך שנים. שנות האינקובציה מלוות בדרך כלל בסכסוך, שנראה בלתי פתיר, בין קבוצה שבמחזיקה בידה את מוקדי הכוח במדינה, מהווה רוב מבחינה דמוגרפית, וחשה שהמיעוט החי בקרבה ומצוי בקונפליקט אתה מסכן את ההגמוניה שלה. זהו מצב של סכסוך "סכום אפס" מבחינת הקבוצה הלאומית הדומיננטית, הרואה במיעוט — חלש ודל אמצעים בדרך כלל — דמון רב־עוצמה, בעל קשרים ויכולות נסתרות, המאיים על יכולתה להמשיך ולהחזיק במוקדי הכוח. 11/6/2017
...
גדעון ספירו סמרטוט אדום 468 - חליפת מכתבים עם –‏ועוד שאלה: כיצד אתה יכול לחיות עם חוקים ברבריים המאפשרים מעצרם וכליאתם של ילדים בבתי סוהר לתקופות ממושכות ללא כל הליך שיפוטי. הינך לא רק פוליטיקאי אלא גם הורה. כיצד היית מגיב אילו בנך או בתך היו נעצרים ונכלאים במחנה מעצר ומקבלים טיפול בדומה לזה שקיבל מוחמד אבו-וארדי. מן הדין שתאבק ללא לאות למען השוואת זכויותיהם של ילדים פלסטינים בשטחים הכבושים לאלו של ילדים בישראל ושל ילדי הפולשים-מנשלים (הקרויים גם מתנחלים). אי אפשר להילחם בגזענות בלי לעקור את הקרקע המצמיחה אותה. הכיבוש ומציאות האפרטהייד שנוצרה בחיפויו, הם הדשן עליו צומחת הגזענות. ישראל המגוננת על מעני ורוצחי ילדים ובועטת ברגל גסה במגילת זכויות האדם, שומטת את הזכות לשפוט פושעי מלחמה שפשעו נגד העם היהודי. גדעון ספירו5/6/2017
ארכיון מאמרים
מאמרים נוכחיים
1/2024
12/2023
11/2023
10/2023
9/2023
8/2023
7/2023
6/2023
5/2023
4/2023
3/2023
2/2023
1/2023
12/2022
11/2022
10/2022
9/2022
8/2022
7/2022
6/2022
5/2022
4/2022
3/2022
2/2022
1/2022
12/2021
11/2021
10/2021
9/2021
8/2021
7/2021
6/2021
5/2021
4/2021
3/2021
2/2021
1/2021
12/2020
11/2020
10/2020
9/2020
8/2020
7/2020
6/2020
5/2020
4/2020
3/2020
2/2020
1/2020
12/2019
11/2019
10/2019
9/2019
8/2019
7/2019
6/2019
5/2019
4/2019
3/2019
2/2019
1/2019
12/2018
11/2018
10/2018
9/2018
8/2018
7/2018
6/2018
5/2018
4/2018
3/2018
2/2018
1/2018
12/2017
11/2017
10/2017
9/2017
8/2017
7/2017
6/2017
5/2017
4/2017
3/2017
2/2017
1/2017
12/2016
11/2016
10/2016
9/2016
8/2016
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה